יהדות עכשיו

אויר הרים צלול כיין

יקב ירושלים אגודה חקלאית, מהיקבים הוותיקים בארץ, היחיד בעיר הקודש ירושלים, הוא גלגולו של יקב שהקים יונה מנדלסון חסיד חב”ד בשנת 1951 בין חומות העיר העתיקה בירושלים.

עופר גואטה, יקב ירושלים

בהמשך עבר היקב ל”שכונת גאולה”, לימים התמקם באזור התעשייה “עטרות”, שם הוא נמצא עד היום. בשנת 2006 רכש את היקב עופר גואטה. היקב לא היה חלום חייו. סיפור הרכישה, התגלגל במקרה לידיו. לאחר התלבטות לא פשוטה, והתייעצות משפחתית הוא קיבל רוח גבית חזקה ממשפחת מנדלסון, והחליט ללכת על המהלך וקנה את היקב. גואטה איש עסקים בן 60, מתגורר עם משפחתו במושב “בני ראם” באזור המועצה האזורית נחל שורק (אזור גדרה), הוא אב ל-6, עוסק בין השאר בשיווק מזון תאילנדי לעובדים זרים. ליקב הוא נחשף כמשווק, ונוצרו קשרים טובים וחבריים עם בעלי היקב. כמושבניק היה מחובר בעיקר לתחום החקלאי ולכרמים, את כל נושא ייצור היין ותפעול יקב הוא למד תוך כדי תנועה. זה סיפור יפה על יין ואנשים טובים, סיפור של יקב שב-14 שנים גדל והתפתח להיות יקב גדול המייצר יינות ירושלמים איכותיים.

רגע לפני פסח, לפני שנשב לליל הסדר, נקרא את ההגדה ונשתה ארבע כוסות יין, זה זמן מצוין לשמוע על אחד היקבים הוותיקים והמיוחדים בארץ. יקב שיש בו חיבור נפלא של עבר והווה, יקב ירושלמי שמחובר להיסטוריה של העיר.  אני קובעת עם עופר להיפגש ביקב. הווייז מוביל אותי לאזור התעשייה “עטרות”, אני יוצאת מהרכב ומגיעה לחלק האחורי של היקב, ריחות עזים של יין מקבלים את פני, אני אוהבת להגיע למקום ולהריח, וריחות היין המשכרים מכניסים אותי ישר לאווירה. אני מחפשת את עופר, בחור צעיר על מלגזה מקבל את פני במאור פנים, ומבקש מאחד העובדים להוביל אותי למשרד. בהמשך יתברר שהצעיר הוא גלעד, בנו של עופר, שנכנס לעבוד בעסק המשפחתי. 

יש לציין שאנחנו מקבלים ממשה ליאון, ראש עיריית ירושלים, תמיכה רחבה לפעילות היקב, עזרה ושיתופי פעולה בכל דבר שיביא להתפתחותנו והצלחתנו.

המשרד נמצא על הגג, המרפסת צופה על “אבו טור”. שולחן בוצ’ר גדול ותצוגה מרהיבה של יינות באולם הישיבות. אני מתרשמת מהתוויות ובה מיתוגים ירושלמים, מתברר שכרגע היקב בתהליך מיתוג מחודש, מקווה שאת היינות בעלי השמות הירושלמים ישאירו. אני נפגשת עם עופר הבעלים שמציג בפני גם את כרמית ארנרייך, סמנכ”לית השיווק, וליאור לקסר היינן הראשי ומנכ”ל היקב. ליאור יינן ותיק, עבד שנים ביקב כרמל למד בצרפת ועבד ביקבים רבים בעולם. ליאור הביא איתו ליקב רוח חדשה וטעמים נפלאים. גלעד, הבן, כרגע לומד את העסק מכל הכיוונים. למרות שעת הבוקר, ואני רגילה לקפה בשעה הזאת, אנחנו מתחילים בטעימת “לחיים” ביין לבן קליל ועדין בדיוק כמו שאני אוהבת. אני מתלהבת מהיין ועופר מספר שהיינות שלהם כל כך טובים בזכות הענבים שמהם יוצר היין. מדובר בענבים שגדלים באזור הרי השומרון. אני מקבלת טעימה קטנה על סיפור האדמות באזור, אחד מאזורי היין המובחרים ביותר בישראל הממוקם ברום 800 מ’ ויותר מעל גובה פני הים. הקרקע היא אדמת טרה רוסה מאווררת המתאפיינת במינרליות גבוהה. האזור מאופיין בלילות קרים לאורך כל השנה, רוחות קלות במשך היום ולחות נמוכה ביותר.
מכרמים אלו קולטים ביקב ענבי קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, פטיט ורדו, פינו נואר, סוביניון בלאן, גוורצטרמינר ושרדונה, המיועדים לסדרות האיכות הגבוהות – רזרב וספיישל רזרב. 

