יהדות עכשיו

הראשונים להצביע

ביום שני הקרוב יצאו אזרחי ישראל להצביע בקלפיות ברחבי הארץ, אלא שגם מי שישכימו קום ויגיעו להצביע עם פתיחת הקלפיות לא יזכו להיות הראשונים שמצביעים. מי שזכו בכבוד המדובר הם השליחים ברחבי העולם, בין שמדובר בדיפלומטים רשמיים של המדינה ובין שבשליחים של ארגונים למיניהם. לכבוד הבחירות יצאנו למסע מסביב לגלובוס עם השליחים של תנועת בני עקיבא העולמית הפזורים בקהילות היהודיות בתפוצות.

משפחת טויבר, סאו פאולו

הראשונים להצביע היו השליחים באוסטרליה הרחוקה. המרחק הגאוגרפי והזמן שנדרש לתיבות ההצבעה המאובטחות לחזור ארצה גרמו שכבר לפני כשבוע וחצי נפתחה שם ההצבעה. אלי צירינג ודניאלה כהן הן שתיים מהשליחים והשליחות שהצביעו בארץ הקנגורו. שתיהן משמשות שליחות במרוברה שליד סידני. בשיחה עם גילוי דעת הן משתפות בתחושות שליוו אותן בדרך לקלפי בקנברה, בירת אוסטרליה.
היום אתן בצד השני של הגלובוס. למה לכן לטרוח ולהצביע?
“חשוב לי להצביע כיוון שאני רואה בזה זכות וחובה גם יחד. גם מרחוק יש לי אפשרות להשפיע, ואכפת לי ממה שקורה בישראל, בבית שלי", אומרת צירינג. “נכון, לא תמיד פשוט לעקוב אחרי מה שקורא במדינה, ולפעמים באמת לא יוצא לי לקרוא או לראות חדשות, אבל אני משתדלת. בשורה התחתונה, גם אם אני לא מצליחה לעקוב אחרי כל מה שקורה, בסוף זה הבית שלי, ולשם אני חוזרת בסוף השליחות. אם יש לי יכולת להשפיע על המדינה, אני לא אנצל אותה?"
"אני חושבת שזה באמת לב הסיפור", אומרת כהן, "ההבנה שכל קול חשוב ושבגלל הגודל של המדינה לכל אזרח יש אחריות מדגישה את החשיבות של הקול שלי. למרות שאני לא גרה כרגע בארץ אני הולכת לחזור אליה ולחיות עם התוצאות, אז חשוב לי להיות מעורבת".

צירינג (22) וכהן (20) באו יחד מרעננה לאוסטרליה לפני כחצי שנה. הקהילה שהן נמצאות בה מנסה להבין דרכן את המציאות הסבוכה בארץ. “הקהילה היהודית בעולם, במיוחד באוסטרליה, מאוד רוצה להיות מעורבת במה שקורה בארץ. הם מתעניינים, שואלים שאלות ורוצים להיות בעניינים. אנחנו משתפים אותם במחשבות שלנו ובחששות שלנו לגבי המצב בארץ ומנהלים דיאלוג מאוד פתוח לגבי התקוות שלנו לעתיד בארץ", אומרת כהן.
“לנסות להסביר להם את המצב זה אתגר מסובך. האמת היא שגם אני, אזרחית במדינת ישראל, לא מצליחה להבין לגמרי מה המצב ואיך הגענו אליו. אני חושבת שכולם נמצאים באותו מקום מהבחינה הזאת. מה שכן, חברי הקהילה מבינים שהמצב לא כל כך פשוט גם אם הם לא מצליחים לעמוד על כל המורכבויות", מוסיפה צירינג.
מה המשמעות מבחינתכן להצביע בחו"ל?
"אותי באופן אישי זה מרגש", אומרת צירינג. "אפילו רק מלהיות בחדר עם קלפי ועם סמל המדינה התרגשתי. זאת הרגשה קצת מוזרה, כי למרות שאני בשליחות קל מאוד להרגיש רחוקים מישראל, מהבית. לפעמים אני מרגישה שאני נשאבת לגמרי לחיי היום-יום פה באוסטרליה וקצת 'שוכחת' לשנייה את מה שקורה בארץ, אבל הזכות וההזדמנות להצביע מזכירה לי שאני עדיין ממש חלק מישראל, מהמדינה שלי, ואני תמיד קשורה אליה, גם אם אני לא שם".
דווקא כהן, הצעירה מהשתיים, מספקת תשובה מעט יותר פסימית: "קיוויתי מאוד שלא אצטרך להצביע בתקופת השליחות שלי, אז הרגשות קצת מעורבים. מצד אחד קשה בגלל המרחק ובגלל החשש שאולי יש דברים שלא רואים מכאן, אבל מצד שני גם מאוד מרגש להיות נציגה של הארץ שלנו בתפוצות ושיש לי יכולת להיות מעורבת בעתיד העם היהודי גם בארץ וגם בעולם".

