מגזין

להלל ולהאיר גם בהיעדר

מאת:אורית מרק אטינגר

בשבוע האחרון נתקפנו גל טרור נוסף, ועוד רבים נכוו קשות. הכאב שאוחז את כולנו ביום הפיגוע נשאר עם נפגעי הטרור עד הקבר, מלווה אותם מרגע שהם קמים בבוקר עד לרגע שהם עוצמים את העיניים בלילה. גם רינה אריאל מתמודדת עם אובדן בתה הבכורה הלל הי"ד, והיא מחזקת את כולנו: הכוח להתמודד עם הכאב הזה הוא ההמשכיות!

לפני פחות משבועיים ישבנו כולנו בכל ערב סביב הנרות וחגגנו עם המשפחה את נס החנוכה. רינה אריאל, תושבת קריית ארבע, הביטה בנרות ונזכרה שלפני 16 שנים בדיוק הייתה בהיריון שבו נשאה את בתה הבכורה. ההתרגשות הייתה בשיאה, עוד רגע תהיה לה בת והיא תהפוך לאימא.

הלל נולדה מייד אחרי החג, בחודש טבת. "הלל הדליקה אור נוסף אחרי שמונת נרות החנוכה", מתארת רינה, אם לשלוש, כעת רק שתיים. היא עובדת סוציאלית בתפקידה, מטפלת בפסיכותרפיה ופועלת רבות למען המקדש.

רינה מביטה בנרות מלאת געגועים לבת המיוחדת שהייתה לה. הייתה ואיננה. לפני שנתיים וחצי, ביום חמישי, כ"ד בסיוון תשע"ו, 30 ביוני 2016, נכנס מחבל בן 17 לבית משפחת אריאל בקריית ארבע ורצח את הלל במיטתה. היא הייתה רק בת 13.

הפיגוע חרוט בזיכרוני היטב, כי יום לאחר הירצחה של הלל איבדתי את אבי, מיכאל מרק הי"ד, שנרצח גם הוא בידי מחבלים בפיגוע ירי ליד עתניאל. "הדבר הראשון שעשינו כשקמנו מהשבעה על הלל שלנו היה לבוא למשפחה שלך", מספרת רינה על ביקורה בשבעה שלי על אבא. "הרגשנו שאנחנו חייבים להגיע".

"מהרגע שאיבדנו את הלל החיים שלנו השתנו לבלי היכר. עשינו חישוב מחדש והתחלנו לחיות את חיינו מההתחלה", מתארת רינה. "אחרי שעוברים דברים כאלה הכי קל לשקוע, אבל חייבים למצוא משהו שיחזיק, משהו שייתן סיבה לקום".

צפורה פילץ, אחותה של רינה, תושבת הר הזיתים, מצטרפת אלינו. שתי האחיות החליטו שחייבים להמשיך את הלל בדרך מסוימת. צפורה תכננה תקופה קצרה לפני הפיגוע להפיק ספר לבנות מצווה, ולאחר הפיגוע הרגישה שהכי נכון להוציאו לאור להנצחתה של הלל.

"לפני כל בר מצווה האב והבן יושבים. משננים דרשה, לומדים לקרוא בתורה, יש להם המון אמצעים להתכונן יחד לבר המצווה. לעומת זאת לבנות ואימהות אין אמצעים כאלה", מספרת צפורה, "אז החלטנו לכתוב ספר לאימא ולבת להכנה לבת מצווה, ובו שאלות לדון עליהן יחד, סיפורים ורעיונות לפעילויות חסד".

רינה מוסיפה: "חשבנו להוציא דווקא ספר מהסיבה הפשוטה שהלל קראה המון ואהבה את זה מאוד. כמובן, מעבר לזה הרגשנו שזה באמת נותן מענה, בעיקר אחרי התקופה שלי עם הלל לפני בת המצווה, שהרגשנו שחסר משהו מובנה ומסודר שיעזור לענות על שאלות שעולות לבת בגיל הזה, משהו שיחבר בין האם והבת", היא מסיימת, ומחשבותיה וליבה עם הלל.

