שליפות

אלחי סלומון לו יהי

חשוב לי לפנות לציבור הדתי בהתיישבות ולעורר אותו ליצירה. במות ליצירה במגזר לכאורה לא חסרות, אבל במות משמעותיות שמשפיעות אפילו על הממד הפוליטי לא קיימות

אלחי סולומון

חשוב לי להשמיע את הקול של המתנחל וגם לשמוע את הקולות שלהם. אני חושב שזה יכול להפרות אותנו ואפילו להוביל להבנה ולשיח. לא בדרך מתלהמת ולא רק דרך פייסבוק, אלא דרך היצירה והאומנות. המטרה שלי היום היא ש'יהי' יהיה ההגמוניה החדשה".

אל מול הדחפורים בשכונת נתיב האבות, כשהרס וחורבן מתחילים להיראות מסביב, עמד אלחי סלומון (40) והקריא שירה. עם קומץ חברים יוצרים בחר להביא אמירה אקטיביסטית שונה הנובעת מהאמונה שלאומנות ולתרבות יש יכולת לשנות את המציאות הפוליטית.
סלומון, נשוי ואב לשלושה המתגורר במעלות-תרשיחא בצפון, הוא משורר, מרצה, דוקטורנט לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, פעיל חברתי וכעת גם העורך של כתב העת 'יהי': כתב עת לשירה, ספרות ואומנות פוליטית מהצד הימני של המפה.
האיש, כמו שאפשר להבין, עסוק מאוד, ואנחנו משוחחים בעוד הוא עושה את דרכו לשדה התעופה. לפניו טיסה לניו-קולג' שבאוקספורד, להעביר הרצאה על המרחב ועל הטראומה בשירה הכתובה. 

את ההצעה לדחות את השיחה בינינו לזמן מתאים יותר הוא דוחה על הסף: "השיחה הזו חשובה לי מאוד. חשוב לי לפנות לציבור הדתי בהתיישבות ולעורר אותו ליצירה. במות ליצירה במגזר לכאורה לא חסרות, אבל במות משמעותיות שמשפיעות אפילו על הממד הפוליטי לא קיימות". מתי התבשל הרעיון למסד כתב עת פואטי פוליטי ימני?
"מבחינתי החלום התחיל לפעם בעקבות ההתנתקות. הייתי בגוש והשתתפתי בפעילות בדרכי שלי. אחרי פינוי עמונה סירבתי לשרת במילואים, וישבתי בכלא צבאי. שלחתי מכתב למפקדים שלי ובו הצהרה שכל עוד צה"ל לא יבטיח שלא יעשו דברים כאלו, אינני רואה את עצמי עושה שוב מילואים. היה לי חשוב לדעת שעשיתי כל מה שאני יכול כדי לזעזע את המערכת.
"בשלב הזה התחלתי לחלום על כתב עת פואטי פוליטי ברוח השמאל הרדיקלי. מקום שיהיה במה ליוצרים בעלי תפיסות ימניות שמחפשים להשמיע לא רק הרהורי אמונה, לבטים ומחשבות בעלמא, אלא אמירה דתית רדיקלית מחויבת שמבקשת להשפיע".
לדבריו, לא זו בלבד שאין במגזר במות ליצירה מסוג זה, אלא גם מעטים הם היוצרים שמוכנים להשמיע אמירה שכזו. הסיבה, לדעתו, נעוצה בפחד שלהם מהדרה: "יש אומנים גדולים שאני פונה אליהם והם אומרים 'תשמע, אני מפחדת לפרסם את השירים האלו', או 'אני כותב שירים כאלו למגירה ומפחד לפגוע בפרסונה הפואטית שלי אם הדברים יצאו לאור'.

