בתאריך עשרה בטבת החל נבוכדנצר מלך בבל את המצור על ירושלים, מצור שהוביל לכיבוש העיר ולחורבן בית המקדש הראשון. בעקבות החורבן נקבעו ארבעה צומות, ו׳ – י׳ בטבת בתוכם. ירושלים המשיכה להדהד בלבבות בני ישראל בגלות, געגועים שבאים לידי ביטוי עד היום, ובמאה השנים האחרונות ניתן לראות את חשיבותה של ירושלים – דווקא באמצעות הדואר.
בולים, מעטפות, גלויות והזמנות – האוסף המרשים של בני קלינר טומן בחובו עולם שלם הנוגע לירושלים, שלא רבים מכירים. הגלויה הישנה ביותר הקשורה לירושלים שקלינר מחזיק הינה בת 100 שנה, והוא ממשיך לקבל – ולשמור – הזמנות לאירועים עד היום.
קלינר, ירושלמי בן 83, מתגורר מול עמק המצלבה, ומחלון סלונו ישנה תצפית ישירה אל הכנסת. הוא פותח בפנינו את אלבומיו וקלסריו, בהם הוא שומר את אוספיו המיוחדים. קלינר אוסף דברי דואר הקשורים לירושלים, לבתי כנסת ולדפוס – מכל רחבי העולם. אפשר להתבונן באוספים ולשמוע את סיפוריו במשך שעות, אולם בפעם בחרנו להתמקד בקשר לירושלים.
קלינר, החל לאסוף בולים בגיל צעיר – סביב בר המצווה שלו. מאז הוא מניח את ידיו על כל פריט דואר מעניין שהוא יכול, כולל מעטפות בחירה של נשיאים, מכתבים, חתימות ועוד. קלינר מספר שהוא דור שמיני בירושלים, ילדיו דור תשיעי ונכדיו – עשירי. נראה כאילו המילים ״הוא מכיר כל סמטה, כל רחוב ושכונה״ – נכתבו עליו.
הרבה לפני המדינה
הגלויות הראשונות אותן חושף קלינר בפנינו הן העתיקות ביותר. בראשונה, בת 100 (!) שנה, מופיע איור צבעוני ובו נשים מכוסות ראש המתפללות בסמוך לכותל המערבי, ברחבת התפילה הצרה שהיתה במקום. התאריך על הגלויה הוא 23.03.23 – כשהכוונה לשנת 1923, ולידו חותמת דואר בריטית עם הכיתוב JERUSALEM.
גלויה בת 100 – נשים בכותל
יומיים לאחר הכרזת המדינה
יהודים בכותל
גלויה עתיקה נוספת, מלפני 90 שנה, מציגה תמונה בשחור לבן, בה נראים יהודים בלבוש מסורתי מתפללים בכותל המערבי. בגלויה ניתן לראות כי התפילות נערכו ללא מחיצה, וכי חלק מהמתפללים לבושים חליפות מערביות ומגבעות וחלקם בלבוש מסורתי מפוספס. בבול שהודבק על הגלויה נכתב PALESTINE בשפה האנגלית וכן פלשתינה בעברית ובערבית, ובחותמת הוטבע התאריך 27.05.32.
בשנים הללו נערכו מבצעי תקיעת השופר בכותל המערבי בסיום תפילת יום כיפור. הימים ימי המנדט הבריטי, ונאסר על יהודים לתקוע בשופר בכותל המערבי. למרות האיסור הצליחו לוחמי אצ״ל להגניב שופרות לרחבת הכותל הצרה, לתקוע בהם בסיום תפילת הנעילה – או אז היו נלקחים למאסר על ידי הבריטים. הלוחמים, שהסתירו את השופרות בבגדיהם, היו מתפזרים ברחבה הצרה, מה שהקשה על הבריטים לאתר אותם ואפשר, לפחות לחלקם, לתקוע בשופר את כמות התקיעות הנדרשת.
גם מבצעים אלו, המעידים על חשיבות התפילה בכותל המערבי, באו לידי ביטוי בבולי הדואר. בבול נראה צעיר מכוסה ראש תוקע בשופר על רקע הכותל המערבי, ומתחתיו הכיתוב ׳פלוגת הכותל׳ – חברי בית״ר ששמו להם למטרה לשמור על מתפללי הכותל המערבי מפני הערבים.
גלוית שנה טובה
יומיים לאחר הכרזת המדינה
פתיחת הכנסת בירושלים
הקמת המדינה
על המעטפה הבאה באוסף נכתב ׳היום הראשון של הדאר העברי׳ וכן ׳היום האחרון של הדאר תחת המנדט הבריטי׳, והתאריך המיוחד – ז׳ אייר תש״ח, יומיים לאחר ההכרזה על מדינת ישראל. על חותמת הדאר אומנם כתוב ׳תל אביב׳, אך מובן שגם פה הכמיהה ירושלים באה לידי ביטוי – באיור של מגדל דוד בראש המעטפה.
