בשבת בבוקר, בעודי צועד לכותל, למניין של גבי שיינין, פגשתי יהודי סרוג. הוא בירכני בשבת שלום, ואני החזרתי לו ברכת שבת שלום לבבית. לאחר רגע נפל לי האסימון: הרי זה הוא הקבלן-יזם המפורסם ממרכז הארץ.
ומעשה שהיה כך היה: לפני שנים מספר הזמין אותי הקבלן הידוע, שעסקיו חובקים עולם בבניין, במסחר ובתיירות, להגיש הצעה ומצגת קריאטיבית לשיווק ולפרסום של אולם חתונות חדש שקנה ושיפץ בהשקעה גדולה מאוד.
הכנו לו הצעה פרסומית מדהימה, כדרכנו: השקענו מחשבה רב בקריאת שם ייחודי ומושך, במיתוג האולם, בסיסמאות, במודעות מקסימות, בסרטונים, בפוסטים ובבאנרים לדיגיטל, לאתר אינטרנט שיווקי תדמיתי ועוד.
הקבלן התרשם מאוד מהפרזנטציה והבטיח שיפרסם דרכנו גם את עסקי הבנייה והתיירות שלו. הוא ביקש: "השאירו לי את כל החומר הנפלא שהכנתם כדי שאתייעץ עם הצוות שלי". הסכמתי.
עברו שבועות רבים, ולא שמעתי ממנו. התקשרתי כמה פעמים, והוא הבטיח שייתן לנו תשובה חיובית בקרוב.
לאחר כארבעה חודשים שוב התקשרתי לקבלן, והוא ענה לי נחרצות: "זה לא רלוונטי".
הסעיף המרוקאי שלי קפץ…
בעוד אני שוקל אם לתבוע אותו על הונאת דברים נפוצו שמועות מצמררות שהקבלן ירד מנכסיו וכל היוזמות שלו הלכו לאבדון: האולם, הבניינים, עסקי הקבלנות, התיירות. הכול!
הוצפתי ברגשות מעורבים. מצד אחד לא רציתי לשמוח לאידו. הצטערתי צער רב על האיש ועל משפחתו, אך מצד אחר התברר לי שהקב"ה הציל אותי מהפסד כספי בטוח.
אין ספק שאילו פרסמתי את הקבלן יכולתי חס וחלילה ליפול לבור ללא כיסוי, תרתי משמע.
זוהי רק דוגמה אחת קטנה ל'שיעור באמונה' שאני מקבל בעסקים כמעט בכל שבוע. יש באמתחתי עוד מקרים רבים של מצבים בלתי אפשריים שהתגלו בדיעבד כהשגחה א-לוהית פרטית.
תודה לקב"ה שגומל לנו חסדים טובים. אנו מאמינים שמזונותיו של אדם קצובים לו מערב ראש השנה, ולנו לא נותר לנו אלא להשתדל ולעבוד בחריצות, ביסודיות, במקצועיות, ביצירתיות ובאמונה גדולה.
שבת שלום.
