התישבות

ממלחמת מאסף – להתיישבות יזומה

התוכנית הייתה מבוססת על העיקרון המנחה: שטח שמתגוררים ערבים יישאר שטח ערבי, שטח שמתגוררים בו יהודים יישאר בשליטה ישראלית.

הפגישה במשרדי הרשות הפלסטינית. מתוך דף הפייסבוק של הכפר בורקא
אלישע ירד

01
פגישה דחופה התקיימה בשבוע שעבר במשרדי הרשות הפלסטינית ברמאללה.
סביב השולחן ישבו בפנים חמורות סבר חברי מועצת הכפר בורקא שסקרו בדאגה בפני השר למאבק בהתנחלויות ברש"פ, מועיד שבאן, את ה"התפשטות המדאיגה של המתנחלים" סביב הכפר בתקופה האחרונה.
ה"מתנחלים", כלשונם של חברי המועצה, היו לא אחרים מתושביהם של 2 גבעות צעירות. האחת – רמת מגרון בה אני מתגורר, והשנייה – עוז ציון ששוכנת בצידו השני של הכפר.
"בשנה האחרונה התרחבו המתנחלים מאוד משני צדי הכפר וכיום הם יושבים על אדמות רבות השייכות לכפרי האזור", קבלו חברי המועצה.
חבר מועצה אחד סיפר: "הם מגיעים עם עדרי הצאן וביחד עם עבודה חקלאית הם מנסים לחנוק את התפשטות הכפר. הבנייה והחקלאות החדשה שלהם עלולות לקטוע רצף ערבי שאנו פועלים לייצר בין גוש הכפרים פה לבין רמאללה", התריע חבר מועצה אחר.
בנוסף לפגישה עם השר, קיימו בכפר פגישת חירום בה נקראו התושבים לדגל כדי לבלום את התפשטות הגבעות היהודיות.
02
פגישת החירום דמתה להפליא לכנסים שנערכים לאחרונה לעיתים תכופות בצד היהודי – תחת הכותרת "המערכה על שטחי C".
בכנסים סוקרים לרוב גורמים שונים בפני המשתתפים את הסכנה הנשקפת מהבנייה הערבית ביו"ש שהולכת ומתפשטת, ומנסים להניע את הציבור לפעולה בנושא.
הכנסים הדחופים נולדו בעקבות ההתעוררות המאוחרת בקרב ההתיישבות בנושא ההשתלטות הערבית ביהודה ושומרון, שהביאה למצב בו בוצעה כבר השתלטות ערבית על עשרות אחוזים מהשטח. כעת, מנסים בהתיישבות לבלום את הבנייה הערבית במלחמת מאסף.
בגבעות, שהתריעו כבר לפני שני עשורים וחצי על הצורך בבנייה לרוחב מחוץ לגבולות הישובים הקיימים, החליטו מראש לא לחכות לבנייה הערבית ויצאו לפעולות התיישבות יזומות בשטח.
התפיסה שהובילה את הפעילים הייתה פשוטה: "היכן שתעבור המחרשה – יעבור הגבול" – רק היכן שתהיה נוכחות יהודית תישמר השליטה על המקום.
בנוסף, סברו אז הפעילים, כי רק באמצעות יצירת רצפי התיישבות יהודים לכל אורך יו"ש – שימנעו כל אפשרות לתחם את ההתיישבות לכמה גושים, יהיה ניתן למנוע בעתיד הקמת מדינה פלסטינית. הבאתם של תושבים רבים ככל שיהיו לתוך הישובים ביו"ש, לא תמנע את האפשרות של מדינה פלסטינית לקום.
מולם, טענו אז ראשי ההתיישבות, כי הבאתם של מליון תושבים נוספים לישובי יו"ש הוא הדבר החיוני כעת.
03
מאז, חלף כמעט עשור וחצי.
תוכנית טראמפ הגיעה והוכיחה את שצעקו בגבעות השכם והערב.
התוכנית הייתה מבוססת על העיקרון המנחה: שטח שמתגוררים ערבים יישאר שטח ערבי, שטח שמתגוררים בו יהודים יישאר בשליטה ישראלית.
כתוצאה מהבנייה בתוך הגדרות הופקר רוב השטח לערבים – מה שהביא את הוגי התוכנית לשרטט את הגבולות, כך שכמעט 90 אחוזים מהשטח יועברו לטובת הקמת המדינה הפלסטינית, והשאר יישאר בבעלות המתיישבים שירוכזו לחמישה גושי התיישבות מרכזיים ומספר מובלעות.
גם ההשתלטות הערבית במשך העשור האחרון שברה שיאים חדשים ועשרות אחוזים משטחי יהודה ושומרון נאכלו והפכו לאזורים ערבים.
שני הדברים הללו גרמו לרוב הציבור הימני להתפכח בשנים האחרונות ולהבין את הצורך הדחוף בהתיישבות רחבת ידים מחוץ לגדרות.
04
ובחזרה לכפר בורקא. הפגישה הדחופה שקיימו בכפר, הייתה כאמור אופיינית דווקא למצב החירום בו נתון הצד היהודי, אך ב"ה הצלחנו להתחיל בשינוי המשוואה כך שההתיישבות היהודית באזור גדלה ומתפתחת, והאויב מתחיל להיכנס למגננה ומנסה לבלום את הבנייה היהודית.
אין מקום לחגיגות שמחה. עוד אי אפשר לפתוח שמפניות, אפילו לא קרוב לכך. עוד מאבקים רבים וקשוחים נכונו לנו בשנים הקרובות כדי להצליח לבסס באופן מוחלט את השליטה היהודית באזור, אך אם עם ישראל יצטרף גם הוא ויצא לפעולות יזומות נתחיל סוף סוף לראות את הגרף האימתני של יחסי הכוחות ביהודה ושומרון מתחיל להתאזן לצד השני.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…