01
שבת אביבית בעיבורו של כסלו, מצד אחד מנעימה את הדרך לצועדים לכותל, אך מצד שני מזכירה לנו את חובתנו לבקש על הגשמים.
בטרם עלה עמוד השחר יצאתי לכיוון הכותל יחד עם ידידי, איש הביטחון לשעבר, יוני קליין. כבר סיפרתי לא פעם כיצד זוג הגיבורים, יוני ואביבה, משדרגים לנו את השבת כל אימת שהם באים להתארח אצלנו. אביבה עלתה לארץ לבדה מז׳נבה שבשוויץ, הצטרפה לצוות חשאי במשטרה ועושה שם חיל במיגור הטרור והפשע מרחובות ירושלים.
יוני, שגדל במשפחה חרדית ליטאית, התגייס למשטרה ליחידת מודיעין מובחרת והמשיך לאחר מכן, עד לא מזמן, לשרת בתפקידי ביטחון. אביבה, רעייתו, באה ממשפחה מרוקאית שורשית ואצילית. יוני צמח במשפחה יקית, חרדית מאוד, תורנית ומפוארת. לאחר שהכיר את אביבה בשירות הקבע במשטרה, נישאו ברוב עם ובליווי שתי המשפחות המכובדות בירושלים. כזוג ציוני וערכי הם עברו לגור ביישוב מקסים בגוש עציון.
בשבילי הזוג המופלא, הערכי, החלוצי והעדין הזה, הם דוגמה חיה לחזון קיבוץ הגלויות ותקומת ישראל, שסוללת את הדרך בגבורה גדולה לבניין המקדש.
02
בעקבות הטור שכתבתי בשבוע שעבר על כיסופים בני שנות אלפיים של יהודי תימן לתפילה בכותל ולבניין המקדש, הוזמנתי על ידי עמותת ״עטרת כהנים״, גואלי ירושלים, לסיור מיוחד בכפר התימנים. ר׳ מתי דן, מנהל עטרת כהנים מצביע בהתרגשות רבה על ששת הדונמים שנרכשו על ידי היהודים שהגיעו לארץ מתימן בעלייה שנקראה ״אעלה בתמ״ר״. בזכות המסירות וגאולת הקרקע של אותן משפחות יקרות לפני 140 שנה, ובזכות פעולות עטרת כהנים בשנים האחרונות, ששת הדונמים מאכלסים היום למעלה מ-40 משפחות יקרות.
מפציר בי, בהתרגשות, ר׳ מתי דן הכהן: אתה חייב לעלות איתי לתצפית החדשה בבניין שגאלנו. רק מתצפית זו, ולא משום מקום אחר בירושלים, ניתן להבין את תיאור דוד המלך בתהילים, מ״ח: ״יפה נוף משוש כל הארץ, הר ציון ירכתי צפון, קריית מלך רב״.
אנו עולים אל גג הבית שבו גרות שבע משפחות חלוציות, ערכיות, מאושרות וברוכות ילדים. ״אנו נהנים בכל רגע מהנוף היפה בעולם״- – כך שחה לי אחת האימהות.
עלינו לגג, קריאת ״וואאוו״ רמה ונרגשת נפלטה מפי לנוכח הנוף המהמם. ר׳ מתי שולף תנ״ך עתיק ומקריא את פסוקים ל׳-לב׳ בפרק ט״ו בשמואל ב: ״…ודוד עולה במעלה זיתים…עולה ובוכה.. ויהי דוד בא עד הראש (ראס אל עמוד) אשר ישתחווה שם לא-לוקים״.
התצפית שאנו ניצבים עליה, בכפר התימנים, סמוכה למעלה זיתים שבראס אל עמוד (הערבים שימרו גם כאן את השם התנ״כי של השכונה המיוחדת הזו, כפי שמוזכר בספר שמואל ב׳ – ״הראש״ = ראס אל עמוד. התצפית ממוקמת ליד הראש – בטבורו של כפר התימנים, הוא כפר השילוח הצופה אל הר הבית ואל ארמון המלך ב׳עיר דוד׳).
ר׳ מתי מסביר לי כי הנוצרים ניסו ״לגנוב״ עבור בניית בתי העבודה זרה שלהם את שמו המקודש של הר ציון, שהוא שמו המפורש בתנ״ך של הר הבית. הם קראו בעורמה לגבעה שבה מיוחס מיקומו של קבר דוד, ליד שער ציון – הר ציון. במשך השנים הטעות הזו השתרשה בפי כול.