להצביע בקונסוליה נתן לנו תחושה של בית. סוף-סוף שמענו ודיברנו כל הזמן עברית, פגשנו ישראלים שבעצמם משמשים שליחים של על מיני ארגונים. אפילו את הוויכוחים הפוליטיים מהארץ ערכנו בקונסוליה. ללא ספק זה עזר להתמודד קצת עם הגעגוע הביתה

אוריה ודבורה לזר משמשים שליחים במילאנו כבר שנה וחצי. שניהם בני 33, וקודם השליחות התגוררו בבאר שבע. מבחינתם חוויית ההצבעה בחו”ל היא משהו מיוחד במינו. "להצביע בחו"ל זה לנסוע 1,200 ק"מ ולהוציא הרבה כסף, אבל בעיקר לחדד את ההבנה והגאווה על הזכות האדירה שיש לנו אפשרות להצביע בכלל", אומר אוריה. "מהשגרירות ברומא נסעתי לשער טיטוס וראיתי עליו את אותה מנורה שראיתי בסמל המדינה שהיה על הקלפי. לא דמיינתי אי פעם שאחווה חיבור מרגש כזה בין המקום שביקש להיות מצבת המוות של עמנו למימוש הזכות להצביע להנהגת המדינה היהודית המשגשגת". ההצבעה מצריכה מאמץ לא קטן ועלות גדולה. זה משהו שאפשר לעשות אם לא מרגישים קשר עמוק למדינה?
"אני לא חושב שאפשר להשקיע כל כך הרבה בשביל משהו שלא רואים בו חשיבות. מבחינתנו, כמובן, מדינת ישראל היא הבית. אליה נחזור בסוף השליחות, ואנחנו מרגישים קשר רגשי עמוק מאוד כלפיה. זו גם הסיבה שאנחנו מקפידים להתעדכן בכל מה שקורה בארץ, אנחנו אפילו צופים בחדשות כדי לא להרגיש מנותקים".
הייתם רוצים להיות בארץ בימים האלה?
"כן, באופן מוזר הזמנים שאנחנו הכי רוצים להיות בארץ הם דווקא בעת מתיחות. כשאנו שומעים שחברינו מבאר שבע והדרום חוטפים, אנחנו רוצים מאוד להיות איתם. ככה גם כשגדוד המילואים שלי מתגייס לתעסוקה מבצעית ואני נשאר רחוק. אותו דבר כאשר המדינה הולכת לבחירות שוב".

