אמונה של מחנכת

קיבלתי את הסיפור הזה, והוא נראה לי נפלא:
"שלום אבינועם. אני עוקבת אחרי הדף שלך, ולדעתי זה בדיוק מסוג הסיפורים שאתה מפרסם.
אני אחות במיון, והיום הגיעה אלינו למחלקה מישהי שמשום מה הייתה לי מוכרת. השם שלה והמראה הזכירו לי נשכחות. ואז נזכרתי: לפני יותר מארבעים שנה הייתי תלמידה בכיתה ט'. גדלתי בבית קשה יום, ולהורים שלי כבר לא היה כסף לשלם על הלימודים שלי. אבא שלי רצה שאעזוב את בית הספר ואלך לעזור בחנות המשפחתית שלנו במכירת דגים עם אחותי הבכורה.

 המחנכת שלי, גברת טליה סעדון, התעקשה ונלחמה עליי וביקשה לשכנע את אבי שאמשיך ללמוד כי יש לי ראש וחבל שלא אסיים את הלימודים. בסופו של דבר השתכנע אבי, אלא שאמר שהוא אינו יכול לשלם בעבר הלימודים, ומאחר שהיה איש של כבוד אמר למחנכת שהוא גם אינו מוכן שהיא תשלם בעבורי, כי הוא כל חייו עבד למחייתו בשביל שלא יצטרך לבריות.
המחנכת היקרה שלי אמרה לו שאין בעיה, והיא כבר תשיג מלגה. המנהלת סיפרה לי שאין שום מלגה, וגברת טליה משלמת עליי מכיסה הפרטי, והיא אומרת לי את זה כדי שאדע להעריך אותה.
בזכותה סיימתי את לימודיי בבית הספר ועברתי את הבגרויות בהצטיינות. אחר כך היא פעלה למצוא תורם שיממן את לימודי הסיעוד שלי. לצערי מאחר שהיא טסה לחו"ל הקשר בינינו ניתק, אבל היום רצה הגורל, ושוב פגשתי את האישה שאני חייבת לה הרבה כל כך.
ככל הנראה מחר היא תשוחרר מאשפוז, אבל שמחתי על האפשרות לראות אותה שוב. אני אסירת תודה לה על שלא הפסיקה להאמין בי לאורך כל הדרך.
אני הייתי הילדה שהייתה לה המבוגרת האחת שהאמינה בה.
תהילה".
בשורה התחתונה הסיפור בין כל מחנך לתלמיד הוא סיפור אנושי בין שתי נשמות, אנשים, בני אדם שרואים זה את זה מעבר לשולחן המורה שאמור ליצור דיסטנס ביניהם.
ואף על פי שלא תמיד הקשר מצליח להתפתח אחרי שעות המערכת התחומות, ונראה שמעבר לדלת הכיתה אין שום קשר ואינטראקציה בין המחנך לתלמיד, הגיע הסיפור המיוחד הזה והזכיר לי שלפעמים אין לו לתלמיד בעולמו אלא הראייה ותשומת הלב של המחנך שלו, שאמור לתת לו כנפיים ולהזכיר לו לתלמיד שלמרות מה שהוא חושב על עצמו הוא יוכל יום אחד לכבוש את העולם ולשתות אותו בקשית אם הוא רק יאמין בעצמו לפחות כמו שהמחנך שלו מאמין בו.
נכון, זה לא קל, ורק מי שעמד פעם מול כיתה יודע עד כמה זה יכול להיות מתיש ושוחק, אבל טוב שיש גם סיפורים שמזכירים לנו, המחנכים, בבחינת כוכב הצפון, לאן אנחנו צריכים לשאוף.