לא מזמן שוחחתי עם מספר חברים על האינטרסים של בני האדם לעומת הערכים שלהם. דעה רווחת בשיח הייתה שהכול עניין של אינטרסים – העולם בכללותו והאנשים בפרט, מונעים מאינטרסים אישיים בלבד.
דעה שנייה בשיח הייתה שיש הבדל בין אינטרסים השמורים למדינות, לחברות, לגופים כלכליים וכדומה, לבין אנשים פרטיים וקהילות המונעות מערכים המצטרפים לעיתים לאינטרסים.
ערך = מעשה נאצל שנמדד על פי טיבו המוסרי.אינטרס = שאיפה לקידום עניין או מטרה, והמוכנות להקצות לכך משאבים ריאליים או רעיוניים.
תארו לכם עולם יפה שבו יחסי המדינות היו נקבעים על ידי ערכים כמו נדיבות, רחמנות, חמלה, שותפות, דאגה, הבנה, עזרה ועוד.
איזה עולם נפלא אז היה לנו? כזה עולם ניתן ליצור ולקיים בין בני זוג.
כדאי מאוד שהשיתוף, השאיפה והתודעה הזוגית יהיו בנויים בעיקרם על ערכים ולא על אינטרסים. בני הזוג צריכים להשתדל לבנות את עולמם המשותף על מהות, על משמעות, על תובנות ועל רצונות מוסריים משותפים, ולא על ניסיון לקידום מטרה משותפת.
השיח הערכי יוביל להגשמה הרבה יותר משמעותית של כל אחד מבני הזוג ושל המשפחה כולה. החזון המשותף העומד לנגד עיני שניהם יהווה תמרור הכוונה, ויוביל אותם במעשיהם לקדם את האהבה ואת הביחד בצורה הרמונית ומיוחדת.
מאידך, יחסים הבנויים על אינטרסים יובילו בהכרח את כל אחד מבני הזוג לשים את עצמו לפני הביחד, וממילא ייווצרו יחסים של קח ותן/ שווה או לא שווה לי/ כדאי או לא כדאי לי.
מהדהדים דברי יצחק נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל, בנאום ההשבעה שלו לנשיאות: ״לאדם פנים רבות, והוא כחומר ביד עצמו. הוא מסוגל להיות חומרני, תובעני ותוקפן, אבל הוא עצמו מסוגל להיות מקרין, מעניק ואוהב-זולתו. והמנוף המטלטל נפשו של אדם מצד אחד לצד הנגדי, הוא אותו דבר ערטילאי ובלתי ניתן למישוש הקרוי ׳חזון׳ (ערכים ש.כ.) ו׳באין חזון יפרע עם׳״.
ובאנלוגיה לזוגיות – באין ערכים ייפרע זוג.
רק אם החשיבה של שנינו תהיה למען שנינו ולא כל אחד למען עצמו, ערכי הזוג יישמרו ויובילו לחיבור אמיתי בין שניהם ולהתעצמות האהבה וחיזוק הקשר.
