״רגע היסטורי בציונות הדתית. דרמה בציבור הדתי לאומי והמסורתי. הרב עמיחי אליהו מהדמויות הבולטות בציונות הדתית הצטרף לעוצמה יהודית בראשות ח״כ איתמר בן גביר״, כך נכתב השבוע בהתרגשות בהודעה בה חשפה עוצמה יהודית את נציג מספר ארבע שלה ברשימה לכנסת ה-25. ביום שני בלילה ישבנו לראיון עם הרב עמיחי – בנו של הרב שמואל אליהו, רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, ונכדו של הרב מרדכי אליהו זצ״ל.
״נולדתי בירושלים אבל את השנים הראשונות שלי אני זוכר מהעיירה היפה שלומי, שם גדלתי עד כיתה ד'״, מספר הרב עמיחי בפתח הריאיון עמו. ״שם בעצם התחברתי למטרה של להתחבר לעם ישראל, לחיות יחד עם עם ישראל. אחרי זה גדלתי בצפת, ישיבה תיכונית וישיבת הסדר בצפת, שירות צבאי בצנחנים, ואחרי גירוש קטיף הרגשתי שאנחנו צריכים לעשות משהו אקטיבי יותר ולא רק לשבת ולהסתכל איך אנשים מנהלים את המדינה, אלא לחשוב איך אנחנו מובילים. באותה תקופה גרתי בתל אביב והבנתי שצריך משהו שונה שיוצא מהמסגרת״.
באותה התקופה הקים את ארגון 'רבני הקהילות' שפונה לציבור המסורתי. ״המערכת מונה בימים אלה 350 רבנים ועוד 350 רבניות. ״בתוך המערכת יש לנו אגף ייחודי שנועד להעצים את רבניות הקהילה. זה משהו יוצא דופן״, הוא אומר. בנוסף, בארגון יש 'אגף שדרים' שמטפל בקשר עם יהודי התפוצות, אליהם נגיע בהמשך הריאיון.
הרב עמיחי משתדל לעסוק הרבה בזהות יהודית ובזהות היהודית של מדינת ישראל. בעבר היה שותף להקמה של ארגון 'קו אחד' שפעל למען הציבור המסורתי. בשנים האחרונות עוסק הרב עמיחי אליהו יחד עם דמויות נוספות בבניית בתי דין למוגנות.
איך הקשר עם אבא ואיך היה הקשר עם סבא?
״גדלתי אצל סבא. ההורים גרו בצפת וביקשתי להיות עם סבא, חזרתי ללמוד בירושלים בכיתות ז-ח. הייתי מאוד קשור אליו וצמוד אליו. למעשה קמתי איתו כל בוקר לוותיקין, כתבתי איתו את דרשת בר המצווה, ראיתי איך הוא מתנהג לאנשים, הנהגות שלא הבנתי כילד. הייתה לו סבלנות אין קץ״.
הרב עמיחי משתף בסיפור על הדרך של סבו זצ״ל: ״בתור נער גידלתי שיער ארוך וסבתא הרבנית לא ממש אהבה את זה. אבל הדרך של סבא בחיים הייתה להאיר ולא להעיר. הייתה לו יכולת להסתכל על העולם בצורה אחרת, הוא בנה את האדם בכך שהאמין בו ובאור שיש בו, ולא על ידי זה שהעיר לו והקטין אותו. אני לא יכול להגיד שאני עושה את זה ביום-יום אבל הוא השאיר לי חלום והבנה שאפשר לחנך ככה.
״אבא הוא הדמות שאני הכי מעריך בעולם. מאחל לכל ילד בעולם להעריך ככה את אבא שלו. דמות של מסירות נפש למען עם ישראל, אדם שלא יודע מה זה לחשוב על עצמו, כל המחשבה שלו היא איך יהיה טוב יותר לאחרים. אין שום דרך אחרת לתאר את זה. הקשר שלו עם כולנו זה משהו מיוחד מאוד״.
מטבע הדברים החלטת הרב עמיחי להתמודד בבחירות הקרובות ברשימת עוצמה יהודית התקבלה לאחר התייעצות עם אביו הרב שמואל. ״הוא פעל הרבה כדי לאחד את השורות, גם היום הוא מתפלל לאיחוד״.
לא מוכן שהציונות הדתית כציונות דתית תגיד ׳לא׳ לאנשים כל כך יקרים
לפני כשלושה שבועות, עוד בטרם הכריז בן גביר כי יתמודד לבד, ניסו הוא וסמוטריץ' להכריז על מועמד מוסכם שישובץ במקום השביעי כחלק מהרשימה המאוחדת. יכול להיות שבסופו של דבר אתה תהיה המועמד המוסכם?
״אני לא נכנס לזה ולא מנהל את המשא ומתן. הייתה לי תפילה גדולה שלא נגיע למצב הקשה הזה, שאנחנו מותשים כולם אחרי מריבות אינסופיות כי מישהו לא מכבד מישהו אחר.