רועי גרויסמן, מצביע לראשונה בחייו

לרועי גרויסמן, בן 18, זאת ההצבעה הראשונה לכנסת. כשיצא לשנת השירות בפלורידה מטעם תנועת בני עקיבא העולמית והסוכנות היהודית לא דמיין שהפעם הראשונה שילך לקלפי תהיה בארצות הברית. עם זה מבחינתו המאמץ להצביע השתלם. "נכון שמצד אחד יש טרטור להגיע לקונסוליה המקומית ולהצביע, אך מצד שני יש תחושת סיפוק מיוחדת שגם במהלך השליחות אני מקיים את חובתי כאזרח המדינה", הוא אומר.
מעולם לא הצבעת לפני כן. למה חשוב לך להצביע דווקא עכשיו?
"כמאמין גדול בדמוקרטיה לדעתי חובה לנצל כל הזדמנות להשפיע על עתיד המדינה. על אחת כמה וכמה על שליחים המשמשים דוגמה לקהילה חובה להגיע ולהשפיע גם אם זה דורש מאמץ. יש משהו מאוד יפה בדאגה של מדינת ישראל לשליחיה בעולם המתבטאת בנתינת זכות ההצבעה מרחוק. כך הקהילה מקבלת הוכחה שהשליחים רואים בארץ בית גם במהלך תקופת השליחות ופועלים בשעת הצורך".
אני מניח שאתה מוצף בשאלות של חברי הקהילה על המצב הפוליטי בארץ. אפשר בכלל להסביר את הפלונטר הפוליטי בישראל למי שלא גר בארץ?
"אני חושב שבאופן טבעי יש להם הרבה שאלות והרבה רצון להבין. השאלה הנפוצה ביותר היא מדוע בכלל נערכות בחירות שניות ושלישיות, ואנחנו מנסים ככל האפשר להסביר את המצב הסבוך. לדעתי השאלות באות פחות ממקום שיפוטי ויותר מסקרנות, וכשליחים המייצגים את המדינה אנו מחויבים להציג  את התמונה המלאה, את ישראל על כל היבטיה. 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם'".
מפלורידה שבדרומה של ארצות הברית אנו עולים צפונה לדטרויט, לקצה השני של המדינה. יואב יעקב משמש שליח בקהילה היהודית בעיר בחודשים האחרונים. בסבב הקודם, בחודש אלול, לא הייתה לו זכות הצבעה, ותחושת ההתבוננות מהצד היא שגרמה לו ללכת ולהצביע הפעם. "דווקא אחרי הבחירות הקודמות, שבהן לא הייתה לי זכות הצבעה, הרגשתי כמה קשה לא להיות חלק, להסתכל על הכול מהצד בלי יכולת השפעה. אני מבין היטב שהצבעה היא הדרך היחידה להשפיע מרחוק, ולא הייתי מוכן לתת להזדמנות הזאת לחמוק לי מבין האצבעות גם אם זה אומר להשקיע הרבה מאוד זמן", הוא אומר.

חלפה לך בראש המחשבה שאולי לא כדאי לטרוח?
"מה פתאום? זו זכות, מצווה וחובה להיות חלק. אני רואה בזה מעשה ציוני. לא להגיד שאני 'מחוץ למשחק' מתוך ייאוש ממנהיגי הציבור או מהתעצלות לקום מהספה להצביע אלא לעשות הכול ולהיות חלק מעתיד מדינת ישראל גם מרחוק. מבחינתי אני יודע שעשיתי כל מה שיכולתי בשביל להשפיע".
החודשים האחרונים בדטרויט גרמו ליעקב להסתכל אחרת על הפלונטר הפוליטי בישראל. "כשאני שומע כאן איך מסתכלים על מדינת ישראל שהידרדרה למערכת בחירות שלישית זה מעלה בי הרבה שאלות: אילו מחירים צריך לשלם כדי להקים ממשלה? איפה עובר הגבול בין גמישות לוויתור? לאן הובילו אותנו השסעים בחברה שלנו? מתי באמת ראוי לשים את האגו בצד? ועוד הרבה שאלות מהסוג הזה. לפעמים דווקא המבט מבחוץ הוא שמוביל למסקנות", הוא אומר.
התחנה האחרונה במסע המצביעים הראשונים היא סאו פאולו, ברזיל. בנצי ושירה טויבר הגיעו לעיר רק לפני חודש וחצי לשליחות. בנצי בן 30, שירה בת 27. כבר כמה שנים שהזוג תכנן לצאת לשליחות, ורק כעת יצא הרצון אל הפועל. מבחינתם הצבעה בבחירות היא חלק מהשליחות שלהם. “מבחינתנו כל אירוע שקורה בארץ, ובייחוד אירוע משמעותי כזה, הוא חלק מהשליחות שלנו פה. דווקא בגלל המרחק הפיזי מהארץ המרחק הנפשי מצטמצם ועולה הצורך שלנו למלא את זכותנו וחובתנו למדינת ישראל. נכון, אנחנו לא מצליחים לעקוב אחרי כל ההתפתחויות, אך בגדול אנחנו מעודכנים במתרחש", אומרת שירה.
אתם די טריים בחו"ל ועוד זוכרים היטב את הקמפיינים מהארץ. עכשיו שהתרחקתם קצת זה מקבל משמעות אחרת?
"לדעתי כן", אומר בנצי. "כאשר נמצאים בארץ בטוחים שהוויכוחים והסכסוכים בארץ משמעותיים, אבל כשמתרחקים קצת פתאום הכול מקבל אופי ותמונה אחרת. פתאום מבינים כמה יש לנו עם נפלא ומדינה נפלאה, 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל', וכל המחלוקות פתאום מקבלות פרופורציה אחרת".
בסבב הבחירות הראשון הפיקו השליחים שקדמו למשפחת טויבר הפנינג מיוחד. הפעם לא ייערך הפנינג. “בכל זאת מדובר בפעם השלישית, אז לא חגגנו את המאורע יותר מדי. אבל כן ניסינו להסביר מה בדיוק מתרחש. בחירות שלישיות זה משהו שלא קורה בהרבה מקומות, ולכן היה לא פשוט לתווך את המציאות”.
הייתה תחושה שונה ללכת ולהצביע בקונסוליה?
“האמת היא שזה נתן לנו תחושה של בית. סוף-סוף שמענו ודיברנו כל הזמן עברית, פגשנו ישראלים שבעצמם משמשים שליחים של על מיני ארגונים. אפילו את הוויכוחים הפוליטיים מהארץ ערכנו בקונסוליה. ללא ספק זה עזר להתמודד קצת עם הגעגוע הביתה”.
אף על פי שהם פזורים בכל רחבי הגלובוס תובנה אחת חוזרת אצל כל השליחים שוב ושוב: מימוש הזכות הדמוקרטית של כל אזרח ואזרח היא הרבה מעבר לזכות. במובן מסוים הם רואים בהצבעה חובה לישראלים.

