המלך החמוץ
המשנה ליועהמ״שית, מר לימון, הגיע לישיבת הממשלה (מה הוא עשה שם בכלל?) והגיש חוות דעת (משפטית כמובן) שלפיה ראש הממשלה צריך לפטר את השר בן גביר. למה? כי השר מתערב בעבודת המשטרה. במה? בכך שהוא מחליט לאפשר תפלת יהודים בהר הבית. מה לא חוקי בזה? זה פוגע בסטטוס קוו.
כבוד המשנה ליועצת כנראה לא מבין מהו משפט, אז קצת נעזור לו:
א. מה אתה בכלל עושה בישיבת הממשלה?
ב. מה זה עניינך, ממתי יועץ מתערב במדיניות? וממתי יועץ מחליט בשביל ראש הממשלה לפטר שר?
ג. אתה כועס על השר שמתווה מדיניות למשטרה? אז בשביל מה הוא נבחר? מה אתה רוצה? שהזכות היחידה של השר תהיה לשבת על הכסא?
ד. שנים רבות השיב בית המשפט שהחוק אמנם מחייב לאפשר תפילה, אבל המשטרה רשאית להגביל אותו מחשש להתפרעויות (כלומר: מותר להגביל יהודים כדי שערבים לא יתפרעו). בא שר והצליח להשיג את התוצאה האידאלית: החוק מקויים כלשונו ואין התפרעויות. יועץ משפטי אמור לשמוח, לא?
ה. סטטוס קוו הוא לא עקרון משפטי. הוא מדיניות. ממתי היעוץ המשפטי דואג למדיניות?
ו. מי שהפר את הסטטוס קוו בהר הבית היה טיטוס. צריך להחזיר את הסטטוס קוו למקומו, כלומר להחזיר את המצב שלפני טיטוס.
התשובה לכל השאלות האלה הוא שככה זה ממזמן, ולאט לאט. לזה מתכוונים כשאומרים דיפסטייט. שורה ארוכה של בעלי תפקידים שמבלי שאיש הסביר להם זאת, הם מבינים שהם צריכים להמציא הסברים למה הפקידים צריכים לקבל החלטות והממשלה צריכה לציית לפקיד.
קם מלך חדש על הארץ. הוא לא ידע את יוסף, כלומר את החוק. הוא מנסה לכפות עלינו את מלכותו. הבעיה היא שהוא מתעקש לקרוא למלוכה שלו דמוקרטיה.
ויפקד המלך פקידים
פעם, בימי מפא״י הידועים והעליזים, היה עדיף לא להיות חולה. כי אם הגעת לקופ״ח התברר שאתה המוצר. הפקידה שלחה אותך לרופא שהיא רצתה ביום שהיא רצתה. לא רק קופ״ח. לא היה כדאי להשתמש בשום שירות של המדינה. המתנת שנתים לטלפון ושילמת המון כסף. אבל מה אפשר לעשות? פשוט ככה זה.
עד שפתחו את השוק לתחרות. ואז התברר לפתע שבהחלט אפשר לעשות את זה יותר טוב. הרבה יותר טוב.
עדיין יש תחומים שאי אפשר לפתוח אותם לתחרות. בעיקר הצבא והמשטרה. שם אין קצין שיודע שאם לא הוא יספק את הסחורה הלקוח יקח חברה אחרת. אז התרגלנו שהפרוטקשן וגניבות הרכב הם מכת מדינה, גם הצבא התרגל ״לנהל את הסכסוך״.
נכון שמעל הצבא והמשטרה יש שר. אבל השר לא יכול לעשות הרבה מול קצין שמסביר לו שחוות הדעת המקצועית היא שאי אפשר.
ואולם, גם בצבא ובמשטרה אפשר לעשות משהו דמוי תחרות. אם לשר היתה סמכות להגיד לקצין: ״או שעד תאריך פלוני אין פרוטקשן במחוז שלך או שאני לוקח במקומך קצין אחר״, פתאום היינו מגלים שאפשר למגר את הפרוטקשן.
אבל הצחקתם אותנו. המשטרה עוד במפא״י. הפקיד הוא השליט.
לעולם אל תקראו לזר להתערב במדינה
נשיא ארה״ב חטף ממיטתו את שליט ונצואלה. אומרים שזה ממש טוב לנו כי מדורו היה מקורב לציר הרשע.
לכן, באופן טבעי, אפשר לשמוע באוזן שמאל הרבה קולות המגנים את הכוחנות והדורסנות של טראמפ. ובאותה נשימה הם גם קוראים לו לבוא אלינו לקחת את הדיקטטור שלנו.
מי הדיקטטור שלנו? לא קשה לראות. מי הוא זה ואי זה הוא שמעולם לא נבחר אבל הוא שולט במדינה ומשליט עליה את ערכיו? ראו בחלק א׳ של טור זה. הוא עונה מכל בחינה אפשרית להגדרת דיקטטור.
אבל הקולות מצד שמאל שהזכרנו, כשהם אומרים ״הדיקטטור שלנו״, הם מתכוונים לדיקטטור כזה שנבחר שוב ושוב באופן דמוקרטי. לך תבין שמאלנים.
לא חשוב. לא זה מה שרציתי לומר. מה שרציתי לומר הוא שמאז שטראמפ נבחר אני שומע גם מצד ימין קריאות הקוראות לטראמפ להתערב במה שקורה בישראל.
לעולם אל תעשו את זה! את זה לא עושים בשום פנים ואופן! זה מעשה שלא יעשה. משמעותו של מעשה כזה היא שאין לנו מדינה ואין לנו עצמאות, ובכלל, בשום משפחה לא קוראים לזר להתערב בין האחים.
שלא לדבר על כך שבכל ההיסטוריה קריאה לגוי להתערב במה שקורה בינינו הביאה רק צרות..
גם אם יש דברים אצלנו שראוי לתקן, נתקן אותם לאט לאט בינינו, ולא נערב את הגוי בסכסוכים בתוך המשפחה.
כשאתה חוסה בצילו של זר – מהר מאד תהיה עבד שלו. כשאנחנו חוסים בצילו של הגוי, בסוף יקום מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף. ובימינו המלך החדש קם לא בדור הבא אלא בקדנציה הבאה. ואת התקדים של המלך המתערב לנו בחיים הוא ינצל עד תום.
את כל מה שאולי תרויחו אצל טראמפ – פרעה החדש יקח בחזרה. וגם יגזור עלינו גזרות קשות אחרות. זאת תהיה בכיה לדורות.
מי שרוצה להרוויח רווח כלשהו מקריאה לטראמפ להתערב בישראל – לא רואה שום דבר מעבר לקצה האף שלו. אתם עוד תצטערו על כך. חוץ מעצם הפשע של קריאה לזר להתערב בענייננו.
אפשר ורצוי וטוב לעבוד בשיתוף פעולה פורה עם שלטון זר אוהד. אבל צריך לדעת לא לעבור את הגבול הדק בין שיתוף פעולה לבין מכירתנו לעבדים. ■
