חברתי

הנהג שלנו הוא קורבן

הם סופגים תקיפות מילוליות ופיזיות, ונאלצים להתמודד עם העומס בכבישים, כשברקע ישנו מחסור חמור בעובדים. נהגי האוטובוס החליטו להפסיק לשתוק ולדרוש תנאי עבודה הולמים – החל מהקטנת החיכוך בין הנהג לבין נוסעים, ועד אכיפה קשה בנוגע לעונשים המוטלים על תוקפי הנהגים - אחרת, הם מזהירים: המצב העתידי של התחבורה הציבורית יהיה בכי רע

בין אם בתחבורה הציבורית ובין אם לאו, שם לב למצב הכבישים במדינה – לאלימות. העומס בדרכים הולך ומחמיר, הפקקים מגיעים לממדים שלא נראו כמותם, ומשך הנסיעה מתארך. למציאות הזו נכנסים נהגי האוטובוסים הציבוריים מידי יום, ומנסים לתמרן בין הזמנים המוקצים לכל קו לבין המציאות בשטח, תוך שהם נתקלים בלקוחות לא מרוצים, בלשון המעטה.
״בתחנה מחכה לי בנאדם עם אלת בייסבול״
יוני קריספין, נהג אוטובוס ויו״ר ועד עובדים נהגי אלקטרה אפיקים המונה כ-2,000 עובדים, מספר על התקיפות שחווה בעצמו: ״עברתי מספר תקיפות במהלך שנות עבודתי. תקיפות מילוליות מתרחשות דבר יום ביומו, ונהגי האוטובוסים הציבוריים, כעובדי ציבור, חווים יום יום את התסכול של הלקוחות – הנוסעים. הנוסעים זורקים את תסכולם מהמצב על הנהג הקרוב. בעבר נכנסתי עם הקו ליישוב חצוי, שבו חלק מהתושבים לא רצו שאוטובוס יעבור בתוך היישוב וחלק אחר דווקא תמך בתחבורה הציבורית. הגיעו כמה רוכבי אופנוע צעירים וחסמו לי את הדרך, כשאני עם נוסעים מבוגרים באוטובוס. הבחורים עלו לאוטובוס והתחילו למשוך אותי החוצה, בהתחלה בכלל לא הבנתי על מה המהומה, הייתי בטוח שהם מזעיקים אותי לעזור לאיזה אדם מבוגר או משהו. אחר כך הבנתי את ההתנהגות, חטפתי מהם קצת מכות וגרירות. אחרי המקרה הזה הודעתי לחברה שאני לא עושה את הקו לאזור הזה״.
בפעם אחרת איחר יוני לקו שהיה צריך להפעיל, עקב העומס הגדול והפקקים. ״יצאתי באיחור לנסיעה הבאה, ובתחנה מחכה לי בנאדם עם אלת בייסבול. הוא עולה לאוטובוס זועם כולו ושואל למה בת הזוג שלו מאחרת לעבודה בגללי, ומפיל את כל האשמה עליי. אני מוצא את עצמי בעמדת התגוננות והתנצלות. אני פונה ומדווח לממומנים עליי שיש עיכוב ושאני מאחר, אבל אין נהג אחר שאפשר לשלוח במקומי״.
קריספין מצביע על בעיות נוספות: ״יש מחסור גדול בנהגים, כמות הנסיעות לא תואמת את המצב בכבישים. עוד משהו שמשפיע זה מצב מגרשי החניה של האוטובוסים, הם לא תמיד ראויים להכיל את כמות האוטובוסים החונים בהם, אז אוטובוסים חונים וחוסמים אחד את השני. יוצא מצב שאתה מגיע שעתיים לפני תחילת הנסיעה כי אתה צריך להזיז ארבעה-חמישה אוטובוסים רק כדי להוציא את האוטובוס שלך. אף אחד לא משלם לך על השעתיים האלה, ואם בסוף כן איחרת הנוסעים לחוצים וכועסים, ואתה חוטף את כל התסכול לפנים״.
אלא שתקיפות הנהגים לא מסתיימות באוטובוס עצמו. החוק מתיר להסיע עד עשרה נוסעים בעמידה, ופעם אחת לאחר שהאוטובוס התמלא סגר יוני את הדלתות. ״אנשים מסמנים לי לעצור ואני מסמן שאני מלא. קיבלתי מלא פרצופים נזעמים. יום שישי אחד הייתי באמצע קניות לשבת עם הילדים, ופתאום מגיע אחד הנוסעים שלא עצרתי לו – הפך לי את כל עגלת הקניות וצעק לעברי 'אתה תלמד לעצור לאנשים בתחנות'. בנאדם בא לעשות קניות עם הילדים, בצורה מכובדת, למה אני צריך לעבור תקל עם בנאדם בתוך סופר אצלי בשכונה?״.

