מוקצה

אמאל׳ה כלב | 6 אלטרנטיבות שדתיים יכולים לאמץ

כלבים וחתולים

דתיים שונאים כלבים.
אוקיי, זאת אמירה מכלילה ואנחנו, כמו כל הדתיים, כמובן מתנגדים להכללות.
אבל אפשר לומר שהציבור הדתי העירוניסטי באופן כללי מסתכל על אחיו בעלי הכלבים בתחושה שהיא תמהיל של פחד (״אוי א ברוך למה הוא מרחרח אותי״), זלזול (״הם מנשקים את הכלבלבים שלהם כי אין להם ילדים״) וקנאה (״הם מנשקים את הכלבלבים שלהם כי אין להם ילדים״).
אבל כידוע אנחנו לא פה כדי לקבול על הרשעה אלא כדי להוסיף אור. אז קבלו 6 חיות שדתיים דווקא יכולים לגדל.

1| דגים
חיית המחמד הקלאסית למתחילים. היא לא דורשת הרבה תחזוקה, לא עושה רעש (היינו אומרים ׳שקטה כמו דג׳ אבל זו בדיחה גרועה שמצדיקה סגירה מיידית של הטאב הזה), ובעיקר כוללת מעורבות רגשית נמוכה מאוד. רוב מגדלי הדגים לא נותנים שמות לחיית המחמד שלהם וגם אם כן – הם שוכחים אחרי יומיים אם ג׳ונס הוא הגדול או הקטן, מה שלא משנה הרבה כשמתגלה אחרי שבוע שג׳ונס בהיריון בלי עין הרע. שנרבה ונפרה.
2 | שרקנים
יחד עם אוגרים, ארנבים וצ׳ינצ׳ילות – משפחת המכרסמים היא האימוץ הקלאסי למשפחה עם ילדים קטנים וסלון גדול שאפשר לתקוע בו כלוב. היינו אומרים שזה פתרון מעולה לשומרי נסורת, אבל זו בדיחה גרועה שמצדיקה סגירה מיידית של הטאב הזה. היתרונות ברורים: הם רכים, חמודים, ולא בודקים האם הירק שלהם נקי מחרקים. החסרונות: בעוד חודש בדיוק אתם תשימו אותם במרפסת בלילה ואז תשכחו להכניס אותם בבוקר. השמש הקופחת כבר תדאג לבד לסופו העצוב של הסיפור הזה.
3 | איגואנה
יש לכם נער או נערה מתבגרת? זה הזמן להביא הביתה חיות אקזוטיות. קשה מאוד להתחרות בווסאח של שישיסט שמגיע לסניף עם נחש או עם תוכי מדבר, וכל נערה במחנה תיפול בקסמו של מדריך עם חמוס. היא אומנם עלולה לאבד אצבע, אבל זה מקטין ב-10% את הסיכוי שהמדריך המדובר יקדש אותה בבייגלה, אז לפחות חסכנו לרב אבינר קצת עבודה.
4 | אפרוחים
דתיים אוהבים דברים פרקטיים: שורש, בלנדסטון, ג׳וזף קאופמן וכמובן – אפרוחים. בעל חיים שהוא 100% שימושי. מתחיל כיצור חמוד שהילדים יכולים ללטף, גדל לתרנגולת שמטילה ביצי XL, ומסיים את חייו כשהוא ממש כמו מגש חלות מוכסף שמקבלים מתנה מקמפיין התרמה של חרדים: מפאר את שולחן השבת שלכם, מכורבל בסילאן וחרדל כמובן. כן, כולם מכירים את הטריק הסודי העצלני שלכם עם הסילאן והחרדל. מה חשבתם.
אגב, אם הייתם חילונים הייתם יכולים לתת את העצמות שנשארו לכלב. מצד שני – אם הייתם חילונים הייתם ודאי יודעים שעצמות זה לא באמת דבר בריא לכלב ועלול לפצוע אותו. וחוצמזה לא הייתם נכנסים לפה ולא יודעים כמה יעיל לגדל אפרוחים, אז ממאי נפשך.
5 | כינים
הילדה מבקשת לגדל חיית מחמד? במקום להתווכח – קחו אותה לכיור והעבירו מסרק סמיך. סביר להניח שתמצאו שם בעלי חיים בשר ודם שאותם ניתן ללטף (בעדינות), להראות לחברות (ולאימהות המבועתות), לקרוא בשמות (מי שאומר ׳נחמה׳ פסול) ולהחזיר בסוף היום למקום הגידול הטבעי הלא הוא הקרקפת. אומנם יהיו מחכמינו זיכרונם לברכה שיחלקו על הקביעה שמדובר בבעל חיים, אבל מי שיסביר את זה לבת שלו בעצם מלמד אותה תורה, שזה ממש כאילו ללמד אותה תיפלות. אף אחד פה לא היה מעז לעשות דבר כזה, נכון?
6 | שואב אבק רובוטי
בואו, אתם לא תגדלו שרקן, נכון? אתם תשתעשעו ברעיון בכל פעם שתקבלו בקבוצה של היישוב הודעת ״פרלה שלנו המליטה 30 גורים מכוערים, בואו לקחת למסירה חינם דחוף״, אבל עמוק בלב אתם יודעים שזו האלטרנטיבה הזולה, היעילה והבטוחה בשבילכם. לשואב האבק הרובוטי הביתי יש שם פרטי, הוא מלכלך את הבית, תופס מקום מיותר, עולה לא מעט ונהנה להתחכך ברגליים שלכם עד שתצעקו לו קישטא. יש לו גם פיצ׳רים נוספים כמו צילום הבית שלכם ומיפוי והעברת הנתונים לממשלת סין, אז בכלל חלום.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…