תרומה לקהילה

"לפעמים מחר זה מאוחר מידי"

נערה שהספיקה לראות את הים שעות לפני מותה, ילדה קטנה בפרידה אחרונה מהמשפחה, וניצול שואה שרואה את הכותל לראשונה. במערך האמבולנסים של עזר מציון אין כזה דבר עוד יום במשרד: "החסד שאנחנו נותנים מחזק אותנו"

אמבולנס עם נכה יורד ממנו

בתאריך 16.5.2020 התהפכו חייה של משפחת אקרמן. נדב, צעיר חזק ובריא לפני גיוס, בילה עם חבריו בחוף ים. הוא שיחק במטקות ואז נכנס להתרעננות קצרה במים, קיבל מכה חזקה בים, ופתאום מצא את עצמו צף עם הפנים במים. הוא הובהל לניתוח חירום, ומאז חייו השתנו ללא הכר. אמו סלבי מספרת: "אני עובדת בעצמי בבית חולים במשך קרוב ל-30 שנה. אני מכירה את המבטים של הרופאים, והמבט שלהם אמר שהם לא יודעים אם הילד שלי ישרוד. הוא שרד, אבל נותר משותק מהכתפיים ומטה, ומרותק לכיסא גלגלים". נדב נזכר: "בהתחלה זה היה נשמע כמו גזר דין מוות".
בפעם הראשונה שאקרמן חזר לביתו, אמו קיבלה הודעת אס אם אס ולפיה בית החולים אינו מספק שירותי אמבולנסים. סלבי: "לא הבנתי מאיפה אני אביא אמבולנס, המצוקה הייתה מאוד קשה".
היא יצרה קשר עם עזר מציון. "פתאום, כמו מלאכים, נכנסו אלינו לחדר בבית החולים ושאלו 'מי זה נדב?'. לראות פתאום בתוך הכאוס שאתה נמצא מישהו ידידותי, עם מאור פנים, נתן לי תחושה כאילו הקדוש ברוך הוא בעצמו עוזר לי". הנהג ביקש מנדב ומאימו לבחור שירים שהם אוהבים, ולקח אותם בבטחה לביתם. נדב נזכר "כשנתקלתי בכל העזרה הזו, בנכונות לסייע ולהיות שם בשבילי, הרגשתי שאני צריך לקחת את עצמי בידיים ולנסות לעשות הכול כדי לחזור ולתפקד. עזר מציון היו שם בשבילנו בכל פעם שהיינו צריכים הסעה לטיפולים ובחזרה. עבורנו הם חבורת מלאכים".
נדב ומשפחתו הם משפחה אחת של נעזרים במערך האמבולנסים של עזר מציון. בראש המערך עומד ישראל טיירי. "לפני זמן מה קיבלתי טלפון שיש נערה בת 16 שמאושפזת בהדסה עין כרם, חולה סופנית אונקולוגית. יש לה משאלת לב להגיע לים. אני עובר על האמבולנסים, ביקשו מעכשיו לעכשיו כאשר האמבולנסים כבר מלאים. מנסה ומנסה ולא מוצא פתרון. חזרתי לאותה אחת שפנתה אליי, עובדת עזר מציון מירושלים. אמרתי לה 'בואי נעשה את זה בצורה מסודרת מחר. עם ליווי רפואי כמו שצריך', כי המצב שלה היה ממש קשה.
"היא אומרת לי 'אם תחכה למחר לא יודעת מה יהיה, המצב לא טוב'. הבנתי מה המצב והפכנו עולמות ומצאנו אמבולנס שהגיע עם המתנדבות והצוות הרפואי. הגיעו עם אמבולנס מקושט, שטיח אדום ובלונים. הגיע נהג ולקח אותה לחוף בראשון, היה איתה ועם המשפחה שעה בחוץ. למחרת בתשע בבוקר התקשרו אליי שהיא נפטרה.

