בדרך לכותל

מי יבנה לנו את הגשר

01
שבת מברכים חודש תמוז בכותל, מרחק נגיעה מקודש הקודשים, כל התפילות מקבלות כאן עומק ומשמעות מיוחדת. מתפללי הכותל חשים כמוני תחושה בלתי מוסברת שהקב״ה קרוב כאן לכל קוראיו.
בשבת זו, קוננה בי אמונה ותקווה גדולה שהקב״ה מתכנן ממש עכשיו להפוך את ימי הצומות והבכי הממשמשים ובאים, מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב. אז מה הבעיה כאן? הבעיה היא שהכול עדיין תלוי בנו.
אנו עומדים בפתחה של תקופת בחירות נוספת. שוב מתחממת האווירה ברחוב ובתקשורת. שוב נפתחים דיונים לגופם של אנשים ולא לגופם של נושאים. פסילות הדדיות, כינויים מעליבים, לשון הרע בשפע – כל אלו מרחיקים את הישועה ודוחים את הקץ. לדוגמה: ראשי הסיעות של הציבור הדתי לאומי במועצת העיר ירושלים לא מדברים זה עם זו כבר שנים רבות.
אני יכול למנות אין ספור מחלוקות קטנות וקטנוניות שאינן לשם שמיים בין נציגים שלנו בעיריות ובכנסת, שמדגישים רק את השונה, המפריד והמפלג. כולי תפילה כאן, בכותל המערבי, הגשר המחבר בין לבבות, שהציבור שלנו ישכיל סוף סוף להיות הגשר וחוד החנית במלחמה להשכנת שלום בתוכנו, אחווה יהודית, חסד, אחדות ואהבת ישראל.
הפלגנות המכרסמת בנו מונעת מאיתנו לממש את גודל המחנה ולקדם את הערכים הנשגבים שעליהם חונכנו ושאותם אנו מצווים להנחיל לדורי דורות. אולי אני נאיבי… אך אין ספק שזה בנפשנו!
02
בשבוע שעבר זכינו לבקר ב׳חוות קדר׳ הסמוכה למעלה אדומים וליישוב הציורי קדר. החווה ממוקמת מול נוף קדומים של מדבר יהודה וצופה אל ים המלח ואל ירושלים. מאז פרוץ הקורונה כמעט מידי ערב חוגגות משפחות יקרות באוויר הצלול של החווה הפסטוראלית והמקסימה – חתונות גדולות, מיוחדות, משמחות ומרגשות. מי שחפץ לערוך שמחה משפחתית או חתונה גדולה בחיק הטבע, באווירה ארץ ישראלית, מקורית וייחודית – מוזמן לבקר בחוות קדר המזמינה והמושקעת.
את החווה הקימו ואף מטפחים ומבריקים באהבה ובמסירות מכיסם הפרטי, אריאל גרינגליק, אשתו יסכה וילדיהם המתוקים. משפ׳ גרינגליק, כחלוצה לפני המחנה, קבעה את מושבה כאן, בפאתי המדבר הצחיח, כדי להוות גשר התיישבותי וכדי לשמור על מאות דונמים של אדמות מדינה שהולכות ונגזלות על ידי בדואים, המקבלים תמיכה מגורמים המעוניינים בחיסול מדינת ישראל.
03
ממזרח יכולנו להבחין במעין מצוק גדול המתנוסס מעל גבעות המדבר. אריאל גרינגליק הסביר לנו שעל פי החוקרים זה הוא ההר שעליו עלה ביום הכיפורים הכהן עם השעיר שנפל בגורל לכפר על בני ישראל.
גשר ארוך ומרשים נח על עמודים וקשתות היה מתוח מעל עמק נחל קדרון החוצץ בין הר המוריה לבין הר הזיתים. ראשו היה נטוע בשער הרחמים וסופו נשק למקום הכנת אפר פרה אדומה, שעליה אנו לומדים בפרשת חקת. הגשר נועד לחצוץ מעל טומאת התהום. על גשר זה פסע הכהן עם השעיר ביום הכיפורים בדרכו למצוק הגדול במדבר יהודה. 12 סוכות עבר הכהן בדרכו למצוק. הסוכה האחרונה הוצבה באזור חוות קדר. כל שומר, בכל אחת מ-12 הסוכות, בירך את הכהן לשלום, עודד אותו ובדק שאינו מותש מהצום ומהחום, שח לו דברי חיזוק ונפרד ממנו לשלום.
אנו זקוקים היום לגשר כזה בתוכנו. גשר המחבר בין השבטים בעם ישראל. גשר שחוצץ מפני הטומאה, גשר שמקרב טהרה, משכין שלום בין אדם לחברו ומחבר בין אדם למקום.
04
משם המשכנו בסיור עם אורי אריאל. אורי מלווה יוזמה של היזם גד גבריאל שגואל קרקעות בארץ ישראל, והיא להקים בטווח הקרוב עיר לציבור הדתי והחרדי הסובלים ממצוקת דיור קשה. עיר גדולה ומשגשגת בשם: ׳גבעת אדומים – מצפה יהודה׳. העיר תהווה גשר בין יישובי גוש מעלה אדומים ופארק תעשיות מעלה אדומים ובין ירושלים. העיר תוקם על אדמות שרכש וגאל בהשקעה עצומה היזם הערכי, איש אמונה ומעש – גד גבריאל, בסמוך למעלה אדומים. היזם התגייס להיות שותף לחזון ההתיישבות בגוש מעלה אדומים. במקביל מציע היזם לציבור תוכנית השקעות שמאפשרת למשקיעים פרטיים בעלי ראייה כלכלית, ציונית וערכית, להשקיע יחד איתו ולקנות קרקעות שיהפכו בתוך כמה שנים למגרשים מבוקשים לבניית בתי מגורים, מבני מסחר, תרבות פנאי ותיירות, בעיר החדשה שתקום לתפארת מדינת ישראל.