ישראל גנון נהג אוטובוס

ישראל גנון
נהג אוטובוס ויו״ר ארגון הנהגים, הסתדרות לאומית
אחד מבין שלושה נהגים עבר אירוע אלימות בשנה האחרונה. כאשר תוקפים נהג אוטובוס מסכנים בעצם את כלל הציבור. הנהג שנחשף לאלימות נשאר נסער וחסר ריכוז גם לאחר שהאירוע הסתיים

יוני קרסיפין דובר ארגון הנהגים

יוני קרסיפין
נהג אוטובוס, דובר ארגון הנהגים, ההסתדרות הלאומית
הייתי באמצע קניות לשבת עם הילדים, ופתאום מגיע אחד הנוסעים שלא עצרתי לו – הפך לי את כל עגלת הקניות וצעק לעברי
׳אתה תלמד לעצור לאנשים בתחנות׳

המצב הגיע לשפל כזה שיוני ואשתו יוצאים לבלות בעיר אחרת, העיקר שלא לפגוש בנוסעים כועסים. נהגים אחרים מצאו פתרון לבעיה וביקשו לעבוד בעיר אחרת מעיר מגוריהם, בכדי להפריד בין השכנים ובין העבודה.
ניסיונות לשינוי המצב
נהגי האוטובוסים ערכו הפגנות מחאה, קיימו ישיבות בכנסת בנושא התחבורה הציבורית והאלימות נגדם, וביקשו כלים להתמודד עם המצב בכבישים. ״היום זה כבר בכביש עצמו. פעם רק הנהגים היו חוטפים, אבל ברגע שלא עצרו את האלימות שם – היא מגיעה לכל בנאדם. תחסום, תצפור, תיסע לאט – תחטוף״, אומר יוני ומזכיר את יורי וולקוב שנדקר למוות ע״י אופנוען בחודש שעבר, בעת שחצה במעבר חצייה.
ישראל גנון, נהג אוטובוס ויו״ר ארגון הנהגים בהסתדרות הלאומית, מדגיש כי האלימות נגד נהגי האוטובוס מסכנת לא רק את חייהם, אלא גם את חיי הנוסעים ושאר משתמשי הכביש. ״אחד מבין שלושה (!) נהגים עבר אירוע אלימות בשנה האחרונה. כאשר תוקפים נהג אוטובוס מסכנים בעצם את כלל הציבור. רמות האדרנלין בגופו של הנהג שנחשף לאלימות עולות, והוא נשאר נסער וחסר ריכוז גם לאחר שהאירוע הסתיים. מדינת ישראל חייבת להגן על נהגי האוטובוסים ועל נוסעיהם״.
מהם הכלים האפשריים לפתרון?
״הכלי הראשון הוא להגדיר את נהגי האוטובוס כעובדי ציבור״, אומר יוני. ״אחרי שהיה נהג שהותקף בבני ברק ושרפו לו את האוטובוס, חברי הכנסת משה ארבל וינון אזולאי מש״ס התנצלו בשם הציבור והגישו את הצעת החוק לכלול את נהגי התחבורה הציבורית בעובדי הציבור. ברגע שהתיקים במשטרה נגד התוקפים יקוטלגו כתקיפת עובד ציבור, הפרקליטות תהיה חייבת להתערב והענישה תהיה עד שלוש שנות מאסר״.
גם הפרדה מוחלטת בין הנהג לבין הנוסעים עשויה להפחית את האלימות והתקיפות, בד בבד עם ענישה מחמירה נגד כל תוקף. ״ברגע שיכירו באוטובוס כמקום ציבורי, יגבירו את האכיפה נגד כל תוקף. יש נוסעים שאומנם לא תוקפים את הנהג, אבל מטרידים בתוך האוטובוס או מפעילים אלימות כלפי נוסעים אחרים. הנהג הוא זה שצריך להתערב, לעצור את המתרחש, להזמין משטרה – ומוצא את עצמו מתעמת עם התוקף. ברגע שייתנו הכרה למקצוע הנהג ויובילו ענישה מחמירה, זה ירתיע אנשים, רק ככה ילמדו. ׳ללא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו׳״, מסיים קריספין.
גונן מוסיף רשימת פתרונות שהוכנה על ידי הארגון המקצועי של נהגי האוטובוסים וההסתדרות הלאומית, שלדעתו על שר התחבורה העתידי לאמץ. גם הוא קורא להכיר בנהגים כעובדי ציבור באמצעות חקיקה, בכדי להגביר את האכיפה והענישה. בנוסף יש לפעול לשיפור המחיצות המפרידות בין הנהג לבין הנוסעים, הקמת מערך הדרכות חירום לנהגים על הפעולות שאותן יש לנקוט כבר בתחילת אירוע האלימות, הקמת יחידת אבטחה רכובה היכולה להגיע בזמן מהיר לכל אירוע, התקנת מצלמות אבטחה המחוברות למוקד מבצעי, ומתן חוסן נפשי לנהגים על מנת לעצור את הנטישה הגדולה מהענף, ולעזור להם להתמודד עם תופעת האלימות האיומה.