זה נראה יקב מאוד גדול כמה בקבוקי יין אתם מייצרים בשנה? 
“היום אנחנו מייצרים כ-3 מיליון בקבוקי יין בשנה, כשהגעתי ליקב יצרנו 200,000 בקבוקים בשנה, עשינו קפיצת דרך מאוד גדולה ב-14 השנים האחרונות, ואנחנו כל הזמן מתפתחים ומשתדרגים. לאחרונה ממש התחלנו בתהליך מיתוג מחודש כדי להרחיב את מעגל הלקוחות שלנו ולפרוץ לקהל יעד חדש. לפני החג השקנו כמה מסדרות היין במיתוג החדש, ובהמשך השנה יצאו עוד סדרות. החלפנו את התוויות ואנחנו כל הזמן מתפתחים ומתחדשים לטובת קהל הצרכנים, מתוך רצון להפיץ את יקב ירושלים בכל מקום בארץ ובעולם”. 

סיפרת שהיין טוב כל כך בזכות אזורי הגידול של הענבים, איפה נמצאים הכרמים שלכם? 

“אנחנו יקב מאוד גדול, ולכן הענבים שלנו מגיעים מכמה נקודות. מאזור הרי ירושלים, בנימין, השומרון, הר ברכה, ויש לנו גם כרמים בזכרון יעקב באזור לכיש ובשפלת יהודה. המוטו שלנו והשאיפה היא לגדל את הענבים ולהיות בתהליך מתחילת הגידול, הבציר, הייצור ועד השיווק וההפצה. חלק גדול מהכרמים הם שלנו, וחלק מהכרמים של כורמים אחרים שיש לנו הסכמים איתם לשנים רבות. היינות שלנו מאוד איכותיים ואנחנו משתתפים בתחרויות בארץ ובעולם. זכינו במהלך השנים בכ-60 מדליות על טעם ואיכות היין”. 

איזה יין אתה אוהב במיוחד?

“אני אוהב בעיקר יינות אדומים כבדים יבשים. לאחרונה התחלתי לאהוב גם את היינות הלבנים. הסיפור המעניין הוא שהתחלתי לשתות יין 10 שנים לפני שפתחתי את היקב. הייתי טס לתאילנד במסגרת העבודה שלי, והתאילנדים היו רוצים לפנק אותי ולכבד אותי באוכל ושתיה ואמרתי שאינני יכול לטעום בגלל הכשרות. הם היו קצת מאוכזבים, ואובדי עצות שהם לא יכולים לכבד אותי, עד שהם גילו שהם יכולים לקנות לי יינות כשרים בבית חב”ד, וזה נחשב מכבד ומפנק. הם היו מביאים לי יין טוב ושם בעצם התחלתי ליהנות מיין טוב. סוג של הכנה לקראת הדבר הבא”. 

איזה יין אתה ממליץ לשתות בליל הסדר? 
“ממליץ על יינות אדומים בלנדים מזנים מובחרים מאזור השומרון והרי ירושלים. יש לנו יין “ימין משה” ויין “מגדל דוד” שהם מעולים ומתאימים לסדר גם מבחינת טעמם וגם בגלל ההיסטוריה שלהם ומקום גידול הענבים”.
פגשתי בכניסה את הבן שלך, גלעד, עד כמה המשפחה מעורבת בעסק?
“אני התחלתי עם היקב, ולאט לאט הצטרפו בני המשפחה, שעובדים בכל תחומי היקב: בייצור, בהנהח”ש, בהזמנות, ביצוא ועוד. 