עוד במדור זה

זה הסוד שלנו

זה הסוד שלנו

01‭ ‬

כל‭ ‬שנה‭, ‬באזור‭ ‬ל"ג‭ ‬בעומר‭ ‬והילולת‭ ‬רשב"י‭, ‬כשמושגים‭ ‬כמו‭ ‬‮'‬סוד‮'‬‭, ‬‮'‬קבלה‮'‬‭, ‬‮'‬זוהר‮'‬‭ ‬מתחילים‭ ‬להיזרק‭ ‬לחלל‭ ‬האוויר‭; ‬עולה‭ ‬מחדש‭ ‬השאלה‭ ‬מהי‭ ‬בעצם‭ ‬‮'‬תורת‭ ‬הנסתר‮'‬‭? ‬ולמה‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬מזהירים‭ ‬ממנה‭?‬

02‭ ‬

נעשה‭ ‬סדר‭ ‬בדברים‭: ‬תורת‭ ‬הנסתר‭ / ‬הקבלה‭ / ‬הסוד‭ ‬‮–‬‭ ‬היא‭ ‬תחום‭ ‬תורני‭ ‬העוסק‭ ‬ברבדים‭ ‬המופשטים‭ ‬של‭ ‬פסוקי‭ ‬הנבואה‭. ‬ההלכה‭ ‬מלמדת‭ ‬אותנו‭ ‬מה‭ ‬לעשות‭, ‬לימודי‭ ‬המשנה‭ ‬והגמרא‭ ‬מלמדים‭ ‬אותנו‭ ‬כיצד‭ ‬הגענו‭ ‬להלכה‭ ‬מתוך‭ ‬הפסוקים‭, ‬לימודי‭ ‬הנסתר‭ ‬הם‭ ‬השיא‭ ‬במסע‭ ‬אל‭ ‬הפנימיות‭. ‬על‭ ‬גבי‭ ‬ידיעת‭ ‬ההלכה‭ ‬והבנת‭ ‬ההיגיון‭ ‬הלמדני‭ ‬‮–‬‭ ‬אנו‭ ‬מנסים‭ ‬להבין‭ ‬מהם‭ ‬העקרונות‭ ‬הרוחניים‭ ‬העומדים‭ ‬מאחורי‭ ‬הפסוקים‭. ‬לדוגמה‭, ‬ההלכה‭ ‬מורה‭ ‬שאסור‭ ‬לערבב‭ ‬בשר‭ ‬בחלב‭, ‬ואם‭ ‬יש‭ ‬תערובת‭ ‬כזאת‭ ‬הרי‭ ‬היא‭ ‬אסורה‭ ‬באכילה‭, ‬בבישול‭ ‬ובהנאה‭; ‬הגמרא‭ ‬מסבירה‭ ‬שהאיסור‭ ‬נלמד‭ ‬מחזרת‭ ‬התורה‭ ‬שלש‭ ‬פעמים‭ ‬על‭ ‬הפסוק‭ ‬‮'‬לא‭ ‬תבשל‭ ‬גדי‭ ‬בחלב‭ ‬אמו‮'‬‭; ‬תורת‭ ‬הסוד‭ ‬מגלה‭ ‬לנו‭ ‬שהבשר‭ ‬מבטא‭ ‬את‭ ‬‮'‬מידת‭ ‬הדין‮'‬‭ (‬הצדדים‭ ‬הקשים‭ ‬במציאות‭), ‬ואילו‭ ‬החלב‭ ‬מבטא‭ ‬את‭ ‬‮'‬מידת‭ ‬הרחמים‮'‬‭ (‬הצדדים‭ ‬הרכים‭), ‬וערבוב‭ ‬שלהם‭ ‬הוא‭ ‬ביטוי‭ ‬לטשטוש‭ ‬תפקידים‭ ‬שונים‭ ‬בבריאה‭.‬

