יהדות עכשיו

הלכה למעשה

צילום: אפרת ורד

התלמידים המתכוננים בימים אלו לחידון ההלכה הגדול מתרגשים מאוד, ואיתם גם הצוות וההנהלה, וכולם מספרים על החידון שהביא למהפך בלימוד ההלכה

ברשת בתי הספר נעם-צביה חשבו על פתרון יצירתי המעודד את התלמידים ליהנות מלימוד ההלכה, להשקיע בו ואף ללמוד בזמנם הפנוי: הרשת מקיימת מדי שנה בשנה חידון הלכה לתלמידים. מנכ"ל הרשת ינקי פרידמן מנחה את החידון, ומאחר שרבנים באים להשתתף בו, התלמידים רואים דוגמה חיה לאנשי הלכה.

בשנה שעברה זכו בחידון ההלכה לכיתות ז–ח אוריאל אביב מגבעת משואה וניתאי היזמי מפסגת זאב, תלמידי ישיבת נעם גבעת מרדכי. אוריאל מספר על התוכנית: "נוסף על הכיף, בזכות התוכנית אני יודע דברים שבלעדיה לא הייתי יודע", וניתאי מוסיף: "החידון נותן הזדמנות להשקיע במשהו. הרגשתי שעשיתי משהו, שעבדתי עליו. וההצלחה מספקת מאוד".

 

מה גרם לכם להתעניין בחידון?

אוריאל: "המורה אמר שהשניים שיהיה להם הממוצע הגבוה ביותר בהלכה ייבחרו לחידון הישיבתי ויוכלו לעלות ממנו לחידון הארצי. אמרנו שאם ניבחר נלך יחד, ולמדנו יחד מההתחלה".

ניתאי: "לפני החידון המורה אמר שלשנינו הממוצע הכי גבוה בכיתה, אבל לא רציתי כל כך להשתתף. המורה ניסה לשכנע אותי, ובסוף אמרתי לעצמי: 'יאללה, לך על זה', וברוך ה' זכינו".

ניתאי: "היו פעמים שלא היינו בטוחים מה ההלכה. שאלנו מורים ונעזרנו באחרים עד שנכנסנו לעניינים והגענו למצב שכל אחד תומך בשני. בבית אבא שלי עזר לי, וזה עורר בי מוטיבציה להמשיך".מימין לשמאל- הרב אלעד היבש - מחנך כיתה ח', ניתאי היזמי, אוריאל אביב, הרב אמיר דדון - מנהל חטיבה.מימין לשמאל-הרב אלעד היבש – מחנך כיתה ח', ניתאי היזמי, אוריאל אביב, הרב אמיר דדון – מנהל חטיבה.

מה הרגשתם ברגע הזכייה?

אוריאל: "אני יודע בבירור שגם בלי המקום הראשון עדיין כל הלימוד היה שווה".
ניתאי: "היינו בלחץ לפני שהודיעו על הזוכים כי לא ידענו במה ענינו נכון ובמה טעינו… כשהודיעו שזכינו הרגשתי הקלה של החיים".

הלימוד אכן משפיע על חיי היום-יום?

ניתאי: "בהתחלה לא שמתי לב לשינוי, אבל ביום-יום אני שם לב שהוא עוזר לי מאוד. למשל, היה לי איזה כלי שצריך טבילה, ובעייתי לטבול אותו כי הוא מכשיר חשמלי. ניסיתי לחשוב איך יוצאים מזה, וגיליתי שהכלי יוצר בישראל, כך שהוא אינו צריך טבילה בכלל".

אוריאל: "גם לי קרה משהו דומה! היה לי כלי חשמלי, רק שבמקרה שלי הוא לא יוצר בישראל. לכן עם עוד מישהו פירקנו אותו והרכבנו מחדש, וכך הכלי נחשב כאילו הוא יוצר בישראל".

הרב אבישי פרינץ 

לפני כשלוש שנים היה הזוכה בחידון יצחק, תלמיד בית הספר נועם בנים פסגת זאב. הוא סיפר כי חלומו היה לזכות בתואר הנכסף 'חתן ההלכה' בקרב התלמידים. "ידעתי שאם אתאמץ ככל יכולתי יש סיכוי שאזכה", אמר כשזכה, "והיות שיש לי ניוון שרירים, אני כבר מורגל שלא לוותר ולהתאמץ כמה שרק אפשר".

