01
שבת זכור היא הזדמנות נפלאה לעמוד מול חומת הר הבית ולמחות את זכר כל השונאים, שקמו ושקמים עלינו לכלותינו, שבכל דור ודור, ועד היום.
ההתקפה הרוסית על אזרחי אוקראינה, מעלה בי זיכרונות קשים, מדורות רחוקים וקרובים, מהגליית יהודים לבבל ועד פרס, מ׳סופות בנגב׳ ועד תרפ״ט, מרצח יהודים על ידי אוקראינים בבאבי יאר ועד רצח יהודים בישראל על ידי החמאס, מהמופתי הנאצי – אל חוסייני, עד אבו מאזן, רצף של התקפות והרג יהודים חפים מפשע שכל אשמתם היא – יהדותם.
אומות העולם מצקצקות בלשונן, תוך שהן מביטות כמעט בשוויון נפש, על הסבל הנורא של גברים, נשים וטף, שבינהים יהודים רבים, שעומדים בגבורה, תחת התקפות מהאוויר, מהים ומהיבשה – ולא עושות דבר.
אין ספק שביום פקודה, כאשר נותקף, חו״ח, שוב, מכיוון איראן, סוריה, עזה והלבנון, יצטרפו אל התוקפים גם ערביי ישראל וחבריהם מהשומרון, והבדואים מהנגב ומהגליל. גם כאן העולם יעמוד מנגד ואפילו לא יצקצק בלשונו.
לכן, אנשי הימין הישראלי, המכונים בפי השמאל ״המשיחיים״ – ״הבלתי מעשיים״, לא מוכנים לוותר על פרור מאדמת ארץ ישראל תמורת צרור הבטחות נבובות של ״שלום״ מדומה. יו״ש הוא העומק האסטרטגי, הערכי, הלאומי, התורני והאמוני שלנו, שגם תורם לביטחוננו, בס״ד.
גם אוקראינה ״זכתה״ בעבר לשלל הבטחות בהסכמי ״שלום״. הובטח לה, שאם תתפרק מנשקה הגרעיני היא תזכה לעצמאות ולהגנה מצד רוסיה ואומות נוספות. כמובן שדבר מכל ההבטחות לא קויים. להיפך, אוקראינה הפכה לשק חבטות מצד המוסלמים הצ׳צ׳נים, מצד בלארוס ומצד רוסיה עצמה – כן, אותה רוסיה שחתמה איתה על הסכמי הפירוז הגרעיני.
02
כאן, בכותל, אנו נושאים תפילה מיוחדת לשלום אזרחי אוקראינה ואחינו היהודים במזרח אירופה. יבורכו מפי עליון גם כל המסייעים לאזרחים המותקפים, לצוותי משרד החוץ, למתנדבי מד״א, לשליחי חב״ד, לצוותי האחיות והרופאים מ׳שיבא׳ ומ׳הדסה׳, ולכל אלו שמסכנים עצמם כדי להציל נפשות.
מרומם את הנפש לראות את הטיפול היהודי-ישראלי המסור, ביהודים ובשאינם יהודים. גילויי החסד הישראלי המופלא, של ״רחמנים בני רחמנים״, מרחיב את הלב וגורם לתחושה מרוממת, של גאווה וקידוש ה׳.
אצטט לכם מדבריו של אסיר ציון לשעבר נתן שרנסקי, כפי ששמענו בחתונה של בניה ונטע דקשטיין הי״ו. בניה שיחי׳ הוא בנם של ידידי היקר, הרב יוסי דיקשטיין וחנה רעייתו, הי״ד, שנרצחו עם בנם הרך בשנים – שובאל, הי״ד, בדרכם מפסגות להר חברון. שרנסקי: ׳׳כשגדלתי באוקראינה, אם הייתה כתובה לך בתעודה, מילה אחת – ׳יהודי׳, זה היה כאילו יש לך מחלה…
…לא ידענו כלום על יהדות. לא היה שום דבר משמעותי בזהות היהודית שלנו חוץ מאנטישמיות ושנאה כלפינו. אם היית יכול לשנות את המילה יהודי בתעודה שלך, היה לך סיכוי גדול יותר להתקבל לאוניברסיטה.