05
כבר סיפרתי לכם ש׳קרן אביה׳ יוזמת ובונה ׳מרכז חוויה לאומי לבטיחות בדרכים׳. האדריכל שמלווה כיום את תכנון הפרויקט הוא פרופ׳ חיים דותן ולא בכדי, פרופ׳ דותן הוא שתכנן והקים בסין את ׳גשר הזכוכית׳ המפורסם והארוך בעולם. גשר שקוף שמחבר בין הרים יכול לחבר גם בין אנשים.
אם נצליח להוריד את מפלס הדמים בכבישי הארץ – נחסוך חיי אדם, נציל פצועים משברון, נושיע עשרות אלפי משפחות מאבדון, ונחסוך למדינה כל שנה כ-3 מיליארד שקל! בזכות החיסכון הכספי האדיר נוכל לצמצם התלות בממשלת אמריקה ובתמיכה שלה התלויה בדבר.
חשבתי לעצמי שכדי למנוע שפיכות דמים בכבישים אנו צריכים לבנות גשר בין הלבבות. כל אחד יסיר מתוכו את העקשנות המיותרת המכונה על ידי הרב צבי יהודה: ׳לבבות אבנים׳. נשתדל לתת זכות קדימה לזולת גם אם לא ׳מגיע׳ לו על פי חוקי התנועה, לפרגן להולכי הרגל, לתת קדימות לנהגי מוניות, להיות סבלניים לנהגים חדשים ולרוכבים על שניים.
הרב צבי יהודה התייחס לאבני הכותל כאל אבנים שמעוררות אותנו לתשובה ומגשרות בין לבבות: ״…אבני לבבות הם, לנו ובשבילנו…״
06
ואם בגשרים עסקינן – זכיתי להשתתף השבוע באירוע מדהים ומרגש: ערב הצדעה למתנדבי מד״א. מגן דוד אדום הוא דוגמה לארגון מציל חיים שבו מתנדבים אלפי אזרחים ואזרחיות (בהם יותר מ- 30% כיפות סרוגות). מד״א הקים את בנק הדם הגדול והמשוכלל בעולם. הבנק נבנה כמה קומות מתחת לפני הקרקע כדי להגן על מאגר תרומות הדם ממתקפה ביולוגית או אטומית. רח״ל. מתנדבי מד״א בונים יום יום שעה שעה, 365 יום בשנה, גשרים וחיבורים מצילי חיים בין כל שכבות האוכלוסייה בישראל. מד״א הוא ללא ספק – ׳גשר על מים סוערים׳.
למעלה מ-2,000 איש ואישה התכנסו בהיכל התרבות בת״א למופע ההצדעה שכולו שירים חסידיים, שירי הלל למסירות הנפש של מתנדבי מד״א. שיא הערב היה ללא ספק עלייתה לבמה של אפרת, רעיית נעם רז הי״ד, איש הימ״מ ומתנדב מד״א, שקיבלה ממנכ״ל מד״א, אלי בין, תעודת הוקרה לנעם בעלה ואב לששת ילדיה, האיש שהקדיש את חייו למען המדינה. נעם היה ממייסדי קידה, רעייתו סיפרה כיצד כפרמדיק מוכשר ומסור ביישוב הציל את חייהם של פצועים רבים ושל חולים קשים בקורונה ובכלל. אילו נאלצו הפצועים להמתין עד שיגיע רופא או אמבולנס כדי לפנות אותם לבית החולים המרוחק, שעה שחייהם תלויים מנגד, היו ללא ספק מקפחים את חייהם. הקהל עמד דקות ארוכות על רגליו והריע לאפרת, רעיית נעם, עת גוללה את סיפור הגבורה של בעלה. איש מסור, מתנדב מד״א אמיץ, מוכשר מאוד, ענק בענווה, צנוע ומציל חיים.
בערב המרגש נערכה התרמה בקהל וגויסו למעלה ממיליון ש״ח לרכישת אמבולנס ממוגן ירי ע״ש נעם רז הי״ד, שיוצב ביישוב קידה וישרת את תושבי השומרון ובנימין.
נעם הי״ד, שימש בחייו כ׳גשר החיים׳.
07
בשנים האחרונות התערער והתפורר הגשר הישן המוביל מרחבת הכותל ל׳שער המוגרבים׳, השער שדרכו ירדו הצנחנים, משחררי העיר העתיקה, מהר הבית אל הכותל. מדינת ישראל רצתה לבנות גשר חזק יותר, יציב ובטוח. הירדנים התנגדו בתוקף שמדינת ישראל תבנה גשר חדש במקום הגשר הישן, העראי והמסוכן. ממשלת ישראל נכנעה שוב לוו׳אקף הירדני והסתפקה בהחלפת קורות העץ התומכים בגג הגשר הישן והרעוע.
ראיתי בזה סימן נוסף לרפיסות אחיזתנו ולערעור ריבונותנו בירושלים בכלל ובהר הבית בפרט. אנו חייבים להיות מאוחדים יום יום במלחמה על שחרור ירושלים שעדיין לא הושלמה. גורמים עוינים מתערבים בזכותנו לשלטון בכל חלקי ארץ ישראל. ראוי שנתאחד כולנו יחד כדי להדוף את הניסיונות של אויבנו המבקשים לנשל את עם ישראל מבירתו ומנחלתו.
שבת שלום של בניית גשר יציב, רחב וחזק בין אדם לחברו, בין ישראלי לארצו ובין יהודי לבוראו. ■

