צבאי

למפקד הימ"מ יש היום הרבה כוח להחליט איפה הוא פועל ואיך

שבועות ארוכים של לחימה רציפה בטרור, הובילו את היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור אל חזית החדשות. בשיחה עם מפקד הימ"מ לשעבר, זוהר דביר, ניסינו להבין מה זה אומר להיות לוחם בימ"מ ומה מייחד את היחידה.
דיברנו גם על נעם רז שנהרג בשבוע שעבר: "כשמו כן הוא - נעם"

מפקד הימ"מ לשעבר בראיון מיוחד: "למפקד הימ"מ יש היום הרבה כוח להחליט איפה הוא פועל ואיך"

את ניצב בדימוס זוהר דביר, סמפכ"ל משטרת ישראל עד שנת 2018 ומפקד הימ"מ לשעבר, אני תופס באמצע יום עבודה עמוס ביותר. בקושי הספקנו לדבר. היום הוא מנכ"ל "תור" ליעוץ בטחוני ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. מאז הפרשה החמורה עם יהודה משי-זהב, זוהר עובד גם כפרויקטור של זק"א בכל הקשור לאיתור ולחילוץ. אנחנו מדברים בתקופה לחוצה מאוד כשטרור אסלאמי משתולל ברחבי מדינת ישראל.
מה היא יחידת הימ״מ שעל סמלה כתוב: ׳היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור׳? הימ״מ היא יחידת ההשתלטות הלאומית של מדינת ישראל, כאשר הדבר כולל את כל המצבים האפשריים של תפיסת בני ערובה ושחרורם, מכל האובייקטים שאפשר לדמיין: מבניינים, ממטוסים, מרכבות, ויחד עם השייטת אפילו מכלי שיט. היחידה פועלת בצורה מקצועית ונקייה, בשאיפה לאי-פגיעה או למינימום פגיעה במהלך שחרור בני הערובה. כמובן שהעסק לא פשוט בכלל, מורכב, ודורש מקצועיות גדולה מאוד.
משימה עיקרית נוספת של הימ״מ היא לחימה כנגד פשיעה חמורה, בדגש על עבריינים כבדים וחמושים או על מתבצרים למיניהם – כאלה שמתבצרים עם משפחות ומאיימים לפגוע בהן. גם את זה יודע הימ״מ לעשות במינימום פגיעה, כשמטרתו היא להוציא את המאוים וגם את המאיים מהאירוע, כשהם שלמים.
מבחינת סיכול טרור השאיפה היא לתפוס את המחבלים עוד בטרם הם יוצאים לפגע, וזאת בכל מיני אופנים: כניסה לבית, מצור על הבית, או תיקול בתנועה כמו שהיה בשכם לפני שלושה חודשים – אז חיסלו לוחמי הימ״מ חוליית טרור אסלאמית שביצעה מספר פיגועי ירי בשומרון, או כמו שהיה באירוע חיסול חוליית הטרור בתחילת החודש שעבר בכפר עראבה, שבו נפצעו ארבעה לוחמי ימ״מ, וביניהם סגן-ניצב ש' שנפצע קשה. אל האירוע הזה עוד נחזור בהמשך.
הימ״מ היא יחידה ותיקה שבנויה על אנשי קבע. ביום שישי בשבוע שעבר נהרג בפעילות בג׳נין נעם רז ז״ל, לוחם בן 47 שהניח אחריו אישה ושישה ילדים. נזכיר גם את הלוחם בן ה-49, פסקל אברהמי, שנהרג במתקפת הטרור בגבול מצרים בשנת 2011 והניח אחריו אישה ושלושה ילדים.

לוחמי ימ"מ | צילום: דוברות המשטרה

מפקד הימ"מ, תנ"צ ח', בהצדעה אחרונה לרנ"ג נעם רז ז"ל בהלוויתו השבוע | צילום: דוברות המשטרה