שתי הנשים המיוחדות האלה מנחות סדנאות לאימהות ולבנות לקראת בת המצווה. רינה וצפורה מנסות ליצור מצב שכל אם ובתה ידברו על הדברים וילמדו יחד בלי ללכת לסדנאות ולהפעלות, ויתאפשר להן ללמוד בבית. כך יצא לאור הספר 'פרקי הלל'.

"עשינו הרבה דברים להנצחת הלל. הקמנו את סטודיו הלל – מרכז ספורט שבנות לומדות בו לרקוד. שתי אחיותיה של הלל לומדות שם", משתפת רינה בהתרגשות. "גן הלל – גן משחקים בקריית ארבע לעילוי נשמתה. כרם הלל – מרכז מבקרים בבית שלנו. מבקרים מגיעים מכל הארץ בדרכם למערת המכפלה, ואנחנו מארחים אותם ונותנים להם לטעום יינות.

"בתקופה האחרונה אנו עדים לפיגועים קשים מהאויב המוסלמי. כל פיגוע מחזיר אותנו לרגע הקשה שבו הלל נרצחה. עוד משפחה שכולה, עוד כאב. כמה עבודה נדרשת מאיתנו. מצד אחד להילחם ברע ומצד שני להוסיף בעשייה ובטוב".

רינה מספרת על חוסר האונים מול האובדן, ומנגד משתפת בתקומה ובעשייה. "היכולת שלי להיות אקטיבית נותנת לי טעם לקום בבוקר. הרבה דברים משתנים, אבל האפשרות ליצור ולשאוף נותנת כוח. כשאנחנו עושים את הערבים לבנות אני מרגישה שהלל נמצאת איתנו באופן מסוים. לא אופן שאני או כל אימא אחרת הייתה בוחרת בו, אבל אני מרגישה שהלל נוכחת", היא מסיימת בלחש.

הגרון נשנק. כמה אימהות ואבות איבדו את ילדיהם בשנים האחרונות, בשבוע האחרון. כמה כאב וכמה דמעות של הורים שבורים שאיבדו בן רגע את כל עולמם רק משום שהם יהודים.

ציפורה מנסה לחזור ולספר על משהו שמח יותר. "הספר עצמו נפתח בקומיקס של הסיפור של הלל. כמובן, לא סיפור הרצח המזעזע", היא מבהירה מייד, "אלא סיפורה של ילדה בת 12 שיש לה המון שאלות לא פתורות לקראת בת המצווה. הספר מחולק לשנים עשר שערים. בכל שער יש חלק של סיפור, שאלות לאם ולבתה והצעה לפעילות חסד משותפת המותאמת למה שהבת אוהבת לעשות.

"אתן לך דוגמה. הבת שלי אוהבת ליצנות רפואית", מספרת ציפורה, "אז לקחתי אותה לפעילות בבית חולים. נסענו לתל השומר והצטרפנו לקבוצת מתנדבים מקסימה. כשהם הגיעו הבטתי בחולצות שלהם וראיתי את התמונה של מיכי מרק הי"ד, שנרצח יום אחרי הלל הי"ד", מספרת ציפורה, וצמרמורת עוברת בי. המתנדבים שציפורה ובתה הצטרפו אליהם הם המתנדבים של העמותה שהקמתי להנצחת אבא שלי, פעילי עמותת 'אור מיכאל'. אני מתמלאת רגשות מעורבים. מצד אחד זה מרגש וזו זכות גדולה. מנגד, למה כל הטוב שאנחנו עושים נובע מרצח בפיגועים, מאובדן של אהובים?

הספר שמנציח את הלל אינו ספר זיכרון אלא ספר חי שלומדים ממנו, שמוסיף טעם. יש בזה המשכיות של אור. הסיפור של הלל אינו של אדם גדול וצדיק שעשה רבות בחייו, איש של תורה וחסד, אלא סיפורה של ילדה קטנה, תלמידת בית ספר, שעוד לא טעמה טעם חיים. 

אני מביטה על צפורה ועל רינה, חושבת על שבוע עמוס פיגועים והלב מתכווץ. כמה אנחנו נפגעים מהטרור, כמה אנחנו משתדלים להמשיך בחיים, להיות חזקים, להנציח! כמה קל, כמו שרינה אומרת, לשקוע בכאב, וכמה חשוב למצוא סיבות לקום בבוקר.