בתמונה: סיור בחוות קדר

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

ספטמבר 14, 2023

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מרץ 15, 2023

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

דצמבר 28, 2022

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים את המצוקים והתבשרנו על פטירתו של זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים מאיר דרוקמן זצ״ל. הרב נדבק בנגיף הקורונה בפעם השנייה, מצבו הבריאותי לא היה טוב וכחודש לאחר שחגגו לו יום הולדת 90, הרב נלקח מאיתנו ושב לעולם שכולו טוב. למוחרת יום הפטירה, בעיצומו של ׳זאת חנוכה׳, רבבות מעם ישראל יצאו למרכז שפירא ללוות את הרב למנוחת עולמים. נכחו בה רבים מעם ישראל: תלמידים, בוגרים, חברי כנסת, רבנים ועוד. ההלוויה שודרה כמובן גם בכלי התקשורת השונים לטובת אלו שלא הגיעו.
הרב דרוקמן זצ״ל שימש במספר תפקידים ציבוריים חשובים, ביניהם – ראש ישיבת אור עציון, רב היישוב מרכז שפירא, נשיא איגוד ישיבות ההסדר, ויושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. בעברו, בין היתר, כיהן כחבר כנסת ולאחר מכן כיהן כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. מי שהכיר את הרב ידע שמדובר באישיות רבת פעלים, מלאה באהבת ישראל, שכל כולה למען העם והמדינה.
וכדי להמחיש דבר זה סיפר הרב שמואל אליהו שפעם שאלו את הרב מרדכי אליהו זצ"ל: "איך אפשר לאהוב את כל עם ישראל?", והרב ענה: "זה באמת קשה ולא פשוט. אבל אני מצאתי פתרון: אני אוהב את הרב דרוקמן והוא אוהב את כל ישראל".
״סימניות בכל ספר״
הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה וראש ישיבת ׳עטרת נחמיה׳ בתל אביב, הוא אחד מהאנשים שהכירו את הרב ושראה מקרוב את גדולתו. הרב מיכה כיהן כר״מ בישיבת ההסדר אור עציון וזכה לעבוד עם הרב דרוקמן כתשע שנים. שוחחנו עם הרב הלוי כאשר היה בדרכו ללוויית הרב זצ״ל, והרב שיתף אותנו במעט מגדולת הרב רגע לפני שנפרד ממנו במסע הלוויה.
״הקשר שלי עם הרב דרוקמן החל עוד כשהייתי נער, לפני כ-45 שנים, בתל אביב״, משתף הרב מיכה. ״הרב דרוקמן היה מגיע לשלוחה של מכון מאיר בתל אביב להעביר שיעורים. היו מגיעים מספר לא קטן של נערים, ביניהם אני, ואפשר לומר בפה מלא שהרב עיצב את האישיות שלנו. הוא הפיח רוח של תורה ושל אמונה גדולה. אני זוכר שבשיעורים הרב היה עם הרבה מאוד ספרים, ועם סימניות בכל ספר. הוא היה קורא פסקאות מספרים שונים החל מהתנ״ך, דרך מדרשים וכלה בכל ספרי הרב (קוק) זצ״ל, מדייק במילים הכתובות. היה מדהים לראות תלמיד חכם שמוסר שיעורי תורה בכל רחבי הארץ ומפיץ את התורה הגואלת – תורת הרב צבי יהודה זצ״ל״.
כאמור, הרב מיכה הלוי היה ר״מ בישיבת אור עציון, בזמן שהרב דרוקמן היה במקביל גם ראש הישיבה וגם חבר כנסת: ״אפילו בימים עמוסים שהיו לרב מחוץ לישיבה, הוא לא ויתר והיה מגיע להעביר שיעורים רבים בשעות הלילה המאוחרות לכלל תלמידי הישיבה – החל משיעור א ועד שיעורי ח ובוגרי הישיבה שבאו לשיעור פעם בשבוע. לעניות דעתי הרב העביר עשרות שיעורים בשבוע על אף היותו עסוק בצורכי ציבור, ולכן הוא דמות מרכזית בלימוד התורה של התלמידים ולא רק בעיצוב אישיותם״.