״אנשים שבחרו את המקצוע הזה של להיות לוחם״
לפני כארבע שנים סיים זוהר דביר שירות של 35 שנה במערכת הביטחון. בשנת 1983 התגייס לצה"ל ולאחר שנשר מקורס טייס שובץ בגדוד 12 של גולני. במהלך השנים מילא תפקידי פיקוד בחטיבה החומה והשתחרר ב-1995. כעבור ארבע שנים התגייס למג"ב ושירת כמפקד פלגה (מפל"ג) בימ"מ. ״הייתי מפקד היחידה בתקופת האינתיפאדה השנייה שבין השנים 2007-2001, במשך כל תקופת הפיגועים המטורפת לפני שהקימו את הגדר״, אומר זוהר, ״פעלנו יחד עם השב״כ והיחידות המקצועיות של השב״כ – ובעזרת כל מיני אמצעים טכנולוגיים, איתרנו וסיכלנו את הפיגועים האלה. לפעמים זה נגמר במעצר ולפעמים בחיסול המחבלים, לפי הצורך והאפשרויות״.
בתחילת ינואר 2022 אישרה הממשלה את הצעת ראש הממשלה, נפתלי בנט, והשר לביטחון פנים, עמר בר-לב, להכריז על היחידה המשטרתית המיוחדת – ימ"מ – כיחידה מבצעית-לאומית ללוחמה בטרור. לשם המהלך, הקצה משרד ראש הממשלה כ-10 מיליון שקלים בשנת 2022 לצורך חיזוק יכולות הימ"מ ואמצעיהם, עיבוי המערך הלוחם, הגדלת כוח האדם ושדרוג הכשירות המבצעית, בדגש על אמצעי לחימה ותשתיות האימונים.
מה זה אומר שהימ״מ היא יחידה מבצעית-לאומית ללוחמה בטרור?
״למעשה זה קיים כבר שני עשורים לפחות קודם להחלטה״, מבהיר דביר את החלטת הממשלה. ״למקבלי ההחלטות ברור שאי אפשר לעסוק בטרור על הדרך. ראה ערך סיירת מטכ״ל – שהיא יחידה מכובדת, אך יש לה משימות אחרות גם, ולכן הבינו שאי אפשר לפעול נגד טרור על הדרך, זה לא עובד״.
מה יש באנשי היחידה שמבדיל אותם מיחידות אחרות?
״מדובר באנשים בעלי ניסיון רב, מיומנות וקור רוח, שהיו במאות או באלפי מבצעים, אירועי טרור או אירועים בתחום הפלילי. בגדול אלה אנשים שבחרו את המקצוע הזה של להיות לוחם, כקריירה. לא כולם מגיעים לגיל פנסיה, יש כאלה ששירתו 10 שנים והחליטו לפרוש, ויש רבים שמגיעים לגיל פנסיה – בין אם כלוחמים, ובין אם כאנשי מטה ששומרים על כושר לחימה. גם זה חלק מההוויה של היחידה. אותם אנשי מטה ממשיכים להיות לוחמים גם בהשתתפות בפעילויות וגם באימונים, לכן מדובר ביחידה מנוסה מאוד ומקצועית״.
לדבריו של דביר, ליחידה יתרון גדול נוסף: ״כדי להשיג לוחם ימ״מ אחד אתה צריך לחבר ארבע-חמש יחידות צבאיות. פה הכול בפנים, כלומר: הכלבים של הימ״מ – מקבילים לעוקץ, חבלנים ופורצים – מקבילים ליחידת יהלו״ם, ובניוד – אלה כלי רכב שעוברים שטחים קשים ומוסווים. מותר כבר להגיד שלימ״מ יש גם תת-יחידה של מסתערבים שיודעים לדבר ולפעול בשטח כערבים לכאורה, ולהשיג יתרון טקטי עבור הכוחות. הכול נושם יחד, רוב האלמנטים מחוברים ברמת הצוות, וליתרון הזה אתה לא יכול להגיע בצבא רגיל״.

לאחרונה נשמעת ביקורת על כך שמצרפים את הימ״מ לפעילויות של גדודים לוחמים של צה״ל, כמו מה שראינו בג׳נין בשישי האחרון. הביקורת הזאת מוצדקת?
״ממש לא, ואסביר למה משתי סיבות. אחת – ביחידות הצבאיות יש חבר׳ה נהדרים, אבל לא מנוסים כמו אנשי הימ״מ. לאחר סיום שירותם הקרבי, מורידים את הדרגות ועושים את קורס הלוחמים של הימ״מ, מה גם שלפחות 30% מהם היו קצינים. הסיבה השנייה – הימ״מ מחובר מאוד לשב״כ וליחידות המבצעיות שלו, והם למעשה כמו יחידה אחת וזה יתרון עצום במלחמה בטרור״.

זוהר דביר, סמפכ"ל משטרת ישראל עד שנת 2018 ומפקד הימ"מ לשעבר

זוהר מדגיש נקודה חשובה בנושא: ״כשהימ״מ פועל יחד עם אותן יחידות מבצעיות של השב״כ, זה על יעדים כבדים מאוד של מחבלים, שבדרך כלל המפגש איתם צריך להסתיים בצורה ברורה – במעצר או בנטרול. לכן לוקחים את הטובים ביותר, והכי טובים בעניין הזה – אלה הימ״מ והשב״כ. הימ״מ לא פועל במקומות שהוא לא ראוי שיהיה שם, או במקומות שהוא לא רוצה. למפקד הימ״מ יש היום הרבה כוח להחליט איפה הוא פועל ואיך״. ״לפעמים זה נגמר בצורה לא טובה״

הרבה לוחמים בימ״מ, כמו שכבר הזכרנו, יוצאים לפעילות כשבבית מחכים להם המשפחות, האישה והילדים, אתה מכיר את זה מניסיונך האישי. אנשים ביחידה עושים את זה במשך שנים. איך אפשר להתנתק מהמשפחה?

״יש כאן שילוב של שני דברים. אתה חייב לאהוב את המדינה, להיות אידאליסט ופטריוט, ומצד שני אתה חייב לאהוב את האקשן. אלה הלוחמים שבנויים משני העניינים האלה, הם בחרו את זה. הם לא אותם ילדים מתלהבים שמגיעים לצבא, הם יודעים מה הסכנה של להיות לוחם. אתה גדל ויש לך משפחה כבר ואתה מנסה לשלב את זה, בהחלט לא פשוט. נותנים נשיקה בבוקר לילד, ולפעמים באותו היום נלחמים וחוזרים הביתה כאילו היה עוד יום עבודה. נכון, לפעמים זה נגמר בצורה לא טובה כמו שראינו, זה חלק מהסיכון. יש מספיק מקצועות אחרים שבהם אתה יוצא מהבית ואתה לא יודע אם תחזור. להבדיל גם נהג מונית זה מסוכן. סטטיסטית, למרות רמת הסיכון הגבוהה, הימ״מ לא איבד הרבה לוחמים בפעילות מבצעית בכמעט 50 השנים שבהן הוא קיים, וזה בזכות המקצוענות. בפעילות מבצעית עד היום הימ״מ איבד שישה אנשים״.

