יהדות עכשיו

לעולם לא מאוחר לתקן

שרה ויוסי מייכור נוהגים לשבת למפגש זוגי איכותי פעמיים בשנה, ביום הנישואים ולקראת ראש השנה, להוקיר את הטוב שהשיגו ולתכנן את הדרך 'לקומה שמעל' בזוגיות שלהם. הם מאמינים שזוגיות היא משאב מרכזי בחיים ושבהשקעה נכונה אפשר להתקדם בזוגיות וליהנות מהדרך. הם גילו שמשבר בחיים מוליד תובנות על חשיבות הזוגיות, "אבל אל תחכו למשבר שיגיע כדי לעבוד על הזוגיות שלכם", הם ממליצים ומייעצים.

שרה ויוסי מייכור

"ימי אלול מחזירים אותי לתאונה שהתרחשה בסוכות לפני יותר מ-20 שנה", משתפת אותי שרה מייכור, עובדת סוציאלית במקצועה. היא מנהלת את המרכז למשפחות שלהן ילדים עם צרכים מיוחדים בחדרה, תחום שהגיעה אליו בעקבות סיפור חייה. יוסי הוא רב קהילת 'מכון לשבתך' בחריש, רב מחתן וראש אולפנית אמונה אלישבע בפרדס חנה.
בקול שקט מספרת לי שרה על היום הנורא שבו השתנו חייהם: "נסענו מפרדס חנה לאחי, שגר בכפר מימון. בכביש אשדוד–אשקלון, בצומת גן יבנה, ניסתה מכונית להשתלב בתנועה דרומה. יוסי ניסה לחמוק ולמנוע את ההתנגשות הצפויה, אבל איבד שליטה. הרכב התנדנד על הכביש, ולאחר רגעים של חושך וצלמוות התהפך בתעלה בצד הדרך כשאנו בתוכו. יצאנו מהאוטו, יוסי פצוע, נועם וטוהר ילדינו הקטנים אוחזים בי. 

הודיה, שהייתה בת חמש וחצי, נפצעה קשה, ולאחר 18 יום בטיפול נמרץ נפטרה. זה טלטל את חיינו.
"כשהודיה נפטרה אמרו לי השכנות: 'את עוד צעירה, את תלדי ויהיו לך חיים חדשים, תהיה לך נחמה'. נחמה לא נולדה. נולדה לנו בת, אפרת, עם תסמונת נדירה וקשה. כל השרירים הפריסטטיים של מערכת העיכול היו מנוונים. אפרת נולדה ללא יכולת לאכול. תינוקת חולה.
"ציפינו ללידת התינוקת. רציתי לקרוא לה נחמה, והיה הלם גדול לגלות שהיא חולה מאוד. ציפינו לנחמה, ובא לפתחנו אתגר".
איך מתמודדים עם ילדה חולה כשאתם עדיין שרויים בעצב?
"זה לא היה פשוט בכלל. אפרת חייתה רוב הזמן בבית חולים. היינו מוקפים במשפחה ובעשרות מתנדבים שעזרו לשמור עליה בבית החולים כדי לאפשר לנו לטפל בטוהר ובנועם, לטפל בעצמנו ולהמשיך בחיים". כשהייתה בת שנה ושמונה חודשים נפטרה אפרת.
איך ממשיכים אחרי אסונות כאלה?
"יוסי ואני יחד החלטנו שממשיכים בחיים. נאחזים באומץ בטוב, בקיים, בתקווה. נדרש אומץ להמשיך ללדת למרות החשש מלידת תינוקת כמו אפרת. הרחבנו את המשפחה. נולדו עוד שני ילדים, יהודה ונעמה. 
"שנים נצרתי את הסיפור, החלטתי להמשיך בחיים ולא להתעסק במשקעים. עברנו דירה ופתחנו דף חדש. אנשים שהכירו אותנו הכירו משפחה שמחה ולא ידעו מהסיפור. עברו 20 שנה מההתרחשויות, והיום אנחנו מתגוררים בחריש. הילדים גדלו ב"ה, טוהר בת 32, נועם בן 30, יהודה בן 24, נעמה בת 20. כולם נשואים לבני זוג מקסימים, ומחצית מהחמולה שלנו מתגוררת בחריש".
אז מה גרם לך להתחיל לספר את הסיפור שלכם?
"הבנתי שיש לי הכוחות והיכולת לסייע לאנשים מתוך הניסיון שלי. לפני ארבע שנים גם כתבתי ספר, 'הקומה שמעל', על סיפור החיים שלנו, השראה להתפתחות מתוך משבר. המטרה הייתה להגיע לאנשים רבים ככל האפשר ולנסוך בליבם תקווה. מחלת הדור היא הייאוש מעצמנו ומהעולם, ו'הקומה שמעל' מחברת אל התקווה הפנימית הנובעת ממקור הנצח האלוקי. יוסי ואני יצאנו להרצאות על סיפור החיים המיוחד שלנו בהתמקדות בגורמי הכוח בחיים".

