שליפות

מיכל פרץ מחשבת מסלול מחדש

למיכל פרץ הילדה מעולם לא היה בית. היו לה שניים, אחד של אמהּ החוזרת בתשובה והשני של אביה החילוני, שלאחר הגירושין נישא בשנית והקים משפחה חדשה.

מיכל פרץ

ברזומה שלה מאז אפשר למצוא, בין היתר, הקמת תיאטרון ילדים על שם אביה, מספר לא מבוטל של הצגות ילדים, שתי הצגות נשים שהן שיח אינטימי ומרגש עם הקהל ("קערות של אהבה" על הקשר אם ובת ו"מחשבת מסלול מחדש" על נשיות בגיל 40), ספר ילדים "הסודות של שירי" המספר על שנות ילדותה והספר המרגש "בשבילי תמיד תישארי רותי", המגולל את סיפור החברות שלה עם רותי פוגל הי"ד.

היום, כשהיא אמא לשישה וסוגרת את העשור הרביעי לחייה, אנחנו יושבות לשיחה פתוחה וכנה על הבחירות שלה, ובפרט על הבחירה המקצועית בתחומי המשחק, הבימוי והכתיבה. קצב הדיבור שלה הוא אוטוסטרדה ובין המילים היא שוזרת הומור, עם צחוק מתגלגל ומדבק. מהר מאוד מתקבל הרושם שלאישה הזו יש מאגר אנרגיה בלתי נדלה, אתו היא נעה קדימה ואתו היא גם מניעה נשים אחרות.
בוחרת בחיים תורניים
“אחרי גירושי הורי גרתי עם אמי ובעיצומו של תהליך התשובה שלה, כשאני בת תשע, עברנו מהבית בתל אביב החילונית למבשרת ציון. במעבר הזה היה עלי לבחור את מוסד הלימודים בו אלמד, דתי או חילוני? על אף גילי הצעיר אמי לא בחרה עבורי, אלא השאירה לי את ההחלטה עם הרבה אמון.

"את בית הספר הדתי בחרתי כי שם הרגשתי הרבה קבלה. הייתי ילדה שמנמונת וסבלתי מזה לא מעט, ופתאום 'היי מקבלים אותי', כבר לא צוחקים. הרגשתי שבאמת אוהבים אותי שם. חוץ מזה שהיה לי גם נוח עם הלבוש הצנוע שיותר מכסה. גם עכשיו אני מרגישה שאני עדיין בוחרת בדת כל יום מחדש. היא לא מובנת מאליו בחיי. אולי מכיוון שיש לי משפחה חילונית שאני בקשר טוב אתה ובמפגש הזה קורה משהו".

בוחרת בעולם הבמה
"החלום שלי היה להיות גננת. כל מי שהכיר אותי אמר שלעמוד מול ילדים זה אני. שירות לאומי בגני ילדים הספיק לי כדי להבין שזה ממש לא הכיוון. אחרי השירות הלכתי למבחנים פסיכוטכניים והתוצאות אמרו לימודי פסיכולוגיה. אבא שלי, שהיה מרצה לעבודה סוציאלית הציע לי ללמוד את התחום עם תואר שני בתחומי התרפיה באומנות ויצירה, וזה מצא חן בעיני.
"במקרה באותו שבוע חברה אמרה לי שנפתחת לראשונה מגמת תיאטרון במכללת 'אמונה' והציעה 'אולי תנסי?'. ואני 'מה, מה קשור? מה לי ולתיאטרון?' לא הייתי מאלו שעולים על הבמה והיה לי ברור שזה לא קשור אלי. לא יודעת מה עבר לי בראש אבל אמרתי 'יאללה נשמע טוב'. הלכתי לאודישן והתקבלתי. משם הכל היסטוריה".
כדי להניע את הגלגלים של כישוריה הבימתיים בחרה להעלות הצגות ילדים מידי שנה כבר כסטודנטית, מפני שלדבריה, העיקר הוא להעז ולקפוץ למים ומוטב כישלון מפואר מחלומות במגירה. עם סיום הלימודים, בגיל 22, פתחה עם חברה עסק חדש להצגות ילדים: "זו הייתה ממש ההתחלה של התחום במגזר ולא היו לנו מתחרים. אני חושבת שתחרות רק משביחה את היצירה וברגע שהייתה לנו כזאת בהחלט מיקצענו את עצמנו".
ברזומה שלה מאז אפשר למצוא, בין היתר, הקמת תיאטרון ילדים על שם אביה, מספר לא מבוטל של הצגות ילדים, שתי הצגות נשים שהן שיח אינטימי ומרגש עם הקהל ("קערות של אהבה" על הקשר אם ובת ו"מחשבת מסלול מחדש" על נשיות בגיל 40), ספר ילדים "הסודות של שירי" המספר על שנות ילדותה והספר המרגש "בשבילי תמיד תישארי רותי", המגולל את סיפור החברות שלה עם רותי פוגל הי"ד.

