יהדות

על החיים ועל המוות

"האם גם בהלוויות קורות תקלות?" שואלים אותי לפעמים הילדים שלי, "קרה לך פעם שנפטר התעורר באמצע ההלוויה?". ובכן, למזלי לא נתקלתי בחוויה מפחידה כזו, אבל כן קרה בלבול מביך כאשר החברא קדישא העייפים התבלבלו במיקום וטמנו את הנפטר בקבר שהיה מיועד למישהו אחר

קבר עם מגן דוד
הרב יוני לביא

הייתי באמצע קניות עם ארבעה ילדים תוססים כשהסלולארי שלי צלצל. ״סליחה אם אני מפריעה כבוד הרב, אבל אתה פנוי במקרה היום בצהריים?״. ״במה העניין?״, שאלתי. ״קוראים לי נילי ואבא שלי נפטר הלילה מהתקף לב פתאומי. היום תתקיים הלוויה שלו. אנחנו משפחה חילונית לגמרי אבל חשוב לנו שיהיה רב שיערוך את ההלוויה. תוכל?״. אין מה לומר. עיתוי לא נוח ומיקום מאתגר, אבל יש בקשות שקשה לומר להן ׳לא׳. מתברר שלא מעט אנשים שרחוקים משמירת תורה ומצוות, מבקשים להיפרד מיקיר ליבם דווקא בטקס יהודי. הנפטר היה זולל לתיאבון ביום כיפור ולא נפרד מפיתות בפסח, אבל ילדיו לא מוותרים על קדיש, קריעה ותפילת אל מלא רחמים בהלווייתו. הבעיה הייתה שלא הכרתי כלל את נילי, לא כל שכן את אביה. איך אוכל להנחות טקס ולומר מילים מכבדות על אדם שאיני יודע עליו דבר?
קבעתי עם נילי שניפגש בבית הקברות כמה דקות לפני שכולם מגיעים. היא המתינה לי שם בשמלה שחורה ומשקפי שמש כהים ולצידה שתי נשים, אחיותיה הצעירות. ״אני משתתף בצערכן על פטירתו הפתאומית של אבא!״, אמרתי, ״תוכלו בבקשה לספר לי מעט עליו? משהו שאפיין אותו?״. ״אבא היה אוהד שרוף של הפועל חולון״, פתחה לילך האחות הצעירה ועיניה בורקות, ״לא היה משחק אחד שהוא הפסיד!״. ״אוקיי״, המהמתי, ״מה עוד?״. ״הוא גם היה בשלן מהסרטים״, הוסיפה סיגל האמצעית, ״המוסקה עגל שלו – אין, אין דברים כאלו. השכנים היו מלקקים את האצבעות״. ״אהה״, אמרתי, כשאני מתחיל להילחץ בראותי את הקהל מתאסף מסביב. ״אולי בכל זאת עוד משהו? נגיד, איזה מין אבא הוא היה?״. ״תראה, אימא נפטרה כשהיינו קטנות. מאז אבא לקח את הבית על הכתפיים שלו וטיפל בנו במסירות. הוא היה בשבילנו אבא ואימא ביחד״. בינגו! אמרתי לעצמי. עכשיו אפשר להתחיל בהלוויה. כדורסל הוא תחביב חביב וכיף שיש אבא מאסטר-שף. אבל כשצריך לסכם חיים של אדם – חייבים לגעת במהות. במה שטוב לא רק כאן ועכשיו, אלא במבט של נצח.
ד״ש מגן עדן
אז כבר סיפרתי לכם בעבר כמה אני אוהב לערוך חתונות, ובכל זאת, התרומה של רב להלוויה גדולה הרבה יותר. הרגשתי זאת כשהוזמנתי לערוך הלוויה לאישה קשישה מעולי חבר העמים. זה היה ביום שישי בצהריים ולא יכולנו לומר אפילו קדיש בגלל מיעוט הנוכחים באירוע: בנה היחיד של המנוחה ואשתו, נכדתה היחידה, שכנה מבוגרת דוברת רוסית ושני אנשי חברא קדישא שרק רצו לתקתק את העבודה ולטוס הביתה להתכונן לשבת. בני המשפחה היו שבורים לגמרי. הסבתא גרה איתם בבית במשך שנים וגידלה את בתם. הם הרגישו שקורעים מהם עכשיו פיסת חיים והולכים לטמון אותה באדמה לעולמים. הם חונכו על תפיסת עולם אתיאיסטית-מטריאליסטית ולא היה להם שום ידע ביהדות. האווירה הייתה כבדה ומדכאת והרגשתי שאני חייב לתת שביב של תקווה. ״האמונה היהודית היא״, פתחתי את הטקס, ״שאדם אינו רק גוף. אדם הוא קודם כל נשמה. גם כשהגוף נטמן באדמה הנשמה ממשיכה הלאה, אלא הפרק הבא במסע, אל מקום טוב יותר. כל הנקודות המאירות שהיו באימא, בסבתא שלכם, לא נעלמו. הם ימשיכו להקרין ולהאיר בלב של כל מי שזכה להכיר ולאהוב אותה״. הסתכלתי על בני המשפחה ושמתי לב שגוום נזקף. הברק בעיניהם ניצת מחדש. הנכדה שעד אותו רגע לא הוציאה הגה מלבד התייפחויות ואנחות, ניגבה את הדמעות מעיניה ואמרה: ״להתראות, סבתא. אני מקווה שיהיה לך טוב שם בגן עדן. תתפללי עלינו ואנחנו תמיד נזכור אותך״.
זה היה הרגע שבו התחדד לי ההבדל התהומי ביחס למוות, בין מי שמביט על העולם במבט חומרני ונטול אלוקים שעבורו המוות הוא שבר נוראי. מעין חור שחור שבולע הכול ולא מותיר זכר. ולעומת זאת, מבט של אמונה שאומנם אינו מעלים את הכאב אבל מקהה את חריפותו. הוא מלמד שהחיים לא באמת נגמרים בעת הפטירה אלא רק עוברים לממד אחר, נעלה יותר, ושקשר בין אוהבים ממשיך להתקיים דרך חיבור של נשמות גם כאשר הגוף מסיים את תפקידו.
אופס, התבלבלנו
״האם גם בהלוויות קורות תקלות?״ שואלים אותי לפעמים הילדים שלי, ״קרה לך פעם שנפטר התעורר באמצע ההלוויה?״. ובכן, למזלי לא נתקלתי בחוויה מפחידה כזו, אבל כן קרה בלבול מביך כאשר החברא קדישא העייפים התבלבלו במיקום וטמנו את הנפטר בקבר שהיה מיועד למישהו אחר… המנהל החוויר כמו מצבה חדשה, התנצל אלף פעמים בפני בני המנוח והבטיח בהן צדקו שידאג עוד היום שיעבירו את הנפטר לקבר הנכון. יצאתי מהאירוע מלא מחשבות עד כמה שום דבר לא בטוח בעולם הזה. מה שבכל זאת נותר לנו הוא להיאחז בעוגנים האמיתיים. אלו שילכו איתנו גם אחרי מאה ועשרים: כמה טוב ואהבה, כמה חסד ואמונה, נפיץ בעולם. בסופו של דבר זה מה שחשוב באמת.

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…