מספר חודשים לאחר מכן, בחודש אלול תש״ח, 5 נשלחה גלוית שנה טובה מאוירת ויפה במיוחד. באיור נראו מתפללים ברחבת הכותל המערבי, כשהם זועקים ומתחננים, ועליו מוטבע באותיות זהב ׳לשנה טובה תכתבו׳. מתחת לאיור נכתב פסוקים ממגילת איכה ״על זה היה דוה ליבנו, על אלה חשכו עינינו. על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו״. מצד אחד זו אמורה להיות גלויה משמחת – ואכן כתוב עליה ׳לשנה טובה תכתבו׳ והיא מאוירת בצורה מושקעת ובצבעי זהב. אך מצד שני הכאב על נפילת העיר העתיקה, הר הבית והכותל המערבי זועק גם הוא מהגלויה. הן מהאיור ובו נראים המתפללים המתחננים, והן מהפסוקים הקשים הכתובים תחתיו. השמחה על הקמת המדינה התערבבה עם הכאב על אבדנה (הזמני אמנם) של ירושלים.
מאותה תקופה, של ימי ראשית מדינת ישראל, יש לקלינר עוד מספר מעטפות. שתיים מהמעטפות הן מ׳יום הפתיחה לכנסת הגדולה בירושלים בירת נצח ישראל, ראש השנה לאילנות תש״ט״. 6 תחת הכותרת הזו מופיע הכתוב ״אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. אם תרצו אין זו אגדה״ – ביטוי המאגד את חשיבות ירושלים לעם ישראל ואת הרצון העז לשוב ולאחד את חלקי העיר.
האסיפה המכוננת הראשונה אמנם התקיימה בירושלים, אולם לאחריה חזרה הכנסת לשכון בתל אביב. ניתן לראות במעטפת הצטרפות מדינת ישראל לאומות המאוחדות, עם התאריך י״ג אייר תש״ט (12.05.49) – עליה מופיעה החותמת ׳מדינת ישראל – הכנסת – תל אביב׳.
אולם בסוף אותה שנה לועזית שבה הכנסת לירושלים (26.12.49), וכמובן שהדבר הונצח במעטפה מיוחדת. על המעטפה נראה איור מגדל דוד, תחתיו הכיתוב ׳העברת הכנסת לבירת הנצח – ירושלים׳ וכן ׳היום הראשון לפתיחת דאר הכנסת – ירושלים׳. הפעם החתימה היתה שונה מהחתימה על מעטפת האמות המיוחדות – ״מדינת ישראל – הכנסת – ירושלים״. היה זה ברור לכל כי בירתה של מדינת ישראל היא ירושלים, גם אם לא כל חלקי העיר בידינו.
קבלת ישראל לאו"ם
הכנסת שבה לירושלים
שבוע לאחר מלחמת ששת הימים
העיר המאוחדת
אנו קופצים לשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים. קלינר, שלחם במלחמה בחטיבה הירושלמית, הגיע עד לבניין ה׳מחכמה׳ בסמוך לכותל המערבי. הוא מספר שבעודו נמצא ב׳מחכמה׳ יחד עם חבריו החיילים, הבחין בחפץ עשוי ברזל הבולט מן הקרקע תחתיו – מרחבת הכותל שזה עתה הורחבה. ״ביקשתי מהמפקד לרדת למטה, לרחבת הכותל שבדיוק פינו אותה מהבתים שהיו עליה. הוא אמר לי ׳אתה משוגע? יש עדיין צלפים׳. בכל זאת התעקשתי, ירדתי לרחבה ושלפתי את הברזל מהאדמה. גיליתי שאני אוחז בידי חנוכייה״. כמובן, גם החנוכייה הזו עדיין שמורה באוספיו של קלינר.
מלבד החנוכייה, אסף קלינר גם מעטפות ובולים ירדנים שהיו ב׳מחכמה׳. על אחת המעטפות באוסף מוטבע התאריך 14.06.67 – שבוע לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. על המעטפה כתוב ״מאז אלפיים שנה… היום הראשון לשירות נסיעות ומכתבים לכותל המערבי״, ומתחת מופיע – ״תל אביב – ירושלים העיר העתיקה״. על המעטפה מטבעות גם חותמות ירדניות, עם הכיתוב ׳JERUSALEM, JORDAN׳ – ירושלים, ירדן.
על מעטפה נוספת, הנושאת חתימה עם תאריך עוקב – 15.06.67 – ז׳ סיון תשכ״ז, נכתב גם כן ״יום ראשון לפתיחת הדרך לכותל המערבי״, וכן ״מלחמת נצחון תשכ״ז – 1967״. על המעטפה הזו ישנו איור של חיילים חבושי קסדות המתאספים צמוד לכותל, וחייל אחד הנישא על כתפי חבריו אוחז בידו ספר תורה עם מגני דוד. מעל האיור נכתב פסוק מתהילים ״אם אשכך ירושלים תשכח ימיני״.