אמבולנס עם נכה יורדת ממנו

לפעמים מחר זה מאוחר מידי".
טיירי, בן ה-42 ממודיעין עילית, נשוי פלוס שלושה ילדים, חש בשליחות 24/6 למען כל מי שזקוק לסיוע בנסיעות והעברות. האמבולנסים של עזר מציון הפועלים בכל רחבי הארץ מבוקר ועד ערב מספקים סיפורים מרגשים ומרתקים, שמחים וגם עצובים.
"הקושי הוא כאשר אתה מקבל בקשה דחופה בהתראה קצרה, בשעה שהלו"ז של הנהגים כבר מסודר ומלא ונדרשת עבודה על מנת למצוא פתרון. זה מורכב מאוד וגורם לשנות לו"ז של כל הנהגים. זאת עבודה תחת לחץ, דינאמית, ומשתנה לפי הצורך שעולה".
"לפני כמה ימים קיבלנו בקשה לקחת ילדה בת חמש מהדסה עין כרם. היא הבינה שהיא הולכת למות ואמרה שהיא רוצה להגיע לבית שלה במושב, היא רצתה להיפרד מהאחים שלה. היא רצתה להיות שעה, שעה וחצי, לא היה אפשר יותר כי המצב הרפואי לא מאפשר. דאגנו למה שצריך ואחרי שהנהג הגיע איתה הביתה הוא התקשר ואמר שהמשפחה מבקשת עוד שעתיים כי קשה להם להיפרד ממנה. כמובן שלמרות שהיו נסיעות אחרות דאגתי לכך שיישאר שם, למרות שזה יצר לנו בעיה. המשפחה ממש הייתה נפעמת ונרגשת ממה שעשינו למענה".
ההזמנות מתקבלות יום קודם. 23 אמבולנסים עומדים לרשות עזר מציון. משבצים את הנסיעות השונות במדויק ולפי הצורך. העיקר שאמבולנס לא ייסע ריק. חולי אונקולוגיה ודיאליזה, כימותרפיה ומושתלים, כאלה שצריכים לנסוע באלונקה או כאלה שצריכים כיסא גלגלים, אנשים שצריכים להגיע לאשפוז או שזקוקים לליווי רפואי צמוד בכל נסיעה. העיקר לעזור למקסימום אנשים. דתיים, חרדים, חילוניים. אין הבדל.
"הקושי הוא כאשר אתה מקבל כאלה דברים מהרגע להרגע", אומר טיירי, "זה לא עניין של כמה דקות אלא דורש עבודה. למצוא פתרון לא פעם זה דבר מורכב, אבל ברוך השם שאנחנו מצליחים".
וישנם גם ימים בהם מערך האמבולנסים של עזר מציון מתגייס עם עשרות אמבולנסים למטרה מסוימת. כך קורה מידי שנה בל"ג בעומר מירון, כאשר צוות של נהגים מסייע בשינוע אנשים עם מוגבלות בתנועה אל ציון קבר הרשב"י. השנה, שנה אחרי האסון הנורא במירון, ביקשו מאות אנשים לעלות לציון הקדוש במהלך ימי ההילולה. מערך האמבולנסים של העמותה שכלל כ-20 כלי רכב, העלה ילדים, קשישים וחולים עם מוגבלות בתנועה וחולים. "לאורך ימי ההילולה היו לנו לא מעט מקרים מרגשים של אנשים שהיו באסון שנה שעברה" אומר טיירי. "אחד מהם הוא יהודי שהגיע על כיסא גלגלים ובשנה שעברה ניצל בנס מהאסון, והוא התקשה להסתיר את התרגשותו. זו זכות עבורנו לאפשר לכל אחד, למרות הקושי, לעלות להר ולהתפלל".
"אתה הכותל המערבי שלהם"
אב"י חלא בן ה-62 מקרני שומרון הוא אחד מהנהגים של 'עזר מציון'. במהלך השנים חלא מילא שלל תפקידים ציבוריים ביישוב שבו הוא מתגורר לאורך השנים. את האמבולנס של עזר מציון הוא מסיע כבר 20 שנה, מקבל את השיבוצים ויוצא לדרך כבר בשעות הבוקר המוקדמות. הוא יסיים את יום עבודתו בשעות הערב. קשה לתפוס אותו לשיחה, סדר יומו עמוס וגדוש, כשהוא יתפנה הוא ישתף אותנו בחלק מהנסיעות שאותן הוא עושה במסגרת תפקידו.
