"נפגשתי בקבר שמואל הנביא עם מקהלת פרחי ירושלים לצילומי קליפ לשיר שנכתב בהשראת הנאום מטקס פרס ישראל", כתבה מרים פרץ בדף הפייסבוק שלה. "אמרתי להם כי ברגע שהם שרים שיר שנכתב בהשראתי, המצווה הכי גדולה היא להיות שמחים. חייבים לשמוח ולחייך, מכיוון שהמילים יגון וניגון הן אותן אותיות, רק הסדר שונה. אפשר להפוך יגון לניגון". חנן אביטל, המנצח על להקת פרחי ירושלים, הלחין את מילות הנאום של מרים פרץ לשיר שביצעה המקהלה, והביצוע בקליפ יעלה ליוטיוב בשבועות הקרובים.
חן לוי, בן 12 מאלעד, שהשתתף בהקלטת השיר, סיפר: "יצא לי לשמוע את הנאום של מרים פרץ ביוטיוב מעצמי ובזכות השיר. מרים פרץ היא גיבורה ברמות. קשה מאוד לאבד שני ילדים ועדיין להיות שמחים כל הזמן. היא אישה חזקה. כיף להקליט שיר על גיבורי ישראל. גאווה. היא הייתה בצילומים, והיה כיף להצטלם איתה, היא הייתה כמו סבתא שלנו, חיבקה אותנו ואמרה שאנחנו מזכירים את הילדים שלה. אחרי הצילומים היא דיברה איתנו וסיפרה לנו על הילדים שלה. הראל, אחד הילדים מפרחי ירושלים, לומד בישיבת אמ"ית אלירז, המנציחה את בנה. הוא סיפר לה את זה והיא התלהבה".
גם מרים פרץ ציינה בחשבון הפייסבוק שלה את המפגש עם הראל: "התרגשתי לשמוע כי הילד הראל ממקהלת פרחי ירושלים לומד בישיבת אמי"ת אלירז, על שם בני, רס"ן אלירז פרץ הי"ד. הראל סיפר כי הוא מרגיש שהוא ממש מכיר את אלירז בזכות עמדת המולטימדיה בכניסה לבית הספר, המתארת את סיפור חייו ונפילתו של בני".
הקשר בין מרים פרץ למקהלת פרחי ירושלים התחיל בזמן שילדיה היו במקהלה. לאחר שאלירז נהרג כתב חנן אביטל על מרים פרץ את השיר 'אם הבנים'. "כתבתי אותו והדפסתי יפה והלכתי לנחם בשבעה בגבעת זאב. איך שהיא ראתה אותי היא חיבקה אותי, ובמקום לבכות התחילה לשמוח ולספר לי שהילדים היו בפרחי ירושלים והיו מביאים את השירים הביתה ושרים, והכול היה בשמחה לעילא ולעילא".
מאז שומרים חנן אביטל ומרים פרץ על קשר קרוב ונפגשים באירועים שבהם הוא מופיע והיא מדברת. "לאחרונה כל המדינה ראתה את מה שנשאר מכל חגיגות יום העצמאות: הנאום המדהים של מרים פרץ בטקס הענקת פרס ישראל. שמעתי את הנאום פעמיים, ולמוחרת הוא התפרסם במלואו בעיתונים. לקחתי ממנו פסקה, שנקראת מיגון לניגון, שבה היא אמרה שהשאירה בצד את כל היגון והעצבות ופתחה דף חדש שנקרא ניגון חדש.
"לקחתי את הפסקה הזאת ועוד כמה דברים שמצאו חן בעיניי מכל הנאום, ועיבדתי אותם לשיר. השיר מתחיל מהעלייה לארץ, איך שבמרוקו הגיע ישראלי בסנדלים וחשבו שהוא המשיח, והוא היה השליח של הסוכנות. לקחתי את כל הדברים הקטנטנים האלה ואת הסיפור שכל הזמן מספרים, שהבן שלה היה בא מהצבא ואומר לה שהוא נדקר מהקוצים באדמה, אבל יודע שאלו הקוצים של ארץ ישראל, ומזה עשיתי שיר. הקלטנו אותו, וברוך ה' היא בעננים מהשיר, היא יודעת אותו בעל פה".
ההרכב של פרחי ירושלים פועל יותר מ-42 שנים והגיש 700 שירים, שלפחות 150 מהם אביטל הוא שכתב והלחין. "אני אוהב לכתוב על כל מיני נושאים, על ארץ ישראל, על הצבא, הרבה שירים כאלה. בתקופה שהייתה הרבה אידאולוגיה והיו רק סלעים ולא היה כלום בשומרון, בכל אירוע אנחנו היינו הראשונים שכתבנו שירים. הלב שלי שותף לארץ ישראל".
את אוריאל ואלירז פרץ אביטל לא זכר מילדותם; הוא ידע שהיו במקהלה כי מרים פרץ הזכירה לו זאת. "היו בימיי לפחות אלפיים, ואני זוכר בעיקר סולנים שבלטו בשטח. הייתה תקופה שכמעט בכל עיר הייתה מקהלת ילדים שנקראה על שם העיר, ובהופעות נקראו פרחי ירושלים. היום אני מעדיף להשקיע בהופעות. אין לי כוח לרוץ מעיר לעיר".
חנן אביטל הקים את המקהלה בעקבות פציעתו בפיגוע מקרר התופת בכיכר ציון בירושלים לפני 43 שנים. "אני לתומי עמדתי שם דקות ארוכות, ומייד כשבאתי ללכת נשמע פיצוץ אדיר. בפיגוע נהרגו 15 איש וכ-60 נפצעו. אני נפצעתי קשה והייתי מאושפז בבית החולים תקופה ארוכה, כמה חודשים.
"כששכבתי בבית חולים התהדק הקשר שלי עם האחד ויחיד בדורו, רבי שלמה קרליבך. כשהייתי בן 14, בישיבה התיכונית, הייתי מטורף עליו, וכשנפצעתי בפיגוע, אחרי שהשתחררתי מהצבא, הוא היה בא אליי לבית חולים כשהיה בארץ. הוא היה יושב בכל מקום ומלחין. הוא נקשר אליי ואני אליו, והוא כתב שני שירים ליד המיטה שלי. כשראה את הפצועים בבית חולים הוא הלחין את 'על אלה אני בוכייה עיני יורדה מים', והוא כתב עליי עוד שיר יפה שלו שאני מאוד קשור אליו, 'בשם ה"".
לאחר שנה, כשחנן אביטל כבר עמד שוב על הרגליים, הוא הקים את להקת פרחי ירושלים, וכשהלהקה הופיעה בארץ ובעולם היא אירחה את רבי שלומה קרליבך. "את השיר 'מיגון לניגון' עוד לא התחלנו להריץ ביוטיוב. ביקשנו מיוטיוב לעצור כי רצינו קליפ מקצועי. כשהתראיינו בערוץ 2 אנשי המקצוע, מנחם טוקר והצוות שצילם מחאו לנו כפיים כשסיימנו את השיר. בעוד כמה שבועות הקליפ הערוך יעלה ליוטיוב".
