טור אורח

אברה לא הפך להיות הילד של כולנו

אברה מנגיסטו

במבחן האזרחות נכשלנו – אברה מנגיסטו פשוט לא מעניין! אפילו לא ויכוח קטנטן של ימין ושמאל. יאמרו הצדקנים במהירות שזה כלל לא עניין של ימין ושמאל אבל אם יש דבר שמאפיין את התקופה הזו בחברה הישראלית, זה שגם 'עגבניה' הפכה להיות ויכוח של פוזיציה דיכוטומית. למרבה הצער אברה מנגיסטו במשך כל תקופתו בשבי לא הפך להיות "הילד של כולנו" הוא המשיך להיות הבן של אגרנש משיכונים באשקלון.
אני כותבת את המילים האלה עם לב כואב. כי ראיתי בעייני את הסבל של המשפחה. שמעתי את תפילותיה של אם המבכה על בנה, היא לא ויתרה לאורך כל התקופה על תפילה שבקול, בין אלפי סיבות ליפול לייאוש, האמונה היתה לה עוגן של שפיות. ראיתי את יסוריו של אביו, איילין, הוא תמיד הסתיר את העצב עם חיוך מסביר פנים למי שדרש בשלומו ואף פעם לא התייאש מלבקש "תראו בילד שלי הילד שלכם. של כולנו". ראיתי את המלחמה היומיומית של אחים שלו לנסות לחיות חיים של שגרה עם בור בנשמה.
חשבתי עליהם בזמן ששידרו את הסרטון של אברה, חשבתי על האימא המסכנה שצפתה יחד עם כל המדינה לראשונה באות חיים מבנה, ככה בתקשורת. זה גם מגלם את היחס של הרשויות כלפי המשפחה. כל סיבה יכולה להיות מוצדקת למה זה קרה – חוץ מההתעלמות השיטתית של הממסד מהמשפחה מאז פרוץ הפרשה ב-2014. האימא לא תעיר על חוסר הרגישות העקבית ובטח לא של פרסום הסרטון בלי הכנה. זה משול להתקף לב, תדמיינו את זה: ישיבה אקראית בצפייה בחדשות 12 כמו בכל ערב, ולפתע מראה הבן שלה האבוד אומר הצילו. היא לא תפצה פה כי סוף סוף קיבלה אות חיים והתקווה שלה ניצחה.
אני חושבת עליהם על המשפחה הכאובה וזה לא כוחות! הם נלחמים מול גלדיאטור – סדר היום הציבורי בישראל, ומפסידים כבר שמונה שנים בנוקאווט. הם פשוט לא מעניינים, וזה עצוב. כל אחד מהקוראים יכול לתת תשובה מנומקת וחכמה מה הסיבה לשקט המופתי – אחרי סרטון ראשון ודרמטי שבו מופיע אברה חי ומבקש בעברית שבורה שמעידה על הנפש הפצועה הצילו אותי, ואז – 'ואסס', שקט. אז במקום להסביר למה הוא לא מעניין כי בזה כולנו אלופים, אני מבקשת מכם להיכנס תחת האלונקה ולזעוק את זעקת המשפחה: "להשיב את אברה הביתה".
במשך כל השנים האלה נכשלנו במבחן האזרחות ואברה לא הפך להיות הילד של כולנו, אבל אולי זו הזדמנות לתקן. להביא את האור=אברה לביתו. אברה באמהרית זה אור. כשאתם מדברים על חושך במונחים פוליטיים, אני רוצה שתדעו שאצל משפחת מנגיסטו לא מדובר במטאפורה, האור שלהם כבוי כבר 3,055 ימים – מספר הימים שאברה בשבי. בואו נתקן.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…