נעם פתחי

איך עושים פאנלים

נעם פתחי מחזיק ספר תורה

״למה אתה לא מכניס להם יותר?״, ״תהיה יותר תוקפני, אתה רך מדי״, ״אני אוהב איך שאתה מכניס להם!״. אלה רק חלק מהתגובות שעבדכם הנאמן מקבל ברחוב מאנשים על הופעות בפאנלים פוליטיים. 'להם' מתייחס כמובן לפאנליסטים, לפרשנים או למנחים מהצד השני של העמדה הפוליטית. יש כאלה שייקראו להם 'השמאל', וברוך השם רובם כאלו. להגיד לכם שיחס מהציבור זה לא נחמד? זה נחמד. להגיד שאני יודע תמיד איך לענות על טענות? אני לא. אבל בואו ננסה. כדי להבין למה לא תמיד אפשר 'להכניס להם' צריך להבין איך עולם הטלוויזיה השתנה בשנה האחרונה.
בעקבות ערוץ 14 ותוכניות כמו 'הפטריוטים' ו'הדוח של אראל' ועוד, הקהל הימני גילה דעות, מונולוגים, ועימותים שבהם הימין שולט בסיטואציה – לכן התפיסה היא שבכל מקום שבו תתארח תוכל להתנהל באותה חופשיות. לאורך השנים השתתפתי בפאנלים בהם החוקים היו ברורים, והיו גם כאלו מטושטשים – פאנליסט ימני שרוצה לקבל הזמנה גם בפעם הבאה כדי 'להראות להם', צריך להיות במודעות עצמית לכמה תקיפות העמדות שלו. במסגרת המניפולציה שבה ימני שמרים את הקול באולפן הוא המתלהם, ושמאלני 'מדבר מדם ליבו' – וכל עוד אתה מתארח באזור עוין, אתה תמיד מפעיל בקרת תוקפנות פנימית.
סיבה נוספת היא המעמד עצמו – בשידור חי מתקיים יקום שלם של לחצים שתלוי גם בלוחות זמנים שהצופה אינו רואה ואינו מודע לו, ישנם פאנלים שבהם רשות הדיבור ואורך הדברים מסוכמים מראש. בהרבה מקרים הדברים קורים תוך כדי עמדה שרצית להגיב לה, אבל בהוראת קונטרול השידור מסתבר שאין זמן לזה. במיוחד בטלוויזיה מסחרית שחייבת לתזמן זמני יציאה לפרסומות. מצבים כאלה נראים לצופה כדברים שנאמרו ללא תגובה שלי, אבל מה לעשות שהשעון חשוב יותר מהפאנליסט? אם מדובר בשידור מוקלט הבעיה תלויה בעריכה. טענות רבות של אורחים מהימין למערכת 'אופירה וברקו' הן שדברים שנאמרו על ידם 'נחתכו החוצה' בעריכה. פאנל כזה יכול לשדר הופעה חלשה מאוד של מרואיין, וחזקה של המנחים ומרואיין אחר.
סיבה נוספת היא סגנון התכנית ושעת השידור. בתוכניות מסוימות ההוראה היא לנהל סבב דעות, באחרות המנחה לא מאפשר ויכוחים של שני פאנליסטים (ומעלה). בסוף-בסוף, אתה מתארח בביתו של המנחה, ולכל אחד מהם הדרך בה הוא רואה את התוכנית שלו יוצאת על המסך. בתוכניות הבוקר למשל, כאלו שמתחילות מאוד מוקדם, החוק הבלתי כתוב באולפן הוא שצעקות ותגרות גורמים לצופה להעביר ערוץ. בקרים שלמים של מריבות ונזיפות עברו עד שהבנתי שאני לא באירוע הנכון מבחינה אנרגטית.
לכן בתוכניות בוקר, גם אם נאמרו דברים שעושים לי חשק לטעון בתקיפות, האכסניה לא תמיד מאפשרת. מנחה תכנית הבוקר של 'רשת', אברי גלעד, היה רגיש במיוחד לעניין, ובצדק, אחרי אחד העימותים הקולניים הוא אמר לי: ״אף אחד לא רוצה לראות את פתחי צועק בשש בבוקר כשהוא מוזג את החלב לקפה״. אגב, הוא לימד אותי לטעון בתקיפות תוך כדי חיוך, במקרים שזכרתי לעשות את זה – הטיעון הצליח.
סיבה נוספת היא ההבנה שהתחדדה לאחרונה – שניים שמתווכחים באולפן נשמעים בסלון הביתי של הצופה כצעקות לא ברורות. זה אולי מרשים ש'לא יצאת פראייר', אבל אין לזה ערך או משקל אמיתי בוויכוח.
אה ועוד דבר, אולי הבסיסי ביותר: יכולה להיות לפאנליסט הופעה חלשה גם מסיבות אישיות: לא מרגיש טוב, טרוד במשהו שבדיוק מתרחש באמצע השידור החי או, תתפלאו לשמוע, עמדה מהשמאל שהוא מסכים איתה לגמרי.
אבל הכי חשוב? תמשיכו לתת ביקורת, אתם לא מבינים כמה זה חשוב.
שבת שלום. ■

למידע, להצטרפות ולעדכונים:
דוא״ל: miflegetnoam@gmail.com | אתר: https://noamparty.org.il/

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…