אושרת בן עטר, חן קוט ומיכל ספרא, שלוש צעירות, הקימו מיזם חדש, ומפתיע לגלות כמה רחוק הוא מגיע. ההתחלה הייתה מקרית, אבל מרגע שיתוף הפעולה הכול מוכוון מטרה לעשיית טוב. מיזם 'אחת לשנייה' נוסד לזכר בשמת ספרא ז"ל, צעירה שנהרגה בתאונת דרכים ברחלים בסיוון האחרון, וממשיך את דרכה בסגנון מיוחד ובנגישות לכולם, כי כל אחת היא נסיכה!
בשמת ספרא ז"ל הייתה בת רביעית מתוך שישה. היא גדלה בבית אל, עשתה שירות לאומי, למדה תואר ראשון ושני בתיאטרון, עסקה במשחק והאמינה שתיאטרון הוא הכלי שיחבר בין האנשים. מיכל, אחותה הגדולה, משתפת: "החלום שלה היה לשנות את כל עולם המשחק, מעולם תחרותי למקום שמביא את הנשמה לבמה, שעוזר להתבטא ולפתור קשיים".
בשמת נהרגה בסיוון האחרון בדרך לעבודה מרכב פלסטיני שנסע במהירות, סטה מנתיבו והתנגש חזיתית ברכבה. היא נהרגה במקום. "הטרמפיסט שהיה איתה ברכב סיפר איזו אווירה נעימה הייתה ברכב, מוזיקה טובה, היא דאגה לו למזגן". במזל הוא כמעט לא נפגע בזכות התיק שהיה מונח על ברכיו. התאונות בכביש 60 אינן מתמעטות: "הפראמדיק שקבע את מותה סיפר שבתקופת הרמדאן תמיד יש יותר תאונות והן יותר קטלניות, ואף אחד לא עושה עם זה כלום.
"לפני שנהרגה עסקה בשמת בדברים גדולים", ממשיכה מיכל. "תמיד ידעתי אילו עוצמות יש בה. היא ראתה צורך אמיתי לעזור לנשים, לנערות ולילדות לפתח את הדימוי העצמי שלהן, לאהוב את עצמן ואת המראה שלהם. היא האמינה שזה אפשרי דרך עולם הבמה, העולם הקובע לנו מהו אידיאל היופי, כי מי אמר שאי אפשר אחרת? כל אחת היא נסיכה ולכל אחת מגיע להרגיש יפה ולהיות מטופחת כמו נסיכה!
"בערב חג אחד בשמת ירדה במדרגות לסלון בבגדים חדשים, בלוק המיוחד, הצבעוני והיפה שהיה לה. כל המשפחה פרגנה לה, 'כמה את יפה!' והיא ענתה לנו בצחוק, 'נחשו כמה זה עלה?' אחרי ניחושים היא צחקה ואמרה: 'כל זה עלה לי שמונה שקלים!' היא לא התביישה לקנות ביד שנייה. בעיניה זו הייתה מציאה, ופשוט היה לה כישרון כזה להיכנס לחנויות לא יקרות ונוצצות, ולהתלבש כאילו יצאה מקטלוג אופנה".
בשמת אהבה לרענן את הארון שלה. אחת לתקופה עשתה סדר, ובגדים טובים שלא שימשו אותה מייד העבירה לאחרים. "היא תמיד אמרה: 'במה שאני לא משתמשת חבל שאחרים לא ישתמשו'. על זה בדיוק קם המיזם, הוא ממשיך את הדברים שבשמת האמינה בהם: כל אחת היא נסיכה, והיא יכולה ללבוש שמלה שעלתה הון למישהי אחרת. הסגנון המיוחד שלך הוא רק שלך, היכנסי ותבחרי, יש פה מגוון רחב מכל הטעמים, בכל הרבדים ובאמת מכל הארץ".
איך הכול התחיל?
אושרת פותחת ומספרת: "אלך קצת אחורה", היא מתחילה. "באחד האירועים במשפחה חיפשתי שמלה רב זמן ובסוף מצאתי שמלה יפה ויקרה, אבל כשיש אירוע אין ברירה. שיתפתי את חן, אחת החברות הטובות שלי, ויחד רקמנו יוזמה: אם כל אחת תיתן את השמלה שלה מהחתונה של אחיה או מכל אירוע אחר, אחרות יוכלו להשתמש בשמלות בלי לעבור את החיפוש ולהוציא הון כסף".
חן ואושרת שילבו כוחות והתחילו לאסוף שמלות עד שהגיע הלקוחה הראשונה. לאחר כמה חודשים הן נפגשו במפתיע בערב ראש חודש לנשים, ובסיבוב ההיכרות הציגה הלקוחה את אושרת ואת המיזם החברתי שהתחילה.