רוב הנהגים חשים חסרי ביטחון
לפי דו״ח אלימות התחבורה הציבורית השנתית של ארגון הנהגים לשנת 2022 שפורסם בכנס התחבורה הציבורית לשנת 2022, עולה כי 4,400 אירועי אלימות נגד נהגים התרחשו עד חודש נובמבר האחרון. עוד עולה כי 41% מנהגי האוטובוסים חוו תקיפה פיזית אחת לפחות במהלך השנה האחרונה. 17% מהנהגים דיווחו כי חוו שלושה מקרי אלימות ויותר. בהשוואה לדו״ח ארגון הנהגים שיצא בשנת 2021, אין שוני באחוזים בכמות הנהגים שהותקפו פיזית, אך מספר התקיפות עלה משמעותית בגלל התגברות הנסיעה באוטובוסים לאחר משבר הקורונה. במספרים מוחלטים, מקרי התקיפה הפיזית בשנת 2022 עמדו כאמור על כ-4,400 מקרי תקיפה, לעומת 3,644 מקרי תקיפה בדו״ח שפורסם בשנת 2021.
בסקר נשאלו הנהגים עד כמה הם מרגישים בטוחים בעבודתם. שיעור גבוה מאוד מהנהגים, 69% (!), מדווחים על חוסר תחושת ביטחון בתפקידם. עם זאת מציג הסקר נתון מעודד, ולפיו 68% מהנהגים דיווחו כי אכן הותקנו מחיצות באוטובוסיהם בינם לבין לנוסעים. 42% מהנהגים שהותקנה עבורם מחיצה מעידים כי היא תורמת לביטחונם, וכמחצית מהנהגים שטרם הותקנה עבורם מחיצה מעריכים שהיא תשפר את תחושת הביטחון שלהם.

״נשארנו רק עם שני נהגים״
ישנו חוט מקשר בין העומס על הנהגים והתנהגות הציבור כלפיהם ובין המחסור החמור בעובדים בתחום. לפי קריספין, זהו סוג של גלגל – העומס והתקיפות גורמים לנהגים לעזוב את העבודה, הדבר מגדיל את הפער בין מספר הנהגים הקיימים לבין מספר הנהגים הדרוש – והעומס על הנהגים שנותרו רק הולך וגדל.
״בשלושת החודשים הראשונים של הנהגים על הכביש, אחרי שהשקענו בהם הכשרה, רישיון ולימודים, עזבו 103 נהגים מתוך 105. נשארנו עם שני נהגים! המשכורת נחמדה, הם ידעו שהם הולכים להיות נהגי אוטובוס, עברו את כל הבדיקות שהמשטרה ומשרד התחבורה דורשים – ובכל זאת הם לא מחזיקים מעמד. הנהגים שנותרו לא עומדים בעומס, וזו המציאות גם בשאר חברות האוטובוסים״.