״כשמו כן הוא – נעם"

במהלך קרב יריות של לוחמי הימ"מ עם מחבלים חמושים בג'נין, ביום שישי האחרון בשעות הבוקר, נפצע נעם רז באורח קשה ופונה במסוק לבית החולים רמב"ם, ושם נקבע מותו. כאמור, נעם, בן ה-47, נשוי לאפרת ואבא ל-6 ילדים, התגורר ביישוב קידה שבבנימין, והיה בין מקימיו. הוא התגייס לימ"מ בשנת 1999 ובמשך כ-23 שנים היה לוחם, פרמדיק, פורץ וצלף. לאחר מותו הודיעה המשטרה על העלאתו לדרגת רנ"ג, הגבוהה ביותר בדרגות הנגדים.

״נעם היה פקוד שלי. כשהייתי מפקד פלגה בדרגת סנ״צ, התחילה האינתיפאדה השנייה, ונעם בדיוק התחיל קורס לוחמים בימ״מ. המפקד שלו בקורס היה ח׳, מפקד היחידה כיום שהדליק משואה ביום העצמאות. בהמשך נעם היה לוחם בפלגה שלי, אחר כך אני מכיר אותו כבר כמפקד ביחידה. הוא היה תחת פיקודי כמעט שמונה שנים״.

״כל מה שנאמר עליו נכון. היה איש צנוע, מקצוען. אתה הולך ברחוב ואתה לא תדמיין שזה לוחם ימ״מ. הוא נראה כמו איש רגיל וממוצע, אבל עם השנים נוסף עוד נדבך ועוד נדבך – לוחם, פורץ, צלף ופרמדיק. אני אומר פעם נוספת: צניעות הייתה אחד הדברים החזקים שלו. תמיד היה מוכן לעזור, תמיד נעים הליכות, כשמו כן הוא – נעם״.

״תקופת האינתיפאדה הייתה תקופה מטורפת. נוטרלו 180 מחבלים ובערך 600 נוספים נעצרו. זה אומר אינטנסיביות גדולה מאוד בפעילות. לשמחתי לא איבדתי אף לוחם בתקופה ההיא, וזה מראה על המקצועיות. נכון שיש את אי הוודאות ביציאה לקרב, אבל אם הכוח מיומן והתכנון קפדני, אתה מקטין מאוד את הסיכון שמשהו ישתבש. נעם חטף את הכדור בשלב הקיפול, בסוף הפעילות, ממרחק של 250-300 מטר, כדור שפגע בו למרות השכפ״ץ והכול. אתה יודע, אלפי פעילויות מסתיימות בשלום״.

״אלפי מתנדבים שצריך להוריד בפניהם את הכובע״

במהלך כל הראיון נראה שהמשטרה תמיד שם עבור זוהר, נראה שהוא לא באמת פרש מהמשטרה עם סיום תפקידו כסמפכ״ל, ונראה שהמשטרה לא עזבה אותו.

איזה אתגר עומד בפניה בתקופה הזאת שלא קשור ישירות לביטחון?

״משטרת ישראל בתקופה הזאת עובדת בעוצמה מטורפת ובכל כוחה. לפעמים מתסכל אותי שבתוך ההוויה התוססת והנפיצה הזאת, יש כל מיני מגזרים שלא מבינים את גודל השעה ומוסיפים על זה קושי נוסף. זה נכון למגזר הערבי וגם לעיתים למגזר החרדי – עם כל מיני הפגנות שבהן קוראים לשוטרים ׳נאצים׳ וזורקים עליהם טיטולים. ואתה שואל על מה ולמה? בגלל עריק שלא התייצב בלשכת הגיוס בשביל פטור? הוא מושך אחריו רבים מהקיצוניים. אני לא איש דתי, אבל אני קורא בתנ״ך ומכיר אותו לא רע, ואתה מגלה שאפשר גם לעבוד את השם וגם להילחם פיזית לעם ישראל״.

לקראת סיום הראיון עמו אנחנו מדברים על זק"א, שם כאמור הוא משמש כפרויקטור מאז התפוצצות הסיפור עם יהודה משי-זהב. זוהר עוסק בחיבורים עם המשטרה ועם משרדי הממשלה השונים ופועל גם בתמיכה במתנדבים. ״יש אלפי מתנדבים שצריך להוריד בפניהם את הכובע, הם עושים מבחינתם עבודת קודש ומתעסקים בכבוד המת. עושים עבודה פיזית בשטח בתנאים לא תנאים, עבודה שאנשים לא היו מוכנים לעשות אותה אפילו בתשלום. הינה, אפשר לשלב, גם להיות חרדי וגם לעזור לכוחות הביטחון בשטח. זה הזמן לקרוא לכולם להיות חלק, האחדות חשובה. אפשר לסייע מבלי לעבור על הערכים שחשובים לך גם כחרדי, ועם זאת לעשות שירות ברמה הלאומית – בזק״א, בכב״א, במד״א, במשטרה, ואם זה בצבא״.