"משורר צעיר אחר ביקש לפרסם את השירים שלו בגיליון הבכורה של 'יהי' בשם בדוי מפחד שיבולע לו בדרכו האקדמית. זה שדה שיש בו דיכוי כל כך אלים, כל כך מוחלט, דיכוי שלא מאפשר התמודדות. בודדים הם מי שיוצרים את הדברים בגלוי ומקבלים משוב. היוצרים מעקרים את עצמם מהאפשרות הזו כדי לזכות לחיבוק מההגמוניה".
אתה עצמך חווית פגיעה מקצועית בעקבות העשייה הייחודית שלך בתחומי היצירה?
"נפגעתי לא אחת בדרכי האקדמית ובדרכי הפואטית, ואני מעדיף שלא להרחיב בנושא. עם זאת, זה רק מעודד אותי להמשיך. מבחינתי היום אני עושה עבודת ליקוט של פרחים שפורחים לבדם, שאין להם הכרה. אני פועל להקים חבורת אומני 'יהי' שתהיה קבוצת גרילה אומנותית". מבחינתו המהלך שהוא מוביל דרך כתב העת הוא בין היתר מהלך חינוכי שמטרתו להצמיח יוצרים ויוצרות ולתת להם גב ובמה של ממש לבטא את עצמם ללא פחד.

אלחנן סלומון זמר
אלחנן סלומון זמר

לדבריו, הוא נולד וגדל בבית 'אשכנזי למהדרין', ובמפגש עם זוגתו רחל, שהיא נכדה לשתי משפחות רבנים מיוחסות במגזר – אליהו וגץ – נחשף לסיפור המזרחי ונעשה פעיל למען שינוי חברתי. הוא שימש חבר בוועדת ביטון, ועל החברות בה הוא מעיד שהייתה אחד הדברים המשמעותיים שעשה בחייו. הוא היה אף ממובילי 'מחאת השטרות', שדרשה ייצוג הולם לאנשי רוח מזרחיים על גבי שטרות כסף. מנגד, שירים שכתב ובהם אמירה פוליטית-חברתית ימנית חדה פורסמו לא אחת במדור הספרות של עיתון 'הארץ'.
"פרסום בעיתון 'הארץ' הוא עדיין הדרך להגיע להגמוניה ולקבל הכרה", הוא אומר בכנות. "פרסמתי שם שירים לא קלים על ההתנתקות, על עמונה, על נתיב האבות. חשוב לי להשמיע את הקול של המתנחל וגם לשמוע את הקולות שלהם. אני חושב שזה יכול להפרות אותנו ואפילו להוביל להבנה ולשיח. לא בדרך מתלהמת ולא רק דרך פייסבוק, אלא דרך היצירה והאומנות. המטרה שלי היום היא ש'יהי' יהיה ההגמוניה החדשה".

גיליון הבכורה של כתב העת ראה אור לא מכבר באירוע מעורר השראה בבית אורי צבי גרינברג בירושלים, שהוא גם המוציא לאור של כתב העת. "האולם היה מלא. דיברו אריה אלדד וגלית דיסטל-אטבריאן, בני ציפר מ'הארץ', מוריה קור, לבנת בן חמו מגלצ, אמילי עמרוסי ועוד פורצי דרך רבים וטובים. הייתה שם התרגשות מאוד גדולה".
איך נבחרו היצירות שנכנסו לגיליון?
"על פי קריטריון האיכות וקריטריון התמה הפוליטית. נכנסו הרבה שירה ייחודית בנושא ארץ ישראל, יצירה מזרחית-נשית ונושאים של מלחמת תרבות, יצירה דתית-יהודית ויצירה חרדית. להמשך אנחנו מתכוונים לתת מקום ליצירה יהודית פוליטית".
לפני שאנחנו נפרדים הוא מבקש לפרסם קריאה "לכל יוצר ויוצרת שיש להם עניין בקול הלאומי, העברי, המקורי, הדתי, הישראלי הגבוה שלנו. אנשים שיושבים על גבעה באיזה קרוון, תושבי יהודה, שומרון ובנימין שמכירים חבר שכותב, צייר, משורר או כותב מסות על החיים בארץ ישראל. 

אלחנן סלומון זמר

אני רוצה לומר לכל האנשים האלו שידעו שיש להם בית שרוצה אותם ואת האמירה הייחודית שלהם". 
הגיליון הבא של כתב העת 'יהי' עתיד לצאת לאור בסוכות, וחומרים לפרסום אפשר לשלוח עד סוף אוגוסט לדוא"ל: yehee@uzg-jlm.org. חברי המערכת נוסף על סלומון הם טלילה ציפר, יוסי סוויד, צור ארליך ורחל גץ-סלומון.

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…