"אתן לך הצצה ליום עבודה שגרתי. את הבוקר פתחתי אצל חולה ניוון שרירים. אני משתדל לצחוק ולדבר עם כל אחד, להקל מעליהם במה שאפשר. הנסיעה שלאחר מכן הייתה של חולה קטוע רגל. מדובר בחולה דיאליזה עם כיסא גלגלים שצריך להגיע לטיפולים. אנחנו עוזרים לו בנסיעות ומקלים על המשפחה. החולה האחרון היה ילד חולה סרטן שאין לו עוד שלוש עשרה. לקחתי אותו משניידר לבית שלו. ילד ממש נחמד שצוחקים איתו, עלם חמד למרות הטיפולים. בדרך הוא מספר לי 'עוד ארבעה חודשים יש לי בר מצווה. אני מזמין אותך אבל אני לא בטוח שאני אצליח לחיות עד אז'. אימא שלו בכתה במושב מאחור".
יום כזה לדבריו, נותן לו פרופורציות לחיים. ״כל שעה שאתה לוקח חולה אחר ורואה מה המשפחה שלו עוברת 24/7 אתה מקבל פרופורציות. אתה גם הפסיכולוג שלו ולא רק נהג האמבולנס. אתה שואל אותם מה הם מרגישים והם מוציאים הכול, פורקים. אתה הכותל המערבי שלהם, וזה שווה. זו בשבילי תרפיה. חולים לא מעניין אותם אם יש מינוס או אין מינוס בבנק. לבן אדם אין מחיר. גם את הבית והמכונית הוא ימכור בשביל החיים, כשאתה בעבודה הזאת וכל בוקר זה אנשים חולים במצבים קשים אתה אומר לעצמך, החיים שלנו יפים ואנחנו לא יודעים להעריך אותם. זה גורם לעשות חושבים. לכל משפחה אתה נותן תמיכה ומרגיש טוב עם עצמך לא פחות ממה שאתה עושה טוב לחולה עצמו״.
"המקום שלי שאני נמצא בו זה לא פשוט", משתף גם טיירי, "אני הרבה שנים במערכת, 13 שנה פה. זה לא פשוט. אבל העשייה הזאת והסיפוק שאתה מצליח להגשים עוד משאלה ועוד משאלה זה נותן כוח להמשיך. אנשים שבמצב שלהם אתה מגשים להם חלום". טיירי גם מודה כי "עם הזמן גם יש קהות חושים מסוימת. אי אפשר להמשיך הלאה בלי להתנתק טיפה מהסיפורים".
והסיפורים של טיירי זורמים בלי הפסקה. "יש לנו ניצול שואה בשנות התשעים שלא היה בכותל בחיים שלו. לא יודע איך נראה הכותל. הנהג לקח אותו, הגיע לשם וקרא קצת תהילים. חזר מאושר ובכה. במקרה אחר הייתה לנו בקשה לקחת אישה מאוד מבוגרת לפני חצי שנה. במשך שנתיים וחצי היא לא יצאה מהבית בגלל הקורונה. הייתה חתונה של נינה והיא מאוד רצתה לצאת לחתונה. לקחנו אותה מהצפון לעמק חפר לגן אירועים. הנהג נשאר בחתונה במשך שעתיים ולאחר מכן החזיר אותה הביתה. היא הרגישה שקמה לתחייה".
טיירי ממשיך ומספר. על תינוק חולה, על נער שנפצע בתאונת דרכים, על קטוע רגל שהיה צריך הסעה, הסיפורים אין להם סוף והעבודה אף פעם לא נגמרת. עוד חסד ועוד עזרה. כמו שעזר מציון יודעים לתת.
"אנחנו עובדים 24/6 אבל המשפחה מבינה את המקום שלי, שזה החסד שאנחנו עושים והעזרה שאנחנו נותנים. כל הזמן אנחנו גם מקבלים ד"שים ומכתבים מאנשים. מכתבי תודה שמחזקים אותנו. לא חסר".

