01
כל שנה, באזור ל"ג בעומר והילולת רשב"י, כשמושגים כמו 'סוד', 'קבלה', 'זוהר' מתחילים להיזרק לחלל האוויר; עולה מחדש השאלה מהי בעצם 'תורת הנסתר'? ולמה כל כך מזהירים ממנה?
02
נעשה סדר בדברים: תורת הנסתר / הקבלה / הסוד – היא תחום תורני העוסק ברבדים המופשטים של פסוקי הנבואה. ההלכה מלמדת אותנו מה לעשות, לימודי המשנה והגמרא מלמדים אותנו כיצד הגענו להלכה מתוך הפסוקים, לימודי הנסתר הם השיא במסע אל הפנימיות. על גבי ידיעת ההלכה והבנת ההיגיון הלמדני – אנו מנסים להבין מהם העקרונות הרוחניים העומדים מאחורי הפסוקים. לדוגמה, ההלכה מורה שאסור לערבב בשר בחלב, ואם יש תערובת כזאת הרי היא אסורה באכילה, בבישול ובהנאה; הגמרא מסבירה שהאיסור נלמד מחזרת התורה שלש פעמים על הפסוק 'לא תבשל גדי בחלב אמו'; תורת הסוד מגלה לנו שהבשר מבטא את 'מידת הדין' (הצדדים הקשים במציאות), ואילו החלב מבטא את 'מידת הרחמים' (הצדדים הרכים), וערבוב שלהם הוא ביטוי לטשטוש תפקידים שונים בבריאה.
03
בכל הדורות הסתייגו גדולי ישראל מלימוד פופולארי של תורת הנסתר, מפני החשש שהיחשפות לתכנים הללו עשויה להזיק למי שאינו בשל לכך. תורת הנסתר עוסקת ברעיונות עליונים ומופשטים הנראים במבט ראשון כתמוהים. אם האדם עדיין איננו בשל לעכל באופן מאוזן את התכנים הללו – העיסוק בהם עלול להביאו לבלבול, ולעיתים אף לטשטוש של גבולות ההלכה והנורמליות. הרב קוק מנסח זאת כך: "הסתרים העליונים, מתוך גודלם, מתוך הופעת אורם – מהרסים את כל הסדרים הקבועים בתכונת השכל הטבעי" (אורות הקודש א, לד). לדוגמא: אחד העקרונות של עולם הקבלה הוא שגם ברע חבוי טוב. כיוון שהרוע אף הוא יציר כפיו של ה' – הרי מצד המבט האלוהי מתברר למפרע כי גם חטאינו וכישלונותינו תרמו את שלהם לקידום העולם. אדם שאינו בעל מוצקות הלכתית ונפשית עלול לקחת רעיונות כאלו וליישם זאת בחייו באופן ישיר ופשטני. קרי: לחיות באשליה כי הוא 'מעלה ניצוצות' באקט של אכילה תאוותנית, 'מברר קליפות' בהתנהגות לא צנועה ושאר רעיונות הזויים. והיו דברים מעולם.
04
לכן, בכל דור ודור היו מחכמי ישראל שתרגמו רעיונות מתורת הסוד לשפה המותאמת לכוח העיכול של התרבות של אותו דור, מה שמכונה בשם הלא-אקזוטי בעליל: 'לימודי אמונה / מחשבה'. למרות שגם לימודי האמונה עוסקים בהבנת הרובד המופשט של התורה, ישנם שני הבדלים מרכזיים בינם לבין לימודי הקבלה: א) השפה בה נכתבו ספרי האמונה היא שפה שכלית ומובנת עד כמה שניתן. ב) התכנים בספרי האמונה הם ב'מתח רוחני' המותאם למבנה הנפשי של הלומד הממוצע, ולכן יכולים הם לשמש כ'משקפיים' וכמקפצה ללימוד תכני הנסתר שנכתבו ב'שפת-קוד'. ראוי להוסיף שגם אם היו תקופות או מקומות בעולם היהודי בהם היו הדרכות מעט יותר 'משוחררות' בלימוד הנסתר, הרי שבדורות הללו תלמידי חכמים רבים 'מהדקים מחדש את החגורה'. זאת, ככל הנראה עקב אבחנתם כי בתרבות הנוכחית – בה ישנה משיכה חזקה למיסטיקה וזניחת השכל המופשט – הסכנה האמורה לעיל גדולה שבעתיים.
05
למרות כל האמור לעיל, אי אפשר להתעלם מהמשיכה האדירה שמתגברת כיום בציבור ללימוד תורת הסוד. שורשי תופעה זו אינם רק שליליים, אלא נובעים בעיקרם מהתבגרותה השכלית והנפשית של התרבות האנושית (עידן המכונה אצל חכמים בשם 'גאולה' / 'עקבא דמשיחא'). היום העולם כבר איננו מסתפק בחקר המציאות הפיסית אלא חותר גם לעומק ולרבדים הפנימיים. אצל רבים מתעורר צורך קיומי לתורה שאיננה רק אוסף של ציוויים יבשים אלא מלאת רגש וחיוניות ('נשמתא דאורייתא'); וזה נפלא.
06
המצב הנוכחי, בו קיימים בתרבות גם מופשטות ועומק בשאיפה וגם התנהגות חומרנית בפועל – הוא מצב רגיש, בעל סיכון וסיכוי אדירים. הסיכון עלול להוביל, מעבר לתופעות שציינו לעיל, גם לרדידות מחרידה של תורת הסוד. לא נדיר לשמוע כיום 'אינסטלציה' של תורת הנסתר, היינו דקלום חיצוני של מושגים כדוגמת 'צינורות שפע'; 'ספירות'; 'בחינות' – שאמנם מעוררים תחושה מיסטית בשומעים, אבל במחילה, אף אחד, כולל המדבר, לא מבין בתכל'ס מה הכוונה. דווקא באמצעות ביסוס תורת הנגלה ובריבוי של לימודי אמונה בהירים – יש סיכוי להתחדשות מופלאה של תורת ישראל ובחיבור של הגלוי והנסתר. באופן מדורג וזהיר אנחנו נגיע בסוף לאש של רבי שמעון בר יוחאי. זוהי התקווה של העולם. ■
