טור אורח

האמנם היו חז"ל סביבתנים קדומים?

המדרש יוצא במפורש נגד האג'נדה הסביבתנית הקיצונית המזניחה את האדם. המדרש אומר: "כל מה שבראתי – בשבילך בראתי". בעיני חז"ל הבריאה נבראה בשביל האדם.

"בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי, כמה נאין ומשובחין הן. כל מה שבראתי – בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך, ולא עוד אלא שאת גורם מיתה לאותו צדיק" (קהלת רבה ז, יג).
ספק אם יש מדרש מצוטט יותר בשנים האחרונות, בוודאי ככל שמגיעים לעסוק בנושאי סביבתנות. חז"ל מצטיירים לנו כאקולוגיסטים קדומים המזהירים אותנו שלא נחריב את העולם בסלילת כבישים ובפליטת גזי חממה. 

העובדה שזה המדרש היחיד המצוטט שוב ושוב לא הדליקה נורת אזהרה בקרב המצטטים. אבל הבה נקרא את המדרש שוב. "תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי". למה הכפילות, "תקלקל ותחריב"? כפל העניין במילים שונות? לא ולא. כל המצוי בלשון חז"ל יודע של"קלקול" יש בדרך כלל הוראה מוסרית, והוא פעמים רבות מילה נרדפת לחטא. האדם מוזהר כאן שלא יקלקל, כלומר שלא יחטא ויעבור את פי ה', כי הקלקול הרוחני יגרום להחרבת העולם. הרי האדם נתקלל "ארורה האדמה בעבורך, בעצבון תאכלנה". רק כך מובן הסיפה, "שאת גורם מיתה לאותו צדיק", כפי שהוזהר, "כי ביום אכלך ממנו מות תמות".
ראיה ברורה לכך היא דברי אותו מדרש עצמו כמה פרשות לפני כן: "ראוי היה אברהם אבינו להיברא קודם לאדם הראשון, אלא אמר הקב"ה: אם אברא תחילה אברהם, אם יקלקל אין מי שיבא ויתקן אחריו" (קהלת רבה ג, יא).
אם כן, המדרש אינו מזהיר אותנו שלא להשתמש בפלסטיק אלא מתרה בנו לשמוע את פי ה', אחרת הקלקול הרוחני שלנו יביא להחרבת העולם. אבל יתרה מזו: המדרש יוצא במפורש נגד האג'נדה הסביבתנית הקיצונית המזניחה את האדם. המדרש אומר: "כל מה שבראתי – בשבילך בראתי". בעיני חז"ל הבריאה נבראה בשביל האדם.
מדוע זה חשוב? כי כשדנים בענייני שמירת הסביבה עלינו לזכור שהסיבה שאנחנו רוצים לשמור על הסביבה היא בשבילנו כבני אדם. לכן אם נקריב יותר מדי מרווחתם של בני אדם כדי לשמור על הסביבה איננו עושים מעשה מוסרי אלא מעשה אנטי-מוסרי.
קחו לדוגמה את ההתחממות הגלובלית. לפי הטענה הרווחת במחקר, פעילות האדם גרמה לאפקט חממה התורם להתחממות העולם. אבל אותה פעילות אדם עצמה תרמה לרווחה אנושית אדירה. בשנת 1820 מנתה אוכלוסיית העולם כמיליארד איש, וכ-90% ממנה חיו ב"עוני קיצוני", לפי הגדרות האו"ם. היום חיים בעולם 7.7 מיליארד איש, ורק 8% מהם חיים בעוני קיצוני. יש היום הרבה פחות עניים, במספר ולא רק באחוזים, משהיו לפני מאתיים שנה, וזה בזכות המהפכה התעשייתית ודלקי המאובנים. המודלים של ההתחממות הגלובלית חוזים פגיעה של כ-5% בצמיחה לאורך מאה שנה, אך במאה ה-20 צמח התמ"ג העולמי ב-1,700 אחוז, כלומר התועלת משימוש בדלקים המאובנים עולה בהרבה על הנזק מהם.
אם הדגש הוא האדם, עלינו להיזהר שלא לפגוע ברווחתו בניסיוננו לעצור את האקלים. רק לאחרונה עלה מחיר החשמל בגלל שגעת החשמל הסולרי, שההשפעה שלו על האקלים היא אפס, אבל על בני אדם היא מורגשת ביותר. את הדברים האלה עלינו להפסיק, ולתת דעתנו שלא להחריב את רווחתו של האדם.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות, זה משהו שבאמת לא פוגשים בכל יום. במבשרת ציון, בתוך מרכז קניות מהמם עם חניה מקורה ונוף לירושלים, קמה לה מסעדה חדשה עם ריצוף שגורם לכם להרגיש בחו״ל, מרפסת שתמלא את הריאות שלכם באוויר, ותפריט מרהיב ומסוגנן במיוחד עם בעלים בעל ניסיון עשיר. הצטרפו אליי לסבב טעימות בסניף המבשרתי של לוצ׳נה:

משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
אפילו הדגים במים רועדים

אפילו הדגים במים רועדים

אחר הקוראים האדוקים טען באוזניי לאחרונה: תן לנו תמונות. והרבה.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…