יהדות עכשיו

הראשונים להצביע

ביום שני הקרוב יצאו אזרחי ישראל להצביע בקלפיות ברחבי הארץ, אלא שגם מי שישכימו קום ויגיעו להצביע עם פתיחת הקלפיות לא יזכו להיות הראשונים שמצביעים. מי שזכו בכבוד המדובר הם השליחים ברחבי העולם, בין שמדובר בדיפלומטים רשמיים של המדינה ובין שבשליחים של ארגונים למיניהם. לכבוד הבחירות יצאנו למסע מסביב לגלובוס עם השליחים של תנועת בני עקיבא העולמית הפזורים בקהילות היהודיות בתפוצות.

משפחת טויבר, סאו פאולו

הראשונים להצביע היו השליחים באוסטרליה הרחוקה. המרחק הגאוגרפי והזמן שנדרש לתיבות ההצבעה המאובטחות לחזור ארצה גרמו שכבר לפני כשבוע וחצי נפתחה שם ההצבעה. אלי צירינג ודניאלה כהן הן שתיים מהשליחים והשליחות שהצביעו בארץ הקנגורו. שתיהן משמשות שליחות במרוברה שליד סידני. בשיחה עם גילוי דעת הן משתפות בתחושות שליוו אותן בדרך לקלפי בקנברה, בירת אוסטרליה.
היום אתן בצד השני של הגלובוס. למה לכן לטרוח ולהצביע?
“חשוב לי להצביע כיוון שאני רואה בזה זכות וחובה גם יחד. גם מרחוק יש לי אפשרות להשפיע, ואכפת לי ממה שקורה בישראל, בבית שלי", אומרת צירינג. “נכון, לא תמיד פשוט לעקוב אחרי מה שקורא במדינה, ולפעמים באמת לא יוצא לי לקרוא או לראות חדשות, אבל אני משתדלת. בשורה התחתונה, גם אם אני לא מצליחה לעקוב אחרי כל מה שקורה, בסוף זה הבית שלי, ולשם אני חוזרת בסוף השליחות. אם יש לי יכולת להשפיע על המדינה, אני לא אנצל אותה?"
"אני חושבת שזה באמת לב הסיפור", אומרת כהן, "ההבנה שכל קול חשוב ושבגלל הגודל של המדינה לכל אזרח יש אחריות מדגישה את החשיבות של הקול שלי. למרות שאני לא גרה כרגע בארץ אני הולכת לחזור אליה ולחיות עם התוצאות, אז חשוב לי להיות מעורבת".

צירינג (22) וכהן (20) באו יחד מרעננה לאוסטרליה לפני כחצי שנה. הקהילה שהן נמצאות בה מנסה להבין דרכן את המציאות הסבוכה בארץ. “הקהילה היהודית בעולם, במיוחד באוסטרליה, מאוד רוצה להיות מעורבת במה שקורה בארץ. הם מתעניינים, שואלים שאלות ורוצים להיות בעניינים. אנחנו משתפים אותם במחשבות שלנו ובחששות שלנו לגבי המצב בארץ ומנהלים דיאלוג מאוד פתוח לגבי התקוות שלנו לעתיד בארץ", אומרת כהן.
“לנסות להסביר להם את המצב זה אתגר מסובך. האמת היא שגם אני, אזרחית במדינת ישראל, לא מצליחה להבין לגמרי מה המצב ואיך הגענו אליו. אני חושבת שכולם נמצאים באותו מקום מהבחינה הזאת. מה שכן, חברי הקהילה מבינים שהמצב לא כל כך פשוט גם אם הם לא מצליחים לעמוד על כל המורכבויות", מוסיפה צירינג.
מה המשמעות מבחינתכן להצביע בחו"ל?
"אותי באופן אישי זה מרגש", אומרת צירינג. "אפילו רק מלהיות בחדר עם קלפי ועם סמל המדינה התרגשתי. זאת הרגשה קצת מוזרה, כי למרות שאני בשליחות קל מאוד להרגיש רחוקים מישראל, מהבית. לפעמים אני מרגישה שאני נשאבת לגמרי לחיי היום-יום פה באוסטרליה וקצת 'שוכחת' לשנייה את מה שקורה בארץ, אבל הזכות וההזדמנות להצביע מזכירה לי שאני עדיין ממש חלק מישראל, מהמדינה שלי, ואני תמיד קשורה אליה, גם אם אני לא שם".
דווקא כהן, הצעירה מהשתיים, מספקת תשובה מעט יותר פסימית: "קיוויתי מאוד שלא אצטרך להצביע בתקופת השליחות שלי, אז הרגשות קצת מעורבים. מצד אחד קשה בגלל המרחק ובגלל החשש שאולי יש דברים שלא רואים מכאן, אבל מצד שני גם מאוד מרגש להיות נציגה של הארץ שלנו בתפוצות ושיש לי יכולת להיות מעורבת בעתיד העם היהודי גם בארץ וגם בעולם".