אני רואה את חוסר האונים מול האובדן, וברור לי שהדרך היחידה להוציא מהזוועה הזאת משהו טוב היא להמשיך את האור. כל אחד עושה זאת בדרך שלו, וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר. רינה וצפורה ממשיכות את הלל בספר, אני ממשיכה את אבא בבתי חולים, וכך, ברוח, אנחנו מנצחים את הטרור!

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

לכתבות נוספות באותה קטגוריה

הימין החדש?

בשקט בשקט בנט ונבחרתו, הלא נבחרת, עברו שמאלה. המפלגה שהתיימרה לשאת את השם “ימינה” הוכיחה עד כמה אנשיה, ובעיקר נבחריה

קרא עוד »

גבולות השיח

ידוע ומוכר הדבר כי לפני בחירות, כל צד של המפה הפוליטית מנסה לשכנע את הציבור בצדקת דרכו, בטוהר כוונותיו ובאמת

קרא עוד »

ההשתלטות של הרש"פ

לצד הבנייה הבלתי חוקית ביו”ש אותה מקדמת הרשות הפלסטינית, פועלת בשטח מערכה אחרת שמותירה את רשויות האכיפה כמעט בלי יכולת

קרא עוד »

פעמיים תפילין

בתקופה האחרונה נושא הנחת התפילין עלה לכותרות. אשתף בשני סיפורים על תפילין בעם ישראל, אחד מרגש מאוד ואחד מצחיק.בערב שבת

קרא עוד »
גמרא עם אצבע

לימוד גמרא

שאלה: איך ניגשים ללמוד דף גמרא לבד? תשובה:שלום לך! נתייחס בקצרה לקשיים המרכזיים בלימוד ולדרכי הלימוד שיעזרו להתקדם.מחסומים: שפת הגמרא

קרא עוד »

ביני לנדאו

אבא ואמאדוד ושרה לנדאו- נתנו לי הכל ובכל כיוון שהלכתי האמינו בי והם תמיד שם בשבילי. קרית ארבע חברוןעיר מולדתי.

קרא עוד »

100 שנים של מאבק

ישבנו לשיחה צפופה עם ד”ר מרדכי קידר – מרצה במחלקות לערבית ומזרח תיכון, והמזרחן ד”ר אדי כהן, שניהם חוקרים במרכז

קרא עוד »
כהנים בברכת כהנים

בקרוביי אקדש

במשך שנים, סעדנו סעודות שבת בחדר האוכל של ישיבת שעלבים, כשבעלי היה ר”מ בישיבה. בטקס נטילת הידיים של הבחורים, היה

קרא עוד »
אגל על הברקס

תקלה בבלמי הרכב

לפני כמה שנים, התייחסנו לאיתור תקלות בנסיעה, לאחר ששמענו בצער עמוק ובזעזוע על התאונה המחרידה בכניסה לטבריה ועל מותם של

קרא עוד »
עטרה גרמן

עטרה גרמן

אבאיהודה גרמן. לא יעזור הגיל ושנות העצמאות, אם קורה משהו הדבר הראשון זה טלפון אליו. השיחה בדרך חזור הביתה בשעות

קרא עוד »
בחורה מביטה בחלון

בוחרת בחיים

החיים שלנו הם מסע ארוך, מסע שיש בו לב ונשמה ואנשים ומשפחה וצער וכאב ושמחות והצלחות ומכשולים וגם הרבה טוב.

קרא עוד »

שליח מהשמיים

יש לי אחיין ששמו איתי שכטר, איתי משחק כדור רגל בליגת העל. איתי אדם מאמין ותמיד בשמחה. בשנת 2014 איתי

קרא עוד »

אביב של אהבת חינם

צעדתי לכותל מוקדם בשבת בבוקר ותהיתי האם יאירו פני המנורה והרחבה תתמלא סוף סוף במתפללים לאחר שבועות של מתח. שמחתי

קרא עוד »
גלילה למעלה