בדרך לכותל

שודדי ירושלים

בדרך לכותל אני נהנה לצעוד ולשוחח עם בני ישי, והוא מתאר לי בדרכו חוויות משירותו בשריון בהסדר שילובים. השבוע, תחת גשם של ברכה שליווה אותנו לאורך הדרך, הוא סיפר לי על טקס ההשבעה של חיילי השריון בלטרון. מאות חיילים שאגו שהם נשבעים להיות נאמנים למדינה ולצה"ל עד כדי חירוף נפש. כל חייל קיבל נשק וספר תנ"ך עם הקדשה של הרב הראשי לצה"ל.
בזמן שהוא משתף אותי באירועי הטקס אנו חולפים ליד עשרות תיירים מכל רחבי העולם. האמת היא שכבר תקופה ארוכה אנו רואים אלפים מכל העולם, מכל הצבעים ומכל הגילים זורמים לעיר העתיקה ומציפים את רחובותיה. חלק מהתיירים באים עם קבוצות ומדריך צמוד, וחלק באים באופן פרטי, זוגות או משפחות. 

הסיור המודרך מתחיל בדרך כלל ליד שער יפו. שם עומדים גם מדריכים 'חאפרים', והם תופסים תיירים בדרכם ומציעים להם הסברים מלומדים על העיר ירושלים.
אני מתעכב כמה דקות ליד אחד המדריכים שמסביר באנגלית שוטפת שירושלים היא במקור עיר נוצרית עוד מימי אותו האיש, ואחר כך היא הפכה מוסלמית. היהודים לעומת זאת מוצגים כפולשים בלתי רצויים. אני מתקרב לקבוצה נוספת, וגם כאן המצב לא הרבה יותר טוב. לקבוצות אחרות ההסברים ניתנים בסינית או ברוסית או בפולנית, ואני יכול רק לקרוא את שפת הגוף שלהם. כשהמדריך עושה הפסקה אני שואל את אחד מחברי הקבוצה מה הבין, והתשובה שאני מקבל היא שישראל כבשה את ירושלים מהפלסטינים ללא זכות וללא הצדקה. אני לא יכול לבדוק את כל המדריכים, אבל סביר להניח שהמצב בקבוצות אחרות אינו טוב יותר.
משבוע לשבוע אני מגלה יותר ויותר שהנרטיב שמועבר כאן בירושלים למיליוני התיירים הבאים בשעריה הוא אנטי-ישראלי ואפילו אנטי-יהודי. זרם התיירים
גובר ב"ה משנה לשנה, אך לצערי הנזק הנגרם לתדמית שלנו עקב שוד הנרטיב רק הולך וגדל.
במורד השוק פגשתי בזוג צעיר, תיירים מאמריקה. הם פנו אליי בשאלה היכן הכניסה להר הבית. טרם הספקתי להשיב קפץ לעברם ערבי מחנות סמוכה בשוק והסביר להם שהר הבית אינו שייך ליהודים, לא עכשיו ולא בעבר, ואין ליהודים זכות לבקר שם. "אתם יהודים?" שאל אותם.
זה לא המדריך היחיד מדוברי הערבית שמפזרים דעות נחרצות על מעמדה ושייכותה של ירושלים. דעות אלו מתקבלות אצל התיירים כעובדות מוחלטות, וקשה מאוד לעקור שקרים אלו לאחר שנפלו על אוזניים כרויות.
אחד התיירים שפגשתי אחז בחוברת צבעונית על ירושלים. ביקשתי ממנו לעיין בתכנים באנגלית, ועיניי חשכו. זו חוברת שמדפיסים במזרח ירושלים בני דודינו, וכל התכנים שם תואמים לנרטיב הערבי המעוות והחד-צדדי.
בשעה שאנו צועדים חזרה לביתנו בקריית משה אני מארגן בראשי תוכנית לשימור הנרטיב היהודי בירושלים. הצורך להתמודד עם התופעה המדאיגה של גנבת הנרטיב כפול: קודם כול עוקרים את זכותנו על ירושלים ומעוותים את ההיסטוריה ובונים סיפור שקרי ומסולף, ואחר כך הנרטיב הזה מתגלגל ומופץ ככדור שלג על ידי מיליוני התיירים שמבקרים כאן ומולכים שולל בעיר הקודש.
התוכנית שלי כוללת קומנדו של מתנדבים שיציעו הסברים מאוזנים ותיאטרליים בכל השפות לתיירים הבאים בשערי העיר העתיקה. נוכל גם לטרגט דיגיטלית את כל האורחים ולשלוח להם סרטונים נחמדים ומחכימים. התוכנית שלי מפורטת ובנויה היטב, ואני מקווה שהיא תתקבל על דעתם של שר התיירות וראש העיר ירושלים ושהם יפעלו ליישמה. אשמח לשמוע את דעתכם.
עדכונים בהמשך.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…