פרשתנו משופעת בנושאים שונים, כאשר בתחילתה כל ענייני המשכן וכליו. לאחר מכן בא התיאור של אחת המעידות הקשות של דור המדבר – חטא העגל, וקבלת לוחות שניים.
ה"אבן עזרא" מביא בשם הגאון, שכבוד הלוחות השניים היה יותר מאשר כבוד הלוחות הראשונים. מסביר הנצי"ב שהכוונה היא שלמרות שהראשונים ניתנו בפומבי והשניים בצנעה, מכל מקום ישנה מעלה הגדולה לתורה שבעל פה – שהיא נותנת אפשרות גם לאדם לחדש דברים בתורה והם נחשבים דברי אלוקים חיים, ומתגלה שזה רצון ה'.
יש כאן גם דברים גדולים שנתגלו אחר חטא העגל, והם ההדרכות האלוקיות בהנהגת העולם הזה.
משה רבנו התפלל על חטא העגל והזכיר זכות אבות, ואז הקב"ה לימד אותו את עניין שלוש-עשרה המידות. הרמב"ם מגדיר את שלוש-עשרה המידות כחוקים שהטביע האלוקים בעולם, להנהגת המין האנושי. יש חוקיות בעולם כולו, וזה כלול ב"אני אעביר כל טובי על פניך". משה רבנו ידע בחכמתו את כל החוקים שבהם הבורא מנהיג את העולם כולו, לפיהם י"ג המידות מתייחסות להנהגה של הקיבוץ האנושי. כל אדם עלול לחטוא, עוד מראשיתה של הבריאה, מפני שיש בו גם יצר טוב וגם יצר רע. משום כך ברא הקב"ה את התשובה עוד לפני שברא את העולם, שהרי אם לא היתה אפשרות התשובה היה האדם מתייאש לגמרי.
בי"ג המידות נאמר שם ה' פעמיים, האחת לפני שיחטא האדם והשניה לאחר שיחטא. ה' "רחום וחנון" – ידיעת האלוקים אינה מכריחה את התנהגותו ואת בחירתו של האדם, והאדם נשאר חופשי. גם כשנגזרה גזרה, עדין יש בכוחן של תפילה מעומק הלב ושל כוונה אמיתית לשנות את האדם או לשנות את המציאות, והמצב אינו אבוד.
בזמן מרדכי ואסתר, נהפך חודש אדר מיגון לשמחה בזכות התשובה והתפילה של עם ישראל. גם היום יש איום גדול על קיומו של עם ישראל ועל קיום ההתיישבות בארץ ישראל.
עלינו להתפלל לקב"ה מעומק הלב ולא לחשוב שהמציאות מראה שאין מוצא. גם אם בעיני בשר ודם נראה שאין מוצא, אנחנו מאמינים ש"לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" .
אם י"ג מידות נאמרות בכוונה, אזי הקב"ה משפיע שפע על העולם הזה, ומשבש ומפר את עצת הזוממים להרע לעמ"י.
נקווה שגם בדורנו ישבית הקב"ה את כל מדיינינו, יסולקו כל שונאינו ויפר ה' את עצת כל אויבנו, ונזכה גם החודש הזה לראות בישועת ה' על עמו ונחלתו
