יהדות עכשיו

הלכה למעשה

צילום: אפרת ורד

התלמידים המתכוננים בימים אלו לחידון ההלכה הגדול מתרגשים מאוד, ואיתם גם הצוות וההנהלה, וכולם מספרים על החידון שהביא למהפך בלימוד ההלכה

ברשת בתי הספר נעם-צביה חשבו על פתרון יצירתי המעודד את התלמידים ליהנות מלימוד ההלכה, להשקיע בו ואף ללמוד בזמנם הפנוי: הרשת מקיימת מדי שנה בשנה חידון הלכה לתלמידים. מנכ"ל הרשת ינקי פרידמן מנחה את החידון, ומאחר שרבנים באים להשתתף בו, התלמידים רואים דוגמה חיה לאנשי הלכה.

בשנה שעברה זכו בחידון ההלכה לכיתות ז–ח אוריאל אביב מגבעת משואה וניתאי היזמי מפסגת זאב, תלמידי ישיבת נעם גבעת מרדכי. אוריאל מספר על התוכנית: "נוסף על הכיף, בזכות התוכנית אני יודע דברים שבלעדיה לא הייתי יודע", וניתאי מוסיף: "החידון נותן הזדמנות להשקיע במשהו. הרגשתי שעשיתי משהו, שעבדתי עליו. וההצלחה מספקת מאוד".

 

מה גרם לכם להתעניין בחידון?

אוריאל: "המורה אמר שהשניים שיהיה להם הממוצע הגבוה ביותר בהלכה ייבחרו לחידון הישיבתי ויוכלו לעלות ממנו לחידון הארצי. אמרנו שאם ניבחר נלך יחד, ולמדנו יחד מההתחלה".

ניתאי: "לפני החידון המורה אמר שלשנינו הממוצע הכי גבוה בכיתה, אבל לא רציתי כל כך להשתתף. המורה ניסה לשכנע אותי, ובסוף אמרתי לעצמי: 'יאללה, לך על זה', וברוך ה' זכינו".

ניתאי: "היו פעמים שלא היינו בטוחים מה ההלכה. שאלנו מורים ונעזרנו באחרים עד שנכנסנו לעניינים והגענו למצב שכל אחד תומך בשני. בבית אבא שלי עזר לי, וזה עורר בי מוטיבציה להמשיך".מימין לשמאל- הרב אלעד היבש - מחנך כיתה ח', ניתאי היזמי, אוריאל אביב, הרב אמיר דדון - מנהל חטיבה.מימין לשמאל-הרב אלעד היבש – מחנך כיתה ח', ניתאי היזמי, אוריאל אביב, הרב אמיר דדון – מנהל חטיבה.

מה הרגשתם ברגע הזכייה?

אוריאל: "אני יודע בבירור שגם בלי המקום הראשון עדיין כל הלימוד היה שווה".
ניתאי: "היינו בלחץ לפני שהודיעו על הזוכים כי לא ידענו במה ענינו נכון ובמה טעינו… כשהודיעו שזכינו הרגשתי הקלה של החיים".

הלימוד אכן משפיע על חיי היום-יום?

ניתאי: "בהתחלה לא שמתי לב לשינוי, אבל ביום-יום אני שם לב שהוא עוזר לי מאוד. למשל, היה לי איזה כלי שצריך טבילה, ובעייתי לטבול אותו כי הוא מכשיר חשמלי. ניסיתי לחשוב איך יוצאים מזה, וגיליתי שהכלי יוצר בישראל, כך שהוא אינו צריך טבילה בכלל".

אוריאל: "גם לי קרה משהו דומה! היה לי כלי חשמלי, רק שבמקרה שלי הוא לא יוצר בישראל. לכן עם עוד מישהו פירקנו אותו והרכבנו מחדש, וכך הכלי נחשב כאילו הוא יוצר בישראל".

הרב אבישי פרינץ 

לפני כשלוש שנים היה הזוכה בחידון יצחק, תלמיד בית הספר נועם בנים פסגת זאב. הוא סיפר כי חלומו היה לזכות בתואר הנכסף 'חתן ההלכה' בקרב התלמידים. "ידעתי שאם אתאמץ ככל יכולתי יש סיכוי שאזכה", אמר כשזכה, "והיות שיש לי ניוון שרירים, אני כבר מורגל שלא לוותר ולהתאמץ כמה שרק אפשר".