״במשטרה יש הרבה מאוד חרדים וחרדיות, בדגש על תחום המחשבים. הכרתי ואני מכיר אנשים נפלאים שעושים את עבודתם נאמנה בשילוב מדהים. אפשר וצריך לשלב יותר. אין מה לעשות, זאת ארצנו ואין בלתה, יש לנו מספיק אויבים מבחוץ ולא חסרים אויבים מבפנים. וואלה, בואו נתאחד״.

עוד במדור זה

מנקים אשליות לפסח

מרץ 15, 2023

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

דצמבר 28, 2022

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים את המצוקים והתבשרנו על פטירתו של זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים מאיר דרוקמן זצ״ל. הרב נדבק בנגיף הקורונה בפעם השנייה, מצבו הבריאותי לא היה טוב וכחודש לאחר שחגגו לו יום הולדת 90, הרב נלקח מאיתנו ושב לעולם שכולו טוב. למוחרת יום הפטירה, בעיצומו של ׳זאת חנוכה׳, רבבות מעם ישראל יצאו למרכז שפירא ללוות את הרב למנוחת עולמים. נכחו בה רבים מעם ישראל: תלמידים, בוגרים, חברי כנסת, רבנים ועוד. ההלוויה שודרה כמובן גם בכלי התקשורת השונים לטובת אלו שלא הגיעו.
הרב דרוקמן זצ״ל שימש במספר תפקידים ציבוריים חשובים, ביניהם – ראש ישיבת אור עציון, רב היישוב מרכז שפירא, נשיא איגוד ישיבות ההסדר, ויושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. בעברו, בין היתר, כיהן כחבר כנסת ולאחר מכן כיהן כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. מי שהכיר את הרב ידע שמדובר באישיות רבת פעלים, מלאה באהבת ישראל, שכל כולה למען העם והמדינה.
וכדי להמחיש דבר זה סיפר הרב שמואל אליהו שפעם שאלו את הרב מרדכי אליהו זצ"ל: "איך אפשר לאהוב את כל עם ישראל?", והרב ענה: "זה באמת קשה ולא פשוט. אבל אני מצאתי פתרון: אני אוהב את הרב דרוקמן והוא אוהב את כל ישראל".
״סימניות בכל ספר״
הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה וראש ישיבת ׳עטרת נחמיה׳ בתל אביב, הוא אחד מהאנשים שהכירו את הרב ושראה מקרוב את גדולתו. הרב מיכה כיהן כר״מ בישיבת ההסדר אור עציון וזכה לעבוד עם הרב דרוקמן כתשע שנים. שוחחנו עם הרב הלוי כאשר היה בדרכו ללוויית הרב זצ״ל, והרב שיתף אותנו במעט מגדולת הרב רגע לפני שנפרד ממנו במסע הלוויה.
״הקשר שלי עם הרב דרוקמן החל עוד כשהייתי נער, לפני כ-45 שנים, בתל אביב״, משתף הרב מיכה. ״הרב דרוקמן היה מגיע לשלוחה של מכון מאיר בתל אביב להעביר שיעורים. היו מגיעים מספר לא קטן של נערים, ביניהם אני, ואפשר לומר בפה מלא שהרב עיצב את האישיות שלנו. הוא הפיח רוח של תורה ושל אמונה גדולה. אני זוכר שבשיעורים הרב היה עם הרבה מאוד ספרים, ועם סימניות בכל ספר. הוא היה קורא פסקאות מספרים שונים החל מהתנ״ך, דרך מדרשים וכלה בכל ספרי הרב (קוק) זצ״ל, מדייק במילים הכתובות. היה מדהים לראות תלמיד חכם שמוסר שיעורי תורה בכל רחבי הארץ ומפיץ את התורה הגואלת – תורת הרב צבי יהודה זצ״ל״.
כאמור, הרב מיכה הלוי היה ר״מ בישיבת אור עציון, בזמן שהרב דרוקמן היה במקביל גם ראש הישיבה וגם חבר כנסת: ״אפילו בימים עמוסים שהיו לרב מחוץ לישיבה, הוא לא ויתר והיה מגיע להעביר שיעורים רבים בשעות הלילה המאוחרות לכלל תלמידי הישיבה – החל משיעור א ועד שיעורי ח ובוגרי הישיבה שבאו לשיעור פעם בשבוע. לעניות דעתי הרב העביר עשרות שיעורים בשבוע על אף היותו עסוק בצורכי ציבור, ולכן הוא דמות מרכזית בלימוד התורה של התלמידים ולא רק בעיצוב אישיותם״.

