יהדות עכשיו

סוללים ריבונות

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' לקח את נושא תשתיות התחבורה ביו"ש כאחד הפרויקטים המרכזיים של כהונתו. בראיון מיוחד לבדרך לבית הוא מספר על תפיסתו התחבורתית בארץ ככלל וביו"ש בפרט.

אחרי שנים של הזנחה עברו בחודשים האחרונים תשתיות התחבורה ביו”ש שינוי מקצה לקצה: סלילה מסיבית של כבישים חדשים, פרויקטים שנועדו לשפר את רמת הבטיחות הדרכים ובעיקר תחושה של שינוי באוויר. מי שעומד מאחורי השינוי הניכר הוא שר התחבורה בצלאל סמוטריץ’, ובריאיון מיוחד ל’בדרך לבית’ הוא מתאר את תפיסת העולם החדשה שהכניס למשרד ומשנה את פני יהודה ושומרון.
“במשך הרבה מאוד שנים אזור יהודה ושומרון נפל בין הכיסאות. משרד התחבורה די הזניח את האזור כולו ולא העביר תקציבים לפיתוח”, אומר סמוטריץ’.

 “זה לא שלא בנו כבישים ולא בנו כיכרות, אבל בתפיסה הכללית משרד התחבורה אמר לעצמו שיו”ש היא בניהול של המנהל האזרחי ומשרד הביטחון, ואין צורך שהוא עצמו יתכנן את האזור. משרד הביטחון מצידו אמר שהוא מתעסק באיום האיראני, ובלאו הכי מה לו ולתכנון לכבישים. כך יצא שפשוט לא היתה השקעה בכל האזור הזה”.
כשיורדים למספרים עצמם מבינים שמדובר במציאות שערורייתית. לדברי השר, מתוכנית החומש של משרד התחבורה שמסתיימת השנה ועמדה על 200 מיליארד שקל, אף לא שקל אחד יועד ליו”ש.
“אני זוכר שהתלהבנו בסוף 2017 כשאישרו את התקציב של 2018–2019, ואנחנו בבית היהודי התלהבנו אז שהצלחנו להביא תקציב של 800 מיליון שקל לשלוש שנים לשלושה כבישים עוקפים. לא סללו כביש חדש אחד ביהודה ושומרון עשרים ומשהו שנה, מאז העוקפים שעשו אחרי אוסלו. ואז אנחנו הבאנו 800 מיליון שקל לשלושה כבישים עוקפים: עוקף חווארה, עוקף אל-ערוב ועוקף נבי-אליאס. את עוקף חווארה ועוקף נבי-אליאס אנחנו מוציאים עכשיו לדרך. בשבוע שעבר התחילו את חווארה, ואת אל-ערוב התחילו לפני איזה חודש”, הוא אומר.
מה רע? זה נשמע כמו הישג גדול מאוד.
“נכון, באמת התלהבנו אז מהסכום. אתה יודע, 800 מיליון שקל, לא סכום שהולך ברגל. אבל אז נכנסתי למשרד וראיתי את הסכומים שהולכים