חן ואושרת לא ידעו שבחדר יושבת מיכל, אחות של בשמת ז"ל, שהתהלכה באי שקט מאז איבדה את אחותה והרגישה שצריך לעשות משהו טוב לזכרה, להמשיך את הדרך של אחותה: "אני פחות מתחברת לדרכים הרגילות, שיעורי תורה וכאלה. בשמת הייתה משהו מיוחד, ורציתי להמשיך אותה בדרך שלה".
מיכל ניגשה לחן ולאושרת בסוף סבב ההיכרות והציעה: "למדתי עיצוב אופנה. אני אתפור שמלות ואוסיף לכן לאוסף, אני רק מבקשת שהמיזם יהיה לזכר בשמת אחותי". משם, הן מספרות בחיוך, "החלטנו שגם בלי שמיכל תתפור המיזם יהיה לזכר בשמת ז"ל".
צילום: פייסבוק
מה גרם לכן להסכים ולשתף אותה? הרי שתיכן לא הכרתם את בשמת ז"ל.
"הרצון להביא את הבשורה הזאת לעולם נולד עוד קודם, אבל אחרי שהכרנו את מיכל ודרכה את בשמת ז"ל, מצאנו משהו שנתן למיזם נופך משמעותי ותוכן מיוחד", אומרת אושרת. שבוע לאחר המפגש ההוא הן קבעו יעדים, הפיצו פרסום בווטסאפ לקבוצות ולחברות קרובות ושלחו את הבשורה לדרכה בלי לדעת לאן תוביל.
"מדהים לראות שהפרסום חזר אלינו דרך אנשים רחוקים. הטלפון לא מפסיק לצלצל ואנשים מכל הארץ רוצים להיות חלק מהעשייה. פתחנו דף פייסבוק, 'אחת לשנייה', וגם שם הכול מתקדם. בעינינו בשמת שותפה לעשייה הזאת. אני מרגישה שהיא נוכחת בכל התהליך. לפני שנקשרנו לבשמת פרסמנו את המיזם פה ושם, והיו מעט הדים ותגובות, אבל אחרי שנקשרנו לבשמת היו גלים כבדים בעולם, המון טלפונים, המון פניות. היה מאוד מרגש ומאוד חזק להרגיש את מה שהנוכחות שלה עשתה פה", אושרת משתפת. "אחרי שהכרנו את בשמת והיא נהפכה לחלק המהותי של המיזם. התחברתי אליה, לדמות שלה ולמה שהייתה. יש לה אור בפנים שגרם לי לחיבור טבעי פשוט".
המיזם פונה בעיקר לנערות ולנשים, והלב פתוח לכל מי שבאה. החברות משתפות שהלב הרחב של עם ישראל פועם, ויש להן כבר אין-ספור סיפורים מחממי לב על נשים שנסעו שעות כדי להיות שותפות ועל אחרות שמתנדבות להיות נקודות איסוף ברחבי הארץ ורק אז יוצרות איתן קשר. הן החליטו שעקב הפניות הרבות הן יעשו סדר ויגבשו קווים מנחים: השמלות צריכות לשמור על קווי הצניעות, והחברות מעבירות למיזמים אחרים שמלות כלה, שמלות בת מצווה ואפילו חליפות חתנים. את השמלות המתאימות הן אוספות כרגע אצלן עד שייפתח המקום המיועד בירושלים.
מיזם דומה, 'הבית של אביה', פועל זה שנים ברחוב שטנר בירושלים, יוזמת קרן אביה, שהוקמה לזכר אביה יהושע ז"ל גולדברג.
מה המשך החזון הגדול?
"ש'אחת לשנייה' תהיה חנות שמעוצבת בצורה מזמינה ונעימה ולא כמו ארון בגדים מבולגן, שצריך לברור מה ראוי לשימוש ומה לא. שהחנות תהיה קבועה ופתוחה, שהשמלות יהיו דינמיות, שתמיד יהיו לקוחות ותמיד יהיו תורמות", חולמת מיכל.
"הכי ישמח אותנו לראות אתכן באות, לוקחות שמלה ונהנות ממנה ומאהבה אחת לשנייה", אומרת חן בחיוך גדול.
החלום שלהן הוא בעיקר להמשיך את הדרך של בשמת ז"ל, וכדי שהוא יתגשם הן פונות לכל אחת: "אם יש לך בגד שקנית לאירוע ואין לו שימוש בארון, הוא יכול לשמח ולהוסיף אור למישהי אחרת, שהיא נסיכה בדיוק כמוך!"
