1. שבת אביבית נעימה קידמה את פני הבאים לכותל. למרות הפסקת האש, הרבנים החרדיים המליצו גם השבוע שלא להגיע לכותל. הכיפות הסרוגות כיכבו ברחבה. צעדתי לכותל עם בני היקר צבי יהודה, תוך שאנו מטכסים עצה כיצד נוכל לחזק את חברנו וחברותינו המתגוררים בערים המעורבות. חשבנו יחד על הצורך במדור חדש ב”גילוי דעת” שייתן במה ויחזק עסקים של יהודים יקרים שנמצאים בחזית המאבק המתמשך על ארץ ישראל. אל תשאלו על איזו חזית דיברנו. יש לנו עכשיו הרבה חזיתות במאבק על ארץ ישראל השפויה והבטוחה. חזית בערים המעורבות במרכז הארץ ובפריפריה, בעוטף עזה, ביפו, בירושלים, בגליל, ביו’’ש – כל הארץ חזית…
2. תוך שאנו צועדים לכותל הסכמנו שאנו נמצאים במאבק בלתי פוסק על עצמאותנו ועל ארצנו הנפלאה. אירועי החודש האחרון לימדו אותנו שיעור בערנות לאומית. מה גרם לכל זה? אולי ההתעסקות בהקמת ממשלה שנשענת על מיעוט ערבי?, אולי השאננות שלנו ועצימת העיניים מול גורמים שגרים בתוכנו אך רוצים בהשמדתנו?, אולי החיזור של גורמים פוליטיים אחרי הרוב הערבי? אולי מאמץ של החמאס להשתלט גם על יו’’ש?
אשמח לשמוע דעתכם.
3. כך או כך צריך לחשב מסלול מחדש. לא יעלה על הדעת להמשיך את המצב המשפיל, המבזה והמסוכן. לא יתכן שראש העיר לוד, עודד רביבו, היהודי המדהים והמוכשר מאוים על ידי תושבי עירו ונאלץ להסתובב רק באזורים מוגבלים בלוד- עיר ואם בישראל… ועוד עם שמירה צמודה…
עוד מעט נאלץ לקבל אישור מיוחד משכננו הערביים, להסתובב חופשי ברחובות הערים בישראל.
4. בעיצומם של הפוגרומים ברחבי הארץ, שוחחתי עם ידידי, מאיר דוידסון, מנהל מלון הסוויטות היוקרתי- ״עכותיקה״ בעיר העתיקה בעכו. המלון המופלא הזה נפל גם הוא קורבן להצתות של הפורעים הערבים. מאיר פינה מיד את אורחי 30 הסוויטות הנפלאות ללא עזרת המשטרה ומכבי האש, שחששו להיכנס לעיר העתיקה, שמא ישרפו גם להם את כלי הרכב. בשיחתי עם מאיר שמחתי לגלות שהוא מאד אופטימי. מאיר כבר חולם על תיקון ושיחזור הלובי והחדרים שנשרפו ובטוח שהתיירים הישראלים יחזרו במהרה לעכו וישובו לתת אמון במפעל התיירות המדהים שהוא ארג באחד המקומות הכי יפים בארץ.
המלון ממוקם בעכו העתיקה, ליד הנמל הציורי, מוקף במשעולים פסטורליים ורחובות מקושטים בגפנים ובעצי פרי. בשנים האחרונות היה האזור רגוע ושקט ורוב השכנים הערבים סייעו לאורחי המלון בעתות שלום וגם לאחרונה בשעת מצוקה. מאיר בטוח שכבר בקרוב יוכלו התיירים להנות שוב בעכו העתיקה מאווירה היסטורית מרתקת שגרמה לו להתאהב באתר הייחודי הזה, שצופה לנוף קדומים. מאיר, הבולדוזר, לא ירפה עד שיחזרו כאן החיים לשגרה מלאה, נעימה ובטוחה. מאיר בטוח שזה יקרה, בעז’’ה, בקרוב ממש. “כאשר יכו אותו כן יירבה וכן יפרוץ”.
5. השבוע הלך לעולמו אחד מעמודי התווך של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל – הרב חנוך הכהן פיוטרקובסקי. איש חכם מאד, עניו וצנוע שהיה ממייסדי וממנהלי מפעלי החינוך והתקשורת המפוארים של ישיבת בית אל. חנוך היה יד ימינו של רמטכ’’ל מוסדות בית אל, יעקב כ’’ץ, כצל’ה יבדל’’א. חנוך היה המנוע הניהולי והמוח הכלכלי שנתן לכצל’ה את החופש להגות וליזום עוד ועוד מפעלים מדהימים בתחום ההתיישבות, התקשורת היהודית והחינוך לתורה ולאהבת העם והארץ. חנוך יחסר גם לי מאד כחבר וכאיש מופת לכל עניין שבקדושה. יהי זכרו ברוך.
6. ונסיים בנימה אופטימית, רגע מכונן של התרגשות עבר על מתפללי המניין הקבוע שלנו בכותל, שעה שהגבאי, הרב ידידיה פרנקל, העלה לתורה קצין מקסים מהנדסה קרבית, שצעד עם אביו לכותל משכונת תלפיות מזרח כדי לברך “ברכת הגומל” על כל הניסים שאירעו לו ולחבריו גיבורי החייל, במלחמה בגבול הרצועה. רעד של שמחה עבר בין המתפללים והמתפללות ולא נותרה עין יבשה כשענינו לו: ‘’מי שגמלך כל טוב…’’
שבת שלום של שקט ביטחון, התיישבות, תקומה ועוז לישראל.