״התייחס לכל אדם כאות בתורה״
איך זה לעבוד עם הרב דרוקמן?
״צריך לדעת שפגישה או שיחת טלפון עם הרב יכולה להתקיים בכל שעה מתוך 24 השעות שיש ביממה. ותמיד בשיחה הרב חד ונמצא בעירנות מוחלטת. למרות כל העיסוקים הרבים שהרב עוסק בהם במקביל – כשאתה מדבר איתו על נושא מסוים הוא ממוקד מאוד באותו עניין כאילו זה הדבר היחיד שכרגע קיים. זה לא ייאמן. הרב נותן את אותו מיקוד גם לעיסוק בבעיה של תלמיד מסוים וגם לעיסוק בעניין ציבורי ברומו של עולם. זה מיוחד וייחודי מאוד״.
ממה זה נובע?
״אני חושב שבראש ובראשונה זה נובע מהתפיסה התורנית שבו, מהתורה שלו. דהיינו, הרב דרוקמן חי את הפסקאות באהבת ישראל שכתובים בספר ׳אורות׳. שם כתוב שאהבת ישראל זה מקצוע גדול בתורה. כלומר, ׳ואהבת לרעך כמוך ואידך זיל גמור׳, זה כל התורה כולה. יש שישים ריבוא אותיות בתורה, וכל אחד הוא אות בתורה. הרב דרוקמן התייחס לכל אדם כאות בתורה. וזה בא מתוך תפיסה של תורה, זה ממש לחיות את אותה פסקה ב׳אורות׳. והכול נובע מהיחס לכלל ישראל, כמו שהפסקאות שם ממשיכות ואומרות שהסנגוריה על ישראל לא תסמא את עינינו לראות את מומיה, ואף על פי כן כולך יפה רעייתי ומום אין בך. דהיינו, להגדיר שכל חולשות וחסרונות שיש בחלק מעם ישראל זה מום עובר, אך כאשר מסתכלים על הכלל, אין מום – ׳כולך יפה רעייתי׳. לאור זאת הרב התייחס ואהב כל אחד״.
השנים הרבות במחיצת הרב דרוקמן זצ״ל השאירו אצל הרב מיכה גם זיכרונות רבים. ״הרמי״ם היו מגיעים מטעם הישיבה לבקר את התלמידים בבסיסים כששירתו בצבא, וגם הרב דרוקמן היה מצטרף. זכור לי אישית פעם או פעמיים שכשהייתה אי הבנה בין חייל לבין מפקד לגבי עניין דתי, הרב היה יודע מצד אחד שהמפקד טועה, ומצד שני שצריך לשמוע בקול המפקד. הרב חינך את התלמידים שיש חובה לציית לדברי המפקד ומצד שני בנקודות מסוימות מאוד שאינן מלמדות על הכלל של משמעת למפקד יש לעמוד על שלהם. כמובן, ׳שלהם׳, הכוונה למה שהתורה אומרת.
אני חושב שכל צמרת צה״ל ראתה את הדברים הללו ברב. מה שלהרבה אנשים זה ׳או-או׳, אצל הרב זה היה מורכבות של עולם אחד״.
״המשפחה הייתה שותפה מלאה״
עם הרב הלוי אנחנו משוחחים בזמן הנסיעה ללוייתו של זקן רבני הציונות הדתית, והרב הלוי אמור כי על הרב דרוקמן צריך לומר את הפסוק ״אבד חסיד מן הארץ, וישר באדם אין״ (מיכה ז, ב). ״הפסוק הזה מלווה אותי בדרך. פירושו של דבר שהרב היה בתורתו חסיד גדול. כל תורתו היא חסד עִם עַם ישראל, ועל זה ׳אבד חסיד׳. בתורה הזאת הוא קירב רבים – גם קירוב ממש וגם קירוב שרבים העריכו ולא זלזלו בתורה בזכות הרב, וזה ׳וישר באדם אין׳ – בעיני בני אדם הרב היה אדם ישר״.
הרב דרוקמן כיהן ושימש בהמון תפקידים במהלך שנותיו ופעילותו הציבורית, כיצד אדם אחד יכול לעשות כל כך הרבה? להספיק כל כך הרבה.
״אין לי ספק שמדובר בסייעתא דשמיא עצומה, שהיא מעבר לטבע. אין לי מילה אחרת. כמובן שהסי1ףיעתא דשמיא הזו מגיעה לאדם שכל כולו מסירות נפש לכלל ישראל. לעבוד במשך שעות רבות ביממה ובקושי לעלות לישון על המיטה זה על טבעי. אני חושב שבמשך שנים רבות המושב של הרב ברכב היה על מצב שכיבה והרב היה ישן בדרכים בין מקום למקום (היה לו נהג, מ״ט). בשאר הזמן הרב היה חוזר לביתו, יכול להיות אפילו בשעה שתיים בלילה, והיה לומד תורה, עונה לטלפונים וקובע פגישות״.

