מפקד הימ"מ לשעבר בראיון מיוחד: "למפקד הימ"מ יש היום הרבה כוח להחליט איפה הוא פועל ואיך"
את ניצב בדימוס זוהר דביר, סמפכ"ל משטרת ישראל עד שנת 2018 ומפקד הימ"מ לשעבר, אני תופס באמצע יום עבודה עמוס ביותר. בקושי הספקנו לדבר. היום הוא מנכ"ל "תור" ליעוץ בטחוני ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. מאז הפרשה החמורה עם יהודה משי-זהב, זוהר עובד גם כפרויקטור של זק"א בכל הקשור לאיתור ולחילוץ. אנחנו מדברים בתקופה לחוצה מאוד כשטרור אסלאמי משתולל ברחבי מדינת ישראל.
מה היא יחידת הימ״מ שעל סמלה כתוב: ׳היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור׳? הימ״מ היא יחידת ההשתלטות הלאומית של מדינת ישראל, כאשר הדבר כולל את כל המצבים האפשריים של תפיסת בני ערובה ושחרורם, מכל האובייקטים שאפשר לדמיין: מבניינים, ממטוסים, מרכבות, ויחד עם השייטת אפילו מכלי שיט. היחידה פועלת בצורה מקצועית ונקייה, בשאיפה לאי-פגיעה או למינימום פגיעה במהלך שחרור בני הערובה. כמובן שהעסק לא פשוט בכלל, מורכב, ודורש מקצועיות גדולה מאוד.
משימה עיקרית נוספת של הימ״מ היא לחימה כנגד פשיעה חמורה, בדגש על עבריינים כבדים וחמושים או על מתבצרים למיניהם – כאלה שמתבצרים עם משפחות ומאיימים לפגוע בהן. גם את זה יודע הימ״מ לעשות במינימום פגיעה, כשמטרתו היא להוציא את המאוים וגם את המאיים מהאירוע, כשהם שלמים.
מבחינת סיכול טרור השאיפה היא לתפוס את המחבלים עוד בטרם הם יוצאים לפגע, וזאת בכל מיני אופנים: כניסה לבית, מצור על הבית, או תיקול בתנועה כמו שהיה בשכם לפני שלושה חודשים – אז חיסלו לוחמי הימ״מ חוליית טרור אסלאמית שביצעה מספר פיגועי ירי בשומרון, או כמו שהיה באירוע חיסול חוליית הטרור בתחילת החודש שעבר בכפר עראבה, שבו נפצעו ארבעה לוחמי ימ״מ, וביניהם סגן-ניצב ש' שנפצע קשה. אל האירוע הזה עוד נחזור בהמשך.
הימ״מ היא יחידה ותיקה שבנויה על אנשי קבע. ביום שישי בשבוע שעבר נהרג בפעילות בג׳נין נעם רז ז״ל, לוחם בן 47 שהניח אחריו אישה ושישה ילדים. נזכיר גם את הלוחם בן ה-49, פסקל אברהמי, שנהרג במתקפת הטרור בגבול מצרים בשנת 2011 והניח אחריו אישה ושלושה ילדים.
לוחמי ימ"מ | צילום: דוברות המשטרה
מפקד הימ"מ, תנ"צ ח', בהצדעה אחרונה לרנ"ג נעם רז ז"ל בהלוויתו השבוע | צילום: דוברות המשטרה
״אנשים שבחרו את המקצוע הזה של להיות לוחם״
לפני כארבע שנים סיים זוהר דביר שירות של 35 שנה במערכת הביטחון. בשנת 1983 התגייס לצה"ל ולאחר שנשר מקורס טייס שובץ בגדוד 12 של גולני. במהלך השנים מילא תפקידי פיקוד בחטיבה החומה והשתחרר ב-1995. כעבור ארבע שנים התגייס למג"ב ושירת כמפקד פלגה (מפל"ג) בימ"מ. ״הייתי מפקד היחידה בתקופת האינתיפאדה השנייה שבין השנים 2007-2001, במשך כל תקופת הפיגועים המטורפת לפני שהקימו את הגדר״, אומר זוהר, ״פעלנו יחד עם השב״כ והיחידות המקצועיות של השב״כ – ובעזרת כל מיני אמצעים טכנולוגיים, איתרנו וסיכלנו את הפיגועים האלה. לפעמים זה נגמר במעצר ולפעמים בחיסול המחבלים, לפי הצורך והאפשרויות״.