אשתי עובדת איתי, האחים שלי עובדים פה, קרובי משפחה, הבן גלעד התחיל לעבוד אתנו לאחרונה, זה לגמרי עסק משפחתי. גם העובדים שאינם משפחה עם הזמן הופכים למשפחה שלנו, זה חלק מהייחודיות שלנו”. 

איפה אפשר למצוא את היינות שלכם?
“אנחנו משווקים את היינות לחנויות יין, מסעדות, מעדניות, קצביות. במסעדות ובבתי המלון בירושלים מגישים את היינות שלנו, וגם ברחבי הארץ. אנחנו מייצאים גם אחוז ניכר מהיין לקהילות יהודיות בעולם, בארה”ב, באירופה ועוד.
בנוסף בשלוש שנים האחרונות הקמנו מרכז מבקרים יפיפה וחדש בטחנת הרוח ב”משכנות שאננים”. במסגרת ההתפתחות של היקב, מתוך הבנה שהיקב הוא יחיד וייחודי בירושלים, לקחנו את טחנת הרוח של מונטיפיורי ב”ימין משה” והקמנו מרכז מבקרים מרשים ובו חנות יין. המקום מאוד רומנטי ומתאים לאווירת היין. הוא גם צופה על העיר העתיקה ששם הכול התחיל. ובכלל כל הסיפור שלנו הוא החיבור לירושלים, סיפור של היסטוריה, עבר והווה וראינו חשיבות גדולה בהקמת מרכז המבקרים בנקודה כל כך משמעותית והיסטורית בעיר. יש לציין שאנחנו מקבלים ממשה ליאון, ראש עיריית ירושלים, תמיכה רחבה לפעילות היקב, עזרה ושיתופי פעולה בכל דבר שיביא להתפתחותנו והצלחתנו. במרכז המבקרים אנו חושפים את המבקרים לעולם היין שלנו, מתקיימות סדנאות יין, מוקרן סרטון על סיפור היין של היקב, טעימות יין וניתן לקיים גם אירועים קטנים מול הנוף הקסום של העיר העתיקה”. 

מה עשתה לכם הקורונה?

“כמו כולם גם אנחנו הורדנו הילוך בשנה הזאת, מרכז המבקרים לא עבד, מסעדות ובתי מלון היו סגורים, ללא ספק הכמויות ירדו, ועצרנו מהלכים של מיתוג. ב”ה פסח מגיע ואיתו צמיחה ותחושה של חזרה לשגרה. ואנחנו חוזרים לעבוד במרץ ובכל הכוח לטובת הלקוחות שלנו, ממשיכים לייצר יין ירושלמי טוב לכולם”. 

מה החלומות שלך להמשך?

“אנחנו בדיוק בתקופת מיתוג מחודש, היינות שלנו הם כבר מעולים אבל אני מקווה שנמשיך להתפתח באיכויות ולהגיע לקהל חדש נוסף. אני חולם להקים מרכז מבקרים בתוך היקב עצמו, כדי שתושבי ירושלים ותושבי כל הארץ יוכלו להגיע לחוות ולטעום את חווית ייצור היין. מסביב ליקב מערת נטיפים ופארק ירוק, אני מאמין שנתחיל לעבוד על המיזם בקרוב. ואני גם מקווה שיהיה לי קצת יותר זמן לבית ולמשפחה”. 