התחושה שלי לא רק בבחירות האחרונות אלא בכלל, היא שאין מספיק נכונות לכבד את מצביעי עוצמה יהודית. הרגשתי שהיה משהו לא הוגן״. הרב אליהו מסביר מדוע בחר להשתבץ בעוצמה יהודית ולא להתמודד בציונות הדתית: ״אני לא מוכן שהציונות הדתית כציונות דתית תגיד 'לא' לאנשים כל כך יקרים. אני חי ביניהם ואני חושב שיש הרבה מה ללמוד מהם. אפשר לקבל הרבה מהחיבור מהציבור הזה שהתורה בו היא טבעית, החיבור שלו לקב״ה הוא טבעי. אנחנו הרבה פעמים סגורים בתוך עצמנו״.
אלו דברים שלא קיימים במפלגת הציונות הדתית?
״לא, ברור שלא. אם נתאחד בעזרת השם זה יהיה לפנינו. עובדה שהציבור הזה לא מרגיש חלק מאיתנו (מהציונות הדתית כמגזר, א״ה) בגלל שאנחנו סגורים בעצמנו, שצמד המילים 'ציונות דתית' מתקשרת לסוג מאוד מסוים של אנשים. אבל בואו נלך קדימה. יש לנו כאן אפשרות להרים דגל של עוצמה, של יהדות, של קשר לקב״ה, למסורת ולשורשים. מדינת ישראל היום נמצאת במצב קשה מאוד, הרבה לא מכירים דברים בסיסיים על היהדות. אני נפגש בזה באופן אישי. כל מה שהם מכירים על היהדות זה שהיא מיזוגנית, שהיא גזענית ושהיא שונאת להט״בים. זה הנושא המרכזי ומתוך זה אנשים לא מבינים את המשמעות שלהם כיהודים ומה הזכות שלנו פה בארץ, ולמה כשהערבים נלחמים בנו בלוד זאת לא סתם מלחמה אלא מלחמה לאומנית.
״כשאתה מרים את הדגל הזה של יהדות וכמה היא טובה ומוסרית ונכונה, במקום מה שנשמע בתקשורת, אני חושב שאנחנו יכולים להביא פה גאולה לעולם. אני חושב שאנחנו צריכים לומר את זה הרבה יותר. יש לנו בשורה ואנחנו יותר מידי עסוקים בעצמנו והבשורה היא לחבור לכוחות שקיימים בעם, נלמד מהם, אחד מהשני״.
אתה אומר את זה כחלק מהציונות הדתית?
״ודאי, מה לא ציונות דתית בי?״.
זה מה שהפתיע רבים, מעבר לכניסה לעולם הפוליטי – הבחירה שלך בעוצמה יהודית.
״למה עוצמה יהודית היא לא ציונות דתית? היא ציונות דתית יותר רחבה. מה זה ציונות דתית? כיפה סרוגה? גלעד קריב הוא ציונות דתית? אברום בורג?״. הרב עמיחי ממשיך להסביר: ״ציונות דתית אלה לא רק אנשים שגדלו בבתי המדרש שלנו, זה ציבור ענק שמאמין בתורה, גאה בה ובזהות היהודית שלו. במקום לחבק אותו, לא פעם אנחנו קצת מתנשאים עליו ונותנים לו תחושה שאנחנו עושים לו טובה שאנחנו מאפשרים לו להיות חלק מאיתנו. זה נורא, אני לא מבין מאיפה זה מגיע״.
יהדות התפוצות נמצאת במשבר זהותי גדול מאוד
בשנים האחרונות עוסק הרב עמיחי גם בנושא יהדות התפוצות, ״ראיתי שלאבא שלי זה חשוב״, אמר במהלך ריאיון ב'מקור ראשון' לפני שנתיים. באותה תקופה לקח חלק באירוע שהתקיים בבית הנשיא ועסק ביחסי ישראל ויהדות התפוצות. לפני כן יצא עם משלחת של ארגון 'גשר' להכרת יהדות ארצות הברית. המשלחת ביקרה בדטרויט שבמישיגן ובלוס אנג'לס בחוף המערבי. המשלחת ביקרה בין היתר בבית הכנסת הקונסרבטיבי של הרב דוד וולפה ובהמשך גם עם רבה רפורמית, שרון בראוס.
אני שואל את הרב עמיחי אם בדברים הללו הוא ירצה לעסוק בכנסת. על כך הוא משיב: ״ודאי שאני רוצה. בסוף יהדות התפוצות נמצאת במשבר זהותי גדול מאוד. המשבר הזה, מנסים להביא אותו לארץ – טשטוש של הלאום והשייכות. יש בעיניי תפיסה מוטעית שאם נרחיב את ההגדרה של היהדות כך נפתור את בעיית הזהות. זו תפיסה שנועדה מראש לכישלון. ככל שאתה מרחיב יותר אתה מאבד יותר את השייכות ואת ההגדרה העצמית. לכן אחוזי ההתבוללות שם מטורפים, אחוזי היהודים שם שלא מתחתנים״.
