מגזין

בניין עולם

מאת:יעלי אליה מדי

לפני 20 שנה הוא קנה את "מרכז הבנייה הישראלי", המשמש זירה עסקית של עולם הבנייה והנדל"ן, העיצוב והתשתיות. מאז הוא משלב בין בניין הארץ הפיזי לבניית קהילות מחברות. השבוע נפגשתי עם ערן רולס, האיש עם הכיפה השקופה, איש של אנשים, חיבורים, בנייה ואהבת הארץ.

״פתאום הבנתי שיש מישהו שמנהל את העולם. הייתי בחור שבא מחינוך אתיאיסטי לגמרי, חניך בשומר הצעיר, הרגשתי את יד אלוהים מכוונת אותי ושומרת עלי. היד הזאת כבר הייתה שנים לפני, אבל לא ידעתי לזהות את זה ולהצביע על מה שקורה לי. תמיד הייתי איש של אנשים וחיבורים ואהבת האדם, אבל כשהתחלתי להתקרב לא-לוקים התחלתי להכיר את המגזרים השונים ולהתחבר. היום יש לי חברים מכל קצוות החברה הישראלית וכל המהות שלי וההתעסקות שלי היא חיבורים בעם היהודי".

אי אפשר שלא להתרשם ממנו, מהפעילות העסקית והחברתית שלו, וממספר האנשים שהוא מכיר בחברה הישראלית. ספר הטלפונים גדוש באנשים שהוא מכיר, מחובר ומקושר אליהם מכל התחומים. עם כולם הוא מדבר בגובה העניים, בחמימות ובשפת החבר'ה.
רולס בן 55 נשוי לעירית אב לארבעה, גרים ברמות השבים. גדל בקרית מוצקין, בקומה רביעית בבלוק בלי מעלית, שכנים מכל עדות ישראל והרבה חברים. "הילדות שלי בפריפריה היא שעיצבה את אישיותי ואת מי שאני והיא זאת שמאפשרת לי לדבר הכי 'ישראלית' כי רק מי שגדל בפריפריה עם שכנים מכל העדות יונק את הרב תרבותיות מינקות".

איך הכל התחיל?

"גדלתי בקרית מוצקין, אח בכור במשפחה של 4 אחים: כולם הגיעו בזכות עצמם להגשמה. אחותי אורלי היא אדריכלית מחברת רבי מכר של ספרי עיצוב בתים, דני יזם הייטק, ודפנה עוסקת בפיתוח עסקי בעולם. אבא אדריכל וצייר ואמא שמנהלת את כולם.
הייתה לי ילדות מדהימה, הרבה חברים. הייתי ילד שובב קצת. חניך פעיל בשומר הצעיר, מדריך וחבר גרעין. היינו קן מאוד אידאולוגי, בעלי מחויבות לצבא ולהתיישבות, ממש כמו אצל הדתיים שאני אוהב, רק בלי הדת. בצבא שירתי בנח"ל וביחידת איסוף של חיל המודיעין. 

ערן רולס

כשהייתי בערך בן 18 אבא שלי אסף אותי ואת האחים שלי והודיע לנו שאנחנו 'יתומים פיננסיים' ושנצטרך לדאוג לעצמנו ולעתידנו הכלכלי. האמירה הרצינית הזאת נתנה לכולנו דרייב מטורף להתחיל לעבוד. היינו ארבעתנו מאוד חרוצים ועד היום אנחנו ממשיכים לרוץ למרחקים ארוכים.

אחד המיזמים הראשונים שלי היה מכירת בייצי משק מבית לבית. הייתי קונה מאבא של חבר מושבניק את הביצים, עולה לבניינים הגבוהים בקריות ומוכר מדלת לדלת, פיתחתי את החלוקה ללחמניות חמות בוקר בוקר, הייתי מסתובב בשעות הבוקר המוקדמות ומחלק ל 250 משפחות ותולה על הידית. אחלה כושר. ידעתי שאני צריך לדאוג לעצמי וחשבתי באופן יצירתי".

איך התבטאה היצירתיות הזאת בהמשך? 