   על תהליך הלימוד של יצחק מספר הרב אבישי פרינץ, מנהל בית ספר נועם בנים פסגת זאב: "נתנו לו מחשב מיוחד. הוא מאוד רצה להשתתף בחידון ההלכה, ורב בית ספר ישב איתו לחברותא. יצחק השקיע, ולבסוף זכה בחידון. הלימוד נתן לו הרבה כוח ואושר, הוא ראה בזה הוכחה שגם הוא מסוגל.

"הרווח הגדול יותר הוא שיצחק יצר כיתה מגובשת סביב ילד שרוצה להידבק בהלכה. כולם נדבקו בהלכה כי כולם רצו לעודד אותו ולעזור לו. הלימוד שלו לחידון גיבש את כל הכיתה".

הרב פרינץ מספר על החידון מנקודת מבטו: "התוכנית נפלאה. היא לא מחליפה את שיעור ההלכה, יש שיעור רגיל שבו לומדים לעומק. אבל התוכנית נותנת את מבט הרוחב, את הידע שנרכש בלימוד בקיאות של חמש-שבע דקות בכל בוקר. היא גם קשורה לעיתוי בשנה והילד לומד בה משהו חדש.

"התלמידים אוהבים את זה, וזה רץ מקסים. הילדים יודעים שמכיתה ד' יש הלכה יומית, והם גם נהנים מהתוכן".

אורית ווייל, מנהלת נועם בנות קריית משה, מספרת על תוכנית ההלכה מזווית הראייה שלה: "תוכנית ההלכה מלווה יום-יום את בנותינו בנושאים הנוגעים לחייהן.

"מטרת התוכנית היא להקיף במהלך של כמה שנים את רוב ההלכות הנוגעות לכל אחת ואחת במעגל השנה, ויש בה דגשים מיוחדים. החידון מאתגר ומעניין מאוד, והתלמידות מגלות בקיאות של תלמידות חכמים. לעיתים אנו בקהל נפעמים משליטתן בחומר.

"בעקבות תוכנית ההלכה היומית התחלנו בבית הספר תוכנית ששמה 'לומדים על מנת לקיים': קבוצת תלמידות מקדישה מזמנה החופשי ללימוד הלכה בנושא שנתי, ובסוף השנה מתקיים חידון פנימי. כמו כן התלמידות מקבלות לקראת שבת לימוד משפחתי לשולחן השבת, המספק מקום לדיון ולשיח סביב הנושא".

הרב שמחה ויסמן 

התוכנית תורמת רבות להחדרת חיי הלכה לשגרת חיי התלמידים. את החידון רואה הרב שמחה ויסמן, ראש רשת החינוך נעם-צביה, כמעמד חשוב מאוד: "אנו עוטפים את התלמידים ואת התלמידות הלומדים ברשת בכל מיני תוכניות לימודים ערכיות וחברתיות. נושא ההלכה לכאורה מאוד יבש, אבל כתוב 'כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר: הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אלא הלכות'. אז מה אנו פתאום משנים סתם את הניקוד?

"ההלכות, שנראות יבשות, בעצם משנות לנו את ההליכות, את המידות שלנו. ההלכה היא הבסיס, וצריך לדעת את הבסיס. אנו מיישמים את הערך הזה בחידון, שמטרתו ליצור חידוד בלימוד, מעין קנאת סופרים".

עצם ההתכנסות יוצרת אווירה רוחנית, אווירה של תורה, ואת זה הרשת רוצה להעניק לתלמידיה. "ההתכנסות היא כעין מעמד הר סיני", אומר הרב ויסמן, "קבלת התורה שלנו ברשת נעם-צביה, ולכן החידון נערך בסביבות חג השבועות".

הרב ויסמן ממחיש בחידון עצמו את הנקודה שההלכות הן המידות, ההליכות: "אני אומר לתלמידים: 'תתפללו שתדעו לענות על השאלות, ולא שהחברים לא ידעו'".צילום: אפרת ורד

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…