"בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי, כמה נאין ומשובחין הן. כל מה שבראתי – בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך, ולא עוד אלא שאת גורם מיתה לאותו צדיק" (קהלת רבה ז, יג).
ספק אם יש מדרש מצוטט יותר בשנים האחרונות, בוודאי ככל שמגיעים לעסוק בנושאי סביבתנות. חז"ל מצטיירים לנו כאקולוגיסטים קדומים המזהירים אותנו שלא נחריב את העולם בסלילת כבישים ובפליטת גזי חממה.
העובדה שזה המדרש היחיד המצוטט שוב ושוב לא הדליקה נורת אזהרה בקרב המצטטים. אבל הבה נקרא את המדרש שוב. "תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי". למה הכפילות, "תקלקל ותחריב"? כפל העניין במילים שונות? לא ולא. כל המצוי בלשון חז"ל יודע של"קלקול" יש בדרך כלל הוראה מוסרית, והוא פעמים רבות מילה נרדפת לחטא. האדם מוזהר כאן שלא יקלקל, כלומר שלא יחטא ויעבור את פי ה', כי הקלקול הרוחני יגרום להחרבת העולם. הרי האדם נתקלל "ארורה האדמה בעבורך, בעצבון תאכלנה". רק כך מובן הסיפה, "שאת גורם מיתה לאותו צדיק", כפי שהוזהר, "כי ביום אכלך ממנו מות תמות".
ראיה ברורה לכך היא דברי אותו מדרש עצמו כמה פרשות לפני כן: "ראוי היה אברהם אבינו להיברא קודם לאדם הראשון, אלא אמר הקב"ה: אם אברא תחילה אברהם, אם יקלקל אין מי שיבא ויתקן אחריו" (קהלת רבה ג, יא).
אם כן, המדרש אינו מזהיר אותנו שלא להשתמש בפלסטיק אלא מתרה בנו לשמוע את פי ה', אחרת הקלקול הרוחני שלנו יביא להחרבת העולם. אבל יתרה מזו: המדרש יוצא במפורש נגד האג'נדה הסביבתנית הקיצונית המזניחה את האדם. המדרש אומר: "כל מה שבראתי – בשבילך בראתי". בעיני חז"ל הבריאה נבראה בשביל האדם.
מדוע זה חשוב? כי כשדנים בענייני שמירת הסביבה עלינו לזכור שהסיבה שאנחנו רוצים לשמור על הסביבה היא בשבילנו כבני אדם. לכן אם נקריב יותר מדי מרווחתם של בני אדם כדי לשמור על הסביבה איננו עושים מעשה מוסרי אלא מעשה אנטי-מוסרי.
קחו לדוגמה את ההתחממות הגלובלית. לפי הטענה הרווחת במחקר, פעילות האדם גרמה לאפקט חממה התורם להתחממות העולם. אבל אותה פעילות אדם עצמה תרמה לרווחה אנושית אדירה. בשנת 1820 מנתה אוכלוסיית העולם כמיליארד איש, וכ-90% ממנה חיו ב"עוני קיצוני", לפי הגדרות האו"ם. היום חיים בעולם 7.7 מיליארד איש, ורק 8% מהם חיים בעוני קיצוני. יש היום הרבה פחות עניים, במספר ולא רק באחוזים, משהיו לפני מאתיים שנה, וזה בזכות המהפכה התעשייתית ודלקי המאובנים. המודלים של ההתחממות הגלובלית חוזים פגיעה של כ-5% בצמיחה לאורך מאה שנה, אך במאה ה-20 צמח התמ"ג העולמי ב-1,700 אחוז, כלומר התועלת משימוש בדלקים המאובנים עולה בהרבה על הנזק מהם.
אם הדגש הוא האדם, עלינו להיזהר שלא לפגוע ברווחתו בניסיוננו לעצור את האקלים. רק לאחרונה עלה מחיר החשמל בגלל שגעת החשמל הסולרי, שההשפעה שלו על האקלים היא אפס, אבל על בני אדם היא מורגשת ביותר. את הדברים האלה עלינו להפסיק, ולתת דעתנו שלא להחריב את רווחתו של האדם.
