שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' לקח את נושא תשתיות התחבורה ביו"ש כאחד הפרויקטים המרכזיים של כהונתו. בראיון מיוחד לבדרך לבית הוא מספר על תפיסתו התחבורתית בארץ ככלל וביו"ש בפרט.
אחרי שנים של הזנחה עברו בחודשים האחרונים תשתיות התחבורה ביו”ש שינוי מקצה לקצה: סלילה מסיבית של כבישים חדשים, פרויקטים שנועדו לשפר את רמת הבטיחות הדרכים ובעיקר תחושה של שינוי באוויר. מי שעומד מאחורי השינוי הניכר הוא שר התחבורה בצלאל סמוטריץ’, ובריאיון מיוחד ל’בדרך לבית’ הוא מתאר את תפיסת העולם החדשה שהכניס למשרד ומשנה את פני יהודה ושומרון.
“במשך הרבה מאוד שנים אזור יהודה ושומרון נפל בין הכיסאות. משרד התחבורה די הזניח את האזור כולו ולא העביר תקציבים לפיתוח”, אומר סמוטריץ’.
“זה לא שלא בנו כבישים ולא בנו כיכרות, אבל בתפיסה הכללית משרד התחבורה אמר לעצמו שיו”ש היא בניהול של המנהל האזרחי ומשרד הביטחון, ואין צורך שהוא עצמו יתכנן את האזור. משרד הביטחון מצידו אמר שהוא מתעסק באיום האיראני, ובלאו הכי מה לו ולתכנון לכבישים. כך יצא שפשוט לא היתה השקעה בכל האזור הזה”.
כשיורדים למספרים עצמם מבינים שמדובר במציאות שערורייתית. לדברי השר, מתוכנית החומש של משרד התחבורה שמסתיימת השנה ועמדה על 200 מיליארד שקל, אף לא שקל אחד יועד ליו”ש.
“אני זוכר שהתלהבנו בסוף 2017 כשאישרו את התקציב של 2018–2019, ואנחנו בבית היהודי התלהבנו אז שהצלחנו להביא תקציב של 800 מיליון שקל לשלוש שנים לשלושה כבישים עוקפים. לא סללו כביש חדש אחד ביהודה ושומרון עשרים ומשהו שנה, מאז העוקפים שעשו אחרי אוסלו. ואז אנחנו הבאנו 800 מיליון שקל לשלושה כבישים עוקפים: עוקף חווארה, עוקף אל-ערוב ועוקף נבי-אליאס. את עוקף חווארה ועוקף נבי-אליאס אנחנו מוציאים עכשיו לדרך. בשבוע שעבר התחילו את חווארה, ואת אל-ערוב התחילו לפני איזה חודש”, הוא אומר.
מה רע? זה נשמע כמו הישג גדול מאוד.
“נכון, באמת התלהבנו אז מהסכום. אתה יודע, 800 מיליון שקל, לא סכום שהולך ברגל. אבל אז נכנסתי למשרד וראיתי את הסכומים שהולכים
שם, והבנתי שהתלהבתי מהכסף הקטן. אני הולך עכשיו להוסיף נתיב תחבורה ציבורית בכביש 4 מעכו לנהרייה. זה 800 מיליון שקל. וזו החלטה פה של תמידין כסדרן”.
סמוטריץ’ מדגיש את הבעייתיות הכפולה בכספים הקואליציוניים שעברו עד היום להשקעה בתחבורה ביו”ש: “כשאתה מקבל כסף קואליציוני אתה חוטף פעמיים: פעם אחת פיצוחים, ופעם אחת עומדת סתיו שפיר על הדוכן ואומרת שהמתנחלים גונבים משדרות את הכסף של הרעבים. אז אני החלטתי ואמרתי: ‘חבר’ה, אין חיה כזאת, לא רוצה יותר כסף קואליציוני, אני מבקש להכניס את כל הכבישים והצמתים ביו”ש לסדרי העדיפויות לפי הקריטריונים הקבועים’”.
וכשהגעת עם הדרישה הזאת לאנשי המשרד הם קיבלו אותה בהבנה? היה שיתוף פעולה עם כל הגורמים?
“קודם כול חשוב לי לציין שיש שיתוף פעולה נהדר עם הצוותים המקצועיים במשרד. לגבי שינוי המדיניות, ניגשתי ליועצים המשפטיים של המשרד ושאלתי אותם איך יכול להיות שבמשך שנים ארוכות לא הייתה שום השקעה ביו”ש. איך הם יכולים משפטית להגן על ההפליה של תושבי יו”ש? הרי הכבישים ביו”ש מסוכנים, אנחנו רואים את זה לפי מספרי תאונות הדרכים בכבישים האלה, ולא יכול להיות שכבישים מסוכנים
צריך להבין שהחלוקה הקוסמטית הזאת בין יו”ש לגוש דן וירושלים היא על הנייר בלבד, ובפועל כשהכבישים לא מתוכננים טוב ביו”ש זה יוצר פקקים גם בתל אביב ובירושלים
לא נכנסים לקריטריונים להשקעה כמו שקורה בשאר הארץ, זה פשוט לא הגיוני. חשוב לי להדגיש, אני לא רוצה שייתנו ליו”ש יותר ממה שרוצים לשאר הארץ אלא שייתנו להם אותו דבר בדיוק, שיהיה שוויון בין אזרחי תל אביב וחיפה לאזרחי בית אל ואריאל”.
את הריאיון ערכנו בצל המגעים להקמת ממשלה, עוד בטרם פרץ משבר הקורונה שטרף את הקלפים והוביל להקמת ממשלה, אחרי שנה וחצי של ממשלות מעבר. ההגבלות שיש על ממשלות אלה מונעות עבודה סדירה של המשרדים למיניהם, וכל זה נעשה משמעותי יותר כשנזכרים שהשר כלל לא כיהן בממשלה שאינה ממשלת מעבר.