"עבדתי ב'איטונג' במכירות, וגיליתי שבענף הבנייה אין גורם שאחראי על הספקת מידע והדרכות בתחום הבנייה והנדל"ן (חיל מודיעין), החלטתי להיות מומחה בתחום והתחלתי לפתח קורסים מקצועיים ביניהם  קורס למשפחות שבנו את ביתם, לאט לאט הקמתי ממש מכללה, עם קורסים לעיצוב, לבניה, לבטיחות, קבלנים, מנהלי עבודה, מפקחי בנייה ועוד. בהתחלה עשיתי כמעט הכול לבד, שיווקתי, חילקתי פליירים, ניהלתי, העברתי הרצאות ולאט לאט העסק גדל וראינו שיש ביקוש אדיר לידע בתחום". 

איך הגיע המפנה עם "מרכז הבניה הישראלי"? 

"בשנת 1999 ראיתי מודעה קטנה ובה נכתב שמרכז הבנייה שהיה אז שייך למדינה עומד להיות מופרט ויעבור לידיים פרטיות. החלטתי לקנות אותו, באמצעות 'מכללת בילדינג' שהקמתי. לא היו מתחרים ותמורת 56,000 שח רכשתי את המוסד שהפסיד כסף רב, אבל אני הבנתי את הפוטנציאל הטמון בו. היום משמש מרכז הבנייה הישראלי כזירה העסקית המרכזית ובית לעוסקים בעולם הבנייה, הנדל"ן העיצוב והתשתיות. 

אני איש מאמין, ובגלל זאת, אני מאמין שקיבלתי לידי פיקדון, לסייע בבניין הארץ. ואני נאמן לשליחות הזאת ולתפיסת היעוד הזאת. אנחנו מלמדים אנשים מצוינות בבניה, איך לבנות באופן איכותי, איך לזהות קבלנים טובים ואמינים, איך לשדרג מנהלי פרויקטים ובינוי, אנחנו מאוד מקדמים את נושא הבטיחות בבניה, מקדשים את ערך שמירת חיי אדם ועוד. בחרנו להיות מעיין של ידע ואת כל זה אנחנו עושים באמצעות קורסים, ימי עיון, ועידות, כנסים, שולחנות עגולים ועוד, ברמה הכי גבוהה שיש. יש לנו מגוון רחב של פורומים בתחומים שונים שלומדים יחד, מתמקצעים, יוצרים שיתופי פעולה. 

לפני 20 שנה התחיל הכנס הראשון שלנו, 'עיר הנדל"ן' ואליו הגיעו 250 איש מתחום הבניה. זה היה כנס מושקע באילת ובאו מרצים מהשורה הראשונה והיו שולחנות עגולים ואמנים הכי נחשבים. הכנס הפך להצלחה גדולה. היום, 21 שנה אחרי, יש בכנס הדגל של 'עיר הנדל"ן' כבר 4000 אנשים מכל מגוון התחומים בבניה, אדריכלים, מעצבים, מהנדסים, קבלנים, שמאים, מתווכים מנהלי פרויקטים, בעלי מקצוע, מתקני מזגנים ועוד…

 

אני מומחה בבניית קהילות, ואחד הדברים המשמעותיים שאני עושה במרכז הבנייה ובכנסים, אני בונה קהילות של אנשים שמעבירים ידע ויוצרים שיתופי פעולה, מפרים בעשייה החשובה של בניית הארץ".

ספר לי על תחום שקידמת ושאתה גאה בו במיוחד? 

קודם אספר לך שחוויתי הרבה מאד כשלונות עסקיים. להיות בעלים של עסק כמעט שלושים שנה, מזמנים משברים וטעויות. 

המזל שלי שהיו לי קצת יותר הצלחות מנפילות. אני יכול היום לכתוב ספר על טעויות של יזמים ומנהלים. הקסם הוא לא לפחד להיכשל ולדעת לקום מהרצפה אחרי שאתה חוטף נפילה. ובכל זאת משהו שאני מחובר אליו הוא מפעל ההתיישבות ביו"ש ולכן יזמתי הקמת פורום 'נדל"ן יו"ש', שמטרתו לגרום לאנשי מדינת תל אביב להבין שיו"ש זה לא חומה ומגדל, זה אזור רציני מתפתח, ובו בנייה והזדמנויות נדל"ן מרתקות ושכדאי להשקיע בו כחלק ממדינת ישראל. הכנסתי את הפורום הזה לכל הכנסים החשובים והגדולים שלי, אני עובד יחד עם ראשי המועצות ,היזמים, המשווקים וכל בעלי המקצוע כדי לקדם את זה. עד שערבבתי את קהילת הנדלן של יו"ש עם כלל קהילת הנדל"ן,  אנשי יו"ש היו מדברים בינם לבין עצמם, ואני זכיתי להביא את הקהלים לחיבור מתוך אמונה גדולה שזה חלק משמעותי מבניית הארץ. 