עוד במדור זה

שליפות

שליפות

אבא
איש חינוך. אומרים שהקשר לאבא משתקף בקשר עם הקב״ה ואני מאוד אוהב את השם.
אימא
מקור להשראה. מגיל קטן ניווטה בכוחות עצמה את החיים שאותם רצתה ליצור לעצמה.
החצי השני
שותפת האמת שלי. העולם עוד לא גילה את האור של אורה.
המשפחה
הסיבה היחידה שמשאירה אותי כאן. פרויקט החיים הכי משמעותי שבו אני רוצה להצליח.
ילדוּּת
בדיעבד הייתי מעביר אותה קצת אחרת (ואני יודע שזה הדבר הכי לא מחובר ומאמין שיש לומר… סורי).
קנדה
בגיל שמונה יצאתי עם משפחתי לארבע שנות שליחות בקנדה, ואני עדיין לא יודע לומר את המשמעות הפנימית של זה בחיי. באט דיס איז וור איי לוסט מיי יזראלי אקסנט.
שירות צבאי
שלוש שנים בגבעתי. התגייסתי בשנה שבה התחילה האינתיפאדה הראשונה. תקופה מחשלת וטובה בחיי.
הורדת הכיפה
הצעד הראשון האמיץ שעשיתי שכנראה נתן לי הרבה כוח לעשות את הצעד האמיץ הבא, וזה להחזיר את הכיפה על הראש רק שהפעם גדולה יותר ובתוספת זקן ופאות.
סעודה שלישית במרכז הרב
שבע הברכות של אחותי ובעלה בשבת במרכז. בום. פעם ראשונה שהיהדות נראית לי מעניינת ורוחנית.
יצהר
מי שבאמת טעם את הטעם של המקום הזה תמיד יהיה גאה לומר ״אני יצהרניק״.
דובר היישוב יצהר
התקף החרדה (סוג של…) הראשון והאחרון שהיה לי בחיים היה כשמינו אותי לתפקיד הזה. בבת אחת נאלצתי לעבור ממנטליות של רועה צאן ומתבודד מקצועי אל תוך עולם הכרישים והטורפים של התקשורת. ועוד לייצג את היישוב יצהר… עבדתי קשה מאוד להשלים את הפערים המנטליים והידע הדרוש כדי לדברר ישוב כל כך עוצמתי כמו יצהר.
דיסק ׳אבא׳
דיסק מוסיקלי שהוצאתי לפני 22 שנה, ממש בתחילת הז׳אנר של המוסיקה היהודית הלא חסידית. יצירה מוסיקלית נדירה שקיבלתי במתנה בפרק מאוד קצר בחיים שלי. לא הייתי משנה בדיסק הזה שום דבר. עד היום פונים אליי אנשים ומספרים לי על ההשפעה של הדיסק הזה על חייהם ויש כאלו שעדיין מנגנים אותו כיום. מתבייש קצת לומר שהוא לא נמצא בחנויות ולא בספוטיפיי, רק אצלי בבית בפורמט של דיסק. לפני שנתיים לאחר לחץ ובקשות העליתי ליוטיוב שלושה שירים ממנו.
הרפורמה המשפטית
הטריגר שעורר את הבירור הכי נוקב והכי חשוב בחברה הישראלית, שטוב שקרה כי כבר לא היה ניתן יותר להחביאו. תקופת ההתפכחות הקשה והכואבת של הימין ושל הציבור הדתי לאומי, שממנה תצא רק ברכה.
Imagine (דמיין)
סרטון ההסברה הראשון שהוצאתי לעולם באנגלית שהפך לווירלי ברמות נדירות. מרגיש כמו האורות הראשוניים שבעלי תשובה מקבלים שלמעלה מהכלים האמיתיים שלהם. כמובן שבשלב מסוים מסתלקים האורות וצריך לעבוד קשה להחזירם.
בומרנג
ארגון ההסברה שהקמתי בשנת 2016 והיה ארגון ההסברה הראשון שהוקם ביו״ש. יצאתי לדרך ללא מימון וללא ניסיון. לא למדתי קולנוע, צילום, עריכה, הרשתות החברתיות היו זרות לי ומעולם לא הקמתי עמותה. מהתהליך הזה למדתי שכשמגיע הזמן של משהו להיוולד לעולם רק צריך להתחיל ללכת. בלי הרבה חשבונות. אחד הפרקים הכי גאים בחיים שלי.
רחפן
לראות את העולם דרך העיניים של השם. פלאי הטכנולוגיה. מה שפעם היה עולה מאות אלפי שקלים היום נגיש לכל אחד.
מסע הגבעות והחוות ביו״ש
מסע נדיר. סדרה בת 17 פרקים שהפקתי בשנה שעברה, אשר פתחה לראשונה צוהר והזדמנות אמתית להכיר לעומק את האנשים המעצימים שמאחורי מושג הגבעות והחוות. לדעתי כל אזרח בישראל צריך לצפות בסדרה הזו, יהיו דעותיו הפוליטיות אשר יהיו.
מסע אל האחווה הישראלית
המסע הבא שעשיתי לאור המצב החברתי, ובו תיעדתי סיפורי אחווה וקירוב בחברה הישראלית. איזה עם קדוש. הלוואי והייתי יכול להמשיך כל חיי לספר את הסיפורים המעצימים האלו.
תודעה של שפע
גישה, הסתכלות גבוהה על החיים ממבט פנימי עמוק ומאמין שאני מנסה לסגל לעצמי בצורה אקטיבית, ושהוא המודד העיקרי בשבילי להצלחה בחיים. ■