לקראת סיום פגישתנו אני מסיירת עם עופר ביקב, מתרשמת מגודלו, ממכלי היין הענקיים. בפס הייצור ממלאים בבקבוקים מיץ ענבים. את ייצור מיץ הענבים התחילה משפחת מנדלסון בתוך מגוון היינות שהם יצרו, גואטה ממשיך דרכם של הראשונים ומייצר גם מיץ ענבים. את מגוון היינות הוא הרחיב מאוד. רגע לפני פסח, ההזמנות של מיץ ענבים רבות והצוות מתוגבר. אני מקבלת הסבר על אופן ההכנה, על מילוי הבקבוקים בנוזל חם שעובר לקירור, ואז הדבקת תווית ולארגז. בסיורנו אנחנו נכנסים לחדר החביות המקורר, חדר מרשים, מבהיק בניקיונו. שורות של חביות עץ אלון צרפתי שבהן מתיישנים יינות האיכות של היקב במשך חודשים רבים. לאורך סיורנו ביקב, אני מתפעלת, ממכלי היין הענקיים, מפסי היצור, מהסדר ורמת הניקיון של כל מתחם היקב, ולא פחות מזה אני מתרשמת מהחיוכים והמילים הטובות שעופר מפזר לעובדיו בסיורנו. הסיור ביקב, הטעימות והסבריו של עופר גורמים לי להתאהב ביין שלו וממחישים לי בצורה ברורה – האיש אוהב יין, אנשים ואת העבודה שלו. זה סוד קסמו.

 

עוד במדור זה

גרגירי זהב מירושלים

גרגירי זהב מירושלים

‮"‬מה‭ ‬את‭ ‬מחביאה‭ ‬שם‭, ‬אמא‭?‬‮"‬‭ ‬שאל‭ ‬הילד‭ ‬הקטן‭, ‬מביט‭ ‬בסקרנות‭ ‬בסדין‭ ‬המוזר‭ ‬שתמיד‭ ‬היה‭ ‬חגור‭ ‬סביב‭ ‬מותני‭ ‬אימו‭.‬

בכפר‭ ‬הקטן‭ ‬באתיופיה‭, ‬תחת‭ ‬שמש‭ ‬קופחת‭, ‬אותו‭ ‬צרור‭ ‬מסתורי‭ ‬היה‭ ‬צמוד‭ ‬כל‭ ‬העת‭ ‬למותני‭ ‬אימו‭.‬

‮"‬יש‭ ‬פה‭ ‬עפר‮"‬‭, ‬ענתה‭ ‬בפשטות‭.‬

כשפתחה‭ ‬את‭ ‬הבד‭ ‬בעדינות‭, ‬עיניו‭ ‬של‭ ‬הילד‭ ‬נפערו‭ ‬בתימהון‭. ‬‮"‬סתם‭ ‬עפר‭? ‬בשביל‭ ‬מה‭ ‬את‭ ‬סוחבת‭ ‬את‭ ‬זה‭?‬‮"‬

חיוך‭ ‬רך‭ ‬עלה‭ ‬על‭ ‬פניה‭. ‬‮"‬זה‭ ‬לא‭ ‬סתם‭ ‬עפר‭, ‬ילד‭ ‬שלי‭. ‬זה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‮"‬‭.‬

את‭ ‬הסיפור‭ ‬הזה‭ ‬שמעתי‭ ‬לפני‭ ‬כמה‭ ‬שנים‭, ‬כשהעליתי‭ ‬לרכבי‭ ‬טרמפיסט‭ ‬צעיר‭. ‬תוך‭ ‬כדי‭ ‬נסיעה‭ ‬הוא‭ ‬סיפר‭ ‬לי‭ ‬על‭ ‬ילדותו‭, ‬על‭ ‬אימו‭, ‬ועל‭ ‬הצרור‭ ‬המסתורי‭ ‬שליווה‭ ‬אותה‭ ‬כל‭ ‬חייה‭.‬

‮"‬יום‭ ‬אחד‮"‬‭, ‬אמר‭, ‬‮"‬הגיע‭ ‬לכפר‭ ‬שלנו‭ ‬אדם‭ ‬שטען‭ ‬שיש‭ ‬בידיו‭ ‬אוצר‭ – ‬עפר‭ ‬מהעיר‭ ‬הקדושה‭. ‬אנשים‭ ‬עמדו‭ ‬בתור‭, ‬להחזיק‭ ‬ולו‭ ‬לרגע‭ ‬במעט‭ ‬מאדמת‭ ‬הקודש‭. ‬אמא‭ ‬שלי‭, ‬אישה‭ ‬פשוטה‭ ‬שבקושי‭ ‬ידעה‭ ‬קרוא‭ ‬וכתוב‭, ‬הוציאה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬חסכונותיה‭ ‬כדי‭ ‬לקנות‭ ‬מעט‭ ‬אדמה‭. ‬האם‭ ‬באמת‭ ‬היה‭ ‬זה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭? ‬מי‭ ‬יודע‭. ‬אבל‭ ‬בשבילה‭ ‬כל‭ ‬גרגר‭ ‬היה‭ ‬שווה‭ ‬זהב‮"‬‭.‬