נזכרתי בזה השבוע, כשראיתי אלפים עומדים בגבולות אוקראינה ומנסים להימלט מהטרגדיה. עומדים יומם ולילה ויש רק מילה אחת שיכולה לעזור להם לצאת משם – יהודי!
אם אתה יהודי, יש בחוץ יהודים שדואגים לך, יש משהו בצד השני של הגבול שמחפש אותך.הסיכוי שלך להינצל הוא גדול.
בזכות הקמת מדינת ישראל, ב״ה, העולם התהפך. כשהייתי ילד, יהודי הייתה מילה יוצאת דופן לרעה. והיום, בגבול אוקראינה, היא מילה שמתארת אנשים שיש להם לאן ללכת. ויש עם שלם, שהוא המשפחה שלהם, שמחכה להם בחוץ…״.
03
ביום שישי שעבר, לכבוד שבת קודש, הדרמנו בספונטניות, עם הצעירים היקרים שלנו, לכפר מימון, כדי להפתיע את סבא וסבתא האהובים ולהתענג איתם במהלך השבת ולשמש להם לחברה ולנחת. מה רבה הייתה שמחתם, כשהגענו לכפר מתוגברים במנה גדושה של מצב רוח מרומם. באנו לחזק ויצאנו מחוזקים. נהנינו מכל רגע. מהשמש האביבית, מפריחת הכלניות המשגעת, ממרחבי השדות המוריקים, מהכנסת האורחים של סבא וסבתא, מהבדיחות של הגיס – איציק, שבאותה שבת התארחו בכפר משפחות מתוקות מבני מחזורו – שבט ״נחלה״.
התענגנו בשבת ממאור הפנים של מייסדי ותושבי הכפר היקרים ומהאורחים הרבים, שפקדו את הכפר באותה שבת נפלאה. חגגנו יחד בשלל שיעורי התורה המעניינים, שנתנו בני הקהילה ובראשם הרב הראל קצין, שמפליא להעביר שיעורים מרתקים, בנושאים הלכתיים מעשיים ובלשון שווה לכל נפש הרב קצין נתן לנו שיעור נוסף, גם במקומו של רב הכפר – הרב מיכאל אדרעי, שנעדר השבת.
04
השבוע חגגנו, ברוב עם, עשור לכהונתו של הרב מיכה הלוי, כרבה הראשי של פתח תקוה. את הרב מיכה קשה לתאר במילים. וזה ממש לא הספד.
מי שזוכה להכירו מגלה דמות של מנהיג אמיתי, צנוע, חכם, מעורב עם הבריות, פיקח מאד, פוסק הלכה אמיץ, חריף ובקיא, חושב מחוץ לקופסא, חדשני, פורץ דרך, חרוץ ומסור לקהילה. מוקיר רבנן, אוהב כל אדם ואהוב על ידי כל הפלגים – ״מרכז הרב״, ״הר המור״, ציונים וחרדים, ספרדים ו׳בעלי בתים׳ חילונים ודתיים כאחד. ענק ברוח וגאון במעשה. ואין כאן טיפת גוזמה. בדוק.
אני זוכר בחיבה ובערגה, את הרב מיכה מתנועת הנוער, בתל אביב הקטנה, כנער ממושקף, צנום, עניו וצנוע, כשבמבטו זיק של פיקחות, תום וברק מיוחד, שמעידים שהבחור בוגר הרבה מכפי גילו. נושא תדיר בחיקו כרך ענק של המסכת שבה עסק. לעיתים היה נדמה לי, שהספר שבידיו כבד יותר מנושאו… זה עשה עלי רושם גדול ובלתי נשכח.
