אי אפשר לנצח במלחמה בלי להבין את עקרונות היסוד שלה.
קבלו את חמשת הדברים שבחמאס הבינו מזמן. האם גם אנחנו נתעורר?
1. על מה המלחמה
בכל בית בעזה ובכל כיתה בג׳באליה מצאו לוחמי צה״ל תמונות של מסגד אל-אקצה. על הבנדנות הירוקות של לוחמי החיזבאללה רשום ׳אל קודס׳, ולכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים קוראים ׳כוח קודס׳.
כי לאויב ברור שהמלחמה אינה באמת על עזה או על שכם, ובוודאי שלא על אינטרסים כלכליים או פוליטיים.
המערכת היא על הלב. על ירושלים. על המקום שמסמל יותר מכל את הזהות ואת החיבור למורשת של 4,000 שנה מאז אברהם אבינו ועד היום.
זו הסיבה לכך שבמשך שבע מאות שנה הם אסרו על יהודים להיכנס למתחם מערת המכפלה והותַּר להם רק להתקרב עד המדרגה השביעית מבחוץ. זה גם הטעם להתנגדות העיקשת שלהם במשך שנים לכל מלמול תפילה יהודי על הר הבית.
כי האויב מבין שגם כשנורים פגזים בעזה המלחמה היא בעצם על ירושלים. האם גם אנחנו נבין את זה?
2. כולנו מתנחלים
שלא תטעו. לא מדובר במי שגר בין יצהר לאיתמר. במי שחובש כיפה סרוגה ומעוטר בגוזמבות ובעוזי.
מבחינתם גם מי שגר בין גדרה לחדרה הוא מתנחל.
כי הרי אפילו את תושבי עוטף עזה, אנשי בארי וניר עוז מעוזי השמאל, אלו שהשתתפו במפגשי שכול משותפים עם פלשתינים והסיעו ילדים חולים מעזה לטיפול בבתי חולים בארץ – גם אותם הגדיר דובר חמאס, סאלח אל ערורי, כמתנחלים.
לאויב זה ברור: יש כאן ארץ אחת, פרום דה ריבר טו דה סי וכל יהודי שפולש לתוכה הוא ׳מתנחל׳ ודינו מוות.
מתי גם אנחנו נבין שדין נצרים כדין תל אביב ומי שלא מאמין שכולה שלו, מאבד את הזכות לטעון בעלות על חלקה?
3. אין הבדל בין יהודי ליהודי
אחרי שנת בלהות בה הוויכוח הפוליטי בישראל הגיע נמוך יותר מים המלח ונשמעו דיבורים הזויים על היפרדות לשתי ממלכות – ׳יהודה׳ ו׳ישראל׳, באו אויבינו וביום בהיר אחד הזכירו לנו שבעורקים של כולנו זורם דם אחד. דם יהודי.
לא יעזור שום דבר: אנשים אחים אנחנו. עם אחד, עִם נשמה אחת.
וכשאצלנו שרר בלבול והיו אף שהעזו להוציא מהפה את המילים הנוראיות ״מלחמת אחים״, באו שליחי השטן וטבחו, אנסו וחטפו ללא שום אבחנה. שום הבדל לא היה באותה שבת שחורה בין ימני לשמאלני, בין חרדי למתנחל, בין תומכי הרפורמה לבין מפגיני קפלן.
וארבעה חודשים לאחר מכן השאלה עדיין מהדהדת באוויר: האם ביום שאחרי נצליח להתעלות לסוג אחר של שיח או שהשסע של השישה באוקטובר יבצבץ מחדש?
4. עוד נשוב לכאן
ועדת החקירה שתקום כאן בבוא היום תהיה חייבת לגלות את התעלומה: איך פספסנו את המנהרות?!
כיצד ייתכן שמודיעין שנחשב בין הטובים בעולם, החמיץ במשך שנים את העיר התחתית הענקית שנבנתה מתחת אפו. מאות קילומטרים של מנהרות, מאגרים אדירים עם מיליוני ליטרים של דלק וכמויות עצומות של מזון?
בצד שלנו הושקעה המון אנרגיה בבניית המכשול התת-קרקעי ובאמצעי תצפית משוכללים. שום התייחסות לעיר התחתית הענקית שנחפרה מאות מטרים מיישובינו.
אז הנה תשובה אפשרית לתעלומה: כשבשנת 2005 התנתקנו מרצועת עזה – הפנינו לה עורף והיינו בטוחים שלא נשוב לשם לעולם. וממילא, שיחפרו כמה שהם רוצים, החמאס, אותנו זה לא מעניין.
לאויבים שלנו, לעומת זאת, היה ברור שעוד נשוב, ומהרגע הראשון הם התעסקו ללא הרף בהכנות ליום הזה.
ומה איתנו היום? האם אנחנו מאמינים שעוד נשוב לשם או כמו שטוענים כמה אנשים היום: ׳זו סתם הזיה משיחית׳?
5. אנחנו והם זה לא אותו דבר
בשנת 1991 כתב הזמר שלום חנוך את השיר ׳בדיוק כמוך׳.
״אדם מוזר הוא האויב שלך – בדיוק כמוך
פתאום הוא גם רוצה להיות – כמוך בדיוק
פתאום הוא קם ומתייצב מולך, מתעקש לחיות
זהו האויב שלך, זהו האויב שלך
בדיוק כמוך, בדיוק כמוך – בדיוק״.
כן, מה ששמעתם. החמאס ואנחנו, זה בדיוק אותו דבר.
ומאז הטרלול הפוסט-מודרני רק החמיר את המצב.
אין עוד טוב ורע, אין עוד אמת שקר. יש רק נרטיבים ונקודות מבט, ולכל אחד הסיפור שלו. ומה שחשוב זה לא מי צודק, אלא מי נראה מסכן יותר.
בעולם שכזה אתה כבר לא מסוגל לזהות אויבים. כי ״האחר הוא אני״ וגם הם רוצים בסך הכול, כמונו, לחיות בשקט ובשלום.
אבל לאויבים שלנו ברור שאנחנו והם זה לא אותו דבר!
״אנו אוהבים את המוות כפי שהיהודים אוהבים את החיים״, אמר איסמעאיל הנייה.
״אנחנו מכשירים דור של גברים שלהוטים למות כפי שהיהודים להוטים לחיות״, הוסיף אחמד ג׳עברי.
מלחמת שמיני עצרת מכריחה את כולנו לחשב מסלול מחדש.
כי רק כשנבין על מה המלחמה,
כשנדע שכולנו מתנחלים בארץ אבותינו,
כשנאמין שבעומק אין הבדל בין יהודי ליהודי,
כשנאזין לארץ ישראל שקוראת לנו לשוב אליה,
וכשנקלוט ושאנחנו והם זה לא אותו דבר –
רק כשנבין את כל זה, יש סיכוי שגם המלחמה תֵּרָאֶה אחרת. היא תהיה מדויקת וחדה וניצחון גדול יחכה לנו בסופה. ■
הרב יוני לביא מראשי ארגון קהלים ומרבני ברקאי