התשלום באפליקציות אומנם הפחית את החיכוך בין הנהגים לבין קהל הנוסעים, אולם בהתאמה ישנה ירידה בכמות המשלמים. בנוסף הוקמו מחיצות בין הנהג לבי הנוסעים, אך כבר היו מקרים שבהם תוקפים שברו את מחיצת הזכוכית על הנהג.
קריספין מתאר כי משרד התחבורה מפנה את הטיפול בבעיה למשטרה, ואילו המשטרה לא מצליחה לטפל בתקיפות. ״חברת קוים הנחו את הנהגים להתלונן על כל תקיפה. נפתחו 130 תיקים וכולם נסגרו מ׳חוסר עניין לציבור׳. אצלנו בחברה לא ספרתי את התיקים, אבל כל נהג ששלחתי להתלונן אחרי תקיפה והתעניינתי מה מצב התיק – סיפר לי שהתיק נסגר. לנהגים אין כוח לרדוף אחרי המשטרה, ובסופו של יום הפוגע עדיין ממשיך לעלות לקו שלהם״.
לשאלה האם אפשר לקטלג את התוקפים, משיב קריספין כי רוב התוקפים הם צעירים: ״המבוגרים שעולים רק מקטרים, מקסימום מקללים, ונכנסים פנימה. אבל חבר׳ה צעירים יכולים לנתק את מערכות האוויר של האוטובוס כדי שהנהג לא יוכל להמשיך לנסוע. הנהג צריך לקום ממושבו ולסדר את המערכות. אם הנהג העז לשאול את הנער למה עשה את מה שעשה, הוא זוכה לצעקות ׳איך דיברת אליי? תבקש סליחה!׳. נהג מבוגר, בן 40, מול נער בן 16, לא תמיד יש את הכלים להתמודד. אנחנו מנחים את הנהגים שלא להגיב, לא לענות, להמשיך הלאה. לא לקחת ללב, לחזור הביתה בסוף היום לאישה ולילדים, מבלי שיקבלו חלילה טלפון שראש המשפחה מאושפז בבית חולים״.
מה מדיניות החברה במקרים של אלימות נגד הנהגים?
״בעבר ההסתדרות הכללית החליטה לטפל באלימות ורכשה 50,000 ערכות של הגנה עצמית, עם גז מדמיע וכו'. אני התנגדתי לזה״, אומר קריספין. ״בחברה שלי אני לא פותר אלימות באלימות. גז מדמיע בתוך אוטובוס סגור – אני לא יודע על מי הוא ישפריץ ומה יקרה. יש לנו קצין ביטחון שמלווה את מקרי האלימות והתקיפה, אבל הוא קצין אחד על כ-2,000 עובדים, הוא לא מספיק לטפל בהכול. לחברה אין איך לפעול, היא ממליצה לנהגים להגיש תלונה״.
קריספין קורא לממשלה העתידה לקום ולציבור כולו לשמור על התחבורה הציבורית ״אם לא נשמור עליה, לא תהיה לנו תחבורה ציבורית. המערכת הזו נותנת מענה לכל הגילאים, תלמידים, חיילים, מבוגרים, זה אנחנו. אם לא נשמרו על זה אנחנו יורים בבית שלנו״.
קרה שחשבת לעזוב את העבודה?
״המחשבה עוברת, אבל אין לי לאן ללכת. אין מה לעזוב לחברה אחרת – המצב שם בדיוק אותו הדבר. נהג אוטובוס זה המקצוע שלי, אני כבר אחרי גיל 40 ופתאום להתחיל לחפש מקום עבודה זה לא קל. יש לי שישה ילדים, חלקם כבר בשלב של חתונות, אני לא יכול להרשות לעצמי לטלטל את הבית, אז אני סופג ובולע את המציאות הזו. נהג חוזר הביתה עם מכה בפנים ונאלץ להסביר לילד שלו שנוסע זרק עליו חפץ, וכך הילד גדל בתחושה שאין מה לעבוד בתחבורה הציבורית או להשתמש בה״.
קריספין מוצא קשר בין התקיפות והעומס הרב בו נתונים הנהגים לבין בעיות רפואיות שמהן הנהגים החלו לסבול. ״מספר פעמים העדתי בבית הדין לעבודה עבור נהגים שעברו אירועי לב, ותבעו את הביטוח הלאומי בטענה שהאירוע נגרם כתוצאה מהעבודה. תיארתי לשופטים את הסיטואציה שבה נתון הנהג – פתאום דופקים לו על הזכוכית, הוא כבר חושב שחלילה פגע במישהו, דרס מישהו, ומחסיר פעימת לב. בסוף מתברר שזה עוד נוסע עצבני שמוציא על הנהג את התסכול שלו. נהגים מבוגרים כבר לא עומדים בזה. בשנתיים האחרונות ארבעה נהגים מהסניף שלי נפטרו מבעיות לבביות, די, כמה אפשר?״.
התמונה העולה מתיאורי יוני קריספין, ישראל גונן ונהגים נוספים מפחידה. איך ייראה עתיד התחבורה הציבורית בישראל? האם אנו מתקרבים למצב שבו התחבורה הציבורית פשוט תקרוס? אני שוטחת בפני יוני את חששותיי, ושואלת אלו נקודות אור הוא מוצא במצב הנתון.
״העובדה שאני יודע שזה זמני ושזה עתיד להיגמר״, יוני משיב. ״מישהו ירים את הכפפה ויטפל בעומס ובאלימות. אנחנו עוסקים בזה המון, ויש דרישה גבוהה לתחבורה ציבורית. לא יכול להיות שהמצב יישאר כמות שהוא, כי בקצב הזה לא תהיה תחבורה ציבורית״.

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…