יהדות עכשיו

הלכה למעשה

צילום: אפרת ורד

התלמידים המתכוננים בימים אלו לחידון ההלכה הגדול מתרגשים מאוד, ואיתם גם הצוות וההנהלה, וכולם מספרים על החידון שהביא למהפך בלימוד ההלכה

ברשת בתי הספר נעם-צביה חשבו על פתרון יצירתי המעודד את התלמידים ליהנות מלימוד ההלכה, להשקיע בו ואף ללמוד בזמנם הפנוי: הרשת מקיימת מדי שנה בשנה חידון הלכה לתלמידים. מנכ"ל הרשת ינקי פרידמן מנחה את החידון, ומאחר שרבנים באים להשתתף בו, התלמידים רואים דוגמה חיה לאנשי הלכה.

בשנה שעברה זכו בחידון ההלכה לכיתות ז–ח אוריאל אביב מגבעת משואה וניתאי היזמי מפסגת זאב, תלמידי ישיבת נעם גבעת מרדכי. אוריאל מספר על התוכנית: "נוסף על הכיף, בזכות התוכנית אני יודע דברים שבלעדיה לא הייתי יודע", וניתאי מוסיף: "החידון נותן הזדמנות להשקיע במשהו. הרגשתי שעשיתי משהו, שעבדתי עליו. וההצלחה מספקת מאוד".

 

מה גרם לכם להתעניין בחידון?

אוריאל: "המורה אמר שהשניים שיהיה להם הממוצע הגבוה ביותר בהלכה ייבחרו לחידון הישיבתי ויוכלו לעלות ממנו לחידון הארצי. אמרנו שאם ניבחר נלך יחד, ולמדנו יחד מההתחלה".

ניתאי: "לפני החידון המורה אמר שלשנינו הממוצע הכי גבוה בכיתה, אבל לא רציתי כל כך להשתתף. המורה ניסה לשכנע אותי, ובסוף אמרתי לעצמי: 'יאללה, לך על זה', וברוך ה' זכינו".

ניתאי: "היו פעמים שלא היינו בטוחים מה ההלכה. שאלנו מורים ונעזרנו באחרים עד שנכנסנו לעניינים והגענו למצב שכל אחד תומך בשני. בבית אבא שלי עזר לי, וזה עורר בי מוטיבציה להמשיך".מימין לשמאל- הרב אלעד היבש - מחנך כיתה ח', ניתאי היזמי, אוריאל אביב, הרב אמיר דדון - מנהל חטיבה.מימין לשמאל-הרב אלעד היבש – מחנך כיתה ח', ניתאי היזמי, אוריאל אביב, הרב אמיר דדון – מנהל חטיבה.

מה הרגשתם ברגע הזכייה?

אוריאל: "אני יודע בבירור שגם בלי המקום הראשון עדיין כל הלימוד היה שווה".
ניתאי: "היינו בלחץ לפני שהודיעו על הזוכים כי לא ידענו במה ענינו נכון ובמה טעינו… כשהודיעו שזכינו הרגשתי הקלה של החיים".

הלימוד אכן משפיע על חיי היום-יום?

ניתאי: "בהתחלה לא שמתי לב לשינוי, אבל ביום-יום אני שם לב שהוא עוזר לי מאוד. למשל, היה לי איזה כלי שצריך טבילה, ובעייתי לטבול אותו כי הוא מכשיר חשמלי. ניסיתי לחשוב איך יוצאים מזה, וגיליתי שהכלי יוצר בישראל, כך שהוא אינו צריך טבילה בכלל".

אוריאל: "גם לי קרה משהו דומה! היה לי כלי חשמלי, רק שבמקרה שלי הוא לא יוצר בישראל. לכן עם עוד מישהו פירקנו אותו והרכבנו מחדש, וכך הכלי נחשב כאילו הוא יוצר בישראל".

הרב אבישי פרינץ 

לפני כשלוש שנים היה הזוכה בחידון יצחק, תלמיד בית הספר נועם בנים פסגת זאב. הוא סיפר כי חלומו היה לזכות בתואר הנכסף 'חתן ההלכה' בקרב התלמידים. "ידעתי שאם אתאמץ ככל יכולתי יש סיכוי שאזכה", אמר כשזכה, "והיות שיש לי ניוון שרירים, אני כבר מורגל שלא לוותר ולהתאמץ כמה שרק אפשר".