בתחילת ינואר 2022 אישרה הממשלה את הצעת ראש הממשלה, נפתלי בנט, והשר לביטחון פנים, עמר בר-לב, להכריז על היחידה המשטרתית המיוחדת – ימ"מ – כיחידה מבצעית-לאומית ללוחמה בטרור. לשם המהלך, הקצה משרד ראש הממשלה כ-10 מיליון שקלים בשנת 2022 לצורך חיזוק יכולות הימ"מ ואמצעיהם, עיבוי המערך הלוחם, הגדלת כוח האדם ושדרוג הכשירות המבצעית, בדגש על אמצעי לחימה ותשתיות האימונים.
מה זה אומר שהימ״מ היא יחידה מבצעית-לאומית ללוחמה בטרור?
״למעשה זה קיים כבר שני עשורים לפחות קודם להחלטה״, מבהיר דביר את החלטת הממשלה. ״למקבלי ההחלטות ברור שאי אפשר לעסוק בטרור על הדרך. ראה ערך סיירת מטכ״ל – שהיא יחידה מכובדת, אך יש לה משימות אחרות גם, ולכן הבינו שאי אפשר לפעול נגד טרור על הדרך, זה לא עובד״.
מה יש באנשי היחידה שמבדיל אותם מיחידות אחרות?
״מדובר באנשים בעלי ניסיון רב, מיומנות וקור רוח, שהיו במאות או באלפי מבצעים, אירועי טרור או אירועים בתחום הפלילי. בגדול אלה אנשים שבחרו את המקצוע הזה של להיות לוחם, כקריירה. לא כולם מגיעים לגיל פנסיה, יש כאלה ששירתו 10 שנים והחליטו לפרוש, ויש רבים שמגיעים לגיל פנסיה – בין אם כלוחמים, ובין אם כאנשי מטה ששומרים על כושר לחימה. גם זה חלק מההוויה של היחידה. אותם אנשי מטה ממשיכים להיות לוחמים גם בהשתתפות בפעילויות וגם באימונים, לכן מדובר ביחידה מנוסה מאוד ומקצועית״.
לדבריו של דביר, ליחידה יתרון גדול נוסף: ״כדי להשיג לוחם ימ״מ אחד אתה צריך לחבר ארבע-חמש יחידות צבאיות. פה הכול בפנים, כלומר: הכלבים של הימ״מ – מקבילים לעוקץ, חבלנים ופורצים – מקבילים ליחידת יהלו״ם, ובניוד – אלה כלי רכב שעוברים שטחים קשים ומוסווים. מותר כבר להגיד שלימ״מ יש גם תת-יחידה של מסתערבים שיודעים לדבר ולפעול בשטח כערבים לכאורה, ולהשיג יתרון טקטי עבור הכוחות. הכול נושם יחד, רוב האלמנטים מחוברים ברמת הצוות, וליתרון הזה אתה לא יכול להגיע בצבא רגיל״.
לאחרונה נשמעת ביקורת על כך שמצרפים את הימ״מ לפעילויות של גדודים לוחמים של צה״ל, כמו מה שראינו בג׳נין בשישי האחרון. הביקורת הזאת מוצדקת?
״ממש לא, ואסביר למה משתי סיבות. אחת – ביחידות הצבאיות יש חבר׳ה נהדרים, אבל לא מנוסים כמו אנשי הימ״מ. לאחר סיום שירותם הקרבי, מורידים את הדרגות ועושים את קורס הלוחמים של הימ״מ, מה גם שלפחות 30% מהם היו קצינים. הסיבה השנייה – הימ״מ מחובר מאוד לשב״כ וליחידות המבצעיות שלו, והם למעשה כמו יחידה אחת וזה יתרון עצום במלחמה בטרור״.