שם, והבנתי שהתלהבתי מהכסף הקטן. אני הולך עכשיו להוסיף נתיב תחבורה ציבורית בכביש 4 מעכו לנהרייה. זה 800 מיליון שקל. וזו החלטה פה של תמידין כסדרן”.
סמוטריץ’ מדגיש את הבעייתיות הכפולה בכספים הקואליציוניים שעברו עד היום להשקעה בתחבורה ביו”ש: “כשאתה מקבל כסף קואליציוני אתה חוטף פעמיים: פעם אחת פיצוחים, ופעם אחת עומדת סתיו שפיר על הדוכן ואומרת שהמתנחלים גונבים משדרות את הכסף של הרעבים. אז אני החלטתי ואמרתי: ‘חבר’ה, אין חיה כזאת, לא רוצה יותר כסף קואליציוני, אני מבקש להכניס את כל הכבישים והצמתים ביו”ש לסדרי העדיפויות לפי הקריטריונים הקבועים’”.
וכשהגעת עם הדרישה הזאת לאנשי המשרד הם קיבלו אותה בהבנה? היה שיתוף פעולה עם כל הגורמים?
“קודם כול חשוב לי לציין שיש שיתוף פעולה נהדר עם הצוותים המקצועיים במשרד. לגבי שינוי המדיניות, ניגשתי ליועצים המשפטיים של המשרד ושאלתי אותם איך יכול להיות שבמשך שנים ארוכות לא הייתה שום השקעה ביו”ש. איך הם יכולים משפטית להגן על ההפליה של תושבי יו”ש? הרי הכבישים ביו”ש מסוכנים, אנחנו רואים את זה לפי מספרי תאונות הדרכים בכבישים האלה, ולא יכול להיות שכבישים מסוכנים

צריך להבין שהחלוקה הקוסמטית הזאת בין יו”ש לגוש דן וירושלים היא על הנייר בלבד, ובפועל כשהכבישים לא מתוכננים טוב ביו”ש זה יוצר פקקים גם בתל אביב ובירושלים

לא נכנסים לקריטריונים להשקעה כמו שקורה בשאר הארץ, זה פשוט לא הגיוני. חשוב לי להדגיש, אני לא רוצה שייתנו ליו”ש יותר ממה שרוצים לשאר הארץ אלא שייתנו להם אותו דבר בדיוק, שיהיה שוויון בין אזרחי תל אביב וחיפה לאזרחי בית אל ואריאל”.
את הריאיון ערכנו בצל המגעים להקמת ממשלה, עוד בטרם פרץ משבר הקורונה שטרף את הקלפים והוביל להקמת ממשלה, אחרי שנה וחצי של ממשלות מעבר. ההגבלות שיש על ממשלות אלה מונעות עבודה סדירה של המשרדים למיניהם, וכל זה נעשה משמעותי יותר כשנזכרים שהשר כלל לא כיהן בממשלה שאינה ממשלת מעבר.
סמוטריץ’ מבין את האתגר הגדול של כהונתו אבל מדגיש שרוב הזמן לא הרגיש את אותן מגבלות. “זו לא רק העובדה שאנחנו בממשלת מעבר אלא בעיקר שאין תקציב מדינה מוסדר. זאת הבעיה הגדולה ביותר. עד תחילת השנה הזאת לא הרגשתי בשום צורה שזאת ממשלת מעבר. עבדתי כאן רגיל, והמשרד עובד רגיל. בעיקרון התהליכים נמשכים כמו שהיו. נכון שעכשיו נכנסנו לתקופה שבה התקציב הוא אחד חלקי 12 בגלל שלא העבירו תקציב, אבל בינתיים אנחנו עובדים כרגיל. חשוב לציין שהכול לפי הנהלים ולפי התקנים, כך שאין לנו בעיות חוקיות ורגולטוריות אחרות”.
איך מקדמים פרויקטים במשרד כמו משרד התחבורה, שכל העבודה שלו היא בפרויקטים רחבי היקף, כשעובדים למעשה עם תקציב מחולק?