‮"‬ואיפה‭ ‬אימך‭ ‬היום‭?‬‮"‬‭, ‬שאלתי‭ ‬אותו‭, ‬‮"‬היא‭ ‬כאן‭ ‬בארץ‭?‬‮"‬

קולו‭ ‬נשבר‭ ‬מעט‭ ‬כשהמשיך‭: ‬‮"‬אמא‭ ‬שלי‭ ‬לא‭ ‬זכתה‭ ‬להגיע‭ ‬לירושלים‭. ‬היא‭ ‬נפטרה‭ ‬באתיופיה‭ ‬ונקברה‭ ‬בפאתי‭ ‬הכפר‭ ‬שלנו‭. ‬אבל‭ ‬לפני‭ ‬מותה‭ ‬ביקשה‭ ‬דבר‭ ‬אחד‭: ‬שיטמינו‭ ‬אותה‭ ‬עם‭ ‬העפר‭ ‬הזה‭. ‬שחלק‭ ‬קטן‭ ‬מירושלים‭ ‬יהיה‭ ‬איתה‭ ‬לנצח‮"‬‭.‬

איזו הברקה!

השבוע‭, ‬כ"ט‭ ‬בחשוון‭, ‬חל‭ ‬חג‭ ‬הסיגד‭. ‬היום‭ ‬בו‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭ ‬היו‭ ‬עולים‭ ‬להר‭ ‬גבוה‭, ‬נושאים‭ ‬את‭ ‬ספרי‭ ‬האורית‭ (‬התורה‭), ‬ומתפללים‭ ‬לכיוון‭ ‬ירושלים‭. ‬כשחסידה‭ ‬הייתה‭ ‬חולפת‭ ‬בשמים‭, ‬היו‭ ‬קוראים‭ ‬לעברה‭: ‬‮"‬שִׁימְלָה‭ ‬שִׁימְלָה‭, ‬אַגְרַצְ'ין‭ ‬יְרוּסְלַם‭ ‬דֶה‭ ‬נָא‮"‬‭ – ‬‮"‬חסידה‭, ‬חסידה‭, ‬מסרי‭ ‬דרישת‭ ‬שלום‭ ‬לירושלים‭.‬‮"‬

הסיגד‭ ‬מתקיים‭ ‬50‭ ‬יום‭ ‬בדיוק‭ ‬אחרי‭ ‬יום‭ ‬הכיפורים‭. ‬עבור‭ ‬רובנו‭ ‬הימים‭ ‬הנוראים‭, ‬הסליחות‭, ‬השופר‭ ‬ותפילת‭ ‬נעילה‭, ‬הפכו‭ ‬למין‭ ‬זיכרון‭ ‬עמום‭ ‬ומטושטש‭ ‬שמאופסן‭ ‬עמוק‭ ‬בבוידעם‭ ‬תחת‭ ‬הכותרת‭ ‬‮'‬לפני‭ ‬החגים‮'‬‭. ‬ומה‭ ‬עם‭ ‬כל‭ ‬התפילות‭, ‬החלומות‭, ‬הדברים‭ ‬הטובים‭ ‬שקיבלנו‭ ‬על‭ ‬עצמנו‭ ‬לכבוד‭ ‬השנה‭ ‬החדשה‭? ‬לא‭ ‬נעים‭ ‬לומר‭ ‬אבל‭ ‬רובם‭ ‬נמוגו‭ ‬והתמסמסו‭ ‬עם‭ ‬הגשם‭ ‬הראשון‭. ‬