שליפות

שליפות

אבא
ג׳ק סיאלום. נולד בתוניס ובהמשך היגר בגיל שמונה לצרפת עם כל המשפחה, שם הכיר את אמא. לאחר מכן הם עלו יחד לארץ למושב שדמות. חזרו בתשובה יחד. רוב הזמן אבא המשיך לעבוד בחו״ל כאיש חינוך בבית ספר יהודי. בעקבות הגירושין מאמא לא היה לי קשר איתו עשר שנים ורק בלידת בתי הבכורה הטלפון הראשון היה אליו. מאז אנחנו בקשר טוב. כיום מתגורר עם אשתו בנתניה.
אימא
מגי (מוריה) אסל. גם היא נולדה בתוניס, היגרה לצרפת בגיל 14 שם הכירה את אבא. אימא היתה אישה שמחה ואנרגטית, עם עין טובה לבריות, אוהבת אדם. ממנה למדתי אמונה בה׳ .לפני ארבע שנים התדרדר מצבה מבחינת צלילות הדעת והיא חלתה בדמנציה. היום היא כבר לא מזהה אותנו בשמנו אבל שמחה מאוד כשבאים.
החצי השני
רבקה. העוגן, הקול הצלול, האוהב והדוחף בכל הרצונות שיש בי ובנו כזוג. בזכותה אני אדם טוב יותר בכל יום שעובר כאן. 
המשפחה
אורי הבכורה 14, אליטל 11, צוריה 8, ליבי 4. הן הסיבה והן החיים. במהות שלי אני אבא לפני כל חלום כזה או אחר שמתרוצץ בי.
ילדוּּת
נולדתי בשדמות מחולה, מרבית ילדותי היתה ביישוב פסגות. ילדות מאתגרת ומרגשת כאחד. לפעמים כשיש פגישה מקצועית ביישוב אני מסתובב עם הרכב ומציף זיכרונות יפים בלב.
כינור דוד
המקום היחידי שהסכים לקבל ילד בכיתה ט שאף מסגרת לא הסכימה לקבל, בלי בחינות ובלי שום תנאי. רק כי אותו ילד התחייב שבתמורה למיטה, כיסא וכלי לנגן בו – הוא יביא רק טוב למקום.
שירות צבאי
צנחנים, גדוד 890, מרץ 07. לבשתי שם דמות של המצחיק והחקיין מספר אחת בפלוגה.
קרית נטפים
לא מזמן עברנו אז עוד לא יודעים כל כך אבל מרגישים בטוב, ועטופים באנשים אוהבים וחמים.
׳אימא אם הייתי יכול׳
שער שפתח את כל השערים.
׳רוח צפונית׳
הבית הכי מרגש שלי. כשמוזיקה וחברות עמוקה שזורים זה בזה.
׳The Voice׳
מקפצה מרגשת שנתנה לי הזדמנות לספר סיפור שעד היום מסופר דרך שירים שנרקמים דרכי.
בניה ברבי
חבר יקר. אוהב אותו מאוד מאוד. מתרגש מהדרך היפה שהוא עושה. 
מירי מסיקה
חברות מיוחדת שבזכות המוזיקה לא היתה יכולה להתהוות. המוזיקה היא גשר, עם כל הקלישאה שבכך.
עבודה עם אומנים גדולים
כל אומן שמוכן לעשות דרך ולצלול אל תוך עצמו ולהוציא את הקול שנע בתוכו אל העולם – הוא אומן גדול בעיני.
לכתוב או להלחין?
ונפשו קשורה בנפשו. ■