״התייחס לכל אדם כאות בתורה״
איך זה לעבוד עם הרב דרוקמן?
״צריך לדעת שפגישה או שיחת טלפון עם הרב יכולה להתקיים בכל שעה מתוך 24 השעות שיש ביממה. ותמיד בשיחה הרב חד ונמצא בעירנות מוחלטת. למרות כל העיסוקים הרבים שהרב עוסק בהם במקביל – כשאתה מדבר איתו על נושא מסוים הוא ממוקד מאוד באותו עניין כאילו זה הדבר היחיד שכרגע קיים. זה לא ייאמן. הרב נותן את אותו מיקוד גם לעיסוק בבעיה של תלמיד מסוים וגם לעיסוק בעניין ציבורי ברומו של עולם. זה מיוחד וייחודי מאוד״.
ממה זה נובע?
״אני חושב שבראש ובראשונה זה נובע מהתפיסה התורנית שבו, מהתורה שלו. דהיינו, הרב דרוקמן חי את הפסקאות באהבת ישראל שכתובים בספר ׳אורות׳. שם כתוב שאהבת ישראל זה מקצוע גדול בתורה. כלומר, ׳ואהבת לרעך כמוך ואידך זיל גמור׳, זה כל התורה כולה. יש שישים ריבוא אותיות בתורה, וכל אחד הוא אות בתורה. הרב דרוקמן התייחס לכל אדם כאות בתורה. וזה בא מתוך תפיסה של תורה, זה ממש לחיות את אותה פסקה ב׳אורות׳. והכול נובע מהיחס לכלל ישראל, כמו שהפסקאות שם ממשיכות ואומרות שהסנגוריה על ישראל לא תסמא את עינינו לראות את מומיה, ואף על פי כן כולך יפה רעייתי ומום אין בך. דהיינו, להגדיר שכל חולשות וחסרונות שיש בחלק מעם ישראל זה מום עובר, אך כאשר מסתכלים על הכלל, אין מום – ׳כולך יפה רעייתי׳. לאור זאת הרב התייחס ואהב כל אחד״.
השנים הרבות במחיצת הרב דרוקמן זצ״ל השאירו אצל הרב מיכה גם זיכרונות רבים. ״הרמי״ם היו מגיעים מטעם הישיבה לבקר את התלמידים בבסיסים כששירתו בצבא, וגם הרב דרוקמן היה מצטרף. זכור לי אישית פעם או פעמיים שכשהייתה אי הבנה בין חייל לבין מפקד לגבי עניין דתי, הרב היה יודע מצד אחד שהמפקד טועה, ומצד שני שצריך לשמוע בקול המפקד. הרב חינך את התלמידים שיש חובה לציית לדברי המפקד ומצד שני בנקודות מסוימות מאוד שאינן מלמדות על הכלל של משמעת למפקד יש לעמוד על שלהם. כמובן, ׳שלהם׳, הכוונה למה שהתורה אומרת.
אני חושב שכל צמרת צה״ל ראתה את הדברים הללו ברב. מה שלהרבה אנשים זה ׳או-או׳, אצל הרב זה היה מורכבות של עולם אחד״.
״המשפחה הייתה שותפה מלאה״
עם הרב הלוי אנחנו משוחחים בזמן הנסיעה ללוייתו של זקן רבני הציונות הדתית, והרב הלוי אמור כי על הרב דרוקמן צריך לומר את הפסוק ״אבד חסיד מן הארץ, וישר באדם אין״ (מיכה ז, ב). ״הפסוק הזה מלווה אותי בדרך. פירושו של דבר שהרב היה בתורתו חסיד גדול. כל תורתו היא חסד עִם עַם ישראל, ועל זה ׳אבד חסיד׳. בתורה הזאת הוא קירב רבים – גם קירוב ממש וגם קירוב שרבים העריכו ולא זלזלו בתורה בזכות הרב, וזה ׳וישר באדם אין׳ – בעיני בני אדם הרב היה אדם ישר״.
הרב דרוקמן כיהן ושימש בהמון תפקידים במהלך שנותיו ופעילותו הציבורית, כיצד אדם אחד יכול לעשות כל כך הרבה? להספיק כל כך הרבה.
״אין לי ספק שמדובר בסייעתא דשמיא עצומה, שהיא מעבר לטבע. אין לי מילה אחרת. כמובן שהסי1ףיעתא דשמיא הזו מגיעה לאדם שכל כולו מסירות נפש לכלל ישראל. לעבוד במשך שעות רבות ביממה ובקושי לעלות לישון על המיטה זה על טבעי. אני חושב שבמשך שנים רבות המושב של הרב ברכב היה על מצב שכיבה והרב היה ישן בדרכים בין מקום למקום (היה לו נהג, מ״ט). בשאר הזמן הרב היה חוזר לביתו, יכול להיות אפילו בשעה שתיים בלילה, והיה לומד תורה, עונה לטלפונים וקובע פגישות״.

ומשפחתיות הייתה נכנסת בלו״ז?
״אני חושב שכן״, משיב הרב הלוי. ״את זה צריך לשאול את בני המשפחה של הרב. זה נכון שאת כל סעודות השבת היה עושה עם הישיבה, והמשפחה הייתה מצטרפת אליו. המשפחה הייתה שותפה מלאה לחיי הציבוריות שלו״.
האם יש נקודת תפנית בחייו של הרב דרוקמן שבה נהייה לרב גדול ומוכר בציונות הדתית? ניתן להצביע על משהו מסוים שהוביל לדבר?
״אני חושב שזה קרה עוד לפני היותו מפורסם כחבר כנסת. לא מדובר בתפנית מסוימת אלא פשוט מעשיו ותורתו הפכו אותו למי שהוא, עוד במסעות לימוד התורה וההתעסקות הכללית בכלל״.
״אותה החיבה״
מתי הייתה הפגישה האחרונה שלך עם הרב?
״הפגישה האחרונה שלי עם הרב הייתה לפני כחודש בהכתרת הרב דרור טוויל, רבה של שדרות. הוא חיבק ונישק אותי, כמו בכל פעם שנכנסתי אליו. החיבה היתרה שהייתה לרב לכל אחד, אמירת השלום שלו מגיעה לצד יחס כל כך גדול. לכל אחד, מילדים ועד לשר גדול בישראל, הייתה אותה החיבה. פשוט מדהים!״.
לסיום אנחנו מבקשים מהרב מיכה לשתף אותנו בזיכרון מיוחד מהרב דרוקמן. ״אני יודע לומר כר״מ, שבמסיבות חנוכה עם כלל תלמידי הישיבה, התלמידים דיברו והשמיעו את דעותיהם וגם היה נהוג לקיים פולמוס דעות בין הר״מים, ואני ממש זוכר שהרב היה קשוב מאוד. בסוף הדיונים, הרב היה אומר מילים בודדות אחרונות, ובתמצית מדויקת הצליח הרב לומר את המסר שרצה להעביר, לאחר כשלוש שעות של הקשבה! לא נתפס!״.
באופן אישי, מה הכי יחסר לרב מיכה מהרב דרוקמן זצ״ל?
״אהבת ישראל המאוד מיוחדת שלו וחיבורו לכלל העם. הרב היה אומן וידע להוביל את כולם באיזון נכון. אני חושב שאיבדנו מנהיג שהצליח לאזן ולחבר את כל הקצוות כולם, ואת הרוח הזו של הרב חייבים להמשיך״.

