הרב מנחם אינגבר | חבר ועדת ההיגוי של פיקוד העורף למוכנות בחירום
הדבר הכי מהותי שקורה לבן אדם בסיטואציות כמו אלו שאנו עומדים בהן היום הוא חוסר ההמשכיות. החיים אינם נמשכים כמו שהיינו רגיל. הם נקטעים. הקושי מתעצם מכיוון שאין כל ודאות באשר להמשך, איש אינו יודע מתי תיגמר החופשה הכפויה ומתי אם בכלל נחזור לחיי השגרה שהכרנו.
לחלקנו ההשלכות יכולות להיות חמורות עד כדי אובדן עשתונות. בזמנים כאלו שוררת אי-ודאות גדולה, ואין לאדם אפשרות למדוד את עצמו, כי הוא אינו מכיר את היכולות שלו ואת הסגולות שלו בצורת חיים כזו.
שומרים על הרצף
איך בכל זאת אפשר לעבור את התקופה הזו במינימום נזק? אחד העקרונות החשובים בהתמודדות במצבי חירום הוא עקרון הרציפות. עקרון הרציפות אומר שככל שאנחנו יכולים לייצר משמעות למצבים ספציפיים על רצף הזמן עבר-הווה-עתיד, נרגיש תחושת שליטה בחיים שלנו, והיא תחזק אותנו. לשם כך צריך להכיר את החוסן האישי. במאמר זה נסקור חלק מהם: הרצף החשיבתי, הרצף התפקודי והרצף החברתי. אם אדם יצליח לשמור על רציפות סבירה, הסיכוי שלו לצלוח את התקופה הלא פשוטה בהצלחה ולשוב לחיים רגילים כשהעולם ישוב לסדרו גבוה מאוד. לא רק זאת, הוא יוכל לרכוש יכולות אישיות גבוהות שישמשו אותו בהמשך לכל החיים.
הרצף החשיבתי מסייע לנו בימים כתיקונם לתכנן את מעשינו. באמצעות הזיכרון אנחנו מספקים את המידע למוח, והוא מעבד את מה שידוע לו ובונה תוכנית להמשך על פי אותו מידע בסיסי. ברגע שהרצף הזה נקטע במאורע לא שגרתי, כמו זה שאנו נמצאים בעיצומו, כל יכולת התכנון משתבשת כי מסד הנתונים הבסיסי לוקה בחסר.
מה שיעזור לנו להתמודד ולשמר רצף חשיבתי הוא בראש ובראשונה סדר יום מובנה ולא משתנה. זה לא הרצף של פעם, אבל כן מספק מסגרת מינימלית של שגרה שמאפשרת לנו לחשוב בצורה רציפה.
השלב הבא הוא הרצף התפקודי. לכל אדם יש תפקיד בחיי היום-יום, בין שהוא מנהל עסק ובין שהוא אברך כולל, יש לו ייעוד. בעבור התפקיד הזה הוא קם בבוקר, ואותו הוא ממלא במהלך היום. תקופה זו מאופיינת גם בקטיעת הרצף הזה. מוסדות הלימוד והכוללים סגורים, רבים ממקומות העבודה אינם פעילים, והאדם אינו ממלא את התפקיד שהוא רגיל לעשות מדי יום והזהות האישית נסדקת.
זה מצב שבו האדם צריך לבנות לעצמו תפקיד חדש, לפחות בעיני עצמו. יהיו אנשים שיגלו פתאום שהם יודעים לתקן את הפלורסנט בבית, והם ימשיכו לשאר החדרים וימצאו הרבה מאוד דברים שטעונים תיקון והם דחו אותם כל החיים. זו ההזדמנות לעשות זאת.
אחרי הרצף המחשבתי והתפקודי בא הרצף השלישי, שהוא הרצף החברתי. לכל אדם יש סביבה טבעית משלו: החברים שלו, החברותא בכולל, השותפים בעבודה, המשפחה הקרובה והידידים מהשטיבל. עם המעגל החברתי המוכר הוא מתייעץ, משוחח על דא והא, והוא מלווה אותו ברצף החיים. הקשרים האלה מעניקים לאדם תחושת שייכות גבוהה מאוד. הוא חלק מקבוצה, לא עלה בודד. גם הרצף הזה נקטע בימים אלו. אין אפשרות לצאת לעבודה או למקום הלימודים, לא הולכים לבית הכנסת, לא נפגשים עם בני משפחה ומכרים: המעגלים החברתיים נפרמים. כאן מגיע הצורך לשמור על הרצף החברתי.
לכן צריך ליצור אינרציה חברתית, המשכיות לאותם קשרים חברתיים. היא יכולה להיות עם אותם חברים בחיים הרגילים אבל בדרכים אחרות, לדוגמה בשיחות טלפון, אבליכולה להיות גם עם סביבה משתנה. אפשר לנצל את הימים האלו לרקימת יחסים חדשים עם השכנים בבניין, שלא לדבר על רבים שמגלים לראשונה יכולות וכישורים אצל הקרובים להם ביותר, הילדים שלהם בבית, שלא תמיד היה להם כל הזמן להקצות בעבורם.
הרב מנחם אינגבר, בעל תואר מוסמך בפסיכולוגיה, מטפל ומרצה, מפתח שיטת PALS למנהיגות הורית, עמית במהו"ת ישראל, חבר ועדת ההיגוי של פיקוד העורף למוכנות בחירום ומכשיר אנשי מקצוע לטיפול בבניית חוסן ובהתמודדות במצבי משבר