שליפות

שליפות

אבא
גיבור. חושב עליו בכל יום. אבי ז״ל נפצע בקרב עם מחבלים במלחמת ההתשה ולימים נפטר מהפציעה הקשה. לימד אותי אהבת הארץ ועמידה על עקרונות.
אימא
לביאה אמתית.
החצי השני
אהבה.
המשפחה
מקור אנרגיה ומוטיבציה.
ילדוּּת
עצמאות מגיל צעיר.
שירות צבאי
געגועים לבה״ד 1.
סטודנט בארצות הברית
התנסות ראשונה בפעילות ציבורית באזרחות.
יצחק שמיר
דמות מופת. השיחות שניהלתי עימו עדיין מהדהדות, והעצות שלו רלוונטיות מתמיד.
שגריר ישראל באו״ם
חוד החנית של המאבק הדיפלומטי של מדינת ישראל. היה לי הכבוד לייצג את העם היהודי ומדינת ישראל במשך חמש שנים בחזית זו.
יו״ר ועדת המשפט של העצרת הכללית
הבחירה לתפקיד הייתה תקדים. הצלחתי להוכיח לאלו שפקפקו – שאפשר להצליח גם בזירה העוינת של האו״ם.
חגים יהודיים באו״ם
חוויה ייחודית ומרגשת. הקפדתי תמיד להזמין אלינו בחגים שגרירים ודיפלומטים ממדינות שונות. כך הפכו עבורי חגי ישראל לפעילות אפקטיבית לקרב אלינו ידידים מכל העולם.

אוכל כשר באו״ם
חשוב מאוד. לא תמיד טעים.
נאום התנ״ך
אחד מרגעי השיא שלי על בימת האו״ם. נאום שהפך ללהיט ברשתות בגלל האמת שאותה הצגתי.
ניקי היילי
חברה קרובה שלי ושל רעייתי וידידת אמת של מדינת ישראל ושל העם היהודי. ניקי תמיד עומדת לצד ישראל ומסייעת בכל מקום שמתאפשר לה.
בנימין נתניהו
ראש הממשלה שלי.
ביקורת על הממשלה
לגיטימי, אבל במסגרות המקובלות.
יהודית ודמוקרטית
בדיוק בסדר הזה.
ריבונות ביו״ש ובבקעה
ריבונות עכשיו ללא היסוסים.
משילות בנגב ובגליל
צו השעה.
התלות בארצות הברית
ארצות הברית היא הידידה הגדולה ביותר של ישראל. הקשר בין ישראל לבין ארה"ב מבוסס על ערכים ועל אינטרסים משותפים. אין תחליף לקשר האסטרטגי בין שתי המדינות. עם זאת, מדינת ישראל כמדינה ריבונית, חייבת לשמור 'סוברניות' בקבלת ההחלטות שלה ולפעול על פי האינטרסים שלה. כאשר אנו עומדים על העקרונות שלנו ומסבירים אותם, ידידנו בארה"ב מבינים ומכבדים.
תנועת ה-BDS
ה-BDS היא האנטישמיות המודרנית. כשגריר באו"ם הובלתי כנסים ויוזמות למאבק ב-BDS בעצרת הכללית של האו"ם כדי לייצר חזית בינלאומית למאבק בתנועות החרם. כך העברנו מסר לכל שונאינו – מדינת ישראל לא תיכנע ותמשיך לפעול בכל מקום על מנת לחשוף את מסיכת השקרים של תנועת ה-BDS.
בית"ר
בית הגידול למנהיגות לאומית של המחנה הלאומי עוד מימי טרם הקמת המדינה. היסודות הרעיוניים שטווה מייסד התנועה, זאב ז'בוטינסקי, מהווים מצפן רעיוני שמנחה אותנו בצמתים חשובים ובמקומות שבהם יש צורך לקבל החלטות בעלות השפעה לאומית. כאיש ימין נמשכתי לרעיונות של בית"ר מגיל צעיר. נחשפתי לתנועת בית"ר בשנותיי בתיכון, וזכיתי למלא מגוון תפקידים שונים בתנועה. לאחר שהשתחררתי משירותי הצבאי יצאתי לשליחות בת מספר שנים של התנועה לארה"ב. כשחזרתי ארצה, בן 28, התמודדתי לתפקיד יו"ר ההנהגה העולמית של בית"ר, ונבחרתי.
זאב ז'בוטינסקי
במשך כל פעילותי הציבורית האמנתי בכל ליבי בעקרון 'קיר הברזל' שעליו כתב ז'בוטינסקי. המפתח לחיים של שלום ושל ביטחון באזור המאתגר שלנו, טמון בנכונות שלנו להציב קיר ברזל מול אויבינו. רק עוצמה צבאית ותקיפות ביטחונית יבטיחו את קיומה ואת שגשוגה של מדינת היהודים. אני מאמין כי עקרון 'קיר הברזל' הוא המרכיב העיקרי במלחמה המתמשכת על קיומנו.
הסכמי אוסלו
אחד האסונות הגדולים שעברו מדינת ישראל. תהליך אוסלו לא הביא שלום אלא הביא לשפיכות דמים.
׳בגוב האריות׳
הספר החדש שלי. חושף איך מתנהלים הדברים באו״ם מאחורי הקלעים. בספר אני מספר בין היתר על ההתמודדות של ישראל עם האתגרים שהציב ממשל אובמה, כיצד נטוו בחשאיות היחסים עם מדינות ערב עד שהבשילו להסכמי אברהם, על התהליכים שהביאו להעברת שלוש שגרירויות לירושלים, ועוד המון מהלכים דיפלומטיים דרמטיים שעיצבו את יחסיה של מדינת ישראל עם העולם. מומלץ לקרוא בחגים. ■