ומשפחתיות הייתה נכנסת בלו״ז?
״אני חושב שכן״, משיב הרב הלוי. ״את זה צריך לשאול את בני המשפחה של הרב. זה נכון שאת כל סעודות השבת היה עושה עם הישיבה, והמשפחה הייתה מצטרפת אליו. המשפחה הייתה שותפה מלאה לחיי הציבוריות שלו״.
האם יש נקודת תפנית בחייו של הרב דרוקמן שבה נהייה לרב גדול ומוכר בציונות הדתית? ניתן להצביע על משהו מסוים שהוביל לדבר?
״אני חושב שזה קרה עוד לפני היותו מפורסם כחבר כנסת. לא מדובר בתפנית מסוימת אלא פשוט מעשיו ותורתו הפכו אותו למי שהוא, עוד במסעות לימוד התורה וההתעסקות הכללית בכלל״.
״אותה החיבה״
מתי הייתה הפגישה האחרונה שלך עם הרב?
״הפגישה האחרונה שלי עם הרב הייתה לפני כחודש בהכתרת הרב דרור טוויל, רבה של שדרות. הוא חיבק ונישק אותי, כמו בכל פעם שנכנסתי אליו. החיבה היתרה שהייתה לרב לכל אחד, אמירת השלום שלו מגיעה לצד יחס כל כך גדול. לכל אחד, מילדים ועד לשר גדול בישראל, הייתה אותה החיבה. פשוט מדהים!״.
לסיום אנחנו מבקשים מהרב מיכה לשתף אותנו בזיכרון מיוחד מהרב דרוקמן. ״אני יודע לומר כר״מ, שבמסיבות חנוכה עם כלל תלמידי הישיבה, התלמידים דיברו והשמיעו את דעותיהם וגם היה נהוג לקיים פולמוס דעות בין הר״מים, ואני ממש זוכר שהרב היה קשוב מאוד. בסוף הדיונים, הרב היה אומר מילים בודדות אחרונות, ובתמצית מדויקת הצליח הרב לומר את המסר שרצה להעביר, לאחר כשלוש שעות של הקשבה! לא נתפס!״.
באופן אישי, מה הכי יחסר לרב מיכה מהרב דרוקמן זצ״ל?
״אהבת ישראל המאוד מיוחדת שלו וחיבורו לכלל העם. הרב היה אומן וידע להוביל את כולם באיזון נכון. אני חושב שאיבדנו מנהיג שהצליח לאזן ולחבר את כל הקצוות כולם, ואת הרוח הזו של הרב חייבים להמשיך״.