03‭ ‬

בכל‭ ‬הדורות‭ ‬הסתייגו‭ ‬גדולי‭ ‬ישראל‭ ‬מלימוד‭ ‬פופולארי‭ ‬של‭ ‬תורת‭ ‬הנסתר‭, ‬מפני‭ ‬החשש‭ ‬שהיחשפות‭ ‬לתכנים‭ ‬הללו‭ ‬עשויה‭ ‬להזיק‭ ‬למי‭ ‬שאינו‭ ‬בשל‭ ‬לכך‭. ‬תורת‭ ‬הנסתר‭ ‬עוסקת‭ ‬ברעיונות‭ ‬עליונים‭ ‬ומופשטים‭ ‬הנראים‭ ‬במבט‭ ‬ראשון‭ ‬כתמוהים‭. ‬אם‭ ‬האדם‭ ‬עדיין‭ ‬איננו‭ ‬בשל‭ ‬לעכל‭ ‬באופן‭ ‬מאוזן‭ ‬את‭ ‬התכנים‭ ‬הללו‭ ‬‮–‬‭ ‬העיסוק‭ ‬בהם‭ ‬עלול‭ ‬להביאו‭ ‬לבלבול‭, ‬ולעיתים‭ ‬אף‭ ‬לטשטוש‭ ‬של‭ ‬גבולות‭ ‬ההלכה‭ ‬והנורמליות‭. ‬הרב‭ ‬קוק‭ ‬מנסח‭ ‬זאת‭ ‬כך‭: ‬‮"‬הסתרים‭ ‬העליונים‭, ‬מתוך‭ ‬גודלם‭, ‬מתוך‭ ‬הופעת‭ ‬אורם‭ ‬‮–‬‭ ‬מהרסים‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הסדרים‭ ‬הקבועים‭ ‬בתכונת‭ ‬השכל‭ ‬הטבעי‮"‬‭ (‬אורות‭ ‬הקודש‭ ‬א‭, ‬לד‭). ‬לדוגמא‭: ‬אחד‭ ‬העקרונות‭ ‬של‭ ‬עולם‭ ‬הקבלה‭ ‬הוא‭ ‬שגם‭ ‬ברע‭ ‬חבוי‭ ‬טוב‭. ‬כיוון‭ ‬שהרוע‭ ‬אף‭ ‬הוא‭ ‬יציר‭ ‬כפיו‭ ‬של‭ ‬ה‮'‬‭ ‬‮–‬‭ ‬הרי‭ ‬מצד‭ ‬המבט‭ ‬האלוהי‭ ‬מתברר‭ ‬למפרע‭ ‬כי‭ ‬גם‭ ‬חטאינו‭ ‬וכישלונותינו‭ ‬תרמו‭ ‬את‭ ‬שלהם‭ ‬לקידום‭ ‬העולם‭. ‬אדם‭ ‬שאינו‭ ‬בעל‭ ‬מוצקות‭ ‬הלכתית‭ ‬ונפשית‭ ‬עלול‭ ‬לקחת‭ ‬רעיונות‭ ‬כאלו‭ ‬וליישם‭ ‬זאת‭ ‬בחייו‭ ‬באופן‭ ‬ישיר‭ ‬ופשטני‭. ‬קרי‭: ‬לחיות‭ ‬באשליה‭ ‬כי‭ ‬הוא‭ ‬‮'‬מעלה‭ ‬ניצוצות‮'‬‭ ‬באקט‭ ‬של‭ ‬אכילה‭ ‬תאוותנית‭, ‬‮'‬מברר‭ ‬קליפות‮'‬‭ ‬בהתנהגות‭ ‬לא‭ ‬צנועה‭ ‬ושאר‭ ‬רעיונות‭ ‬הזויים‭. ‬והיו‭ ‬דברים‭ ‬מעולם‭.‬

