אווירה שלילית ומלחמה רעילה, זה מה שמוכרים לנו במקום שנתמקד בעיקר: ענייניות והתעלות.
01
כשהילד שואל למה כל הארץ מוצפת בפרסומות לבחירות, אתה אומר לו שבקרוב יש בחירות. עד כאן הכל בסדר. דמוקרטיה. אך כשלא ממש ברור לילד למה 'האנשים האלה של הבחירות' תולים מודעות עם פרצופים שנראים קצת מפחידים – אתה נאלם דומיה.
אתה מבין בדיוק למה הוא מתכוון; פרסומות לבחירות הכוללות בתוכן תמונות לא מחמיאות מטעם הצד שכנגד; תמונות בפוזות שנועדו להבהיל, לזרוע פחד, עם פונטים בסטייל 'אסון'.
02
מה תסביר לילד? שככה זה בעולם המבוגרים החכמים שאמורים להנהיג אותנו? כשהם מתנגדים למישהו – הם מעליבים אותו, באגרסיביות ומלבינים את פניו ברבים כדי לנצח אותו? (וגם בסוף לא מנצחים).
הילד לא קונה את זה שככה זה אצל מבוגרים. "אבל אסור להעליב, זה לא יפה", הוא אומר לך.
"מי שמתנהג יפה – ינצח", אתה מנסה לחתום את הדיון, ללא הצלחה.
"תראה, בקמפיינים בטוחים שהאגרסיביות תעזור למשוך יותר מצביעים", אתה מסביר.
"כמובן – שזאת אשליה, אבל לאנשים אין כוח לחפש דרך יצירתית אחרת למשיכת מצביעים".
'אז מי ניצח בסוף?', הוא ישאל אחרי שתסביר לו ש'קמפיינים' זה עולם מרתק אבל לפעמים אין להם פרופורציות ואלוקים.
"אף אחד לא מנצח בינתיים כי שליש מהעם לא מצביע".
כשהוא שואל 'אבא כמה זה שליש?' אתה קצת עצבני, חושב מה הטעם בכלל בכל הפרסומות לבחירות האלה שמעכירות את הפרהסיה הציבורית באווירה שלילית, רעילה ומבזה ומה הנזק שהן יוצרות לנו כעם, המבקש לחיות בצוותא בשלום.
בואו, בסוף, אלו אנשים ובוחריהם שאנחנו צריכים לחיות איתם בכפיפה אחת, גם אם זה לא בא לנו בטוב.
03
אנחנו בבחירות מספר 700 והגיע הזמן לקלוט שמחלוקות תמיד היו פה, אבל הדרך האגרסיבית אף פעם לא פתרה אותם, לאף צד.
גם באוייבים מבית חשוב להילחם בדרך השלום ולהניח לטוב לנצח, לפחות ברשות הרבים השייכת לכולנו.
שיח מכבד זאת משאלת לב של רבים מאיתנו שבוחרים לשתוק כי השיח לקידום שלום בעם נחשב נאיבי\משעמם. אף פעם לא מזמינים את המדברים למען השלום ביננו לתוכנית העלבות כזו או אחרת בטלוויזיה.
הדרך לשיח מכבד – היא ארוכה ודורשת סבלנות.
בינתיים, מי שנהנה לצפות במלחמות טוויטר ואולפנים – שיערב לו. אך במטותא, שחררו את הפרהסיה הציבורית, לפחות למען הילדים.
קמפייני הנגטיב הללו לא מסייעים לנו לתמוך באף צד ומזיקים גם למפלגות עצמן. כן, גם אם נניח וכמה בני אדם הצליחו להיבהל כהוגן ממודעת נגטיב ובגללה הם אשכרה רצו לקלפי ושלשלו פתק 'נכון' – קשה לאמוד את המיאוס הכללי הצומח מכל מודעה ומודעה כזאת.
חברים יקרים ואהובים, הכמיהה שלכם 'להוציא כמה שיותר מצביעים להצביע' לוקחת קצת פחות זמן מטיול בקר למכולת עם הכלב. ובכל זאת, רבים לא מוכנים לעשות את המאמץ הזה. כשליש מהציבור כבר יצא מהמשחק הפוליטי, עקב מיאוס.
אולי הגיע הזמן להתעורר ולתת לנו להתאהב בנשמה שלכם במקום לנסות לחבר אותנו אליכם דרך שליליות? ■
הכותב הוא יוצר טקסטים, ספרים ועורך ׳הניוזלטר של גדליה׳. סרטיו ״אבא עם אלוקים״ ו״בית עם אלוקים״ זמינים עבורכם. לקבלת תכנים למייל פנו לכתובת: gilinada@gmail.com