כפי שמתואר בפסוקים הנ״ל בשמואל ב׳ – דוד המלך עולה בשגרת יומו, כהרגלו, מארמונו בעיר דוד, ופניו לכיוון מזרח, לכיוון ה׳ראש׳ – לרכס הראשון של הר הזיתים (כפר השילוח), מפנה מבטו בהתרגשות צפונה אל עבר הר המוריה (הוא הר ציון), משתחווה וממשיך דרכו.
ואכן לא לחינם עושה המלך דרכו לראס אל עמוד, כי רק מכאן ניתן לצפות אל עבר כל חלקי ירושלים העתיקה והמתחדשת, ולחוש את פסוקי הנבואה מתגשמים אחד לאחד.
השקפנו לתצפית לדרום והתפעלנו מנוף קדומים – שכונת נוף ציון, רכס ארמון הנציב (לכאן הגיע אברהם אבינו מחברון וכאן נגלה אליו לראשונה הר המוריה, הר העקדה, ״וישכם אברהם…אל המקום אשר עמד שם פני ה״ – אכן מארמון הנציב נראים ההרים שסובבים את ירושלים – כמאמר דוד המלך בתהילים קכ״ה – ״ירושלים הרים סביב לה וה׳ סביב לעמו, מעתה ועד עולם״ – ולכן ה׳ צריך לכוון את אברהם להר הקדוש מכל ההרים – הר המוריה).
הפניתי מבטי אל הרוח המערבית – משם נשקפים שכונת אבו טור, מלון הר ציון, גיא בן הינום, החווה בגיא לאירועים והחווה החקלאית – שתיהן בניהול מופלא של ׳״עמותת אלעד – עיר דוד״. מעליהם קצת ימינה – בית העלמין הקדום ״סמבוסקי״, שם נטמנו יהודים מעניי ירושלים. בית החיים המיוחד הזה חולל ונהרס כמעט לחלוטין עד שלאחרונה נלקח לטיפולה המסור של עמותת אלעד, שוקם, שופץ ושוחזר.
הפניתי ראשי אחור אל הרוח המזרחית – שם התגלתה לפניי השכונה היהודית מעלה זיתים שנוסדה על ידי משפחת מוסקוביץ׳ ונבנתה על ידי הקבלן והיזם, ר׳ נחמן זולדן. כשלמדתי ב׳מרכז הרב׳ השתתפתי בכניסה הראשונה לראס אל עמוד. תפקידנו היה לאכלס את הבית שנרכש על ידי משפ׳ מוסקוביץ׳, ולשמור עליו עד שיתקבלו אישורי העירייה והממשלה לבניית שכונה יהודית ראשונה על הר הזיתים, לאחר 2000 שנות גלות ושממה. אני הייתי ממונה על אספקת הציוד, הריהוט והמזון למתנדבים המסורים. בגלל חשש מאיומים של הממשל האמריקאי, גרמו ההיסוסים של עיריית ירושלים עיכובים מיותרים באישורי הבנייה.
המשכתי לתצפת לכיוון מזרח, לכיוון רכס הר הזיתים, שם טמונים גדולי האומה וקדושיה ולמרגלותיו מרכז תיירות, שמנוהל על ידי עמותת אלעד הממקום ממש מעל ״יד אבשלום״. צפונה יותר נצפה נחל קדרון הקרוי ״עמק המלך״.
הפניתי מבט ימינה לכיוון צפון, שם התגלו בכל הדרם – הר הבית, שערי חולדה, הכותל הדרומי, הגן הארכאולוגי ע״ש דוידסון, הפינה הדרום מערבית של חומת הר הבית שם נמצאה כתובת, חקוקה באבן – ״בית התקיעה להכריז״. ומצד מזרח ההגבהה של הר הבית שמתחתיה הקמרונים שבנה הורודוס המכונים – ״אורוות שלמה״.
עוד קצת ימינה ניתן להבחין על הר הזיתים בבית החושן ובהמשך – בית אורות, מלון דן ירושלים וקמפוס האוניברסיטה העברית.
03
נחזור לתפילת השבת מול מקום בית קודשנו – בשעה שצעדנו דרך השוק הערבי פנתה אלינו אישה נכבדה בשאלה – לאיזה מניין היא תוכל להצטרף בשעה זו בכותל? תיארתי לה את שלל המניינים המתקיימים באותה שעה ליד מחיצת עזרת נשים.
הרהרתי בליבי כמה חשוב לספר על המניינים הקבועים בכותל בכדי להקל על עולי הרגל להתמצא במבוך המניינים הקבועים.
השבוע, למשכימי קום, נפרט מספר מנייני ותיקין קבועים ומסודרים, שמתחילים את תפילות שחרית של שבת בכותל.