עוד תחום שהוא בליבי, ואני עוסק בו, זה השכבות החלשות וחיילים משוחררים שיוכלו לקנות בתים במחיר סביר. חייבים לקדם חוק שיסייע להם ואני רואה בזה שליחות גדולה". 

אתה איש דתי? 

"אני לא אוהב הגדרות, ואני לא מגדיר את עצמי איש דתי, אני איש מאמין. יש בי אמונה מאוד גדולה ואני מרגיש שיש בי גם רוחניות מאוד גדולה. לאורך כל חיי, אני מרגיש את ההשגחה ואת היד המכוונת. היו לי השגחות מאוד גדולות ומרתקות שגרמו לי להבין את נוכחותו של הקב"ה בעולמנו, זה גרם לי להבין שכל מה שגדלנו עליו בחילוניות האתאיסטית שלנו, הוא לא לגמרי האמת. הרגשתי חיבור מאוד גדול לקב"ה. 

בבית שבו גדלתי, פתאום להגיד 'אני מאמין' להניח תפילין ולהתפלל, זה ממש כמו לצאת מהארון. האכזבה של הורים דתיים שילדיהם יוצאים בשאלה, היא דומה גם בצורה ההפוכה. וזה היה מורכב מבחינה משפחתית". 

מאיפה זה התחיל פתאום? 

"האמת היא שדווקא אח שלי 'אשם' בזה. יום אחד סבא שלי נגלה לו בחלום. סבא כבר נפטר, והוא היה מחלוצי המחתרות, חילוני אתאיסט גמור. בחלומו, ראה אח שלי את סבא מגלגל נייר דבק על היד שבע פעמים. אח שלי לא הבין את פשר החלום. הייתי אז בכנס בווגאס, אחי התקשר אלי באמצע הלילה וסיפר לי. לא ממש הבנתי מה הוא רוצה, אבל שלחתי אותו להתיעץ עם רב מבני ברק, האדמור מפרמישלאן. הרב אמר שכנראה סבא מבקש שתניחו תפילין. כשאח שלי סיפר לי את זה, מיד החלטתי לקבל את זה על עצמי והתחלתי להניח תפילין ולהתפלל גם בשבת. 

'רמות השבים', הישוב שבו אני גר הוא חילוני, בית כנסת שכן בתוך האולם תרבות ללא מבנה משלו והמניין הלך ודעך. המייסדים לא רצו בית כנסת. התחלתי להפיח רוח חיים ולאט לאט המניין גדל. כשלא היה ספר תורה, התחלתי לכתוב ספר והכנסנו לבית הכנסת.   במשך שנים היה בנצי ווקס ז"ל  בעל הקורא.  במשך 10 שנים לא הצלחתי למצוא מישהו צעיר שישיר 'אנעים זמירות', אז אני הייתי שר אותו. אני חושב שאני המבוגר היחיד בכל הארץ ששר את 'אנעים זמירות'".  