את המציאות הזאת צריך לשנות

דצמבר 21, 2022

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים, בין אם המפלגות השונות הגיעו להסכמות, ובין אם לאו. בכל מקרה, אחת הנקודות השנויות במחלוקות שעליה עוד נשמע במהלך השנים הקרובות היא סעיף הנכד בחוק השבות.
"תוצאות הבחירות בישראל וחזרתן של מפלגות הימין להרכיב את הקואליציה מייצרות רחשים ורעשים בקרב יהדות התפוצות. תלוי כמובן באלו מדינות, למשל בקהילות הגדולות כמו צפון אמריקה או אנגליה – מנהיגי הקהילות הם בעלי עמדות ליברליות יותר מאשר בישראל, וזה מייצר מצד אחד חשש ומצד שני ציפייה ורצון ללמוד לאן תלך הממשלה הקרובה", כך מסביר במבט רחב עו"ד נריה מאיר, יו"ר המחלקה לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית, את העניין סביב סעיף הנכד שבימים אלה תופס חלק לא קטן בסדר היום הציבורי.
תחילה צריך להבין מהו סעיף הנכד – על פי סעיף 4א(א) לחוק השבות תש"י-1950, "הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות… מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון". בעוד שעל פי ההלכה כדי להיחשב יהודי אדם צריך להיוולד לאם יהודייה או להתגייר, חוק השבות מקנה זכויות גם למי שאביו הוא יהודי, למי שסבו יהודי, ואפילו לבני זוגם. נתונים שפורסמו על ידי הכנסת רק לאחרונה, מגלים כי בשנת 2020 כ-72% מהעולים מכוח סעיף זה שנוסף לחוק בשנת 1970 – אינם יהודים.
ביהדות התפוצות מנסים להבין מה קורה
נריה אומר כי תפקידם במוסדות הלאומיים להתמקד בשני כיוונים. "בצד הפנימי, חשוב שהממשלה שלנו, המפלגה שלי – הליכוד, תאייש גם את משרד התפוצות. לעבוד יותר על חיזוק הקשרים עם יהדות התפוצות ולהיות בקשר מתמיד. אבל, אנחנו אומרים את זה גם החוצה – התפקיד שלנו במוסדות הלאומיים להגיד ליהדות התפוצות: "הדעות בישראל יכולות להתחלף, גם הממשלות – אבל חשוב מאוד שהקשר לישראל ולציונות יהיה מעל השאלה מי מכהן ובאיזה תפקיד׳.
לגבי חוק השבות – אין ספק שאם ממשלת בנט-לפיד הייתה עושה את זה לפני חצי שנה-שנה זה היה עובר קל יותר מהבחינה הזאת. המציאות היא שהחוק עולה ומתפרסם עכשיו, יחד עם הדרישות של המפלגות הדתיות והחרדיות, ולא מהצד של הליכוד – אז מבחינת האווירה זה מייצר ביהדות התפוצות שאלות בניסיון להבין מה קורה".
לא בטוח שהנושא הזה הטריד פחות את ממשלת בנט-לפיד, אלא שמבחינתם עדיף היה לא לגעת בו כי המפלגות שהרכיבו את הממשלה לא הסכימו בנושא הזה. דווקא עכשיו בקואליציה החדשה יכולה להיות לכאורה הסכמה רחבה יותר.
"צריך להגיד ביושר שזה לא עלה ב-30 השנים האחרונות. קרו פה שני דברים: קודם כול, הקואליציה החדשה הומוגנית, דתית ושמרנית יותר. אז בין המרכיבים שלה יש הסכמה רחבה יותר בנושא הזה וזהות משותפת, למעט חלקים מסוימים בליכוד, כאשר חלק מאותם חלקים הוא ראש הממשלה".
"מה שקרה פה בעצם ב-20 השנים האחרונות זה שאנחנו רואים ש-70% מהעולים שמגיעים מחבר העמים, שזה המרכיב המשמעותי בעלייה לישראל – לא יהודים לפי ההלכה".
אין מדובר רק בנוגע ליהודים שלא על פי ההלכה, ועל כך מרחיב נריה: "קו ההגנה נפרץ. גם היום לפי הזרמים הליברליים ביותר שאנחנו בקשר איתם, התנועה הקונסרבטיבית והתנועה הרפורמית בארצות הברית, על פי העקרונות שלהן מי שהוא דור ראשון ושני נחשב ליהודי. זאת אומרת, גם מי שנשואים ליהודים יכולים להגיע לישראל על פי חוק השבות, כך לפי אותן תנועות. בנוסף לכך, גם אם אתה בן לאב או לאם יהודייה, שזה כמובן רחב יותר מהתפיסה האורתודוכסית, גם אצלם יהודי לא נחשב מי שהוא נכד לסבא יהודי. וכאן מדינת ישראל מכוח חוק השבות והתיקון שנעשה, ובעיקר מכוח המציאות של 20 השנים האחרונות, בעצם מעלה לפה הרבה מאוד אנשים ונותנת להם זכויות מלאות של עולים, למרות שהם במעגל הרבה יותר רחוק מאשר כל הזרמים הכי ליברליים שקיימים בעם היהודי".