אלו דברים שאתה אומר בפגישות גם לרבנים קונסרבטיבים ורפורמים?
״בוודאי, מה השאלה. אני חושב שזה אסון, הבריחה מהזהות״.
ואלו תגובות אתה מקבל?
״תלוי איך אתה אומר את זה. אם אתה אומר כדי לנגח אותם אז הם יתנגחו בחזרה. אם אתה אומר את הדברים מתוך אכפתיות, הם שומעים את האכפתיות. אני חושב שאנחנו יכולים ליצור פה מהלך. בסופו של דבר מי שהכי מקרבות ליהדות אלה לא התנועות שמטשטשות ובורחות מהגדרה, אלה תנועות כמו חב״ד. העולם מעריך את מי שיש לו הגדרה, שלא מפחד ממי שהוא. העולם הפרוגרסיבי בורח מזהות, מהגדרות, משייכות. המסגרת הזאת מגדירה אותנו והניסיון התמידי לברוח ממסגרת הוא הרסני. מי שחושב שהבלבול הזה גורם לאנשים להרגיש מחוברים יותר הוא טועה. הבלבול הזה גורם לאנשים לתסכול ולחוסר שייכות. אדם בטבעו הוא שייך״.
תוכל לפעול בנושא הזה עם גלעד קריב?
״אני עם גלעד קריב? מה פתאום״, הוא מזדעזע.
אתה מדבר עם רפורמים וקונסרבטיבים ביהדות התפוצות.
״יש הבדל קודם כול. ביהדות התפוצות הם בגדר 'תינוק שנשבה', ויש אנשים שבאופן מעשי פועלים להרע ולהצר. קראתי את התחקיר של קלמן ליבסקינד על גלעד קריב (על פי התחקיר: משרד התפוצות והשר נחמן שי דאגו למיזם ל'התחדשות יהודית' בעשרות מיליונים – בלי מכרז ובלי קריטריונים. קריב כך נטען, סייע לעמותה בעודו מכהן בה כחבר בוועד המנהל, א״ה) שחשוד בשחיתויות שאין למעלה מהן. מדובר באדם שרודף את מדינת ישראל. זה החורבן, לא הבשורה. צריך לשתף פעולה עם אנשים שבריאים בנפשם, למשל תנועת חב״ד שאני מאוד אוהב שמה את התורה על השולחן, לא בורחת מהציונות, לא בורחת מאהבת ארץ ישראל ולא מאהבת חיילי צה״ל. לכן הפוך, כל הניסיון להתחבר לאנשים כמו גלעד קריב ירסק מראש את האפשרות לפעול. הוא הבעיה, לא הפתרון. אנחנו צריכים לפעול עם הכוחות הבריאים של עם ישראל. אפשר להידבק בחולי ואפשר להדביק בבריאות וגם להידבק בבריאות, בזה אנחנו צריכים לעסוק״.
הרב אליהו ממשיך באותו נושא ומסביר על אותם אנשים בריאים. ״הטבעיות של הציבור המסורתי, אפילו אנשים שנראים מבחוץ שלא שומרי תורה ומצוות. אני חי בציבור הזה, ביישוב כזה. אני מרגיש שזה מוסיף יראת שמיים, הם מחיים אותי״.
זו הסיבה שבחרתם לגור ברימונים ולא נניח בכוכב השחר?
״חיפשתי יישוב מסורתי, חיפשתי את הקשר הזה. לא רציתי שהילדים שלי יגדלו במשהו אחר״.
כאן חוזר הרב עמיחי לסבו, הרב מרדכי אליהו זצ״ל, ולאביו, הרב שמואל: ״גדלתי אצל סבא שלא היו לא את הגבולות האלה. חרדים חושבים שהוא חרדי, דתיים לאומיים חושבים שהוא דתי לאומי. גדלתי עם אבא כזה. הציבור שאיתו אני חי לא צבוע, הוא ציוני דתי ב'קישקע' ולא בגלל הכובע או התחפושת. אני מחובר הרבה יותר לאנשים שאני קורא להם ציונות דתית, מאשר הרבה אנשים שהמגזר קורא להם ציונות דתית בגלל הכיפה. אני מחובר לאנשים בעלי חיבור עמוק לשורשים ולא אנשים שהתנועה האמיתית שלהם היא התפרקות, גם אם הם חובשי כיפה.
״קיוויתי שהדבר הזה יגיע גם לפוליטיקה. לצערי פעם אחר פעם אנחנו נכשלים בזה. נכשלנו כשרדפנו אחרי נפתלי בנט במקום להתחבר עם תלמידים של הרב מאזוז. חשבתי שאצליח לשנות את זה בתוך הציונות הדתית, האיחוד הלאומי – אבל הרגשתי שזה פחות מהיר ויותר קל לעשות את זה דרך עוצמה יהודית. ואני עדיין מקווה ומתפלל לאיחוד כמובן״, הוא מדגיש לסיום.
