מגזין

חצי יובל לפטירת הרב גץ

ביום כ"ג באלול יצוין יום הילולת הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל חצי יובל לפטירת הרב, רב הכותל וראש ישיבת המקובלים בית אל.
לקראת חצי יובל לפטירתו הוציאה המשפחה סרט חדש, 'רב הנסתר', המספר על חלומו של הרב גץ למצוא את ארון הברית שהוטמן בימי יאשיהו מלך יהודה. הרב גץ חלם למסור את המפתחות למלך המשיח, אך החלום שלו למצוא את כלי המקדש נגוז. ביומנו כתב: "דמעות רותחות זולגות מעיניי. באו גויים בנחלתך וטימאו את היכל קודשך". הסרט יוקרן בפעם הראשונה לפני בני המשפחה ולכל מי שיצטרפו לאזכרה ב'זום'.
הוא נולד בתוניס, ולאחר קום המדינה עלה עם אשתו הרבנית אסתר ומשפחתו למעברת חליסה בחיפה. לאחר כמה חודשים במעברה עברו הרב ובני משפחתו ליישוב כרם בן זימרה שבגליל, שבו התמנה לרב היישוב, ושם הקים את בית הספר החקלאי היסודי בניהו. 

במלחמת ששת הימים שכל את בנו הבכור אבנר, וחודשים אחדים לאחר נפילת הבן עברה המשפחה לירושלים. בשנת תשכ"ט התמנה הרב גץ לרב הכותל והמקומות הקדושים בירושלים. 
לקראת יום האזכרה וערב ראש השנה רצינו לשמוע קצת על הרב ועל מה שהשאיר אחריו. נפגשנו עם בתו, עו"ד וטו"ר לילי הורביץ גץ, המנהלת את עמותת בית הרב גץ, ששמה לה למטרה להנציח את דמותו הרוחנית המיוחדת, את הנהגותיו, הגיגיו, כתביו ופועלו ואת אישיותו המיוחדת, שהייתה מלאה ניגודים המשלימים זה את זה.  

מה היה תפקידו כרב הכותל? 

"אבא לא היה רק רב הכותל, הוא היה השגריר של עם ישראל בכותל. הוא דיבר שבע שפות ודברר את עם ישראל. אבא לא חשש לומר לפני כל באי עולם, שרי חוץ וראשי ממשלות, שהר הבית והכותל, ירושלים וארץ ישראל, שייכים לעם ישראל.  אבא במהלך כהונתו כרב הכותל כתב את 12 יומני הכותל. ביומנים מסופר מה קרה בכותל ומה קרה לעם ישראל בארץ ישראל דרך המשקפיים של הכותל. 

 

בתו של הרב גץ עו״ד לילי הורביץ גץ

"ביומנים יש סיפורים מרגשים שרק מי שהיה יום ולילה בכותל יכול לחוות. לאחרונה קראתי סיפור על אב שבא מארצות הברית לחפש את בנו, שנעלם זה כמה שנים, ואמרו לו שראו אותו בירושלים. הוא כמובן הגיע לכותל להתפלל ומירר בבכי. בעודו בוכה נפלה מעטפה. בצד אחד של המעטפה הייתה כתובה הכתובת של בנו, שקיבל מכתב מחבר, ובצד השני כתב הבן 'אני מתגעגע לאבא ואימא'. האב, שראה את שם בנו על המעטפה עם הכתובת, התייפח בבכי. אז ניגש אליו אבא ועזר לו למצוא את בנו". 

איך הוא היה כאבא וכסבא?

"אבא היה אב ככל האבות, כך חשבתי. חשבתי שכל האבות קמים בלילה לתיקון חצות ולומדים תורה כל הלילה. חשבתי שכל האבות לומדים את תורת הסוד והקבלה. כשהיו שואלים את אבא הרב גץ 'אתה מקובל?' הוא היה עונה בבדיחותא 'תלוי על מי. אני משתדל להבין משהו'. אבא היה גדול בתורה, צנוע ועניו, וכל חייו קידש את החול, ממש 'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה'. 

"עם זאת הוא היה אבא שלומד איתנו למבחנים. אפילו כשלמדתי למבחן של טוענות רבניות הוא היה לומד איתי, וראיתי את הגאווה שלו ואת החיוך והשמחה כשהתמודדתי עם סוגיות הלכתיות. כשהיינו ילדים אבא וידא שנכין את שיעורי הבית, שנאכל את כל אבות המזון. פעם אימא אמרה לו בצרפתית 'גרונד לה', תכעס עליה. כנראה עשיתי מעשה שובבות. אז אמרתי: 'למה שהוא "יגרונד לי"?' למה שיכעס עליי? ואבא ואימא פרצו בצחוק. באותו רגע הבנתי מהו חינוך מאהבה. 

