יש מישהו שם למעלה

01
בשנים האחרונות אני משתדל ללמוד לעמוק את נושא האמונה והבטחון ולהכניסם לחיי. התחזקות משמעותית באמונה ובטחון מאפשרת לנו לראות את בורא עולם מציץ אלינו מהמציאות היום יומית שלעיתים נראית מורכבת וגורם לנו לחיות ברוגע, בפשטות ובשמחה.
אוסיף סיפור על מישהו שזכה לראות את בורא עולם במציאות: לרגל 40 שנה למלחמת יום הכיפורים בשנת תשע"ד 2014 התקיים כנס של קציני חטיבות הצנחנים בסדיר ובמילואים כשכותרתו הייתה: "לקחי מלחמת יוה"כ" . את הכנס הנחתה הגב' טלי ליפקין שחק .
בשלב מסוים הוזמן שאול מופז שהיה מפקד הסיירת בזמן המלחמה לספר את סיפורה של סיירת צנחנים במלחמה, וכך הוא סיפר: 'קיבלנו פקודה – תוך חמש שעות אתם צריכים לצאת למשימה לפוצץ גשר על גבול סוריה עיראק כ – 3,000 ק"מ ממדינת ישראל על מנת למנוע משיירות האספקה סובייטיות להגיע דרך עיראק לסוריה.
הלקח החשוב הוא שבמלחמה, בניגוד לשגרה, זמן התכנון ליציאה למשימה מתקצר באופן משמעותי מאוד. לאחר תכנון והתארגנות מהירים יצאנו למשימה וביצענו אותה בצורה מושלמת.
בעקבות ההצלחה למחרת נשלחנו לפוצץ גשר נוסף באותו אזור אבל הסורים והעיראקים שהפיקו לקחים מהפעולה הראשונה שלנו חיכו לנו בכוחות גדולים ומיד לאחר שנחתנו חטפנו אש מכל הכיוונים והבנתי שאת המשימה לא נוכל לבצע וחשוב לסגת מהמקום כמה שיותר מהר .
וכאן נכנס לתמונה יובל אפרת שהיה מפקד טייסת מסוקי יסעור. יובל חילץ אותנו מהמקום בקור רוח ואף קיבל את איתור המופת בעקבות פעולתו.
טלי ליפקין שחק שהנחתה את הערב אמרה : 'אני מזמינה את יובל אפרת לעלות לבמה'.
02
יובל אפרת (בן קיבוץ גבעת ברנר) יהודי בשנות השמונים לחייו נעזר במקל הליכה עלה בצעדים איטיים לבמה, כאשר הוא הגיע לבמה הוא אמר: 'הלקח החשוב שאני רוצה להגיד לכולכם הוא שאנחנו לא מנהלים את העולם ויש מישהו מעלינו שמנהל את העולם'. כל הנוכחים בקהל ועל הבמה הסתכלו עליו בפליאה, והוא לא התבלבל והמשיך 'ללא אלוקים לא הייתי מצליח לבצע את המשימה'.
וכך יובל המשיך וסיפר: 'כשהגעתי לאזור עם המסוק ללא אורות (חשוב לציין שבמלחמת יום הכיפורים עדיין לא היו אמצעי ראיית לילה למסוקים), דיברתי עם שאול מופז מפקד הסיירת בקשר וביקשתי שיסמן לי היכן הם נמצאים והוא ענה לי שאם הוא מדליק פנס אז מחסלים אותם.
הסתכלתי באותו רגע לשמיים וביקשתי ממנו שם בשמיים שיכוון אותי איפה לנחות ופשוט הגעתי לקרקע בלי לפגוע בעצים או בכל דבר אחר. הכוח שהיה סמוך מאוד למקום שבו נחתי עלה במהירות למסוק וחילצתי אותם מהמקום, אני שוב אומר תדעו לכם שיש אלוקים בשמיים'.
טלי ליפקין שחק שקצת הייתה נבוכה מהשיעור באמונה שהתרחש מול עיניה על הבמה, התחילה לראיין את יובל על הרעות שחיברה בינו לבין מופז, על האחריות שהוא הרגיש בעקבות זה שהוא השאיר את הכוח בשטח.
בסיום הראיון היא שאלה אותו האם יש לו משפט סיום להגיד לקצינים. יובל בלי להתבלבל אומר לה, 'כן, אני רוצה להדגיש שוב שיש מישהו מעלינו שם בשמיים'.
03
ואז הוא המשיך ואמר: 'אני אתן לכם עוד דוגמא: במלחמת ששת הימים הייתי מפקד טייסת מטוסים ויצאתי לגיחה עם רביעיית מטוסים להפציץ סוללת תותחים סורית.
כשירדתי ליעד הראשון בשטח, מיד ראיתי שבשטח יש מחפורות ריקות מתותחים, הודעתי למטה בבור בקריה בתל אביב שלא צריך להפציץ כי אין תותחים.
למרות הדיווח שלי, קיבלתי הוראה להפציץ בכל זאת את ה"אין תותחים". ניסיתי שוב לשכנע את המטה אבל קיבלתי פקודה חד משמעית להפציץ. ירדנו כל רביעיית המטוסים על היעד הריק והפצצנו אותו עם הפצצות הטיפשות. אמרתי לעצמי אני את הפצצות החכמות לא מפיל על יעד ריק, אבל מצד שני פחדתי שהחבר'ה בבור שבקריה ידעו. אמרתי למטוסים שאיתי בקשר "ממני תראו וכן תעשו" וירדתי על בית המכס שהיה מפקדה סורית והורדתי על המקום את הפצצות החכמות וכך עשו שאר המטוסים.
לאחר מכן הגעתי לתחקיר אצל מפקד חיל האוויר, כשהוא גילה את מה שעשיתי הוא רתח מזעם והתחיל לצעוק עלי: ' זה הסוף שלך אני לא מוותר לך, הפעם אתה תשלם על ההתנהגות שלך'. תוך כדי הצעקות שלו נכנס ראש הלשכה שלו ואמר לו שהרמטכ"ל רוצה לדבר איתו בטלפון. הוא יוצא וסימן לי בידו שהוא עוד מעט הוא חוזר וזה כנראה הסוף שלי.
הרגשתי בליבי שכל הקריירה הצבאית שלי ירדה לטמיון וכל מה שנתתי בשביל המדינה נזרק לפח, הרגשתי שנכנסתי לכביש ללא מוצא, תמיד ידעתי להסתדר בסופו של דבר אבל הפעם, זהו אני מועף מחיל האוויר בבושת פנים.
לאחר כמה דקות חוזר מפקד חיל האוויר ועל פניו מרוח חיוך מאוזן לאוזן, הוא פונה אלי ואומר: 'הרמטכ"ל אמר לי שהוא שכח לבקש ממני להפציץ את בית המכס, אז אמרתי לו אל תדאג כבר הפצצנו'…
יובל הסתכל לכיוון כל הקצינים היושבים בקהל ואומר: 'תגידו חברה אז יש אלוקים או אין אלוקים?' הוא לקח את המקל שלו קם וירד בצעדים איטיים מהבמה.
גמר חתימה טובה לכל עם ישראל.