שליפות

שליפות

אבא
אינטלקטואל, למדן.
אימא
העוגן של המשפחה, מורה בנשמתה, מנהלת בית ספר, בשלנית.
החצי השני
הילדים, יותר מחצי.
המשפחה
הכי חשוב שיש.
ילדוּּת
רעננה של פעם – פרדסים, בית כנסת יבנה, קידושים, בני עקיבא, מחנות קיץ, מדרשיית נועם, הצגות פורים, בלאגן, היה כיף סך הכול.
שירות צבאי
חי״רניק (הנדסה קרבית, חרמ״ש), אינתיפאדה ראשונה, מילואים שאליהם אני עדיין מתגעגע לפעמים.
הרצליה
קרובה לרעננה שבה גדלתי, קרובה לים שאהוב על הילדים שלי, מקום עבודה. מרכז החיים.
זהות יהודית
הבסיס להכול. היא הייתה המנוע להקמת המדינה ותישאר המנוע להמשך בניית המדינה. מה אנחנו בלעדיה? מה מדינת ישראל בלעדיה?
דמוגרפיה בישראל
אני אופטימי בגלל הציונות הדתית, בגלל החרדים וגם בגלל החילונים. אנחנו עם שאוהב ילדים. תמיד זוכר באיזה מצב היו ההורים והסבים שלנו כאשר בן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל. קשה לצפות את תפניות ההיסטוריה, אנחנו צריכים לעשות את המאמץ מצידנו.
הציונות החילונית
דור הגיבורים שהקיז את דמו למען הקמת המדינה. אני לא חושב שהם באמת היו חילוניים – הם היו בעלי זהות יהודית חזקה ודתיות סוציאליסטית. הציונות החילונית של היום מצויה במשבר זהות קשה מאוד.
הציונות הדתית
הלב הפועם שלי. תמיד אשאר חלק ממנה, ותמיד אמשיך להתעצבן ולהגיב למה שקורה בתוכה. בשורה התחתונה זה ציבור איכותי ומדהים, למרות שאני קצת סובייקטיבי בקשר לזה…
פוסט-מודרנה
מדמנה פילוסופית בעלת השלכות הרות גורל על עתיד התרבות המערבית.
הרפורמה המשפטית
תתרחש בדרך זו או אחרת, בשלב מוקדם או מאוחר. הציבור התעורר ולא מוכן להמשיך לקבל את הדיכוי המשפטי, שהוא כסות למערכת דיכוי אחרת שהתקיימה כאן במשך דורות וניסיון לבסס את שליטת המיעוט על הרוב.
שמעון פרס
בעל החלומות. חבל שמעולם לא מצא את ההזדמנות לחשבון נפש, ולו מתוך כבוד לאלפי המשפחות שחייהן נהרסו בעקבות מה שהגדיר ׳מפעל חייו׳.
יוסי ביילין
אידיאולוג. מצד אחד: נאחז בשברי חלומותיו ומתנהל ביקום שאין בו אסלאם, מצד שני: לא אשכח לו את האומץ הציבורי שגילה לאחר רצח רבין, ואת סירובו להיגרר לציד המכשפות נגד הימין.
יצחק רבין
סמל. זכה להיות משחרר ירושלים. נלכד מרצונו החופשי בתוך מעגל הקסמים הנוראי של הסכמי אוסלו, אף על פי שלדעתי לא היה אף פעם שלם לגביהם. הרצח שלו היה אסון לאומי.
