שליפות

אלחי סלומון לו יהי

חשוב לי לפנות לציבור הדתי בהתיישבות ולעורר אותו ליצירה. במות ליצירה במגזר לכאורה לא חסרות, אבל במות משמעותיות שמשפיעות אפילו על הממד הפוליטי לא קיימות

אלחי סולומון

חשוב לי להשמיע את הקול של המתנחל וגם לשמוע את הקולות שלהם. אני חושב שזה יכול להפרות אותנו ואפילו להוביל להבנה ולשיח. לא בדרך מתלהמת ולא רק דרך פייסבוק, אלא דרך היצירה והאומנות. המטרה שלי היום היא ש'יהי' יהיה ההגמוניה החדשה".

אל מול הדחפורים בשכונת נתיב האבות, כשהרס וחורבן מתחילים להיראות מסביב, עמד אלחי סלומון (40) והקריא שירה. עם קומץ חברים יוצרים בחר להביא אמירה אקטיביסטית שונה הנובעת מהאמונה שלאומנות ולתרבות יש יכולת לשנות את המציאות הפוליטית.
סלומון, נשוי ואב לשלושה המתגורר במעלות-תרשיחא בצפון, הוא משורר, מרצה, דוקטורנט לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, פעיל חברתי וכעת גם העורך של כתב העת 'יהי': כתב עת לשירה, ספרות ואומנות פוליטית מהצד הימני של המפה.
האיש, כמו שאפשר להבין, עסוק מאוד, ואנחנו משוחחים בעוד הוא עושה את דרכו לשדה התעופה. לפניו טיסה לניו-קולג' שבאוקספורד, להעביר הרצאה על המרחב ועל הטראומה בשירה הכתובה. 

את ההצעה לדחות את השיחה בינינו לזמן מתאים יותר הוא דוחה על הסף: "השיחה הזו חשובה לי מאוד. חשוב לי לפנות לציבור הדתי בהתיישבות ולעורר אותו ליצירה. במות ליצירה במגזר לכאורה לא חסרות, אבל במות משמעותיות שמשפיעות אפילו על הממד הפוליטי לא קיימות". מתי התבשל הרעיון למסד כתב עת פואטי פוליטי ימני?
"מבחינתי החלום התחיל לפעם בעקבות ההתנתקות. הייתי בגוש והשתתפתי בפעילות בדרכי שלי. אחרי פינוי עמונה סירבתי לשרת במילואים, וישבתי בכלא צבאי. שלחתי מכתב למפקדים שלי ובו הצהרה שכל עוד צה"ל לא יבטיח שלא יעשו דברים כאלו, אינני רואה את עצמי עושה שוב מילואים. היה לי חשוב לדעת שעשיתי כל מה שאני יכול כדי לזעזע את המערכת.
"בשלב הזה התחלתי לחלום על כתב עת פואטי פוליטי ברוח השמאל הרדיקלי. מקום שיהיה במה ליוצרים בעלי תפיסות ימניות שמחפשים להשמיע לא רק הרהורי אמונה, לבטים ומחשבות בעלמא, אלא אמירה דתית רדיקלית מחויבת שמבקשת להשפיע".
לדבריו, לא זו בלבד שאין במגזר במות ליצירה מסוג זה, אלא גם מעטים הם היוצרים שמוכנים להשמיע אמירה שכזו. הסיבה, לדעתו, נעוצה בפחד שלהם מהדרה: "יש אומנים גדולים שאני פונה אליהם והם אומרים 'תשמע, אני מפחדת לפרסם את השירים האלו', או 'אני כותב שירים כאלו למגירה ומפחד לפגוע בפרסונה הפואטית שלי אם הדברים יצאו לאור'.