“דווקא בגלל זה. כשיוצאים לפרויקט תחבורתי מדובר על פרויקט לכמה שנים. לכן אנחנו יכולים להמשיך להתקדם כרגיל גם כשאין תקציב קבוע. תקציב תכנון יש, ולפרויקטים החדשים זה מספיק בשלב הזה. לפרויקטים שכבר יצאו לדרך יש תקציב משלהם שכבר ניתן בתקציבים הקודמים, ואיתם אנחנו פועלים. אבל אין ספק שככל שנעביר את תקציב המדינה מהר יותר כך נוכל לתפקד טוב יותר”.
ובכל זאת, אתה שר שעוד רגע עוזב את תפקידו. מי ערב שכל המהלכים האלה יימשכו גם בכהונה של השר הבא? הרי לכל שר יש סדר עדיפויות משלו ושינויים ונושאים שהוא מקדם.
“אנחנו עובדים בצורה מסודרת עם תוכניות חומש שכבר מתחילות לצאת אל הדרך. גם אם עכשיו יתחלף השר, השינוי האסטרטגי הזה והתוכניות שכבר עשינו לא ייעצרו. ברור שיש דברים נקודתיים שתלויים בשר המכהן. ברור שרִמזור צומת או הצבת עמודי תאורה במקום מסוים הם משהו שצריך שר שידחוף אותם. אבל השינוי האסטרטגי שיהודה ושומרון עוברת מבחינה תחבורתית לא ייעצר”.
החודשים האחרונים הכניסו את מדינת ישראל כולה ואת יהודה ושומרון בפרט לשיח חדש לגמרי בעקבות הצגת תוכנית המאה של טראמפ ובה ההזדמנות לסיפוח ההתיישבות. המציאות החדשה מעלה שאלות רבות, ובראשן השאלה אם סיפוח ישנה את המצב בשטח או שדווקא בנייה היא שתבטיח את הישארותם של חבלי המולדת בידי המדינה בכל מצב. סמוטריץ’ טוען שהדברים אינם סותרים, ויש לקדם את שני התהליכים במקביל: “אני רוצה להיות ברור. אני מאוד אשמח לקבל את הצהרת הריבונות בפועל, כלומר שאנחנו נחיל את החוק הישראלי ביו”ש. ועכשיו שממשל טראמפ מאשר את זה ותומך בזה, אני לא מתכנן לפספס את ההזדמנות הזאת. ואוי ואבוי אם נפספס אותה.
“אבל עם זאת ברור שלא מספיק להישאר בממד ההצהרתי וחייבים לרדת בפועל לממד הפרקטי ולהביא תוכניות מעשיות שיביעו את הריבונות בשטח. זה תפקיד שכל משרד צריך לעשות בפני עצמו, ואני עושה אותו במשרד התחבורה.  צריך להבין שהחלוקה הקוסמטית הזאת בין יו”ש לגוש דן וירושלים היא על הנייר בלבד, ובפועל כשהכבישים לא מתוכננים טוב ביו”ש זה יוצר פקקים גם בתל אביב ובירושלים. 

זה משהו שחייבים לעשות אם רוצים להשוות את יו”ש לשאר המדינה. היינו חייבים להוריד את ההנחות המיוחדות שהיו ליו”ש בשביל להסתנכרן עם כל המדינה. לא יכול להיות שאדם בא מגוש דן ולא יוכל לנסוע ביו”ש כי הוא לא יכול לשלם שם ברב-קו. זה לא נורמלי, ובשביל לנרמל את החיים ביו”ש היינו צריכים להקריב את ההנחה הזאת, אך לא פגענו בה לגמרי. כלומר, יצרנו מודל שבו אנשי יו”ש שנוסעים בשני קווים לא נפגעו בכלל, כיוון שהם מקבלים את ההנחה בצורה אחרת. יש קבוצת משתמשים די מצומצמת שכן נפגעה, אבל זה מחיר שחשבנו שכדאי ונכון לשלם למרות הכול”.
אין ספק שהמדיניות של סמוטריץ’ הולידה שינוי מיידי בשטח. נכון, משבר הקורונה עיכב את התהליכים שכבר יצאו אל הדרך, אבל ברור לכולם שאת הגלגל הזה לא יהיה אפשר להחזיר לאחור. לא סוד שסמוטריץ’ לא רצה בתחילה להיכנס לתפקיד, אבל כשניאות לשאת בו הבין את הנכס שהופקד בידיו. עכשיו שהוא מתחיל לסכם את הכהונה הוא משאיר שובל ארוך של הישגים להתיישבות.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…