טור אורח

שומרים על השגרה

הרב מנחם אינגבר | חבר ועדת ההיגוי של פיקוד העורף למוכנות בחירום

הדבר הכי מהותי שקורה לבן אדם בסיטואציות כמו אלו שאנו עומדים בהן היום הוא חוסר ההמשכיות. החיים אינם נמשכים כמו שהיינו רגיל. הם נקטעים. הקושי מתעצם מכיוון שאין כל ודאות באשר להמשך, איש אינו יודע מתי תיגמר החופשה הכפויה ומתי אם בכלל נחזור לחיי השגרה שהכרנו.
לחלקנו ההשלכות יכולות להיות חמורות עד כדי אובדן עשתונות. בזמנים כאלו שוררת אי-ודאות גדולה, ואין לאדם אפשרות למדוד את עצמו, כי הוא אינו מכיר את היכולות שלו ואת הסגולות שלו בצורת חיים כזו.
שומרים על הרצף
איך בכל זאת אפשר לעבור את התקופה הזו במינימום נזק? אחד העקרונות החשובים בהתמודדות במצבי חירום הוא עקרון הרציפות. עקרון הרציפות אומר שככל שאנחנו יכולים לייצר משמעות למצבים ספציפיים על רצף הזמן עבר-הווה-עתיד, נרגיש תחושת שליטה בחיים שלנו, והיא תחזק אותנו. לשם כך צריך להכיר את החוסן האישי. במאמר זה נסקור חלק מהם: הרצף החשיבתי, הרצף התפקודי והרצף החברתי. אם אדם יצליח לשמור על רציפות סבירה, הסיכוי שלו לצלוח את התקופה הלא פשוטה בהצלחה ולשוב לחיים רגילים כשהעולם ישוב לסדרו גבוה מאוד. לא רק זאת, הוא יוכל לרכוש יכולות אישיות גבוהות שישמשו אותו בהמשך לכל החיים.
הרצף החשיבתי מסייע לנו בימים כתיקונם לתכנן את מעשינו. באמצעות הזיכרון אנחנו מספקים את המידע למוח, והוא מעבד את מה שידוע לו ובונה תוכנית להמשך על פי אותו מידע בסיסי. ברגע שהרצף הזה נקטע במאורע לא שגרתי, כמו זה שאנו נמצאים בעיצומו, כל יכולת התכנון משתבשת כי מסד הנתונים הבסיסי לוקה בחסר.
מה שיעזור לנו להתמודד ולשמר רצף חשיבתי הוא בראש ובראשונה סדר יום מובנה ולא משתנה. זה לא הרצף של פעם, אבל כן מספק מסגרת מינימלית של שגרה שמאפשרת לנו לחשוב בצורה רציפה.
השלב הבא הוא הרצף התפקודי. לכל אדם יש תפקיד בחיי היום-יום, בין שהוא מנהל עסק ובין שהוא אברך כולל, יש לו ייעוד. בעבור התפקיד הזה הוא קם בבוקר, ואותו הוא ממלא במהלך היום. תקופה זו מאופיינת גם בקטיעת הרצף הזה. מוסדות הלימוד והכוללים סגורים, רבים ממקומות העבודה אינם פעילים, והאדם אינו ממלא את התפקיד שהוא רגיל לעשות מדי יום והזהות האישית נסדקת.
זה מצב שבו האדם צריך לבנות לעצמו תפקיד חדש, לפחות בעיני עצמו. יהיו אנשים שיגלו פתאום שהם יודעים לתקן את הפלורסנט בבית, והם ימשיכו לשאר החדרים וימצאו הרבה מאוד דברים שטעונים תיקון והם דחו אותם כל החיים. זו ההזדמנות לעשות זאת.
אחרי הרצף המחשבתי והתפקודי בא הרצף השלישי, שהוא הרצף החברתי. לכל אדם יש סביבה טבעית משלו: החברים שלו, החברותא בכולל, השותפים בעבודה, המשפחה הקרובה והידידים מהשטיבל. עם המעגל החברתי המוכר הוא מתייעץ, משוחח על דא והא, והוא מלווה אותו ברצף החיים. הקשרים האלה מעניקים לאדם תחושת שייכות גבוהה מאוד. הוא חלק מקבוצה, לא עלה בודד. גם הרצף הזה נקטע בימים אלו. אין אפשרות לצאת לעבודה או למקום הלימודים, לא הולכים לבית הכנסת, לא נפגשים עם בני משפחה ומכרים: המעגלים החברתיים נפרמים. כאן מגיע הצורך לשמור על הרצף החברתי.
לכן צריך ליצור אינרציה חברתית, המשכיות לאותם קשרים חברתיים. היא יכולה להיות עם אותם חברים בחיים הרגילים אבל בדרכים אחרות, לדוגמה בשיחות טלפון, אבליכולה להיות גם עם סביבה משתנה. אפשר לנצל את הימים האלו לרקימת יחסים חדשים עם השכנים בבניין, שלא לדבר על רבים שמגלים לראשונה יכולות וכישורים אצל הקרובים להם ביותר, הילדים שלהם בבית, שלא תמיד היה להם כל הזמן להקצות בעבורם.
הרב מנחם אינגבר, בעל תואר מוסמך בפסיכולוגיה, מטפל ומרצה, מפתח שיטת PALS למנהיגות הורית, עמית במהו"ת ישראל, חבר ועדת ההיגוי של פיקוד העורף למוכנות בחירום ומכשיר אנשי מקצוע לטיפול בבניית חוסן ובהתמודדות במצבי משבר

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…