יאיר יעקבי | סטנדאפיסט
אבא
הרב יוסי יעקבי. איש חינוך, עמד שנים ארוכות בראש אולפנה וכיום ר"מ בישיבה תיכונית. הרבה פעמים אחרי הופעות ניגשים אלי אנשים לספר שהם זכו ללמוד אצל אבא שלי ואיזה איש חינוך מדהים הוא. צודקים.
אימא
שושנה יעקבי, עבדה שנים בחינוך מיוחד והיום בהוראה מתקנת. אימא מסורה לאללה, מפרגנת ותומכת. חדת לשון וחריפה, כשגרתי בבית החבר'ה היו מגיעים ומריצים איתה צחוקים. קצת מעליב אבל בסדר.
החצי השני
אריאלה יעקבי, קלינאית תקשורת שמתמחה בטיפול בגמגום. מי שמכיר יודע ששיחקתי אותה בענק.
נפתלי בנט
אכזבה. כמו רבים אחרים חשבתי שהפלירטוט עם השמאל היה אמצעי למטרה אחרת. אבל התבדיתי. בכללי אני קצת מיואש מהמערכת הפוליטית. צריך להנמיך ציפיות.
הומור יהודי
לפעמים שנון, מתחכם ועוקצני, לפעמים נוירוטי ומתמסכן. אבל תמיד מודע לעצמו. מה שבטוח זה שיהודים לאורך הדורות ידעו לא לקחת את עצמם כל כך ברצינות. כדאי לזכור את זה.
אנדרדוס
חגגנו לאחרונה עשר שנים להיווסדותנו וכיף לגלות איך יוזמה צנועה הפכה לנקודת תפנית בהתפתחות האישית של כל אחד מאיתנו. אנחנו עדיין יחד כמובן, מנסים לחשוב על דרכים חדשות להצחיק את עצמנו ואתכם.
קהל דתי
יוצא עליו שם רע לפעמים אבל מדובר בקהל נהדר שצמא למשהו משלו ויודע לפרגן כשעושים את זה טוב. פה ושם פנסיונרים נרדמים בשורה הראשונה אבל נראה לי שזה קיים גם אצל החילויינים.
"אומר מעט מדבר הרבה"
מופע הסטנדאפ האהוב שלי. רץ איתו ארבע שנים מעל 150 פעם. אין לתאר את הנחת שזה עושה לי. סטנדאפ זו אמנות מאוד פשוטה: או שבדיחה עובדת או שהיא מתרסקת. אין לאן לברוח ואין איפה להתחבא. כשמתרסקים זה לא נעים, אבל כשזה מצליח אין טוב מזה. ב"ה לרוב זה מצליח.
הפודקאסט "צור ויעקבי"
מתן צור ואני בפודקאסט שכולו אסקפיזם מטופש. לאחרונה ניגשה אלי מישהי וסיפרה שעברה עליה תקופה קשה אז היא האזינה לפודקאסט וזה שיפר לה את מצב הרוח. מה רע לי.
פרעות תשפ"א
גרנו בלוד בתקופה הפרעות, והשמחה שבגילוי הסולידריות הישראלית באה בד בבד עם האכזבה מאזלת היד של כוחות הביטחון. בשורה התחתונה לצערי מדובר היה במכה שלא הייתה קשה מספיק כדי לעורר פה מישהו.
פורים
אחד החגים היותר טובים שלנו אם יורשה לי לדרג. כמו הרבה חגים אחרים הפך לתקופה של עבודה, אבל מצליחים ב"ה להגניב כוסית ויסקי פה ושם, לא צריך יותר מזה.
שיר שמרגש אותך?
הולך עם הילדים לגינה ליד הבית. לפעמים לגינה היותר רחוקה עם האומגה. אנחנו משוגעים אנחנו.
הספר האחרון שקראת
"saba marches on" ספר שמתעד את עלילותיו של מרדכי מקס סינהאסון במהלך השואה וכיצד הצליח למלט את משפחתו מהשמדה. ספוילר: הוא הצליח ויש לו כיום נין שהוא סטנדאפיסט דתי.
זיכרון ילדות משמעותי
כשהייתי בן שלוש או ארבע אבא שלי לקח אותי לראות הופעה של הופה היי ברעננה. כשצצו פתאום ליצנים על קביים נבהלתי בטירוף ועצמתי עיניים חזק עד שיעלמו. מאז אני מתרחק מכל מה שקשור לליצנות. אהמ אהמ.יש שתי חברותות משמעותיות שאני לומד בהן, אחת עם הרב ינון משולם מבית הדסה והשניה עם הרב מישאל רובין, אלו חברותות שאני משתדל לא לפספס. הלימוד מאפס אותי להמשך העשייה הציבורית. מדי פעם אני גם משתתף בחברותות טלפוניות עם חברים. בשבתות אנחנו עורכים חברותא משפחתית נחמדה לנשמה.
תחביב אותו אתה מטפח?
בגיל 38 למדתי פתאום לרכוב על סקייטבורד, אז למנחה של שבת אני מגיע רכוב עליו לתדהמת המתפללים ולמבוכת אשתי.