"משורר צעיר אחר ביקש לפרסם את השירים שלו בגיליון הבכורה של 'יהי' בשם בדוי מפחד שיבולע לו בדרכו האקדמית. זה שדה שיש בו דיכוי כל כך אלים, כל כך מוחלט, דיכוי שלא מאפשר התמודדות. בודדים הם מי שיוצרים את הדברים בגלוי ומקבלים משוב. היוצרים מעקרים את עצמם מהאפשרות הזו כדי לזכות לחיבוק מההגמוניה".
אתה עצמך חווית פגיעה מקצועית בעקבות העשייה הייחודית שלך בתחומי היצירה?
"נפגעתי לא אחת בדרכי האקדמית ובדרכי הפואטית, ואני מעדיף שלא להרחיב בנושא. עם זאת, זה רק מעודד אותי להמשיך. מבחינתי היום אני עושה עבודת ליקוט של פרחים שפורחים לבדם, שאין להם הכרה. אני פועל להקים חבורת אומני 'יהי' שתהיה קבוצת גרילה אומנותית". מבחינתו המהלך שהוא מוביל דרך כתב העת הוא בין היתר מהלך חינוכי שמטרתו להצמיח יוצרים ויוצרות ולתת להם גב ובמה של ממש לבטא את עצמם ללא פחד.

אלחנן סלומון זמר
אלחנן סלומון זמר

לדבריו, הוא נולד וגדל בבית 'אשכנזי למהדרין', ובמפגש עם זוגתו רחל, שהיא נכדה לשתי משפחות רבנים מיוחסות במגזר – אליהו וגץ – נחשף לסיפור המזרחי ונעשה פעיל למען שינוי חברתי. הוא שימש חבר בוועדת ביטון, ועל החברות בה הוא מעיד שהייתה אחד הדברים המשמעותיים שעשה בחייו. הוא היה אף ממובילי 'מחאת השטרות', שדרשה ייצוג הולם לאנשי רוח מזרחיים על גבי שטרות כסף. מנגד, שירים שכתב ובהם אמירה פוליטית-חברתית ימנית חדה פורסמו לא אחת במדור הספרות של עיתון 'הארץ'.
"פרסום בעיתון 'הארץ' הוא עדיין הדרך להגיע להגמוניה ולקבל הכרה", הוא אומר בכנות. "פרסמתי שם שירים לא קלים על ההתנתקות, על עמונה, על נתיב האבות. חשוב לי להשמיע את הקול של המתנחל וגם לשמוע את הקולות שלהם. אני חושב שזה יכול להפרות אותנו ואפילו להוביל להבנה ולשיח. לא בדרך מתלהמת ולא רק דרך פייסבוק, אלא דרך היצירה והאומנות. המטרה שלי היום היא ש'יהי' יהיה ההגמוניה החדשה".

גיליון הבכורה של כתב העת ראה אור לא מכבר באירוע מעורר השראה בבית אורי צבי גרינברג בירושלים, שהוא גם המוציא לאור של כתב העת. "האולם היה מלא. דיברו אריה אלדד וגלית דיסטל-אטבריאן, בני ציפר מ'הארץ', מוריה קור, לבנת בן חמו מגלצ, אמילי עמרוסי ועוד פורצי דרך רבים וטובים. הייתה שם התרגשות מאוד גדולה".
איך נבחרו היצירות שנכנסו לגיליון?
"על פי קריטריון האיכות וקריטריון התמה הפוליטית. נכנסו הרבה שירה ייחודית בנושא ארץ ישראל, יצירה מזרחית-נשית ונושאים של מלחמת תרבות, יצירה דתית-יהודית ויצירה חרדית. להמשך אנחנו מתכוונים לתת מקום ליצירה יהודית פוליטית".
לפני שאנחנו נפרדים הוא מבקש לפרסם קריאה "לכל יוצר ויוצרת שיש להם עניין בקול הלאומי, העברי, המקורי, הדתי, הישראלי הגבוה שלנו. אנשים שיושבים על גבעה באיזה קרוון, תושבי יהודה, שומרון ובנימין שמכירים חבר שכותב, צייר, משורר או כותב מסות על החיים בארץ ישראל. 

אלחנן סלומון זמר

אני רוצה לומר לכל האנשים האלו שידעו שיש להם בית שרוצה אותם ואת האמירה הייחודית שלהם". 
הגיליון הבא של כתב העת 'יהי' עתיד לצאת לאור בסוכות, וחומרים לפרסום אפשר לשלוח עד סוף אוגוסט לדוא"ל: yehee@uzg-jlm.org. חברי המערכת נוסף על סלומון הם טלילה ציפר, יוסי סוויד, צור ארליך ורחל גץ-סלומון.

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא…
דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
"פורום קהלת אוכלים נזלת"

"פורום קהלת אוכלים נזלת"

01מעולם לא כתבת על אופנה. מצד שני תמיד יש פעם…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…