זוהר דביר, סמפכ"ל משטרת ישראל עד שנת 2018 ומפקד הימ"מ לשעבר
זוהר מדגיש נקודה חשובה בנושא: ״כשהימ״מ פועל יחד עם אותן יחידות מבצעיות של השב״כ, זה על יעדים כבדים מאוד של מחבלים, שבדרך כלל המפגש איתם צריך להסתיים בצורה ברורה – במעצר או בנטרול. לכן לוקחים את הטובים ביותר, והכי טובים בעניין הזה – אלה הימ״מ והשב״כ. הימ״מ לא פועל במקומות שהוא לא ראוי שיהיה שם, או במקומות שהוא לא רוצה. למפקד הימ״מ יש היום הרבה כוח להחליט איפה הוא פועל ואיך״. ״לפעמים זה נגמר בצורה לא טובה״
הרבה לוחמים בימ״מ, כמו שכבר הזכרנו, יוצאים לפעילות כשבבית מחכים להם המשפחות, האישה והילדים, אתה מכיר את זה מניסיונך האישי. אנשים ביחידה עושים את זה במשך שנים. איך אפשר להתנתק מהמשפחה?
״יש כאן שילוב של שני דברים. אתה חייב לאהוב את המדינה, להיות אידאליסט ופטריוט, ומצד שני אתה חייב לאהוב את האקשן. אלה הלוחמים שבנויים משני העניינים האלה, הם בחרו את זה. הם לא אותם ילדים מתלהבים שמגיעים לצבא, הם יודעים מה הסכנה של להיות לוחם. אתה גדל ויש לך משפחה כבר ואתה מנסה לשלב את זה, בהחלט לא פשוט. נותנים נשיקה בבוקר לילד, ולפעמים באותו היום נלחמים וחוזרים הביתה כאילו היה עוד יום עבודה. נכון, לפעמים זה נגמר בצורה לא טובה כמו שראינו, זה חלק מהסיכון. יש מספיק מקצועות אחרים שבהם אתה יוצא מהבית ואתה לא יודע אם תחזור. להבדיל גם נהג מונית זה מסוכן. סטטיסטית, למרות רמת הסיכון הגבוהה, הימ״מ לא איבד הרבה לוחמים בפעילות מבצעית בכמעט 50 השנים שבהן הוא קיים, וזה בזכות המקצוענות. בפעילות מבצעית עד היום הימ״מ איבד שישה אנשים״.
״כשמו כן הוא – נעם"
במהלך קרב יריות של לוחמי הימ"מ עם מחבלים חמושים בג'נין, ביום שישי האחרון בשעות הבוקר, נפצע נעם רז באורח קשה ופונה במסוק לבית החולים רמב"ם, ושם נקבע מותו. כאמור, נעם, בן ה-47, נשוי לאפרת ואבא ל-6 ילדים, התגורר ביישוב קידה שבבנימין, והיה בין מקימיו. הוא התגייס לימ"מ בשנת 1999 ובמשך כ-23 שנים היה לוחם, פרמדיק, פורץ וצלף. לאחר מותו הודיעה המשטרה על העלאתו לדרגת רנ"ג, הגבוהה ביותר בדרגות הנגדים.
״נעם היה פקוד שלי. כשהייתי מפקד פלגה בדרגת סנ״צ, התחילה האינתיפאדה השנייה, ונעם בדיוק התחיל קורס לוחמים בימ״מ. המפקד שלו בקורס היה ח׳, מפקד היחידה כיום שהדליק משואה ביום העצמאות. בהמשך נעם היה לוחם בפלגה שלי, אחר כך אני מכיר אותו כבר כמפקד ביחידה. הוא היה תחת פיקודי כמעט שמונה שנים״.