04‭ ‬

לכן‭, ‬בכל‭ ‬דור‭ ‬ודור‭ ‬היו‭ ‬מחכמי‭ ‬ישראל‭ ‬שתרגמו‭ ‬רעיונות‭ ‬מתורת‭ ‬הסוד‭ ‬לשפה‭ ‬המותאמת‭ ‬לכוח‭ ‬העיכול‭ ‬של‭ ‬התרבות‭ ‬של‭ ‬אותו‭ ‬דור‭, ‬מה‭ ‬שמכונה‭ ‬בשם‭ ‬הלא‭-‬אקזוטי‭ ‬בעליל‭: ‬‮'‬לימודי‭ ‬אמונה‭ / ‬מחשבה‮'‬‭. ‬למרות‭ ‬שגם‭ ‬לימודי‭ ‬האמונה‭ ‬עוסקים‭ ‬בהבנת‭ ‬הרובד‭ ‬המופשט‭ ‬של‭ ‬התורה‭, ‬ישנם‭ ‬שני‭ ‬הבדלים‭ ‬מרכזיים‭ ‬בינם‭ ‬לבין‭ ‬לימודי‭ ‬הקבלה‭: ‬א‭) ‬השפה‭ ‬בה‭ ‬נכתבו‭ ‬ספרי‭ ‬האמונה‭ ‬היא‭ ‬שפה‭ ‬שכלית‭ ‬ומובנת‭ ‬עד‭ ‬כמה‭ ‬שניתן‭. ‬ב‭) ‬התכנים‭ ‬בספרי‭ ‬האמונה‭ ‬הם‭ ‬ב'מתח‭ ‬רוחני‮'‬‭ ‬המותאם‭ ‬למבנה‭ ‬הנפשי‭ ‬של‭ ‬הלומד‭ ‬הממוצע‭, ‬ולכן‭ ‬יכולים‭ ‬הם‭ ‬לשמש‭ ‬כ'משקפיים‮'‬‭ ‬וכמקפצה‭ ‬ללימוד‭ ‬תכני‭ ‬הנסתר‭ ‬שנכתבו‭ ‬ב'שפת‭-‬קוד‮'‬‭. ‬ראוי‭ ‬להוסיף‭ ‬שגם‭ ‬אם‭ ‬היו‭ ‬תקופות‭ ‬או‭ ‬מקומות‭ ‬בעולם‭ ‬היהודי‭ ‬בהם‭ ‬היו‭ ‬הדרכות‭ ‬מעט‭ ‬יותר‭ ‬‮'‬משוחררות‮'‬‭ ‬בלימוד‭ ‬הנסתר‭, ‬הרי‭ ‬שבדורות‭ ‬הללו‭ ‬תלמידי‭ ‬חכמים‭ ‬רבים‭ ‬‮'‬מהדקים‭ ‬מחדש‭ ‬את‭ ‬החגורה‮'‬‭. ‬זאת‭, ‬ככל‭ ‬הנראה‭ ‬עקב‭ ‬אבחנתם‭ ‬כי‭ ‬בתרבות‭ ‬הנוכחית‭ ‬‮–‬‭ ‬בה‭ ‬ישנה‭ ‬משיכה‭ ‬חזקה‭ ‬למיסטיקה‭ ‬וזניחת‭ ‬השכל‭ ‬המופשט‭ ‬‮–‬‭ ‬הסכנה‭ ‬האמורה‭ ‬לעיל‭ ‬גדולה‭ ‬שבעתיים‭.‬