   על תהליך הלימוד של יצחק מספר הרב אבישי פרינץ, מנהל בית ספר נועם בנים פסגת זאב: "נתנו לו מחשב מיוחד. הוא מאוד רצה להשתתף בחידון ההלכה, ורב בית ספר ישב איתו לחברותא. יצחק השקיע, ולבסוף זכה בחידון. הלימוד נתן לו הרבה כוח ואושר, הוא ראה בזה הוכחה שגם הוא מסוגל.

"הרווח הגדול יותר הוא שיצחק יצר כיתה מגובשת סביב ילד שרוצה להידבק בהלכה. כולם נדבקו בהלכה כי כולם רצו לעודד אותו ולעזור לו. הלימוד שלו לחידון גיבש את כל הכיתה".

הרב פרינץ מספר על החידון מנקודת מבטו: "התוכנית נפלאה. היא לא מחליפה את שיעור ההלכה, יש שיעור רגיל שבו לומדים לעומק. אבל התוכנית נותנת את מבט הרוחב, את הידע שנרכש בלימוד בקיאות של חמש-שבע דקות בכל בוקר. היא גם קשורה לעיתוי בשנה והילד לומד בה משהו חדש.

"התלמידים אוהבים את זה, וזה רץ מקסים. הילדים יודעים שמכיתה ד' יש הלכה יומית, והם גם נהנים מהתוכן".

אורית ווייל, מנהלת נועם בנות קריית משה, מספרת על תוכנית ההלכה מזווית הראייה שלה: "תוכנית ההלכה מלווה יום-יום את בנותינו בנושאים הנוגעים לחייהן.

"מטרת התוכנית היא להקיף במהלך של כמה שנים את רוב ההלכות הנוגעות לכל אחת ואחת במעגל השנה, ויש בה דגשים מיוחדים. החידון מאתגר ומעניין מאוד, והתלמידות מגלות בקיאות של תלמידות חכמים. לעיתים אנו בקהל נפעמים משליטתן בחומר.

"בעקבות תוכנית ההלכה היומית התחלנו בבית הספר תוכנית ששמה 'לומדים על מנת לקיים': קבוצת תלמידות מקדישה מזמנה החופשי ללימוד הלכה בנושא שנתי, ובסוף השנה מתקיים חידון פנימי. כמו כן התלמידות מקבלות לקראת שבת לימוד משפחתי לשולחן השבת, המספק מקום לדיון ולשיח סביב הנושא".

הרב שמחה ויסמן 

התוכנית תורמת רבות להחדרת חיי הלכה לשגרת חיי התלמידים. את החידון רואה הרב שמחה ויסמן, ראש רשת החינוך נעם-צביה, כמעמד חשוב מאוד: "אנו עוטפים את התלמידים ואת התלמידות הלומדים ברשת בכל מיני תוכניות לימודים ערכיות וחברתיות. נושא ההלכה לכאורה מאוד יבש, אבל כתוב 'כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר: הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אלא הלכות'. אז מה אנו פתאום משנים סתם את הניקוד?

"ההלכות, שנראות יבשות, בעצם משנות לנו את ההליכות, את המידות שלנו. ההלכה היא הבסיס, וצריך לדעת את הבסיס. אנו מיישמים את הערך הזה בחידון, שמטרתו ליצור חידוד בלימוד, מעין קנאת סופרים".

עצם ההתכנסות יוצרת אווירה רוחנית, אווירה של תורה, ואת זה הרשת רוצה להעניק לתלמידיה. "ההתכנסות היא כעין מעמד הר סיני", אומר הרב ויסמן, "קבלת התורה שלנו ברשת נעם-צביה, ולכן החידון נערך בסביבות חג השבועות".

הרב ויסמן ממחיש בחידון עצמו את הנקודה שההלכות הן המידות, ההליכות: "אני אומר לתלמידים: 'תתפללו שתדעו לענות על השאלות, ולא שהחברים לא ידעו'".צילום: אפרת ורד

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא…
דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
"פורום קהלת אוכלים נזלת"

"פורום קהלת אוכלים נזלת"

01מעולם לא כתבת על אופנה. מצד שני תמיד יש פעם…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…