״כל מה שנאמר עליו נכון. היה איש צנוע, מקצוען. אתה הולך ברחוב ואתה לא תדמיין שזה לוחם ימ״מ. הוא נראה כמו איש רגיל וממוצע, אבל עם השנים נוסף עוד נדבך ועוד נדבך – לוחם, פורץ, צלף ופרמדיק. אני אומר פעם נוספת: צניעות הייתה אחד הדברים החזקים שלו. תמיד היה מוכן לעזור, תמיד נעים הליכות, כשמו כן הוא – נעם״.
״תקופת האינתיפאדה הייתה תקופה מטורפת. נוטרלו 180 מחבלים ובערך 600 נוספים נעצרו. זה אומר אינטנסיביות גדולה מאוד בפעילות. לשמחתי לא איבדתי אף לוחם בתקופה ההיא, וזה מראה על המקצועיות. נכון שיש את אי הוודאות ביציאה לקרב, אבל אם הכוח מיומן והתכנון קפדני, אתה מקטין מאוד את הסיכון שמשהו ישתבש. נעם חטף את הכדור בשלב הקיפול, בסוף הפעילות, ממרחק של 250-300 מטר, כדור שפגע בו למרות השכפ״ץ והכול. אתה יודע, אלפי פעילויות מסתיימות בשלום״.
״אלפי מתנדבים שצריך להוריד בפניהם את הכובע״
במהלך כל הראיון נראה שהמשטרה תמיד שם עבור זוהר, נראה שהוא לא באמת פרש מהמשטרה עם סיום תפקידו כסמפכ״ל, ונראה שהמשטרה לא עזבה אותו.
איזה אתגר עומד בפניה בתקופה הזאת שלא קשור ישירות לביטחון?
״משטרת ישראל בתקופה הזאת עובדת בעוצמה מטורפת ובכל כוחה. לפעמים מתסכל אותי שבתוך ההוויה התוססת והנפיצה הזאת, יש כל מיני מגזרים שלא מבינים את גודל השעה ומוסיפים על זה קושי נוסף. זה נכון למגזר הערבי וגם לעיתים למגזר החרדי – עם כל מיני הפגנות שבהן קוראים לשוטרים ׳נאצים׳ וזורקים עליהם טיטולים. ואתה שואל על מה ולמה? בגלל עריק שלא התייצב בלשכת הגיוס בשביל פטור? הוא מושך אחריו רבים מהקיצוניים. אני לא איש דתי, אבל אני קורא בתנ״ך ומכיר אותו לא רע, ואתה מגלה שאפשר גם לעבוד את השם וגם להילחם פיזית לעם ישראל״.
לקראת סיום הראיון עמו אנחנו מדברים על זק"א, שם כאמור הוא משמש כפרויקטור מאז התפוצצות הסיפור עם יהודה משי-זהב. זוהר עוסק בחיבורים עם המשטרה ועם משרדי הממשלה השונים ופועל גם בתמיכה במתנדבים. ״יש אלפי מתנדבים שצריך להוריד בפניהם את הכובע, הם עושים מבחינתם עבודת קודש ומתעסקים בכבוד המת. עושים עבודה פיזית בשטח בתנאים לא תנאים, עבודה שאנשים לא היו מוכנים לעשות אותה אפילו בתשלום. הינה, אפשר לשלב, גם להיות חרדי וגם לעזור לכוחות הביטחון בשטח. זה הזמן לקרוא לכולם להיות חלק, האחדות חשובה. אפשר לסייע מבלי לעבור על הערכים שחשובים לך גם כחרדי, ועם זאת לעשות שירות ברמה הלאומית – בזק״א, בכב״א, במד״א, במשטרה, ואם זה בצבא״.
״במשטרה יש הרבה מאוד חרדים וחרדיות, בדגש על תחום המחשבים. הכרתי ואני מכיר אנשים נפלאים שעושים את עבודתם נאמנה בשילוב מדהים. אפשר וצריך לשלב יותר. אין מה לעשות, זאת ארצנו ואין בלתה, יש לנו מספיק אויבים מבחוץ ולא חסרים אויבים מבפנים. וואלה, בואו נתאחד״.
