01
בפרשת בלק, בלק מלך מואב שוכר "מקלל" מקצועי על מנת לקלל את עם ישראל: בלעם, סוג של מכשף קדמוני ששמו מעיד עליו – "בלי-עם" – אדם שמרוכז בפרטיות שלו ומנותק מההקשר הלאומי הרחב. לאנשים שהם "בלי עם" יש נטייה "לקלל", כלומר למצוא את הצד ה"קל" והנמוך בכל דבר. כינוי נוסף שבלעם מכונה בו הוא "הגבר שתום העין" – גבר או אישה, בעלי מבט חלקי ומריר שמתמקדים כל העת בחסרונות (שאכן) קיימים בעם ישראל.
02
"ברכה" לעומת זאת היא מלשון "להבריך", לחבר ענף של צמח לאדמה כדי שיכה שורש ויצמיח עץ חדש. מבט רחב שמתמקד בטוב ובתמונה הכוללת, ולכן מצמיח דברים טובים.
03
בלעם מוצא את עצמו מברך את עם ישראל: "כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו" חז"ל אומרים שה"צורים" הם האבות והאימהות של האומה. בלעם מזהה את הטוב בשורש של עם ישראל. בדומה לכך, כשאנשים מחפשים נקודה של תום ואושר בחייהם, הם מוצאים אותה בילדותם. הילדות שלהם הייתה מאושרת, וזה מעיד שחייהם נובעים ממקור חיובי. עם השנים יש קלקולים, החמצות וסטייה מהמקור, אבל החיים ביסודם הם טובים.
04
בפעם השנייה ממשיך בלעם את נבואתו: "…הנה ברך לקחתי, וברך ולא אשיבנה… א-ל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו". לא רק בתחילת החיים ישנה ברכה, אלא גם במהלך ההתבגרות. גם המשך ההיסטוריה של עם ישראל, שאליו בלעם מביט כעת, הופך את קללתו לברכה. עם ישראל השתחרר מעבדות, יצא מן המיצרים והתקדם. עם כל הכאבים והכישלונות, הרי שבפרספקטיבה רחבה העולם הולך ומשתפר, המציאות נעשית מוארת יותר ויותר.
05
בפעם השלישית, בלעם ממשיך "…מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל". לפי חז"ל, בלעם ראה כיצד מסודרים אוהליהם של ישראל, פתחיהם אינם מכוונים זה מול זה, משום צניעות. זו דרך נוספת לזהות את הנקודה הפנימית: אפשר להביט על המקור, אפשר להביט על ההיסטוריה ואפשר גם להביט על אורח החיים הישראלי היומיומי. את המבט הזה משקפת הצניעות, ההתכנסות פנימה. לעומת המבט החיצוני, הביקורתי והשכלתני, שעוסק בניתוחים קרים של הקליפה החיצונית במציאות, אדם יכול להתכנס ולהביט באוהל הפרטי שלו, ולראות את כל הטוב שבנה עד היום.
06
כאשר אדם ואומה נמצאים במבט של עין טובה עקב כל הסיבות הללו, ברור שמגיעים ל"עם כלביא יקום וכארי יתנשא" – הברכה שברך בלעם, ותהדהד עד סוף כל הדורות. מתוך העין הטובה הכוחות הרדומים בעם ישראל הולכים ומתעוררים, הכוחות שחבויים במשפחה הולכים ומתעוררים, הכוחות שמצויים בנו הולכים ומתעוררים.
07
הסיבה שבגללה מבצע עם כלביא היה הצלחה מסחררת היא האמון המחודש של החלקים הבריאים בעם ישראל בעצמם. במשך שנים הרעילו אותנו ה"בלקים" ו"הבלעמיים" של דורנו; אנשי העין הרעה שהסיתו בכל כוחם כנגד הממשלה הנבחרת של רוב העם היהודי. לפני השביעי באוקטובר הם גם הצליחו לבלבל ולשכנע שהצבא יסרב פקודה, וממילא תקיפה באיראן לא עמדה על הפרק. "עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור" (מההפטרה) – אסור לעולם לשכוח את חלקם באסונות שהגיעו לעם ישראל.
08
לאחר שהשפעתם פחתה – עם ישראל חזר לעצמו. כוחם של אנשי העין הטובה דורך כעת והצלחתנו תלויה בכך שכוכבם ימשיך לדרוך. "דרך כוכב מיעקב", מסיים בלעם את חזונו – וכך יהיה בעז"ה. ■