 

אבא מל את כל הנכדים ותמיד נתן את השם השני לנכד, על פי הקבלה, לפי צוואת רבי יהודה החסיד אחרי מותו. נכדים ונינים רבים במשפחה נקראים על שמו". 

מספרים על זוגיות מיוחדת שהייתה בינו לבין הרבנית. ספרי לנו מעט על הקשר בן אבא לאימא.
"לאבא ואימא הייתה זוגיות לתפארת. הם היו נשואים יותר מ-50 שנה. הזוגיות שלהם הייתה ייחודית כל כך: אבא קרא לאימא 'אימא', ואימא קראה לו 'אבא'. בליל שבת כשהיה חוזר מהתפילה הוא היה יושב ליד אימא בראש השולחן לאחר הקידוש וברכת המוציא של 12 חלות שבת שאימא הייתה אופה, כי אבא לא אכל לחם מהמכולת.
"אבא ואימא היו אוכלים מאותה צלחת, והוא היה מאכיל אותה בכפית ואומר לה: 'תטעמי את האוכל הטעים שהכנת לנו'. אימא הייתה בשביל אבא כמו רחל לרבי עקיבא, שעליה נאמר 'אשת חבר כחבר', 'שלי ושלכם שלה הוא'. שום אישה בעולם לא הייתה מסכימה לחיות כמו אימא, שמסרה את נפשה כדי שאבא יגדל בתורה. בכל לילה היה אבא קם לתיקון חצות וחוזר לפנות בוקר, ואימא הייתה ממתינה לו באהבה עם ארוחת בוקר. שום טלפון לא היה נכנס בזמן הזה. שיעור חשוב בזוגיות".
איך נראה ראש השנה בבית הרב?
"החגים בשביל אבא היו ממש חגיגה. היה אפשר לראות איך אבא התכונן אליהם, איך בעצמו ערך את השולחן והיטיב את הנרות. איך היה קונה לאימא מתנה לחג ופרחים לשולחן. אימא הייתה מכינה את כל סימני החג לפי המסורת של יהדות תוניס: ראש של דג, קרעה, סלקא, שומשום, פול, תפוח בדבש, רימון. 
"כשאבא היה מתפלל לפי הקבלה הייתה תפילת העמידה אורכת שעה וחצי לפחות ותקיעות השופר קרעו את הרקיע. באחת האזכרות לאבא סיפר הרב מרדכי אליהו ששאל את אבא: 'תגיד, הרב גץ, גם לך היה שיבוש בתקיעות? גם לך המלאכים הפריעו?' אבא הסתכל, הטה את ראשו, חייך ואמר: 'מה, גם לך זה קרה?'
"חשיבות התפילה בעיני אבא הייתה ממעלה ראשונה. אבא היה מכנה זאת 'שביל העבודה'. איזו היא עבודה שבלב – זו תפילה. כשהייתי מבקשת מאבא להתפלל עליי שאצליח במבחן הוא היה שואל אותי 'את כבר התפללת?' אבא תמיד היה אומר לנו שכל אדם צריך לפנות לקב"ה באופן ישיר, להתפלל בעצמו ולקרוע את שערי השמיים, כי מי שמתפלל בכוונה מגיע לאהבת ישראל ולאהבת ה' אמיתית". 
לאחר מותו נמצאה צוואה שכתב. תספרי עליה?
"אבא השאיר אחריו פנקס מידות וצוואה. מצאנו בכיס מעילו פנקס קטן צהוב שבו הוא כתב לעצמו במה הוא צריך להתחזק בתיקון המידות. הסתכלנו על הפנקס ולא האמנו: אבא, שכל כולו קודש, צריך לתקן את המידות? יהודי בן 72. מתברר שפנקס זה לא היה הראשון, וכנראה כל חייו עבד על תיקון המידות.
"בפנקס החדש שמצאנו נכתבו 12 היגדים שכל אחד מהם הוא בבחינת שיעור. הפנקס מדבר על מצוות שבין אדם למקום, לדוגמה 'להיות תמיד בבחינת שיל"ת', ועל מצוות שבין אדם לחברו: 'לא להגיד שום מילה רעה על שום אדם', 'לכבד את רעייתי במאוד מאוד', 'לא להקפיד על הילדים' ולבוא לעזרתם גשמית ורוחנית. ההיגדים האלו מלווים אותי כל חיי, הם בבחינת 'והיו עיניך רואות את מוריך'. בין אדם לעצמו הוא כתב 'לנשום נשימות עמוקות', 'לצמצם בשיחות טלפון', 'להיות תמיד בשמחה פנימית וחיצונית', 'להיות בשמחה של מצווה'.
"הוא כתב לנו גם צוואה רוחנית שכל אשר יקרא בה יחשוב כאילו נכתבה בעבורו. בצוואה השאיר הדרכות רוחניות, מכיבוד הורים לכיבוד החם והחמות, מצוות צדקה ומעשרות: 'ידע החי ויתבונן כי בסופו של כל יצור לשבוק חיים, ומה זה ייתן אם יאריך ימיו או לא. זה דומה לשטר אשר צריך לפרוע, ולמה לא יחזיר את החוב לבעליו? שומה עלינו לקבל את גזרות הבורא יתברך בשמחה, בלי עוולה ובלי משוא פנים, ולדעת שהכול הוא דין אמת. זכיתי באישה כשרה ויראת שמיים אשר כיבדתני בדבר קטן או גדול, זכיתי בבנים ובבנות, חמישה חומשים ושישה סדרי משנה. לא השארתי לכם עושר ונכסים כי אם רק שם טוב. ובכל מקום שבו תדרוך כף רגליכם תוכלו לומר בלי בושה שאתם ילדיו של פלוני'".