איזה‭ ‬רעיון‭ ‬מדהים‭ ‬זה‭ ‬להזכיר‭ ‬לעצמנו‭ ‬ולעורר‭ ‬בתוכנו‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬מה‭ ‬שעברנו‭ ‬ולהתמודד‭ ‬באומץ‭ ‬עם‭ ‬השאלה‭ ‬האם‭ ‬באמת‭ ‬יפה‭ ‬ושונָה‭ ‬נהייתה‭ ‬השנה‭ ‬או‭ ‬שאנחנו‭ ‬פשוט‭ ‬עושים‭ ‬ריפיט‭ ‬על‭ ‬השנה‭ ‬שעברה‭?‬

אבל‭ ‬מעבר‭ ‬לכך‭, ‬יש‭ ‬כאן‭ ‬שני‭ ‬דברים‭ ‬נוספים‭ ‬שאנחנו‭ ‬חייבים‭ ‬ליהודי‭ ‬אתיופיה‭.‬

תודה!

אם‭ ‬נתמצת‭ ‬בשתי‭ ‬מילים‭ ‬את‭ ‬חג‭ ‬הסיגד‭ ‬נאמר‭: ‬כמיהה‭ ‬ואמונה‭. ‬מאז‭ ‬הופענו‭ ‬כְּעַם‭ ‬על‭ ‬במת‭ ‬ההיסטוריה‭ ‬לפני‭ ‬3300‭ ‬שנה‭ ‬עברו‭ ‬עלינו‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬שנים‭ ‬קשות‭ ‬ורעות‭. ‬רוב‭ ‬הזמן‭ ‬כלל‭ ‬לא‭ ‬היינו‭ ‬בארצנו‭ ‬וסבלנו‭ ‬מנוראות‭ ‬הגלות‭: ‬רדיפות‭, ‬גזירות‭ ‬שמד‭, ‬גירוש‭, ‬פוגרומים‭. ‬לא‭ ‬היו‭ ‬חסרות‭ ‬סיבות‭ ‬להתייאש‭ ‬ולהתבולל‭ ‬ולהתנתק‭ ‬מזהותנו‭ ‬היהודית‭.‬

ולמרות‭ ‬זאת‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לא‭ ‬ויתר‭ ‬ותמיד‭ ‬שמר‭ ‬על‭ ‬הגחלת‭ ‬כשבליבו‭ ‬החלום‭ ‬לזכות‭ ‬לשוב‭ ‬הביתה‭ ‬לירושלים‭. ‬מִי‭ ‬ששילמו‭ ‬מחיר‭ ‬גבוה‭ ‬ביותר‭ ‬כדי‭ ‬שהדבר‭ ‬הזה‭ ‬יקרה‭ ‬הם‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭. ‬הם‭ ‬צעדו‭ ‬לאורך‭ ‬מסע‭ ‬של‭ ‬אלפי‭ ‬קילומטר‭, ‬תוך‭ ‬שהם‭ ‬סובלים‭ ‬מרעב‭, ‬מחלות‭, ‬שרב‭ ‬צורב‭ ‬ביום‭, ‬קור‭ ‬מקפיא‭ ‬בלילה‭ ‬והתנכלויות‭ ‬שודדים‭. ‬ארבעת‭ ‬אלפים‭ ‬מהם‭ ‬נפלו‭ ‬בדרך‭, ‬במדבריות‭ ‬סודן‭, ‬כששמה‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬מרחף‭ ‬על‭ ‬שפתותיהם‭.‬

חג‭ ‬הסיגד‭ ‬הוא‭ ‬ההזדמנות‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לומר‭ ‬להם‭ ‬תודה‭! ‬תודה‭ ‬שלימדתם‭ ‬אותנו‭ ‬להמשיך‭ ‬להאמין‭ ‬ולא‭ ‬לוותר‭ ‬למרות‭ ‬הכול‭. ‬תודה‭ ‬שהראיתם‭ ‬לנו‭ ‬איך‭ ‬אפשר‭ ‬גם‭ ‬בתנאים‭ ‬בלתי‭ ‬אפשריים‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬המסורת‭ ‬ולאהוב‭ ‬את‭ ‬התורה‭, ‬ולזכור‭ ‬כל‭ ‬הזמן‭ ‬את‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭ ‬וירושלים‭.‬

סליחה!