05‭ ‬

למרות‭ ‬כל‭ ‬האמור‭ ‬לעיל‭, ‬אי‭ ‬אפשר‭ ‬להתעלם‭ ‬מהמשיכה‭ ‬האדירה‭ ‬שמתגברת‭ ‬כיום‭ ‬בציבור‭ ‬ללימוד‭ ‬תורת‭ ‬הסוד‭. ‬שורשי‭ ‬תופעה‭ ‬זו‭ ‬אינם‭ ‬רק‭ ‬שליליים‭, ‬אלא‭ ‬נובעים‭ ‬בעיקרם‭ ‬מהתבגרותה‭ ‬השכלית‭ ‬והנפשית‭ ‬של‭ ‬התרבות‭ ‬האנושית‭ (‬עידן‭ ‬המכונה‭ ‬אצל‭ ‬חכמים‭ ‬בשם‭ ‬‮'‬גאולה‮'‬‭ / ‬‮'‬עקבא‭ ‬דמשיחא‮'‬‭). ‬היום‭ ‬העולם‭ ‬כבר‭ ‬איננו‭ ‬מסתפק‭ ‬בחקר‭ ‬המציאות‭ ‬הפיסית‭ ‬אלא‭ ‬חותר‭ ‬גם‭ ‬לעומק‭ ‬ולרבדים‭ ‬הפנימיים‭. ‬אצל‭ ‬רבים‭ ‬מתעורר‭ ‬צורך‭ ‬קיומי‭ ‬לתורה‭ ‬שאיננה‭ ‬רק‭ ‬אוסף‭ ‬של‭ ‬ציוויים‭ ‬יבשים‭ ‬אלא‭ ‬מלאת‭ ‬רגש‭ ‬וחיוניות‭ (‬‮'‬נשמתא‭ ‬דאורייתא‮'‬‭); ‬וזה‭ ‬נפלא‭.‬

06‭ ‬

המצב‭ ‬הנוכחי‭, ‬בו‭ ‬קיימים‭ ‬בתרבות‭ ‬גם‭ ‬מופשטות‭ ‬ועומק‭ ‬בשאיפה‭ ‬וגם‭ ‬התנהגות‭ ‬חומרנית‭ ‬בפועל‭ ‬‮–‬‭ ‬הוא‭ ‬מצב‭ ‬רגיש‭, ‬בעל‭ ‬סיכון‭ ‬וסיכוי‭ ‬אדירים‭. ‬הסיכון‭ ‬עלול‭ ‬להוביל‭, ‬מעבר‭ ‬לתופעות‭ ‬שציינו‭ ‬לעיל‭, ‬גם‭ ‬לרדידות‭ ‬מחרידה‭ ‬של‭ ‬תורת‭ ‬הסוד‭. ‬לא‭ ‬נדיר‭ ‬לשמוע‭ ‬כיום‭ ‬‮'‬אינסטלציה‮'‬‭ ‬של‭ ‬תורת‭ ‬הנסתר‭, ‬היינו‭ ‬דקלום‭ ‬חיצוני‭ ‬של‭ ‬מושגים‭ ‬כדוגמת‭ ‬‮'‬צינורות‭ ‬שפע‮'‬‭; ‬‮'‬ספירות‮'‬‭; ‬‮'‬בחינות‮'‬‭ ‬‮–‬‭ ‬שאמנם‭ ‬מעוררים‭ ‬תחושה‭ ‬מיסטית‭ ‬בשומעים‭, ‬אבל‭ ‬במחילה‭, ‬אף‭ ‬אחד‭, ‬כולל‭ ‬המדבר‭, ‬לא‭ ‬מבין‭ ‬בתכל'ס‭ ‬מה‭ ‬הכוונה‭. ‬דווקא‭ ‬באמצעות‭ ‬ביסוס‭ ‬תורת‭ ‬הנגלה‭ ‬ובריבוי‭ ‬של‭ ‬לימודי‭ ‬אמונה‭ ‬בהירים‭ ‬‮–‬‭ ‬יש‭ ‬סיכוי‭ ‬להתחדשות‭ ‬מופלאה‭ ‬של‭ ‬תורת‭ ‬ישראל‭ ‬ובחיבור‭ ‬של‭ ‬הגלוי‭ ‬והנסתר‭. ‬באופן‭ ‬מדורג‭ ‬וזהיר‭ ‬אנחנו‭ ‬נגיע‭ ‬בסוף‭ ‬לאש‭ ‬של‭ ‬רבי‭ ‬שמעון‭ ‬בר‭ ‬יוחאי‭. ‬זוהי‭ ‬התקווה‭ ‬של‭ ‬העולם‭. ‬

חודש אייר - החודש שבאמצע

חודש אייר - החודש שבאמצע

01‭ ‬איתרע‭ ‬מזלו‭ ‬של‭ ‬חודש‭ ‬אייר‭ ‬ליפול‭ ‬בתווך‭ ‬בין‭ ‬שני‭…
יום העֶצֶם!