"הם מגיעים כטרמפיסטים"

בסוף השבוע שעבר פורסם על ידי עיתונאי ynet, קובי נחשוני, כי בליכוד פועלים לפשרה בנושא חוק השבות. מאיר: "ההצעה שלנו הייתה להתיישר לקו ההגנה הכי שמאלי. בסעיף הנכד צריך לייצר תיקונים, לבטל אותו בצורה מעודנת יותר".

"מצד אחד מי שדואג לזהות היהודית של המדינה לא יכול להשאיר את המצב כפי שהוא. אנחנו מביאים הרבה מאוד אנשים שאין להם שום קשר לזהות הציונית ובוודאי שלא לזהות היהודית, ההלכתית. הם מגיעים כטרמפיסטים, לוקחים זכויות עולים, סל קליטה, ואז עוברים למדינות אחרות או נשארים פה בישראל. לכן את המציאות הזאת צריך לשנות. מצד שני אנחנו כן קשובים לדאגה שנשמעת בקרב ארגונים מקהילות יהודיות ברחבי העולם, כאילו יש פה הורדת מסך".

לכן, ההצעה של עו"ד נריה מאיר מבקשת לאפשר לאותו נכד מהמעגל שלישי, להגיע לישראל כתושב ולא כעולה. "המשמעות של ההצעה הזאת היא שהוא יכול לחיות כאן בישראל, ומנגד הוא לא זכאי להטבות עלִייה. זה משמעותי, כי לכל אדם זו הוצאה של עשרות אלפי שקלים, ולמשפחה זה יכול להגיע גם ל-80-90 אלף שקלים. בנוסף הוא לא יכול להצביע בבחירות – כמו שמופיע בחוק בהבדל שבין תושב לבין עולה. זה אמור לצמצם את הבעיה, זה לא יסגור אותה הרמטית, לא יעצור אותה בבת אחת, אבל זאת פשרה שבעצם נותנת מקום לכל הקולות".

"יחד עם זה", ממשיך ומסביר עו"ד מאיר, "אנחנו חושבים שמי שיגיע לפה ויראה מחויבות וירצה להתגייר בבוא היום, אז צריך להקל עליו בגיור כמה שאפשר, בגבולות ההלכה כמובן. ולאפשר לו אחרי כמה שנים שהוא תושב ורוצה להיות חלק מעם ישראל ולהתגייר – אז לקבל הטבות של עולה".

מה בעצם מפריע כל כך ליהדות התפוצות בסעיף הנכד? אם ההתבוללות לא מטרידה, למה סעיף הנכד הוביל אותם להזדעק?

"אני אוסיף על השאלה שלך – מי שמשמיע על זה את קול הזעקה לכאורה זו יהדות ארצות הברית שזה לא רלוונטי אליה. אין נכד של יהודי ארצות הברית שרוצה לעלות לישראל, רק 5%, זה משפיע בעיקר על מי שמגיע מחבר העמים".

כי טוב להם שם ב׳סיר הבשר׳?

"אני רוצה ללמד זכות על הנקודה הזאת. הסיבה שסעיף הנכד מפריע ליהדות הברית למרות שזה נוגע בה פחות, היא משני חששות מרכזיים: אחד, שקשור גם לחשש פנימי פה בארץ – חוק השבות היה בטאבו עד עכשיו, לא נגעו בו כי שאלת ׳מיהו יהודי׳ היא השאלה הכי נפיצה פה והיא נוגעת בנימים הכי רגישים של החברה הישראלית ובקשר שלנו עם יהדות התפוצות. החשש שלהם הוא שברגע שיגעו בדבר הזה הוא ייפתח ויגיע לתיקון. למשל, השוואה של חוק השבות לפי ההלכה שאומרת שזכאי לעלות לישראל רק מי שאימו יהודייה. נניח שזה החשש שלהם – זה ממש מייצר עליהם כליה, הם לא נמצאים במקום הזה ולכן זה משמעותי עבור הרפורמים והקונסרבטיביים".

"דבר שני, הם אומרים, ׳אנחנו רואים את זה הצעד הזה כחלק ממהלך שבו אתם מצרים את רגלינו׳, כי גם סוגית הגיור קשורה לחוק השבות. מבחינתם האש מתקרבת לתפיסות העולם שלהם, ולכן הם מבקשים שלא לגעת בחוק. יש הרבה חששות. העניין הוא שעד שמוקמת ממשלה יש הרבה דעות באוויר. מבחוץ נראה שהכול יתקיים, בדינמיקה הפנימית אנחנו יודעים שלא כל סעיף שמדברים עליו בחדשות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים יקרה גם בפועל".

