במבחן האזרחות נכשלנו – אברה מנגיסטו פשוט לא מעניין! אפילו לא ויכוח קטנטן של ימין ושמאל. יאמרו הצדקנים במהירות שזה כלל לא עניין של ימין ושמאל אבל אם יש דבר שמאפיין את התקופה הזו בחברה הישראלית, זה שגם 'עגבניה' הפכה להיות ויכוח של פוזיציה דיכוטומית. למרבה הצער אברה מנגיסטו במשך כל תקופתו בשבי לא הפך להיות "הילד של כולנו" הוא המשיך להיות הבן של אגרנש משיכונים באשקלון.
אני כותבת את המילים האלה עם לב כואב. כי ראיתי בעייני את הסבל של המשפחה. שמעתי את תפילותיה של אם המבכה על בנה, היא לא ויתרה לאורך כל התקופה על תפילה שבקול, בין אלפי סיבות ליפול לייאוש, האמונה היתה לה עוגן של שפיות. ראיתי את יסוריו של אביו, איילין, הוא תמיד הסתיר את העצב עם חיוך מסביר פנים למי שדרש בשלומו ואף פעם לא התייאש מלבקש "תראו בילד שלי הילד שלכם. של כולנו". ראיתי את המלחמה היומיומית של אחים שלו לנסות לחיות חיים של שגרה עם בור בנשמה.
חשבתי עליהם בזמן ששידרו את הסרטון של אברה, חשבתי על האימא המסכנה שצפתה יחד עם כל המדינה לראשונה באות חיים מבנה, ככה בתקשורת. זה גם מגלם את היחס של הרשויות כלפי המשפחה. כל סיבה יכולה להיות מוצדקת למה זה קרה – חוץ מההתעלמות השיטתית של הממסד מהמשפחה מאז פרוץ הפרשה ב-2014. האימא לא תעיר על חוסר הרגישות העקבית ובטח לא של פרסום הסרטון בלי הכנה. זה משול להתקף לב, תדמיינו את זה: ישיבה אקראית בצפייה בחדשות 12 כמו בכל ערב, ולפתע מראה הבן שלה האבוד אומר הצילו. היא לא תפצה פה כי סוף סוף קיבלה אות חיים והתקווה שלה ניצחה.
אני חושבת עליהם על המשפחה הכאובה וזה לא כוחות! הם נלחמים מול גלדיאטור – סדר היום הציבורי בישראל, ומפסידים כבר שמונה שנים בנוקאווט. הם פשוט לא מעניינים, וזה עצוב. כל אחד מהקוראים יכול לתת תשובה מנומקת וחכמה מה הסיבה לשקט המופתי – אחרי סרטון ראשון ודרמטי שבו מופיע אברה חי ומבקש בעברית שבורה שמעידה על הנפש הפצועה הצילו אותי, ואז – 'ואסס', שקט. אז במקום להסביר למה הוא לא מעניין כי בזה כולנו אלופים, אני מבקשת מכם להיכנס תחת האלונקה ולזעוק את זעקת המשפחה: "להשיב את אברה הביתה".
במשך כל השנים האלה נכשלנו במבחן האזרחות ואברה לא הפך להיות הילד של כולנו, אבל אולי זו הזדמנות לתקן. להביא את האור=אברה לביתו. אברה באמהרית זה אור. כשאתם מדברים על חושך במונחים פוליטיים, אני רוצה שתדעו שאצל משפחת מנגיסטו לא מדובר במטאפורה, האור שלהם כבוי כבר 3,055 ימים – מספר הימים שאברה בשבי. בואו נתקן.