אם נבקש שתבחרי רגע אחד מיוחד בדרך המקצועית, מה הוא יהיה
"ההצגה 'קערות של אהבה' היא מבחינתי פרידה מאמי. בחיים לא הספקתי להיפרד ממנה וזה קרה על הבמה. באחד הקטעים אני מספרת איך על כל דבר קטן שעשיתי אמא שלי הייתה אומרת לי 'כל הכבוד לך!'. כל הזמן הייתה לה מנגינה מהדהדת 'כל הכבוד לך', לא משנה אם עשיתי משהו קטן או גדול ולא משנה באיזה גיל. ואם לומר את האמת בשבילי זה היה כבר מביך.
"אחרי שנפטרה, כשהסתיימו ה-30, פתאום הרגשתי כמה שזה חסר לי. רציתי לשמוע אותה אומרת את זה עוד פעם אחת. בהצגה אני משתפת את הקהל בחוויה הזו ופתאום האור מכוון אל הקהל. אני מתחילה לפנות לנשים ומבקשת מהן 'את יכולה להגיד לי כל הכבוד לך? ואת? ואפשר שכל השורה תגיד לי? אפשר שכולכן ביחד תגידו?' ואז כולן ממש שואגות כל הכבוד לך, כל הכבוד לך. ואני עונה 'אפילו שכולכן תגידו לי כל הכבוד לך זה לא כמו אמא שלי.
"זה רגע מטלטל כל מופע מחדש. גם עבורי וגם עבור הקהל. נשים היו מגיעות אלי אחרי המופע עם דמעות ומשתפות מה זה עורר בהן לקשר שלהן עם האימהות שלהן. אני יודעת שזה עורר מחשבות וקירב לבבות".

ואז בחרת לעזוב את הבמה
"תראי, חיידק הבמה הוא כרוני ואין לו תרופה. הוא כל הזמן בוער ומדגדג לי בבטן, אבל במינון אחר ובסגנון אחר. אני יכולה לומר בכנות שכל העיסוק 'מסביב' התיש אותי כעצמאית. השיווק, כל הפן הטכני, לנסוע לבד לכל מיני מקומות קצת נידחים ברחבי הארץ, כשאני בעצם זו שעושה הכל כי זו הצגה קטנה. גם מזכירות, גם הנהלת חשבונות, גם לפרוק ציוד, להעמיס ציוד. ועל אף העזרה שלקחתי זה שחק אותי מאוד, שחיקה פיזית.
"נשים מגיעות ורואות אולם מלא. זה מאוד מרשים אותן אבל הן לא יודעות כמה הזעתי וירקתי דם כדי שזה יקרה. יש פער מטורף כי את עוברת כל כך הרבה לפני ההצגה, בהצגה עצמה במשך שעה את נותנת את הכי טוב, ואז מחיאות כפיים ונשים שמגיעות עם תגובות על מה שזה עורר בהן, ממש קטרזיס. אבל סוף את חוזרת הביתה עייפה, נזרקת על הספה ולמחרת צריכה לקום כי ילדים ובית, כיור מפוצץ בכלים והררי כביסה. מצד אחד זה מאוד מאזן, שומר על הענווה ועל הפרופורציה. מצד שני, פשוט התעייפתי".

בימים אלו, בהפוגה שלקחה לעצמה, מעבירה מיכל סדנאות כתיבה לנשים. לדבריה, הכתיבה מאפשרת לה להתחבר למקום הכי עמוק ופנימי שלה ולהעניק משם פיסה מהנפש לצד השני. הנחיה וליווי בכתיבה הם לדעתה “כמו לקחת דולה ללידה, נותנים מוטיבציה ומחויבות” ומהסדנאות שלה כבר יצאו תוצרים, שאחד מהם הנו ספר ביכורים של אחת המשתתפות.
איפה נפגוש אותך בשנים הקרובות?
“בפן הפיזי אנחנו רגע לפני מעבר לירושלים ומעבר לזה”, היא צוחקת צחוק מתגלגל, “באמת שאין לי שמץ של מושג מה אהיה כשאגדל. מצד אחד זה מתסכל ומצד שני זה מאוד מעניין ומאתגר. אני מפחדת לענות לך כי זה יהיה מבחינתי מחייב. וזה הכי אמתי שלי”.

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…