להצביע בקונסוליה נתן לנו תחושה של בית. סוף-סוף שמענו ודיברנו כל הזמן עברית, פגשנו ישראלים שבעצמם משמשים שליחים של על מיני ארגונים. אפילו את הוויכוחים הפוליטיים מהארץ ערכנו בקונסוליה. ללא ספק זה עזר להתמודד קצת עם הגעגוע הביתה

אוריה ודבורה לזר משמשים שליחים במילאנו כבר שנה וחצי. שניהם בני 33, וקודם השליחות התגוררו בבאר שבע. מבחינתם חוויית ההצבעה בחו”ל היא משהו מיוחד במינו. "להצביע בחו"ל זה לנסוע 1,200 ק"מ ולהוציא הרבה כסף, אבל בעיקר לחדד את ההבנה והגאווה על הזכות האדירה שיש לנו אפשרות להצביע בכלל", אומר אוריה. "מהשגרירות ברומא נסעתי לשער טיטוס וראיתי עליו את אותה מנורה שראיתי בסמל המדינה שהיה על הקלפי. לא דמיינתי אי פעם שאחווה חיבור מרגש כזה בין המקום שביקש להיות מצבת המוות של עמנו למימוש הזכות להצביע להנהגת המדינה היהודית המשגשגת". ההצבעה מצריכה מאמץ לא קטן ועלות גדולה. זה משהו שאפשר לעשות אם לא מרגישים קשר עמוק למדינה?
"אני לא חושב שאפשר להשקיע כל כך הרבה בשביל משהו שלא רואים בו חשיבות. מבחינתנו, כמובן, מדינת ישראל היא הבית. אליה נחזור בסוף השליחות, ואנחנו מרגישים קשר רגשי עמוק מאוד כלפיה. זו גם הסיבה שאנחנו מקפידים להתעדכן בכל מה שקורה בארץ, אנחנו אפילו צופים בחדשות כדי לא להרגיש מנותקים".
הייתם רוצים להיות בארץ בימים האלה?
"כן, באופן מוזר הזמנים שאנחנו הכי רוצים להיות בארץ הם דווקא בעת מתיחות. כשאנו שומעים שחברינו מבאר שבע והדרום חוטפים, אנחנו רוצים מאוד להיות איתם. ככה גם כשגדוד המילואים שלי מתגייס לתעסוקה מבצעית ואני נשאר רחוק. אותו דבר כאשר המדינה הולכת לבחירות שוב".

רועי גרויסמן, מצביע לראשונה בחייו

לרועי גרויסמן, בן 18, זאת ההצבעה הראשונה לכנסת. כשיצא לשנת השירות בפלורידה מטעם תנועת בני עקיבא העולמית והסוכנות היהודית לא דמיין שהפעם הראשונה שילך לקלפי תהיה בארצות הברית. עם זה מבחינתו המאמץ להצביע השתלם. "נכון שמצד אחד יש טרטור להגיע לקונסוליה המקומית ולהצביע, אך מצד שני יש תחושת סיפוק מיוחדת שגם במהלך השליחות אני מקיים את חובתי כאזרח המדינה", הוא אומר.
מעולם לא הצבעת לפני כן. למה חשוב לך להצביע דווקא עכשיו?
"כמאמין גדול בדמוקרטיה לדעתי חובה לנצל כל הזדמנות להשפיע על עתיד המדינה. על אחת כמה וכמה על שליחים המשמשים דוגמה לקהילה חובה להגיע ולהשפיע גם אם זה דורש מאמץ. יש משהו מאוד יפה בדאגה של מדינת ישראל לשליחיה בעולם המתבטאת בנתינת זכות ההצבעה מרחוק. כך הקהילה מקבלת הוכחה שהשליחים רואים בארץ בית גם במהלך תקופת השליחות ופועלים בשעת הצורך".
אני מניח שאתה מוצף בשאלות של חברי הקהילה על המצב הפוליטי בארץ. אפשר בכלל להסביר את הפלונטר הפוליטי בישראל למי שלא גר בארץ?
"אני חושב שבאופן טבעי יש להם הרבה שאלות והרבה רצון להבין. השאלה הנפוצה ביותר היא מדוע בכלל נערכות בחירות שניות ושלישיות, ואנחנו מנסים ככל האפשר להסביר את המצב הסבוך. לדעתי השאלות באות פחות ממקום שיפוטי ויותר מסקרנות, וכשליחים המייצגים את המדינה אנו מחויבים להציג  את התמונה המלאה, את ישראל על כל היבטיה. 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם'".
מפלורידה שבדרומה של ארצות הברית אנו עולים צפונה לדטרויט, לקצה השני של המדינה. יואב יעקב משמש שליח בקהילה היהודית בעיר בחודשים האחרונים. בסבב הקודם, בחודש אלול, לא הייתה לו זכות הצבעה, ותחושת ההתבוננות מהצד היא שגרמה לו ללכת ולהצביע הפעם. "דווקא אחרי הבחירות הקודמות, שבהן לא הייתה לי זכות הצבעה, הרגשתי כמה קשה לא להיות חלק, להסתכל על הכול מהצד בלי יכולת השפעה. אני מבין היטב שהצבעה היא הדרך היחידה להשפיע מרחוק, ולא הייתי מוכן לתת להזדמנות הזאת לחמוק לי מבין האצבעות גם אם זה אומר להשקיע הרבה מאוד זמן", הוא אומר.

