אקטואליה

עליה בתעצומות הנפש

מטוס אלעל על המפה
נועם פתחי

את הטור הזה אני כותב מהשדרה השישית בניו יורק, על כוס קפה גרוע כמו שרק האמריקאים יודעים להכין, ומאפה קינמון מדהים כמו שרק האמריקאים יודעים לפצות על פיגועי הקפה שלהם.
טסתי עם ארגון ׳נפש בנפש׳ כדי להשתתף במצוות ׳והעלית ארצה׳ שהמצאתי כרגע, לעלות יחד עם 250 עולים על הצ׳רטר המפורסם שלהם ולהתערבב בין משפחות יהודיות וחיילים בודדים בדרך לישראל. בזמן כתיבת שורות אלו, עדיין לא פגשנו את המשפחות שעולות, אבל הכרנו את הצעירים של הטיסה, החיילים והחיילות שיעזבו את אימא ואבא והחברים בלוס אנג׳לס, ניו יורק ואפילו מאידהו – ויעלו על מדים כדי לשרת את המדינה שלנו. כש׳נפש׳ הציעו לי להיות חלק מהמסע המיוחד הזה, הדבר הראשון שחשבתי היה "במה אני יכול לתרום לדבר כזה?" כשהדברים הראשונים שעולים לאיש שיווק ופרסום לראש הם ׳מכירת׳ החיים בארץ ישראל וצה"ל למי שאפגוש בטיסה. כלומר להרים למדינה שלנו, לעגל פינות איפה שצריך ולטאטא מתחת לשטיח דברים אחרים.
מהר מאוד בשיחה איתם אתה מבין שזו לא המהות, ובטח שלא הפרוצדורה. האנשים של ׳בנפש׳ כבר מיומנים בלדאוג לשניהם: גם להעביר להם את הצד המהותי, וגם לדאוג לכל הפרוצדורות של התאקלמות במדינה מורכבת כמו שלנו. אבל אל תדאגו, גם אני עוד אתרום את חלקי, בכל זאת גרתי בארה"ב כמה שנים ועל המדינה שלנו אני מטורף, אם תהיו סבלניים זה יגיע בסוף הטקסט הזה.
אחד מהדברים המרגשים שעושה הארגון, זה לא לחשוב רק מנקודת המבט של המשפחות העולות, אלא גם מהצרכים שלנו כאן בארץ. ואם בבאר שבע, בגליל או בבית שמש חסרים רופאים ואנשי חינוך, הארגון מנסה לעודד את העולים במקצועות הללו לפתוח דווקא שם את הדף החדש שלהן. לכן אחת ממשפחות העולים בסבב הזה היא של זוג רופאים, רופא משפחה שחי בניו יורק, ובחר להתמקם עם כל המשפחה דווקא בכרמיאל. מנוחות כלכלית וקהילה מוכרת, הוא ואשתו עומדים לנחות במקום רחוק וזר לחלוטין, שם לא תמיד יבינו את השפה וההומור שלהם, הילדים יעבדו קשה כדי להשתלב בין החבר׳ה בשכבה, כל דבר בטלוויזיה ובסופר ירגיש זר. את כל אלו תצטרך לנצח השליחות לעזור למדינה היהודית הקטנה איפה שהיא הכי צריכה אותו, שם בכרמיאל.
את התרומה הקטנה שלי בטיסה אני אתן להם דרך הסיפור האישי שלי עם אמריקה: כשחזרתי בגיל 26 אחרי ארבע שנים משנות חיים בקולורדו, נפגשתי עם פסיכולוג כדי לברר איתו למה בכל רגע טיפה לא נוח ביום יום, שזה 30 פעם ביום, מייד עולה אמריקה במחשבות – געגועים לנוחות שלה, לאנשים האדיבים, לג׳יפ המפואר שעולה רק 200 דולר בחודש…
הפסיכולוג הזה במקרה גם התגורר שנים בסן פרנסיסקו ולמד שם, ומייד אמר לי: "אל תדאג, הגעגועים וההשוואות לחיים ההם בכל רגע קשה זה ג׳וק, ג׳וק שלא תוכל להרוג. גם לי יש אותו… וגם שנים כפסיכולוג לא מעלימים אותו".
אם תהיה לי ההזדמנות לדבר עם זוג הרופאים ועולים אחרים בטיסה, זה מה שאגיד להם כתרומה קטנה למסע שהם עומדים לעבור: 30 פעם יקפוץ הג׳וק הזה לראש, 30 פעם ביום תגענה מחשבות ההשוואה האלה לחיים הנוחים שהיו להם באמריקה, זה הכי טבעי בעולם. איך אני יודע? אפילו הפסיכולוגים הכי טובים – לא מצליחים להוציא את זה מהראש.
אה, ואתם עומדים לגלות איך קפה באמת טעים אמור להרגיש.
שבת שלום.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…