מאיר ליוש

אימא
בלה, ד"ר ואשת חינוך, מורה לציור ולאומנות. בת לפרידה ועוזר ז"ל – ניצולי שואה שאיבדו הכול ובנו הכול מחדש בארץ עם עשרות נכדים ומאות נינים.
אבא
משה, מנהל בית ספר לשעבר בפתח תקווה, איש חינוך ברמ"ח אבריו. בן לאהרן ז"ל שאיבד את אשתו וחמשת ילדיו בשואה, הגיע לארץ, הצטרף לאצ"ל, התחתן מחדש והעמיד דור של צאצאים, והלן ז"ל – שברחה מאירופה וחצתה לבדה את הפירנאים בדרך לספרד ומשם לארץ.
החצי השני
יוכבד, רואת חשבון, בת היישוב שילה וזאת שבזכותה הכול.
הביטחוניסטים
ארגון חשוב מאוד שהייתה לי הזכות להיות בתחילת הדרך גורם משמעותי בו. שיח ביטחוני שלא היה קיים בכלל במדינת ישראל ונשלט באופן חד גוני על ידי גנרלים מהשמאל. המחנה הלאומי קיבל חיזוק עצום בדמותם.
מימון המונים
פרקטיקה אדירה שהחליפה את ההתרמות הגדולות ואפשרה לאדם הפשוט לתרום מכף ידו ובמהירות, ולנזקקים והנצרכים להגיע אל האדם בקצה בלי לעבור מדלת לדלת. חשוב מאוד לנו כציבור לא לשחוק את התחום, ולדאוג לעתיד ילדינו (ביטוחים, דאגה ליום שאחרי וכד').
"ארדהיים צ'סטר"
המחלה שקיבלתי במתנה. חולה למעשה מ-2009, גיליתי ב-2019. נזק בלתי הפיך במספר מוקדים, אבל מצליח לחיות חיים טובים ומאושרים ומתמודד עם הקשיים באהבה גדולה. הקב"ה שומר עליי.
גיא לרר
חבר יקר ואהוב, שותף למעשים גדולים למען הציבור בישראל והנזקקים. צדיק אמיתי שהלב שלו במקום הנכון.
הרב אלי בן דהן
שליח ציבור ברמ"ח ושס"ה. הייתה לי הזכות לעבוד איתו במשך כשנתיים במשרד הביטחון ולראות איך הוא מתנהל ללא משוא פנים ומתוך עולם של ערכי תורה, אהבת הארץ ואהבת הבריות. מקווה שימשיך ויתן למען עם ישראל ככל יכולתו.
כנסת
המקום שבו קורה הכול ולעיתים רבות לא קורה בו כלום. לצערי עדיין המקום מכיל יותר מדי אנשים שלא ראויים לשבת בו, המכלים את ממון הציבור ואת הזמן היקר כדי לייצר בעיקר פרובוקציות ועשייה שלילית. הלוואי שהסיטואציה תשתנה ונראה שם אנשים שבאו בשליחות עם ישראל ולא 'רכבו' עליו בדרך לג'וב נוח.
יואב קיש
חבר כנסת ראוי ביותר שהייתה לי הזכות לעבוד איתו כדובר בכנסת ה-20. הרוח החיה מאחורי האופוזיציה האחרונה ותפקודה. אני מקווה מאוד שבממשלה הבאה יהיה במקום מרכזי וראוי ליכולות האדירות שלו.
דו קיום
מילה מתעתעת שיש בה מן האמת ויש מי שלוקח אותה לכיוון מסולף ושקרי. דו קיום הוא בעצם 'קיום' ביחד, באותו מקום, תחת אותם חוקים. יותר מידי פעמים המילה דו קיום משמשת להלבין את המעשים של מי שמוכן לפעול נגד הצד השני – אבל בינתיים מציג את עצמו כמי ש'מוכן' לחיות איתו.
עמיחי שיקלי
לולא הוא, הממשלה הרעה האחרונה הייתה חיה ובועטת. מאז סירובו לקחת חלק בפסטיבל 'השינוי והריפוי' ובזכות הצעד החשוב שלו (ושל אחרים עם הזמן) – הצליח המחנה הלאומי לדחוק את הקואליציה לפינה ולגרום לה לפרק את עצמה. המחיר ששילם בהפרשתו יוחזר לו בכפל כפליים על ידי הציבור שהעריך את הצעד החשוב שלו.