סמוטריץ’ מבין את האתגר הגדול של כהונתו אבל מדגיש שרוב הזמן לא הרגיש את אותן מגבלות. “זו לא רק העובדה שאנחנו בממשלת מעבר אלא בעיקר שאין תקציב מדינה מוסדר. זאת הבעיה הגדולה ביותר. עד תחילת השנה הזאת לא הרגשתי בשום צורה שזאת ממשלת מעבר. עבדתי כאן רגיל, והמשרד עובד רגיל. בעיקרון התהליכים נמשכים כמו שהיו. נכון שעכשיו נכנסנו לתקופה שבה התקציב הוא אחד חלקי 12 בגלל שלא העבירו תקציב, אבל בינתיים אנחנו עובדים כרגיל. חשוב לציין שהכול לפי הנהלים ולפי התקנים, כך שאין לנו בעיות חוקיות ורגולטוריות אחרות”.
איך מקדמים פרויקטים במשרד כמו משרד התחבורה, שכל העבודה שלו היא בפרויקטים רחבי היקף, כשעובדים למעשה עם תקציב מחולק?
“דווקא בגלל זה. כשיוצאים לפרויקט תחבורתי מדובר על פרויקט לכמה שנים. לכן אנחנו יכולים להמשיך להתקדם כרגיל גם כשאין תקציב קבוע. תקציב תכנון יש, ולפרויקטים החדשים זה מספיק בשלב הזה. לפרויקטים שכבר יצאו לדרך יש תקציב משלהם שכבר ניתן בתקציבים הקודמים, ואיתם אנחנו פועלים. אבל אין ספק שככל שנעביר את תקציב המדינה מהר יותר כך נוכל לתפקד טוב יותר”.
ובכל זאת, אתה שר שעוד רגע עוזב את תפקידו. מי ערב שכל המהלכים האלה יימשכו גם בכהונה של השר הבא? הרי לכל שר יש סדר עדיפויות משלו ושינויים ונושאים שהוא מקדם.
“אנחנו עובדים בצורה מסודרת עם תוכניות חומש שכבר מתחילות לצאת אל הדרך. גם אם עכשיו יתחלף השר, השינוי האסטרטגי הזה והתוכניות שכבר עשינו לא ייעצרו. ברור שיש דברים נקודתיים שתלויים בשר המכהן. ברור שרִמזור צומת או הצבת עמודי תאורה במקום מסוים הם משהו שצריך שר שידחוף אותם. אבל השינוי האסטרטגי שיהודה ושומרון עוברת מבחינה תחבורתית לא ייעצר”.
החודשים האחרונים הכניסו את מדינת ישראל כולה ואת יהודה ושומרון בפרט לשיח חדש לגמרי בעקבות הצגת תוכנית המאה של טראמפ ובה ההזדמנות לסיפוח ההתיישבות. המציאות החדשה מעלה שאלות רבות, ובראשן השאלה אם סיפוח ישנה את המצב בשטח או שדווקא בנייה היא שתבטיח את הישארותם של חבלי המולדת בידי המדינה בכל מצב. סמוטריץ’ טוען שהדברים אינם סותרים, ויש לקדם את שני התהליכים במקביל: “אני רוצה להיות ברור. אני מאוד אשמח לקבל את הצהרת הריבונות בפועל, כלומר שאנחנו נחיל את החוק הישראלי ביו”ש. ועכשיו שממשל טראמפ מאשר את זה ותומך בזה, אני לא מתכנן לפספס את ההזדמנות הזאת. ואוי ואבוי אם נפספס אותה.
“אבל עם זאת ברור שלא מספיק להישאר בממד ההצהרתי וחייבים לרדת בפועל לממד הפרקטי ולהביא תוכניות מעשיות שיביעו את הריבונות בשטח. זה תפקיד שכל משרד צריך לעשות בפני עצמו, ואני עושה אותו במשרד התחבורה. צריך להבין שהחלוקה הקוסמטית הזאת בין יו”ש לגוש דן וירושלים היא על הנייר בלבד, ובפועל כשהכבישים לא מתוכננים טוב ביו”ש זה יוצר פקקים גם בתל אביב ובירושלים.
זה משהו שחייבים לעשות אם רוצים להשוות את יו”ש לשאר המדינה. היינו חייבים להוריד את ההנחות המיוחדות שהיו ליו”ש בשביל להסתנכרן עם כל המדינה. לא יכול להיות שאדם בא מגוש דן ולא יוכל לנסוע ביו”ש כי הוא לא יכול לשלם שם ברב-קו. זה לא נורמלי, ובשביל לנרמל את החיים ביו”ש היינו צריכים להקריב את ההנחה הזאת, אך לא פגענו בה לגמרי. כלומר, יצרנו מודל שבו אנשי יו”ש שנוסעים בשני קווים לא נפגעו בכלל, כיוון שהם מקבלים את ההנחה בצורה אחרת. יש קבוצת משתמשים די מצומצמת שכן נפגעה, אבל זה מחיר שחשבנו שכדאי ונכון לשלם למרות הכול”.
אין ספק שהמדיניות של סמוטריץ’ הולידה שינוי מיידי בשטח. נכון, משבר הקורונה עיכב את התהליכים שכבר יצאו אל הדרך, אבל ברור לכולם שאת הגלגל הזה לא יהיה אפשר להחזיר לאחור. לא סוד שסמוטריץ’ לא רצה בתחילה להיכנס לתפקיד, אבל כשניאות לשאת בו הבין את הנכס שהופקד בידיו. עכשיו שהוא מתחיל לסכם את הכהונה הוא משאיר שובל ארוך של הישגים להתיישבות.