עו"ד נריה מאיר, יו"ר המחלקה לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית

"אני גר בשומרון ואני לא מסתיר את זה"

עד לאמצע השנה שעברה ובמשך שמונה שנים כיהן עו"ד נריה מאיר (42) בתפקיד מנכ"ל ההנהגה העולמית של בית"ר, וכיום הוא חבר הנהלת ההסתדרות הציונית מטעם תנועת הליכוד. את התמחותו המשפטית עשה במחלקת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי). הוא סרן (מיל׳) בחטיבת צנחנים מובחרת, נשוי ואב לחמישה, תושב רחלים שבשומרון, ואיש ההתיישבות הראשון שמכהן בתפקיד ראש המחלקה לתפוצות.

חוק השבות נוגע בעבודה שלך ביום-יום? "במחלקה לפעילות ציונית בתפוצות בהסתדרות הציונות העולמית אנחנו עובדים בכל השנה בהרבה מאוד קהילות יהודיות ברחבי העולם, בכדי לחבר אותן לישראל ולייצר זיקה ציונית בינן לבין ישראל. שבני הקהילות יבינו, ירגישו ויחיו שישראל היא חלק מהזהות היהודית שלהם. יהודי שמגיע לכל קהילה יהודית ברחבי העולם, אם חשובה לו היהדות שלו – ישראל צריכה להיות חלק מהתמונה – בזה אנחנו מתעסקים. כמובן שכל נושא שקשור לזהות יהודית ולחוקים שנעשים בישראל וקשורים לדבר הזה, אני חושב שזה נוגע בהם בצורה מאוד משמעותית, ויש בזה דבר טוב. זה אומר שאכפת להם ושהם רואים את עצמם חלק, וגם כשאנשים חרדים מדבר מסוים זה אומר שהם שייכים אליו".

"אנחנו מודאגים מאלה שפחות ופחות שייכים ורואים את התפקיד שלנו בלחבר דווקא אותם. דבר אחד, לחבר את הרחוקים. הדבר השני, גם אלה שמרגישים קשורים אלינו לראות שהחששות שלהם לא גורמים להם להתרחק".

נריה מדגיש כי תפיסת העולם של המחלקה היא ציונית. "אני גר בשומרון ואני לא מסתיר את זה. אנחנו מנסים מצד אחד לומר את תפיסות העולם שלנו בצורה ברורה מאוד, ומצד שני כל הזמן להיות קשובים, להושיט את היד וגם לדעת לשמוע דברים שפחות מקובלים עלינו".

כחלק מתפקידו עובד נריה עם פדרציות יהודיות ברחבי ארצות הברית בתוכניות שהם בנו יחד, ומי שמרכיב שם את תפקידי מנהלי החינוך, בדרך כלל משתייכים לתנועה הרפורמית: " אין לנו את הפריווילגיה בישראל לבחור עם מי לעבוד ועם מי לא. אנחנו בימין צריכים להראות דוגמה שאנחנו מסוגלים לעבוד עם כל הזרמים ולהתעלות מעל הוויכוחים ולייצר כמה שיותר גשרים לישראל. זה מה שאנחנו מנסים לעשות כל השנה, וזה מתחדד בנקודות מחלוקת כמו בימים אלה".

יש התעניינות ביהדות ובישראל בדור השני ובדור השלישי בקהילות המתבוללות?

"כן אבל זה משתנה מאוד בין מקומות בעולם. במקומות בעלי אטמוספרה ציונית גבוהה יותר, כמו דרום אמריקה או צרפת, שם לא תמיד יש קשר בין הסטטוס שלך מבחינת יהדות לבין הקשר שלך לישראל. זאת אומרת, יכול להיות חצי יהודים שהאבא שלהם יהודי והאימא לא, אבל מכיוון שגדלו בתנועת נוער אז הקשר שלהם לישראל וגם ליהדות יכול להיות חזק. מנגד, יש יהודים על פי ההלכה אבל הם רחוקים מישראל".

מאיר מוסיף שיש תופעה שהולכת ומתגברת בקרב הדור הצעיר של התרחקות מיהדות והיא משפיעה כמובן גם על התרחקות מישראל. באותו נושא הוא אומר לקראת סיום: "אנחנו חיים בדור אינדיווידואליסטי מאוד. זיכרון השואה הולך ומתעמעם, אלה האזורים שאנחנו רוצים לפעול בהם וכמה שיותר לקרב, ליהדות או לישראל, כל אחד לפי מה שמתאים לו".

עו"ד מאיר מסכם את הנושא: "אנחנו מגיעים מצד אחד מתפיסת עולם ומתוך הבנה שצריך לעבוד ביחד עם התפוצות ולזכור כי ׳אנשים אחים אנחנו׳. מצד שני, אנחנו לא יודעים מה יהיה עם חוק השבות ואיך הוא ייראה. צריך לעשות את זה עם אוזן כרויה ליהדות התפוצות ומנגד גם להסתכל על הזהות היהודית והציונית של המדינה, וללכת עם זה בצעדים מדודים אבל בבטחה".