פיתחנו את המשחק כדי שהמסר יגיע לכל זוג שרוצה זוגיות טובה יותר. באמצעות משחק קלפים נשתף זה את זה ברצונות, בחלומות ובשאיפות ונסלול דרך לקומה הבאה בזוגיות. היום בימי הקורונה יוצאים פחות ונמצאים יותר זה עם זה. טן דו הוא סדנה לזוג שמגיעה אליכם ארוזה יפה ומניעה להתפתחות זוגית

מה קורה לאמונה במשבר שכזה?
"גם האמונה היטלטלה לה. למה אני? למה שתי בנות? למה כאלו ייסורים? למה טוהר ונועם צריכים להתמודד עם מחלה ואובדן של שתי אחיות?
"הרב הקדוש מאפטא אומר 'תכלית האדם שיהא מרוצה מהנהגת ה' עימו'. לנו האתגר לא היה פשוט, לקח זמן עד שהגעתי למקום שבו אני מונחת, מקום של השלמה".
איך מתמודדים?
"מבחינה סטטיסטית, בכל העולם גם משבר של תאונת דרכים וגם משבר של הולדת ילדה נכה הם גורמים פוטנציאליים לגירושין. גם אצלנו היו הבדלים בהתמודדות עם החיים, אך בחרנו לראות בזוגיות את הפתרון ולא את הבעיה. הזוגיות שלנו עברה מהמורות וטלטלות. 

אני מרגישה כמו מנחה לזוגיות שבאה מתוך היכרות קרובה עם כאב וסבל ועם התמודדות זוגית. 
"מחקרים מראים ששיעור הגירושים גבוה יותר בקרב הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. מצד שני, היו הורים באותו מצב שדיווחו כי דווקא ההתמודדויות הקשות קירבו ביניהם וחיזקו את האינטימיות. הכול שאלה של בחירה: לבחור בזוגיות כפתרון ולא להשליך על בן הזוג את כל הבעיה.  "תמיד יש לאן להשתפר, לא צריך לחכות למשבר, חלילה. תמיד יש מה לשפר, ויש לנו דרך פשוטה וכיפית לעשות זאת. הייתי עובדת סוציאלית כל השנים. היו שנים שבמסגרת עבודתי נתתי חוות דעת לבתי משפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים בענייני גירושין. ראיתי מאות בתים מתפרקים, ובמהלך כל הדרך בהתמודדות שלנו ראיתי לנגד עיניי את החשיבות הגדולה שבשמירה על הזוגיות ועל התא המשפחתי. זו המשימה שקיבלתי עליי, לעזור לזוגות במשבר לשמור על המשפחה שלהם".
איך את עושה את זה?
"בשנת 2010 זכיתי להיות שותפה להקמת קבוצת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בחדרה. זכרתי את הימים אחרי שאפרת נולדה, כשהשמיים נפלו עליי ורק חיפשתי אימא שמתמודדת עם אותה בעיה כמו שלי כדי לחלוק איתה את הכאב והצער, להתייעץ וללמוד איך לתפקד או לשרוד.
"היום אני מנהלת מרכז למשפחה מטעם אגף הרווחה בעיריית חדרה, מרכז מכובד שנותן מידע על זכויות, פנאי, הפגה, קבוצות תמיכה ושיתוף. המרכז ממלא אותי בתחושת שליחות ואהבה למשפחות שמתמודדות עם גידול ילדים עם צרכים מיוחדים.