אבל‭ ‬יש‭ ‬גם‭ ‬חשבון‭ ‬נפש‭ ‬כואב‭ ‬שאנחנו‭ ‬חייבים‭ ‬לעצמנו‭. ‬החברה‭ ‬הישראלית‭, ‬והציבור‭ ‬הדתי‭ ‬בפרט‭, ‬לא‭ ‬יכולים‭ ‬להתחמק‭ ‬מחשבון‭ ‬נפש‭ ‬נוקב‭ ‬על‭ ‬קליטת‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭ ‬בארץ‭, ‬בעיקר‭ ‬בתחום‭ ‬הרוחני‭. ‬רוב‭ ‬יהודי‭ ‬ברית‭ ‬המועצות‭ ‬איבדו‭ ‬את‭ ‬האמונה‭ ‬והקשר‭ ‬למסורת‭ ‬היהודית‭ ‬באשמת‭ ‬השלטון‭ ‬הקומוניסטי‭ ‬הדורסני‭. ‬כשהם‭ ‬נחתו‭ ‬בארץ‭ ‬הם‭ ‬כבר‭ ‬היו‭ ‬חילונים‭.‬

יהודי‭ ‬אתיופיה‭, ‬לעומת‭ ‬זאת‭, ‬היו‭ ‬דתיים‭ ‬מאוד‭ ‬ומחוברים‭ ‬חזק‭ ‬למסורת‭ ‬הדורות‭ – ‬כמו‭ ‬אותה‭ ‬אישה‭ ‬שנשאה‭ ‬עמה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭ ‬כל‭ ‬חייה‭. ‬ההתנתקות‭ ‬העצובה‭ ‬קרתה‭ ‬להם‭ ‬דווקא‭ ‬בישראל‭. ‬הרבה‭ ‬מהדור‭ ‬הצעיר‭ ‬הושפעו‭ ‬ונסחפו‭ ‬אחר‭ ‬התרבות‭ ‬החילונית‭ ‬השלטת‭ ‬ואיבדו‭ ‬קשר‭ ‬עם‭ ‬התורה‭, ‬האמונה‭ ‬והמסורת‭ ‬הדתית‭ ‬שאבותיהם‭ ‬מסרו‭ ‬עליה‭ ‬את‭ ‬הנפש‭ ‬במשך‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬הרבה‭ ‬שנים‭.‬

כמה‭ ‬טרגי‭ ‬שֶמִי‭ ‬שזכרון‭ ‬ירושלים‭ ‬הביא‭ ‬אותם‭ ‬לכאן‭, ‬איבדו‭ ‬את‭ ‬ה'נשמה‮'‬‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬דווקא‭ ‬כשרגליהם‭ ‬דרכו‭ ‬ב'גוף‮'‬‭ ‬שלה‭. ‬

ובכל‭ ‬זאת‭, ‬אסור‭ ‬לאבד‭ ‬תקווה‭. ‬כשאני‭ ‬חושב‭ ‬על‭ ‬אותה‭ ‬אישה‭ ‬שנשאה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭ ‬כל‭ ‬חייה‭, ‬אני‭ ‬מבין‭ ‬שהאמונה‭ ‬הזאת‭ ‬לא‭ ‬נעלמה‭ – ‬היא‭ ‬עדיין‭ ‬שם‭, ‬עמוק‭ ‬בתוך‭ ‬הילדים‭ ‬והנכדים‭ ‬שלה‭. ‬ואולי‭ ‬תפקידנו‭ ‬הוא‭ ‬פשוט‭ ‬לעזור‭ ‬לה‭ ‬לצוץ‭ ‬מחדש‭, ‬ולהראות‭ ‬להם‭ ‬שהעפר‭ ‬שאימהותיהם‭ ‬נשאו‭ – ‬הוא‭ ‬באמת‭ ‬זהב‭. ‬■

שגרירנו בעולם

שגרירנו בעולם

הרב. הלורד. הפרופסור. ומי שהיה הנסיך האמיתי של אנגליה –…
אבא ואמא, רציתי לומר לכם...