חלפה לך בראש המחשבה שאולי לא כדאי לטרוח?
"מה פתאום? זו זכות, מצווה וחובה להיות חלק. אני רואה בזה מעשה ציוני. לא להגיד שאני 'מחוץ למשחק' מתוך ייאוש ממנהיגי הציבור או מהתעצלות לקום מהספה להצביע אלא לעשות הכול ולהיות חלק מעתיד מדינת ישראל גם מרחוק. מבחינתי אני יודע שעשיתי כל מה שיכולתי בשביל להשפיע".
החודשים האחרונים בדטרויט גרמו ליעקב להסתכל אחרת על הפלונטר הפוליטי בישראל. "כשאני שומע כאן איך מסתכלים על מדינת ישראל שהידרדרה למערכת בחירות שלישית זה מעלה בי הרבה שאלות: אילו מחירים צריך לשלם כדי להקים ממשלה? איפה עובר הגבול בין גמישות לוויתור? לאן הובילו אותנו השסעים בחברה שלנו? מתי באמת ראוי לשים את האגו בצד? ועוד הרבה שאלות מהסוג הזה. לפעמים דווקא המבט מבחוץ הוא שמוביל למסקנות", הוא אומר.
התחנה האחרונה במסע המצביעים הראשונים היא סאו פאולו, ברזיל. בנצי ושירה טויבר הגיעו לעיר רק לפני חודש וחצי לשליחות. בנצי בן 30, שירה בת 27. כבר כמה שנים שהזוג תכנן לצאת לשליחות, ורק כעת יצא הרצון אל הפועל. מבחינתם הצבעה בבחירות היא חלק מהשליחות שלהם. “מבחינתנו כל אירוע שקורה בארץ, ובייחוד אירוע משמעותי כזה, הוא חלק מהשליחות שלנו פה. דווקא בגלל המרחק הפיזי מהארץ המרחק הנפשי מצטמצם ועולה הצורך שלנו למלא את זכותנו וחובתנו למדינת ישראל. נכון, אנחנו לא מצליחים לעקוב אחרי כל ההתפתחויות, אך בגדול אנחנו מעודכנים במתרחש", אומרת שירה.
אתם די טריים בחו"ל ועוד זוכרים היטב את הקמפיינים מהארץ. עכשיו שהתרחקתם קצת זה מקבל משמעות אחרת?
"לדעתי כן", אומר בנצי. "כאשר נמצאים בארץ בטוחים שהוויכוחים והסכסוכים בארץ משמעותיים, אבל כשמתרחקים קצת פתאום הכול מקבל אופי ותמונה אחרת. פתאום מבינים כמה יש לנו עם נפלא ומדינה נפלאה, 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל', וכל המחלוקות פתאום מקבלות פרופורציה אחרת".
בסבב הבחירות הראשון הפיקו השליחים שקדמו למשפחת טויבר הפנינג מיוחד. הפעם לא ייערך הפנינג. “בכל זאת מדובר בפעם השלישית, אז לא חגגנו את המאורע יותר מדי. אבל כן ניסינו להסביר מה בדיוק מתרחש. בחירות שלישיות זה משהו שלא קורה בהרבה מקומות, ולכן היה לא פשוט לתווך את המציאות”.
הייתה תחושה שונה ללכת ולהצביע בקונסוליה?
“האמת היא שזה נתן לנו תחושה של בית. סוף-סוף שמענו ודיברנו כל הזמן עברית, פגשנו ישראלים שבעצמם משמשים שליחים של על מיני ארגונים. אפילו את הוויכוחים הפוליטיים מהארץ ערכנו בקונסוליה. ללא ספק זה עזר להתמודד קצת עם הגעגוע הביתה”.
אף על פי שהם פזורים בכל רחבי הגלובוס תובנה אחת חוזרת אצל כל השליחים שוב ושוב: מימוש הזכות הדמוקרטית של כל אזרח ואזרח היא הרבה מעבר לזכות. במובן מסוים הם רואים בהצבעה חובה לישראלים.

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…