בחורף תפילת ותיקין מתחילה בשעה 06.00 בבוקר, בקירוב. (מסיימים מוסף בין 07.30 ל–08.00)
על המניין הגדול בנוסח תימן כבר סיפרנו. הגבאי הוא ר׳ פרץ חיראק. במניין המיוחד הזה שמתקיים בדרך כלל במנהרה הגדולה, בעל הקורא עושה הפסקות תכופות במהלך התפילה כדי לאפשר למתורגמן לקרוא פסוק פסוק את תרגום אונקלוס לארמית, תוך כדי העליות לתורה.
גם על מניין הוותיקין הגדול ללספרדי בנוסח מרוקאי כבר סיפרנו. הגבאי המסור הוא חכם שאול נוקריאן שאחראי גם על הקידוש המושקע לאחר תפילת מוסף. מיקומו של המניין נקבע בצלע המערבית של הרחבה סמוך לחלק המוגבה של הרחבה, כדי לאפשר לנשים היושבות ליד המעקה לשמוע ולהשתתף בתפילה. חכם שאול מפצל את קריאת התורה בין הרבה שולחנות בכדי לאפשר ליותר ויותר מתפללים לעלות לתורה, מבלי לגרום לעיכובים.
עוד אציין את מניין הוותיקין החשוב והמרכזי של חכם דוד טוטיאן המתקיים במרכז הרחבה, בנוסח ספרדי ירושלמי. מניין זה ידוע כמניין מסודר מאוד וכ׳הכי מהיר בכותל׳. גם מכאן התפילות מגיעות ׳אקספרס׳ ליעדן…
סמוך למחיצת עזרת נשים בשליש הקרוב לכותל, מתקיים מניין ותיקין חשוב נוסף של הרב חכם לוי נחום, בנוסח צפון אפריקה – טריפוליטאי. אחד מעמודי התווך כאן הוא ידידי הוותיק, הרב אורי קרעי, שעבר לאחרונה להתגורר ולחזק את שכונת אבו טור. איתם מתפללים הרב עזרא דייפני, הרב אהרן מורה והרב צבי שלי, מהרובע הקרוי מוסלמי, ועוד.
מניין ותיקין ננוס סמוך למחיצה, בחלקה הקרוב לכותל, הוא המניין הגדול בנוסח חסידי, שעליו כבר כתבתי, בניהול המקובל, הרב ציינווירט, והגבאי הוותיק, רבי יוחנן ויינגרטן. בעל הקורא כאן הוא רבי יהודה אוסטרליץ, ותיק גם הוא.
ממש מאחורינו בסמוך למחיצה, בחלקה המערבי, מתקיים מניין ותיקין חשוב וגדול, בנוסח אשכנז, בניהול הרב שמעון זינגר, החיפאי במקור. בעל הקורא המוכשר הוא הרב משה ארנד. גם עליהם כבר כתבתי גדולות ונצורות.
ויש עוד מניין ותיקין חשוב במרכז הרחבה, מרחק נגיעה מהכותל, בנוסח ספרד (יוצאי אירופה), של הרב משה וייס, אחיו של הרב ישראל וייס, הרבצ״ר בדימוס. בעל הקורא הקבוע הוא הדיין, הרב משה פרקוביץ.
המניין הגדול ביותר בזמן ותיקין בכותל הוא המניין הוותיק של הרב חיים יום טוב זילברמן, שמתקיים בקביעות ממש בסמוך לכותל.
צמוד אליו מתקיים המניין הזריז של הרב ברוך גליס, איש הרובע והממונה כראש המועצה הדתית נשר, שהתפצל מהמניין הגדול של הרב זילברמן, בכדי להיות קומפקטי וגמיש יותר בזירוז בעלי התפילה. גם מכאן מגיעות התפילות במהירות ליעדן.
מניין חשוב נוסף הוא המניין הוותיק של הרב גרינפלד בנוסח חסידי, המתקיים בתוך המנהרה הגדולה של קשת וילסון, ממש סמוך לפתחה.
מקווה שלא שכחתי מישהו, במחילה. ט.ל.ח.
למאחרים קום – בקרוב אמנה לכם בלי נדר גם את מנייני ההמשך שמתחילים אחרי ותיקין בכותל.
אשמח להערות, להארות ולעדכונים.
שבת שלום. שבת וישב, שנותנת לנו דוגמה כיצד מתקבלות ברצון תפילות שיוצאות מן הלב, ומתקיימות לפני מי שאמר והיה העולם.
בתמונה הראשית: תמונה בתצפית על הר הבית מכפר התימנים