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

לכתבות נוספות באותה קטגוריה

הימין החדש?

בשקט בשקט בנט ונבחרתו, הלא נבחרת, עברו שמאלה. המפלגה שהתיימרה לשאת את השם “ימינה” הוכיחה עד כמה אנשיה, ובעיקר נבחריה

קרא עוד »

גבולות השיח

ידוע ומוכר הדבר כי לפני בחירות, כל צד של המפה הפוליטית מנסה לשכנע את הציבור בצדקת דרכו, בטוהר כוונותיו ובאמת

קרא עוד »

ההשתלטות של הרש"פ

לצד הבנייה הבלתי חוקית ביו”ש אותה מקדמת הרשות הפלסטינית, פועלת בשטח מערכה אחרת שמותירה את רשויות האכיפה כמעט בלי יכולת

קרא עוד »

פעמיים תפילין

בתקופה האחרונה נושא הנחת התפילין עלה לכותרות. אשתף בשני סיפורים על תפילין בעם ישראל, אחד מרגש מאוד ואחד מצחיק.בערב שבת

קרא עוד »
גמרא עם אצבע

לימוד גמרא

שאלה: איך ניגשים ללמוד דף גמרא לבד? תשובה:שלום לך! נתייחס בקצרה לקשיים המרכזיים בלימוד ולדרכי הלימוד שיעזרו להתקדם.מחסומים: שפת הגמרא

קרא עוד »

ביני לנדאו

אבא ואמאדוד ושרה לנדאו- נתנו לי הכל ובכל כיוון שהלכתי האמינו בי והם תמיד שם בשבילי. קרית ארבע חברוןעיר מולדתי.

קרא עוד »

100 שנים של מאבק

ישבנו לשיחה צפופה עם ד”ר מרדכי קידר – מרצה במחלקות לערבית ומזרח תיכון, והמזרחן ד”ר אדי כהן, שניהם חוקרים במרכז

קרא עוד »
כהנים בברכת כהנים

בקרוביי אקדש

במשך שנים, סעדנו סעודות שבת בחדר האוכל של ישיבת שעלבים, כשבעלי היה ר”מ בישיבה. בטקס נטילת הידיים של הבחורים, היה

קרא עוד »
אגל על הברקס

תקלה בבלמי הרכב

לפני כמה שנים, התייחסנו לאיתור תקלות בנסיעה, לאחר ששמענו בצער עמוק ובזעזוע על התאונה המחרידה בכניסה לטבריה ועל מותם של

קרא עוד »
עטרה גרמן

עטרה גרמן

אבאיהודה גרמן. לא יעזור הגיל ושנות העצמאות, אם קורה משהו הדבר הראשון זה טלפון אליו. השיחה בדרך חזור הביתה בשעות

קרא עוד »
בחורה מביטה בחלון

בוחרת בחיים

החיים שלנו הם מסע ארוך, מסע שיש בו לב ונשמה ואנשים ומשפחה וצער וכאב ושמחות והצלחות ומכשולים וגם הרבה טוב.

קרא עוד »

שליח מהשמיים

יש לי אחיין ששמו איתי שכטר, איתי משחק כדור רגל בליגת העל. איתי אדם מאמין ותמיד בשמחה. בשנת 2014 איתי

קרא עוד »

אביב של אהבת חינם

צעדתי לכותל מוקדם בשבת בבוקר ותהיתי האם יאירו פני המנורה והרחבה תתמלא סוף סוף במתפללים לאחר שבועות של מתח. שמחתי

קרא עוד »
גלילה למעלה