יום העֶצֶם!

01‭ ‬השורש‭ ‬של‭ ‬המילה‭ ‬עצמאות‭ ‬הוא‭ ‬עצ"מ‭. ‬עצם‭ ‬הוא‭ ‬דבר‭…
לילה מסודר

לילה מסודר

01‭ ‬ליל‭ ‬הסדר‭ ‬הוא‭ ‬הלילה‭ ‬שבא‭ ‬לעשות‭ ‬סדר‭ ‬בחיים‭. ‬קיומה‭…
איך ה׳ קורא לנו בכל רגע ממצבי החיים?

איך ה׳ קורא לנו בכל רגע ממצבי החיים?

01‭ ‬פרשת‭ ‬ויקרא‭ ‬מלמדת‭ ‬אותנו‭ ‬על‭ ‬חמישה‭ ‬סוגי‭ ‬קורבנות‭: ‬עולה‭,…
בניסן התקדמנו ובניסן עתידים להתקדם

בניסן התקדמנו ובניסן עתידים להתקדם

01‭ ‬חג‭ ‬הפסח‭ ‬הוא‭ ‬חג‭ ‬הגאולה‭. ‬חג‭ ‬גאולת‭ ‬מצרים‭ ‬‮–‬‭…
ביעור חמץ עולמי

ביעור חמץ עולמי

01‭ ‬שלושים‭ ‬הימים‭ ‬שבין‭ ‬חג‭ ‬פורים‭ ‬לפסח‭ ‬הם‭ ‬ימים‭ ‬קדושים‭.…
ניצחון מוחלט - גרסת חז"ל

ניצחון מוחלט - גרסת חז"ל

1. בימים אלו, כשהניצחון המוחלט מתממש לנגד עינינו, וגם סיפור…
מחה תמחה את זכר הטראומה

מחה תמחה את זכר הטראומה

01‭ ‬המאפיין‭ ‬המרכזי‭ ‬של‭ ‬מצוות‭ ‬מחיית‭ ‬עמלק‭ ‬הוא‭ ‬הטוטאליות‭ ‬שלה‭.…
פריחה מאוחרת

פריחה מאוחרת

01‭ ‬דווקא‭ ‬בימים‭ ‬אלה‭, ‬של‭ ‬מלחמת‭ ‬חורמה‭ ‬באויבי‭ ‬ישראל‭, ‬יש‭…
הסודות של הציבור הדתי לאומי

הסודות של הציבור הדתי לאומי

01‭ ‬ראיתם‭ ‬את‭ ‬התמונות‭ ‬מכנס‭ ‬תורמי‭ ‬הכליה‭ ‬מהשבוע‭ ‬האחרון‭? ‬נגלה‭…
לחסל את ה(ב)כור האיראני

לחסל את ה(ב)כור האיראני

את‭ ‬השורות‭ ‬הבאות‭ ‬כתבתי‭ ‬במאמר‭ ‬לשבת‭ ‬בא‭ ‬לפני‭ ‬שנתיים‭, ‬בעיצומה‭…
יציאת מצרים תשפ״ו – קריסת דיקטטורות הרשע

יציאת מצרים תשפ״ו – קריסת דיקטטורות הרשע

אנחנו‭ ‬נכנסים‭ ‬כעת‭ ‬לימי‭ ‬השובבי"ם‭ – ‬ראשי‭ ‬התיבות‭ ‬של‭ ‬שש‭…
מה זרעו בחיים אף הוא בחיים

מה זרעו בחיים אף הוא בחיים

01‭ ‬לא‭ ‬במקרה‭ ‬אנו‭ ‬מציינים‭ ‬שלוש‭ ‬שנים‭ ‬לפטירת‭ ‬הרב‭ ‬דרוקמן‭…
שלש מכות בחודש הזה היכני

שלש מכות בחודש הזה היכני

01‭ ‬בעשרה‭ ‬בטבת‭ ‬נהוג‭ ‬לומר‭ ‬בסליחות‭ ‬פיוט‭ ‬שבו‭ ‬מפורטות‭ ‬הצרות‭…
חנוכת ה-AI

חנוכת ה-AI

01‭ ‬רבות‭ ‬כבר‭ ‬נכתב‭, ‬ובצדק‭, ‬על‭ ‬הסכנות‭ ‬שב‭-‬AI‭: ‬אבטלה‭ ‬אדירה‭,…