בדרך לכותל| מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה
השבוע זכיתי לשמוח בחתונתם המרגשת של אפרת אטינגר וישראל כהן המתוקים. לפני כחצי שנה, ערב תענית אסתר, נרצח הרב אחיעד אטינגר הי"ד בעודו יורה לעבר מחבל שהרג חייל בצומת העיר אריאל.
המחבל חטף נשק מהחייל הפצוע וניסה להרוג עוד אזרחים עוברי אורח. בזכות תושייתו ועוזו של הרב אחיעד ניצלה ממוות אישה בהיריון שעמדה ממש בסמוך, וכן ניצלו עוד אזרחים שחלפו באזור הדמים, בעוד הרב חותר למגע ומושך את אש המחבל אליו.
כחצי שעה לפני כן יצר איתי קשר הרב אחיעד וביקש לשלוח מודעה ומאמר לפרסום בגילוי דעת. קיבלתי את הטקסטים שכתב והתכוונתי לפרסמם כחלק מהסיוע לישיבת עוז ואמונה שהקים בדרום תל אביב.
מטרת הישיבה היא להחזיר לדרום תל אביב קולות של תורה, שמחה ותפילה וכן להגביר תנועת יהודים נאמנים באזור שנכבש זה מכבר על ידי שוהים בלתי חוקיים ומסתננים מאפריקה ומהמזרח. חזרתי אליו מייד, אך הוא כבר לא ענה…
הרב הניח צוואה ענקית להאיר את דרום תל אביב. לאחר שנרצח התגייסה ישיבת עלי לרומם את ישיבת עוז ואמונה. בחתונה השבוע התבשרתי, שלאחרונה נרשמו לישיבה יותר משלושים תלמידים, ובהם כעשרה אברכים שיעברו, בע"ה, לגור עם משפחותיהם בשכונת נווה שאנן, סמוך לישיבה.
פגשתי בחתונה גם את הסב והסבתא, יורם וכרמית אטינגר יבדל"א היקרים והאמיצים, שלהם 18 נכדים יתומים מאב ממשפחות אטינגר וטוויטו: לפני כ-18 שנה רצחו מחבלים בני עוולה באיתמר את החתן שלהם, יוסף טויטו הי"ד, עם יקירים בני משפחת שבו הי"ד. דמים בדמים נגעו.
בחתונה אמרה לי סבתא כרמית שהיא ובעלה החליטו כבר אז שאין אופציה להישבר. הכלה, הבת, הילדים והנכדים צריכים סבא וסבתא שמחים ומלאי חיוניות. וכך הם פועלים באמונה גדולה ובכל העוצמה.
התרגשתי עד דמעות. דמעות של גיל ושל תוגה זלגו בערבוביה. סיפרתי לסבתא שפגשתי השבוע מכרה ותיקה בניחום אבלים בעפרה, אצל משפחתו האצילית והעוצמתית של דביר שורק הי"ד. המכרה, שהייתה שם במקרה, אמרה לי שהתרשמה מאוד מהנחישות שלי ושל רעייתי לחזק משפחות ששכלו את יקיריהן "וזאת לאחר האסון הקשה שעברתם", כך אמרה המכרה. ואני… הסכמתי עם זקני משפחת אטינגר שזו טעות הרווחת בציבור, שאסון של אובדן בן או אבא, הוא עניין של "עבר". אני מתפלל שאיש לא יחווה עוד אסון קשה כזה. האובדן הנורא ממשיך ומלווה את כל בני המשפחה לעולמי עד.
והינה, בחתונה, התגלו הכוחות המופלאים של כל בני המשפחה המיוחדת הזו של תמר אטינגר וילדיה, כוחות האמונה והחיים של עם ישראל שעוברים מאסון ט' באב לתקומה של בניין ולתוספת חיים בשמחה ענקית של ט"ו באב.
מחולות השמחה לא פסקו עד השעות הקטנות של הלילה. עוז רוחו האיתנה ואמונתו של הרב אחיעד ניכרה בכל לב.
בדרך לכותל אני מהרהר במעבר המופלא שבין חורבן לגאולה. בזכות המיוחדת שלנו לראות את הנס האלוקי הנגלה לעינינו, דור השואה והתקומה.
אני מתפלל לקב"ה בכותל שריד בית מקדשנו, שנמשיך לשמוח כשמחת ט"ו באב עד לגאולה השלמה בב"א.
שבת שלום ושמחה.