"בעקבות פנייה של זוגות אלינו זכינו להעביר לפני הקורונה סדנאות זוגיות מוצלחות ואיכותיות. מאז הקורונה חיפשנו דרך להגיע לזוגות עם הבשורה שאפשר, כדאי ויש דרך ושיטה להיות זוג איכותי. לצורך כך פיתחנו את משחק 'טן דו' כדי שהמסר יגיע לכל זוג שרוצה זוגיות טובה יותר". 
מה המסר שלכם?
"המסר שלנו הוא להשתמש בקשיים ובבעיות על מנת לעלות ולהתעלות. בהרצאות ובסדנאות שיוסי ואני מעבירים ברחבי הארץ זיקקנו מה עוזר לנו להתמודד בחיים ומצאנו את ערך הזוגיות כמשאב מרכזי בחיינו. זוגיות טובה היא מתנת אל, ויש צעדים ודרך סלולה כדי להגיע ליחסים טובים בין בני זוג. זכו שכינה ביניהם, ומי לא רוצה שתהא השכינה מטיילת בין חדרי ביתו? 
"כמו לאכילה נכונה גם לזוגיות טובה יש כללים ועקרונות פשוטים וזמינים, ואנחנו שמחים לשתף את הידע והתובנות שלנו עם זוגות צעירים יותר: סלחנות, ברוח ימי אלול, להבין שבבן הזוג יש משהו שמשלים אותי, לכן תמיד כדאי ללכת לקראתו. לשמור על איזון, שתמיד הפרגון והטוב יעלו בהרבה על הביקורת והקור. לכן הקמנו את סדנאות טן דו".

מה הרעיון של טן דו?
"פיתחנו את המשחק כדי שהמסר יגיע לכל זוג שרוצה זוגיות טובה יותר. באמצעות משחק קלפים נשתף זה את זה ברצונות, בחלומות ובשאיפות ונסלול דרך לקומה הבאה בזוגיות. היום בימי הקורונה יוצאים פחות ונמצאים יותר זה עם זה. טן דו הוא סדנה לזוג שמגיעה אליכם ארוזה יפה ומניעה להתפתחות זוגית. דרך מהנה לשיפור עקבי של איכות הקשר הזוגי ושל איכות החיים".
תני טעימה קטנה ממפגשים עם זוגות.
"נישואין כושלים הם כמו תפוח רקוב. מבפנים הכול נרקב בתהליך קלקול שיכול להימשך שנים, ואז יום אחד הכול מתפרק. יכולה להיות סיבה חיצונית, ולפעמים בלי שום סיבה נראית לעין זה פשוט כבר לא מחזיק. גם נישואין שנמשכים ללא אושר, בחיים זה לצד זה, יכולים לגרום אומללות.
"נוכחתי לדעת שלעולם לא מאוחר לתקן. טיפלתי בזוג, ועברנו ביחד תהליך ארוך. בהתחלה הם היו על סף גירושין, ולאט-לאט חלה התקרבות. בסוף התהליך הבעל אמר: 'הבנתי שאני מגיע אלייך לקליניקה בכל יום חמישי כדי לומר לאשתי מילים טובות ולהגיד לה שאני אוהב אותה. אני אגיד לה בעצמי בבית ואחסוך את הכסף לטיפול'. האמת? שמחתי כל כך. הוא עלה על הנקודה. אכן, מילים טובות ואהבה חוסכות הרבה ומעשירות את החיים בכל מובן".
איך אתם מנציחים את הבנות?
"בהשראת הרב מרדכי אליהו אנחנו עוסקים בחיים. החיים הם ההנצחה. העזרה לזוגות, למשפחות מיוחדות, לחינוך תלמידות האולפנית, בבית כנסת 'מכון לשבתך' וביישוב חריש. כל אלו הם ההנצחה שלנו. החיים שלנו".

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…