אינך אוהב הגדרות, אבל קראתי שאתה שייך ל"כיפות השקופות" מי הם אנשי הכיפות השקופות? 
"זהו זרם שצומח בישראליות, אנשים שגילו את האור ואת האמונה, ואוהבים את ההווי, אבל, נמצאים על הרצף בין העולם הדתי לעולם החילוני. יש ביניהם גם הרבה דת"לשים שלא רוצים לעזוב לגמרי שרוצים חיבור קצת אחר ליהדות ולוקחים ממנו מה שמתאים להם ומקפידים מאוד על כל הנושאים של בן אדם לחברו". 
מה אתה עושה כשאתה לא עובד? 
"אני אוהב לבשל וללכת ב״שביל ישראל״ וללמוד פרקים מאלפים על הארץ בסיורים עם חברי איל דודסון מפדואל. קבוע אני נכנס למטבח לפני שבת ומוציא מטעמים, בעיקר בישול בריא, הרבה סלטים, ירקות וקטניות. אני אוהב להיפגש עם חברים, משפחה, לארח, ולטייל". 
יש לנו חבר משותף שסיפר לי שהוא חבר שלך ב"חבקוקים", מה זה? 
"החבקוקים זו קבוצת גברים שהקמתי עם חבר נפש אורי שכטר מראש צורים, שמורכבת מדתיים, חילונים וחרדים. עד לפני הקורונה היינו נפגשים יחד בימי חמישי ושישי, יוצאים לטבע, עושים התוועדויות, מתחברים לארץ ישראל ולשורשים, מתחבקים ושרים. 
זו קבוצה שמחוברת לטוב, בלי פוליטיקה בלי דעות קדומות, עם חיבור ואהבה. ההמנון של הקבוצה:  'למען אחי ורעי…' מתוך קבוצת החבקוקים יש לנו עוד קבוצה קטנה יותר של דתיים וחילוניים שצועדים יחד בשביל ישראל, אני מאוד מחובר לארץ, לבנייה, לאנשים ולהליכה בשביליה". 
ערן רולס הוא איש עשייה ובנייה, איש של חיבורים. הוא חותם את שיחתנו: "השליחות שלי בעולם היא לחבר בין אנשים, יש אנשים שעסוקים בלהפריד ולפלג, אני עסוק בלבנות ולחבר".

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

לכתבות נוספות באותה קטגוריה

ההתנתקות החדשה

01 מאז לידתו של הציבור הדתי לאומי בימי הרב קוק והרב ריינס, בניו ובנותיו הסרוגים נותנים את כל מה שהם

קרא עוד »

לבנות חזון באופוזיציה

האופוזיציה היא הזדמנות נפלאה לבנות אלטרנטיבה. ככה נוהגים לומר אלה שלא שפר עליהם גורלם והמציאות זימנה אותם לספסלים האחוריים של

קרא עוד »

יהודי העולם וישראל

01 לאחרונה פורסם ממצאי סקר שערך ארגון יהודי אמריקאי בשם: Jewish Electorate Institute בקרב 800 יהודים אמריקאים הגרים ברחבי ארה”ב.

קרא עוד »

פרשת עקב תשפ"א

עולמנו מורכב מהנאות קטנות וגדולות, הנאה מקריאת ספר טוב, בעשיית מעשה טוב, בקבלת מחמאה או הערכה על מעשינו. מאידך ישנם

קרא עוד »

שיקוי אומץ

לא היו הרבה אנשים בתחנת האוטובוס. הוא כנראה קלט אותי קודם ומבטו הבזיק לעברי. התיישבתי בספסל תוך שאני מגניבה מבטים.

קרא עוד »

כוחה של מילה

אני כותבת שורות אלה כשבחדשות בשלושת הערוצים מדברים על הכתב הצבאי רוני דניאל שהלך לעולמו במפתיע. אני מקשיבה לכל המילים

קרא עוד »

חברים לרפואה

“תוך תקופה קצרה הפכנו להיות הגוף המוביל בישראל בתחום סיוע ותרופות לנזקקים”, מספר לברמן. “אני מאמין שלא יכול להיות מצב

קרא עוד »

אור אלון

מחבר הספר “ללכת עד החופה” אבא חיים. איש חכם ומדהים. החבר הכי טוב שלי. מדברים בערך כמעט כל יום. תמיד

קרא עוד »

החבילה הנכונה

01 סיפור שסיפרה עובדת במתנ”ס באר שבע: ‘הקמתי בבאר שבע לפני שלוש שנים רשת של מועדוני ערב לבני עולים.הפעילות כללה

קרא עוד »

ממני באהבה

אני חושבת שהרבה פעמים קשה לנו לחלום. אנחנו מפחדים שוב להתאכזב, להיפגע, לפתוח את הלב ואז לקבל שריטה. והרי כבר

קרא עוד »

להרבות בשמחה

ט’ באב מאחורינו ב”ה ואני כבר יכולה לנשום טוב יותר. באופן רשמי התחילה עונת החתונות החופשות, הטיולים והפסטיבלים, ואפשר לחזור

קרא עוד »
גלילה למעלה