התישבות

לשמר את האש שנוצרה בלבבות

השתלשלות האירועים כבר כמעט קבועה וידועה מראש: בכל רצח או פינוי, אלפי בני נוער ומבוגרים מתמלאים ברוח של ציונות ואהבת הארץ, ויורדים לשטח להיאבק בגופם כנגד הפינוי או הרצח הבא. כמה שבועות לאחר מכן האש שבערה בלבבות האנשים - יורדת, והרוח שיכלה להביא לשינוי משמעותי במערכה על ארץ ישראל, לצערנו דועכת לאיטה.

אנשים באים לחזק את חומש
אלישע ירד

01
בסוף השבוע שעבר צעדנו יחד עם רבבות יהודים אל עבר הישוב חומש. כאחד שגורש בילדותו מהישוב שאנור, לא יכולתי שלא להתרגש אל מול המראה של כבישי צפון השומרון שהתרגלו לפנים ערביות – מלאים ברבבות יהודים מכל רחבי הארץ שצועדים בנחישות בגשם ובקור, מעפילים מעלה אל ההר.
קציני הצבא והמשטרה שעד שעות בודדות לפני כן ניסו למנוע את הצעדה, הבינו שמול עוצמות כאלו של אהבת הארץ שפיעמו במשתתפי הצעדה אין כל כך מה לעשות, ונאלצו לחזות במו עיניהם במפגן התמיכה האדיר שביטא עם ישראל ברגליו.
אך למרות הכל היה משהו שצרם לי.
דווקא ההיענות המדהימה של עם ישראל הדגישה עוד יותר את חוסר הפעילות במערכה על יהודה ושומרון בימים של שגרה.
הדבר גרם לי להרהר מה זה אומר עלינו כעם שאנחנו נזכרים להתעורר בכל פעם רק אחרי פיגוע רצחני או כשחרב הגירוש מונפת מעל ישוב ותיק.
בשניהם בדרך כלל זה כבר מאוחר מדי…
02
השתלשלות האירועים כבר כמעט קבועה וידועה מראש: בכל רצח או פינוי, אלפי בני נוער ומבוגרים מתמלאים ברוח של ציונות ואהבת הארץ, ויורדים לשטח להיאבק בגופם כנגד הפינוי או הרצח הבא. כמה שבועות לאחר מכן האש שבערה בלבבות האנשים – יורדת, והרוח שיכלה להביא לשינוי משמעותי במערכה על ארץ ישראל, לצערנו דועכת לאיטה.
ובכל זאת, אצלי לפחות, ההרגשה באירוע האחרון הייתה שהפעם האירוע שונה ועוצמתי הרבה יותר. כמות האנשים שלא נראתה כמעט באף אירוע של נאמני ארץ ישראל בעשור האחרון, הנחישות והאמונה בצדקת הדרך שהייתה מנת חלקם של האלפים שצעדו לחומש, היו מרשימים במיוחד ועוררו אצלי תקווה שאולי, רק אולי, נצליח הפעם לשמר את האש בלבבות ולרתום אותה למאבק הכללי שמתנהל במלוא עוזו ביהודה ושומרון.
הנטייה שלנו כעם להתעורר רק אחרי אירוע מטלטל – טבעית ומובנת, אך לעולם לא נצליח לנצח במערכה באמצעות מלחמת מאסף. כדי לנצח במערכה שמתנהלת מול הרשות הפלסטינית על עתיד יהודה ושומרון, דרושים מהלכי התיישבות יזומים ומאורגנים של הקמת נקודות התיישבות חדשות, פריצת דרכים אסטרטגיות, הקמת חקלאות עניפה במרחב הפתוח ויצירת רצפי התיישבות.
03
חשוב להבין, לא מדובר כאן בעוד מאבק נקודתי כזה או אחר, עתיד יהודה ושומרון נמצא כעת על כף המאזניים: האם תוכנית סלאם פיאד להשתלטות ובניה ערבית בכל שטחי יהודה ושומרון עד שנת 2030 – תיבלם, או שחלילה תצליח במזימתה ומדינת טרור תקום בלב הארץ כשהיא חונקת את הישובים הקיימים.
כדי לנצח במערכה הכוללת – האלפים שנהרו בחומש השבוע למפגן תמיכה מרשים אך חד פעמי, צריכים להתגייס ולקחת על שכמם חלק במאבק על עתיד יהודה ושומרון.
המאבק על המשך הנוכחות היהודית בחומש יסתיים בעז"ה בניצחון בתוך כמה חודשים וישיבת חומש המסורה רק תגדל ותצמח בעקבות הפיגוע הקשה, אך שאר המרחבים עדיין יישארו שוממים מיהודים ותחת סכנת השתלטות ערבית.
לא מצופה מכל אחד לעזוב מחר את מקום מגוריו ולשנות לחלוטין את אורחות חייו, אך אם כל אחד יקח על עצמו להגיע להתנדב כמה שעות בשבוע באחת הגבעות, לעזור בציוד לוגיסטי או לתמוך באופן כספי מרחוק בפעילים בשטח – נצליח בעז"ה לנצח במלחמה על הארץ. ■
לתגובות: ‏‪e0587310312@gmail.com‬‏

לא אשכח איך באחד מהפינויים שהתרחשו במהלך נסיונות העלייה חזרה לישוב שאנור לפני כ-6 שנים, יהודה פשוט נאחז באחד העמודים ולא הסכים להתפנות מהמקום.
השוטרים החלו לתקוף אותו באגרופים ובעיטות ומשזה לא עזר התיזו על פניו מיכל שלם של גז פלפל.
בכל הזמן הזה יהודה ישב וסבל אך לא הסכים להתפנות מהמקום ברגליו, ורק זעק מלבו לעבר השוטרים, "איך אתם מעיזים לפגוע ככה בארץ ישראל?!"
מסירות הנפש והארת הפנים של יהודה תהיה נר לרגלינו.
יהי זכרו ברוך!

יהודה הי״ד בפינוי משא-נור

יהודה הי״ד בפינוי משא-נור

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…