   על תהליך הלימוד של יצחק מספר הרב אבישי פרינץ, מנהל בית ספר נועם בנים פסגת זאב: "נתנו לו מחשב מיוחד. הוא מאוד רצה להשתתף בחידון ההלכה, ורב בית ספר ישב איתו לחברותא. יצחק השקיע, ולבסוף זכה בחידון. הלימוד נתן לו הרבה כוח ואושר, הוא ראה בזה הוכחה שגם הוא מסוגל.

"הרווח הגדול יותר הוא שיצחק יצר כיתה מגובשת סביב ילד שרוצה להידבק בהלכה. כולם נדבקו בהלכה כי כולם רצו לעודד אותו ולעזור לו. הלימוד שלו לחידון גיבש את כל הכיתה".

הרב פרינץ מספר על החידון מנקודת מבטו: "התוכנית נפלאה. היא לא מחליפה את שיעור ההלכה, יש שיעור רגיל שבו לומדים לעומק. אבל התוכנית נותנת את מבט הרוחב, את הידע שנרכש בלימוד בקיאות של חמש-שבע דקות בכל בוקר. היא גם קשורה לעיתוי בשנה והילד לומד בה משהו חדש.

"התלמידים אוהבים את זה, וזה רץ מקסים. הילדים יודעים שמכיתה ד' יש הלכה יומית, והם גם נהנים מהתוכן".

אורית ווייל, מנהלת נועם בנות קריית משה, מספרת על תוכנית ההלכה מזווית הראייה שלה: "תוכנית ההלכה מלווה יום-יום את בנותינו בנושאים הנוגעים לחייהן.

"מטרת התוכנית היא להקיף במהלך של כמה שנים את רוב ההלכות הנוגעות לכל אחת ואחת במעגל השנה, ויש בה דגשים מיוחדים. החידון מאתגר ומעניין מאוד, והתלמידות מגלות בקיאות של תלמידות חכמים. לעיתים אנו בקהל נפעמים משליטתן בחומר.

"בעקבות תוכנית ההלכה היומית התחלנו בבית הספר תוכנית ששמה 'לומדים על מנת לקיים': קבוצת תלמידות מקדישה מזמנה החופשי ללימוד הלכה בנושא שנתי, ובסוף השנה מתקיים חידון פנימי. כמו כן התלמידות מקבלות לקראת שבת לימוד משפחתי לשולחן השבת, המספק מקום לדיון ולשיח סביב הנושא".

הרב שמחה ויסמן 

התוכנית תורמת רבות להחדרת חיי הלכה לשגרת חיי התלמידים. את החידון רואה הרב שמחה ויסמן, ראש רשת החינוך נעם-צביה, כמעמד חשוב מאוד: "אנו עוטפים את התלמידים ואת התלמידות הלומדים ברשת בכל מיני תוכניות לימודים ערכיות וחברתיות. נושא ההלכה לכאורה מאוד יבש, אבל כתוב 'כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר: הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אלא הלכות'. אז מה אנו פתאום משנים סתם את הניקוד?

"ההלכות, שנראות יבשות, בעצם משנות לנו את ההליכות, את המידות שלנו. ההלכה היא הבסיס, וצריך לדעת את הבסיס. אנו מיישמים את הערך הזה בחידון, שמטרתו ליצור חידוד בלימוד, מעין קנאת סופרים".

עצם ההתכנסות יוצרת אווירה רוחנית, אווירה של תורה, ואת זה הרשת רוצה להעניק לתלמידיה. "ההתכנסות היא כעין מעמד הר סיני", אומר הרב ויסמן, "קבלת התורה שלנו ברשת נעם-צביה, ולכן החידון נערך בסביבות חג השבועות".

הרב ויסמן ממחיש בחידון עצמו את הנקודה שההלכות הן המידות, ההליכות: "אני אומר לתלמידים: 'תתפללו שתדעו לענות על השאלות, ולא שהחברים לא ידעו'".צילום: אפרת ורד

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…