אבא ואמא, רציתי לומר לכם...

יש‭ ‬דברים‭ ‬שקשה‭ ‬לי‭ ‬להגיד‭ ‬בקול‭ ‬רם‭. ‬לא‭ ‬כי‭ ‬אני‭…
המדריך לשדרוג שולחן השבת

המדריך לשדרוג שולחן השבת

אז תכל׳ס – איך עושים את זה?בטור‭ ‬הקודם‭ ‬עסקנו‭ ‬בפוטנציאל‭…
פותחים שולחן- הפעלות ודיונים משפחתיים לסעודות החג

פותחים שולחן- הפעלות ודיונים משפחתיים לסעודות החג

בסוכות אנחנו לא בונים רק סוכה מחוץ לבית, אלא גם…
כמה עולה לבקש סליחה?

כמה עולה לבקש סליחה?

איתן‭ ‬קרע‭ ‬את‭ ‬המעטפה‭ ‬הלבנה‭ ‬ושלף‭ ‬ממנה‭ ‬את‭ ‬הדף‭. ‬היה‭…
אז תכל׳ס, איך ממליכים את ה׳?

אז תכל׳ס, איך ממליכים את ה׳?

לא‭ ‬הכרתי‭ ‬את‮ ‬צבי‭ ‬נוימן‭,‬‭ ‬אבל‭ ‬ארבעה‭ ‬ימים‭ ‬לפני‭ ‬ראש‭-‬השנה‭ ‬נערכה‮ ‬ההלוויה‭…
זהירות! גונבים לך את החיים

זהירות! גונבים לך את החיים

אתם‭ ‬בטוח‭ ‬מכירים‭ ‬את‭ ‬זה‭: ‬תכננתם‭ ‬המון‭ ‬דברים‭ ‬לעשות‭ ‬היום‭,…
הבעיה הכי גדולה של הדתיים

הבעיה הכי גדולה של הדתיים

שלום‭  ‬הרב‭, ‬אני‭ ‬יודע‭ ‬שֶמַה‭ ‬שאני‭ ‬עומד‭ ‬להגיד‭ ‬עכשיו‭ ‬לא‭…
בהצלחה, ילדה שלי

בהצלחה, ילדה שלי

בעוד‭ ‬כמה‭ ‬ימים‭ ‬זה‭ ‬יקרה‭. ‬נצעד‭ ‬יחד‭ ‬לבית‭-‬הספר‭ ‬כשידך‭ ‬הקטנה‭…
האיש שמצא משמעות בגהינום 

האיש שמצא משמעות בגהינום 

01‭ ‬הוא‭ ‬היה‭ ‬רופא‭, ‬פסיכולוג‭ ‬ונוירולוג‭ ‬מוכשר‭ ‬שפיתח‭ ‬שיטה‭ ‬פורצת‭…
מה הסיפור שלך?

מה הסיפור שלך?

בדרך‭ ‬כלל‭, ‬אנו‭ ‬מציינים‭ ‬את‭ ‬יום‭ ‬מותם‭ ‬של‭ ‬גיבורים‭. ‬אך‭…
מה הסיפור שלך?

מה הסיפור שלך?

לראות את התמונה הגדולהבשנת‭ ‬1962‭ ‬ביקר‭ ‬נשיא‭ ‬ארה״ב‭ ‬ג׳ון‭ ‬קנדי‭…
״אני?בחיים לא אצליח!״

״אני?בחיים לא אצליח!״

זה הקול הקטן והמייאש שיושב לכולנו בראש ומונע מאיתנו לנסות.…
המדריך לחופש שיעיף אתכם קדימה: 10 שדרוגים לקיץ שלא תשכחו

המדריך לחופש שיעיף אתכם קדימה: 10 שדרוגים לקיץ שלא תשכחו

הצלצול האחרון נשמע. הדלת נפתחת וחודשיים שלמים פרושים לפניך כמו…
7 מספרים מאחורי המלחמה

7 מספרים מאחורי המלחמה

כמה קילומטרים מפרידים בין ירושלים לטהרן? כמה האיראנים היו רחוקים…