מלחמת ניצחון
דואר ירושלים השלמה
הרב גורן ולוחמים
כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, בתאריך 5/07/67, נפתח ׳דאר ירושלים השלמה׳, והונפקה מעטפה מיוחדת לכבוד המאורע. על המעטפה ישנו איור של הכותל המערבי ודמויות מתפללות תחתיו, כשברקע כיפת הסלע ומעל כתוב הפסוק מספר ישעיהו ״שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה״.
באותו היום של פתיחת ״דאר ירושלים השלמה״ הונפקה גם גלויה, ועליה תמונה של יהודי זקן התוקע בשופר ופסוק נוסף מספר ישעיהו ״עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן״. השמחה הגדולה על החזרה לעיר העתיקה ולכותל המערבי אפפה את כל העם, ובאה לידי ביטוי גם במעטפות הדאר.
ירושלים בכלל והכותל המערבי בפרט המשיכו לככב בבולים ובמעטפות דאר ישראל גם בשנים שלאחר איחוד העיר. על מעטפת הקרן הקיימת לישראל משנת 1968 ישנם שני בולים, האחד עם איור הכותל המערבי והשני עם איור העיר העתיקה, הכולל התייחסות לשערי העיר העתיקה, לבית כנסת החורבה וליד אבשלום.
גם טראמפ מונצח
קלינר מחזיק ברשותו גם מעטפה של חבר הכנסת הרב מאיר כהנא הי״ד, משנת 1980, ועליה סדרת בולים המתארים את קבר יוסף בשכם, הר הבית בירושלים (עם כיפת הסלע עליו) ומערת המכפלה בחברון. שלושת המקומות הללו מוזכרים במדרש (בראשית רבה, עט, ז): ״..שלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן, מערת המכפלה, ובית המקדש, וקבורתו של יוסף..״.
גם בית כנסת החורבה זכה להופיע בבולי הדאר. קלינר מדגיש בגאווה כי ברית המילה שלו נערכה בבית הכנסת, טרום מלחמת העצמאות. בשנת תש״ע (2010) הושלמה בנייתו מחדש של בית הכנסת, שנחרב במלחמת העצמאות על ידי הלגיון הערבי. רבים זוכרים את הקשת היחידה ששוחזרה מחורבותיו, לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. רק בראשית המאה ה-21 הוחלט על בניית בית הכנסת מחדש באופן מלא, ובנייתו הושלמה בשנת 2010.
לרגל המאורע הונפק בול מיוחד, עליו נראה בית הכנסת החדש ותחתיו הכיתוב ״חנוכת בית כנסת החורבה, ראש חודש ניסן תש״ע״. גם חותמת מיוחדת מלווה את הבול, עליה התאריך כ״ט אדר תש״ע ובתוכה הכיתוב ״בית כנסת החורבה״.
לאחר כשנה ומחצה זכה בית הכנסת להופיע על בול נוסף, הפעם לרגל מלאת 200 שנה להגעת משפחת סלומון לארץ ישראל. רבים מכירים את ר׳ יואל משה סלומון מהשיר על הקמת המושבה פתח תקווה, אולם שושלתו הירושלמית מתחילה עוד קודם – אביו מרדכי סלומון היה מראשי הישוב הישן בירושלים, וסבו הרב אברהם שלמה זלמן צורף, היה ממקימיו.
מקצת מהישגיו של הרב צורף היו קבלת רשות מהשליט העות׳מני לחדש את התיישבות יהדות אשכנז בירושלים, ביטול החוב שחל על העדה האשכנזית ובניית בית כנסת החורבה. הראש״ז צורף הותקף על רקע לאומני ונפטר בשנת 1851. הוא נחשב לנפגע פעולות האיבה הראשון ברשימות הנפגעים שלפני קום מדינת ישראל.
כאמור, במלאת 200 שנה להגעת המשפחה לארץ הונפק בול מיוחד – ובו איור של בית כנסת החורבה, מעליו הכיתוב 'הרב שלמה אברהם זלמן צורף – גואל החורבה'. בתחתית הבול נכתב "200 שנה למשפחת סלומון בארץ ישראל, תקע"ב – תשע"ב, 1811-2011".
בנוסף, מדינת ישראל בחרה להנציח את ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בסדרת בולים, כשהרקע שלהם הוא לא אחר מאשר הכותל המערבי.
ירושלים היתה בליבו של העם היהודי מהגלות הראשונה ועד ימים אלו. מהפסוק בתהילים ״על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון..״ ולהבדיל עד שירה של נעמי שמר ״ירושלים של זהב״ – ובו הבתים ״העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה… איכה יבשו בורות המים, כיכר השוק ריקה, ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה״. הראי״ה קוק כינה את תחיית העם והארץ אתחלתא דגאולה, ואנו תפילה לגאולה השלמה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו. בשנה הבאה לירושלים הבנויה באמת.
הלל שליט ובתה בביקור אצל קלינר בביתו
200 שנה להגעת משפחת סלומון לארץ ישראל
חנוכת בית כנסת החורבה
