צבי סוכות

כשהזיכרון הפך לתוכנית עבודה

ויאסצ׳לב גולב הי״ד וארוסתו | תמונה מתוך פייסבוק
צבי סוכות

סביר להניח שבעוד תקופה אף אחד לא יזכור את השם ויאצ׳סלב גולב הי״ד. אולי ״אהה״ קצרצר אחרי אזכור ״הגיבור שהגן על ארוסתו בגופו בכניסה לאריאל״. ויאצ׳סלב הי״ד יישאר זיכרון חי וכואב עבור משפחתו ארוסתו וחבריו. עוד אחד בסטטיסטיקת הטרגדיות היהודית ובע״ה נכון לשעת כתיבת שורות אלו אחרון נרצחי הרמדאן לשנה הזו. אנחנו שכונה קטנה סך הכל. מי מאיתנו לא מכיר מקרוב לפחות משפחה שכולה אחת ממלחמות או טרור. פצועים או הלומי קרב. אנשים שהמלחמה הולכת איתם לכל מקום ובעיקר בלילות מלאי סיוטים. הפחד להסתובב ברחוב כל פעם שלסינוואר מתחשק להתסיס את האווירה, חצי מדינה שחיה תחת איום טילים מתמיד ובעיקר בעיקר תת מודע קולקטיבי של זיכרון שואת יהודי אירופה.
אנחנו אומה בפוסט טראומה מתגבר. חיים את זה. כולנו. ואמנם כן, נכון, המשברים מלכדים, האיום הקיומי מוציא מאיתנו את הכורח במצוינות. וכמו שכתב הנביא ישעיהו הקב״ה מוליד דווקא מתוך המשברים דברים חדשים. ״מי שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה. האני אשביר ולא אוליד יאמר ה׳, אם אני המוליד ועצרתי אמר אל-היך״, ישעיהו ס״ו
אחרי השואה קמה המדינה, כשניסו להשמיד אותנו במלחמת העצמאות הערבים ברחו, בששת הימים קיבלנו את מרחבי ארץ ישראל ההיסטורית, ומיום כיפור – המלחמה הקיומית האחרונה נולדו בישראל תנועות רוחניות לכל הכיוונים.
לא רק זה, משחר המפעל הציוני השתמשנו באיומים הקיומיים כהצדקה לבנייה. בשואה כהצדקה לקיום המדינה היהודית ובנימוקים ביטחוניים להסביר את אחיזתנו בחבלי יהודה ושומרון. המושג ״תגובה ציונית הולמת״ כמעט והפך לאפשרות היחידה להתפתח כיום ביהודה ושומרון. וגם על זה נערמים הקשיים עוד ועוד.
האתוס שנוצר בצה״ל הפך להיות משהו שכמעט אי אפשר בלעדיו. מישהו יכול לדמיין איך הייתה נראית החברה בישראל בלי צה״ל? מה היה מלכד ומחבר את החברה בישראל כמו יום הזיכרון?
בזמן בו אנו מתייחדים עם זכר הנרצחים, עם כאב המשפחות השכולות צפה אצלנו התחושה שאסור שמותם יהיה לשווא. אנו חייבים להמשיך ולהילחם על חיי היהודים בארץ הזו.
ולמה בכל זאת התחושה הזו כל כך מטרידה? כי זיכון איננו תוכנית עבודה וכשמסתכלים באופק לא רואים אף אחת כזו שתוציא אותנו מהמצב הקיים. קצת השלמנו אתו, עם המצב המוכר והנח. כששר בממשלה ודובר צה״ל מיתולוגי כמו נחמן שי מרשה לעצמו להתרברב ברדיו ש״עברנו את הרמדאן יחסית בשלום רק עם 4 נרצחים״. כשראש הממשלה מתנצל ב cnn ומסביר כמה הערבים התפרעו בהר הבית ולשוטרים לא הייתה ברירה חוץ מלהיכנס למסגד, אבל למחרת הוא מורה לאותם שוטרים לא להיכנס למסגד בכל מחיר – אתה מבין שאין שום חזון.
ההתמסכנות והתירוצים גם מגוחכים בזירה הבינלאומית. שם נרצה או לא אנחנו מצטיירים כצד החזק בסיפור והערבים כצד שסובל באופן כללי יותר מהיהודים.
הנוסחה לא מורכבת מידי. כשאתה מנסה רק לשרוד, תמיד תיקח עוד ועוד צעדים לאחור ותברח מעימות שסופו תמיד להגיע. הציונות איננה הקרבה, היא גם איננה גבורה. הציונות היא קודם כל בניין בית לאומי עצמאי לעם היהודי בארץ ישראל.
הנס של שיבת ציון לא היה מתרחש אילולא אלו שחלמו ופעלו למימושו. הוא גם לא היה מתרחש ללא אנשים שיצאו לדרך כמעט ללא סיכוי וחלמו על בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
כדי לצאת מהמצב אליו הרגלנו את עצמנו בכברת הארץ הזו אנו זקוקים כמעט לנס. כדי להגיע למצב בו נכדינו לא יזכירו ביום הזיכרון את חבריהם אנו זקוקים לכמעט נס גלוי. הפעם אבל, מדובר בנס עם הרבה יותר סיכוי משהיה לחולמים בקונגרס הציוני הראשון. מדינת ישראל כיום היא כמעט מעצמה.
אנו זקוקים למנהיגות עם תכנית עבודה. מנהיגות שתתווה דרך ותדע לרתום אליה את העם בישראל גם כשהדרך קשה. מנהיגות שתהיה בטוחה בעצמה גם בלי להזכיר איומים קיומיים ולנופף בפחד.
בעיקר כזו שתחלום לקום מזיכרון לעצמאות.
אם תרצו אין זו אגדה.

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…