הרב מיכה ממש לא יאהב את כל התשבחות עליו, אך לא סוד הוא שתוך זמן קצר, הרב חולל מהפכת כשרות בפ״ת. הוא הפריט ביוזמתו את שרותי ההשגחה וניתק את המשגיחים משעבודם לבעלי העסקים. המשגיחים בפ״ת נבחנים ונבחרים בזכות ניסיונם, מקצועיותם וישרותם, ולא על פי מפתח מפלגתי כזה או אחר. הרב מיכה מצייד כל משגיח במכשיר בקרה נייד ובאפליקציה, שמאפשרים דיווחים ממשגיחי הכשרות בזמן אמת, מזירת המטבח במסעדה, מאולם השמחות או מחנות המזון. הרב פועל כל העת לשכלל ולטייב את מערך הכשרות החדשני, תוך שהוא עמל להורדת העלויות לבעלי העסקים.
תקצר כאן היריעה מלתאר את המסירות של הרב מיכה לקהילות בפ״ת. הרב עובר בקביעות בין בתי הכנסת ומעביר אין ספור שיעורים מרתקים ומרוממים. מבוקר עד ערב, בשבת ובחול. בנוסף, הרב שואף לראות בגידול תלמידי חכמים בישיבתו – ״אביב התורה״ בנחלת יצחק שבתל אביב.
הרב מיכה הקים גם כולל מיוחד לבני הקהילה האתיופית ביפו, מתוך חזון גדול, לבניית הנהגה רוחנית, מעוררת השראה, לעולים היקרים מאתיופיה, הסובלים ממחסור במנהיגים תורניים.
כשמתעוררות אצלי שאלות חשובות בתחום עבודתי, אני מתקשר לרב מיכה ומקבל ממנו מיד תשובות ממוקדות, יעילות, חכמות ומעשיות, כאילו הרב חי ונושם את עולם העסקים. ותאמינו לי הרב מיכה רחוק מאד מעסקים ומעסקנות.
הרב היקר הזה הוא פלא בעייני.
בשעות הקטנות של הלילה הוא מקבל זוגות להשכנת שלום בית. רק לאחר מכן הוא מתפנה ללמוד תורה ולהכנת השיעורים הנפלאים אותם הוא מעביר בבתי הכנסת בעיר ובכל הארץ, בישיבה הגבוהה בנחלת יצחק, בכולל ביפו, או במדרשת ״לעד חיה״, שהקים לכבודה ולזכרה של אמו המופלאה, ע״ה. זו מדרשה לנשים, שבאות מכל הארץ, לשמוע שיעורי תורה ואמונה, ברמה הגבוהה והמרוממת ביותר.
כמה חשוב לדור הזה, שיש לו רב כזה. מי ייתן לנו עוד רבים כמותו.
אני מאושר, ב״ה, שאני זוכה להסתופף בצילו, לשמוע את לקחו, ליהנות מעצתו ומחוכמתו, גם אם לעיתים היא מאתגרת לביצוע. יוסיף לו ה׳ כוחות לעוד שנים רבות של הנהגה תורנית, בבריאות טובה יחד עם משפחתו המופלאה.
גילוי נאות – זכיתי ללמוד דף יומי גם אצל אביו של הרב מיכה, הרב, ד״ר שלום הלוי, ז״ל. איש חוכמה וחסד, תלמיד חכם, חריף, צנוע וישר, איש עסקים חובקי עולם. הערצתי אותו.
בשנים האחרונות זכיתי ללמוד בעקביות, דף יומי, גם עם נכדו שיחי׳, בנו של הרב מיכה, ידידי, הרב שמואל הלוי, ר״מ בת״ת ״ארץ המוריה״, בשכונת חומת שמואל. שמואל הוא בעלה של המורה למוזיקה, רננה, ביתם של גיסתי וגיסי – חנה ואליעזר ברט, הי״ו.
שבת שלום של מחיית זכר עמלק! מחיקת כל כוחות הרשע והתוקפנות. מחיית כל המחבלים וחיסול אויבנו הפרסים ימ״ש.
ישועות, נחמות ובריאות טובה. שנזכה כולנו כאחד, בעזרת ה׳, יחד עם היתומים והפליטים, לשמוח בשמחת פורים והגאולה המתקרבת.
פריחת הכלניות ב״דרום אדום״ סמוך לכפר מיימון