לוד
העיר שלי. לא גדלתי בה כילד, אבל כאן קבעתי את ביתי, כאן אני מגדל את בנותיי. לוד יכולה להיות עיר לתפארת, עיר של תיירות, של היסטוריה, של פנאי – עיר הראויה להיות סמוכה לשער הבינלאומי של ישראל. המהומות שפקדו אותנו לפני שנה מציבות בפני המדינה דרישה להתעשת ולהבין שאם לא ינוקו מכאן הפשע והלאומנות – העיר לא תנסק לגבהים שהיא ראויה להם.
ריצה לפוליטיקה
הפתרון הקל מידי בעיניי. העשייה מחוץ לכנסת עמוסה יותר, מלאת אתגרים גדולים יותר ולא כבולה בידי בירוקרטיה או חוקי משחק פוליטיים. הבעיה היא כמובן התקציבים לעשייה מבחוץ, אבל זה נושא לכתבות שלמות, לא לטור ב'גילוי דעת'.
קובי שבתאי
מפכ"ל שהיה תקווה גדולה בעיניי ואכזב. ברגע שתפס את מנטרת 'שני הצדדים' על הפרעות בלוד, איבד כל חן שהיה בו בעיניי. המשטרה הייתה צריכה מישהו שירים אותה מהשפל שלה. זה לא קרה.
משטרת ישראל
אנחנו צריכים משטרה חזקה, משטרה שיודעת לפעול ולא חוששת להגיב לאלימות. משטרה שלא עושה איפה ואיפה בין אזרח כזה או אחר ואוכפת את החוק באופן שווה. המשטרה שלנו קטנה מידי, כבולה מידי, פוליטית מידי. מגיע לנו משטרה עם עוצמה ואומץ.
אמיר אוחנה
חבר יקר ואהוב. מעבר להיותו חבר כנסת, שר משפטים וביטחון פנים – הלב שלו במקום הנכון ואני מאמין בו שיעשה בעתיד הרבה טוב למען עם ישראל ומדינת ישראל.
כנאפה
מאכל אדיר, ניכוס פלסטיני של מאכל טורקי והגונב מגנב פטור. אין לי כבר מקום בבוקינג להזמנות אליי הביתה לאכול. שוקל לפתוח דוכן בצומת הכניסה ללוד (לא באמת).
ישיבת מצפה רמון
המקום שבו התעצבה תודעתי כאדם בוגר ומודע למה שקורה במדינת ישראל. אחרי היציאה מהישיבה אני לא חי כמו בבית המדרש, אבל הדרך שהייתה שם, דרכו של מורי ורבי אהוד ברזילי זצ"ל, מלווה אותי עד היום בהחלטות שלי ובדרך שבה אני הולך.
סירוב פקודה
הכותרת למה שעשיתי בגירוש מגוש קטיף, כשלמעשה ביקשתי מהצבא שלא לקחת חלק בהכנה אליו או בו עצמו, ומצאתי את עצמי מתויג על ידי הצבא עצמו כסרבן פקודה. מאוחר יותר תיקן הצבא את המציאות, חזרתי לקורס מ"כים שממנו הודחתי, הצטיינתי והמשכתי לקצינים. מקווה שאף אחד מחיילינו או ילדינו החיילים לעתיד יצטרך להיתקל בסיטואציה דומה.
מוסיקה
מה שהייתי עושה יום וליל אם לא הייתי עובד לפרנסתי. יום יבוא ואוכל להתפנות לכך.
טוויטר – טועים לחשוב שמדובר ב'בועה', כשלמעשה זה התחליף לתקשורת הממוסדת, מקום שמאפשר לאזרח הקטן להיות חלק מסדר היום ולהביע עמדה, ואף להציף בעיות ולקדם פתרונות דרך שם. הטוויטר משפיע לכל מקום, הן בציוצים עצמם, הן בצילומי מסך. נבחרי הציבור רואים את כל מה שכותבים שם ומושפעים מאוד. פתחו חשבון טוויטר! ■