יאסר ערפאת
מה שאמר עליו הסופר משה שמיר: ״רוצח שצחנת אלפי פשעים עקובים מדם עולה ממנו. דם יהודים ודם ערבים ודם קורבנות הטרור הבינלאומי. נוכל עולמי המוכר נשמתו לכל קונה, לכל נבל המשלם לו, ערפד שפתותיים, שזוהמת חנפנותו וכזביו עולה על חלאת רשעותו ואכזריותו".
הרשות הפלשתינית
מוטציה פתטית של שלטון. תמונת מראה של הלאומיות הפלשתינית המזויפת.
יהודה, שומרון ובקעת הירדן
בלעדיהם לא תהיה אפשרות קיום בגוש דן, כלומר, בלעדיהם, לא תהיה מדינת ישראל. ברור שנקבל טילים, מנהרות, פשיטות, מרגמות, ירי על כבישים, השבתת מרכזי עסקים, שדה התעופה, מתקנים אסטרטגיים. מדינת ישראל תקרוס.
הסכמי אוסלו
האסון המדיני הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. מעבר למחיר הדם, הסכמי אוסלו תרמו תרומה מכרעת לפרימת המרקם החברתי בתוך הציבור היהודי ולהרעת הסיכוי לדו קיום עם אזרחיה הערבים של מדינת ישראל.
׳מלכודת אוסלו׳
יש לי סיפוק אישי רב על השלמת המחקר והספר, ועל הזכות לספר את הסיפור המלא כפי שהיה. מקווה שיהפוך להיות המקור העיקרי ללימוד התקופה. ■

שליפות

שליפות

אבאזאב. פתח אותי לעולם הכלכלה. משתכנע מכל טיעוני הימין, אבל…
שליפות

שליפות

אבא האבא הכי טוב בחיים, רחמים טסה. אבא שלמדתי ממנו…
שליפות

שליפות

אבא תותח, דוגמה אישית, יציבות, ביטחון, אכפתיות, קשיחות, אהבה, השראה,…
שליפות

שליפות

ההוריםדוד ואסנת. בעלי תשובה, עלו מאוסטרליה מתוך ציונות ואהבה לארץ.…
שליפות

שליפות

אבא אבא עלה מדרום אפריקה בגיל 19-20 אחרי מלחמת ששת…
שליפות

שליפות

אבאאהרן, יליד העיר יזד בפרס. עלה לארץ בשנת 1958. חשמלאי…
שליפות

שליפות

אבאמשה, בן לחלוצי כפר פינס. חקלאי בנשמה.אימאמלי, שורדת שואה שהטביעה…
שליפות

שליפות

אבאאבי היקר משיח. יליד שכונת הבוכרים בירושלים של שנות ה-40,…
שליפות

שליפות

אבאאהרון. אימא שושנה.החצי השני שרית. המשפחהעלמה (9), ינאי (6), ארי…
שליפות

שליפות

אבאגדל במוסקבה ולמד אומנות. עלה לארץ בראשית שנות ה-90.אימאגדלה בברדיצ'ב,…
שליפות

שליפות

אבאהוא ההוכחה שעם הרבה אמונה וכח רצון אפשר להתגבר על…
שליפות

שליפות

אבא יהושע. גדול הדור שלי. ממנו ספגתי אהבה לעם, לארץ…