בדרך לכותל

תורה, מה תהא עליה?

ישראל גולדברג אצל הרב קנייבסקי

01
שבת פורים חורפית קרירה ורטובה עברה על כוחותינו. דילגתי בין השלוליות וטיפות הגשם תוך שאני מהרהר כל הדרך בשר התורה, הרב חיים קנייבסקי זצ״ל שהסתלק מאתנו בחטף ממש בכניסת השבת. ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש.
אחדים מבאי הכותל ספרו לי על תחושה לא נעימה של חמרמורת, המכונה – ׳האנגאובר׳, לאחר שהידרו בקיום מצוות ׳עד דלא ידע׳ בשושן פורים דמוקפים, ביום שישי. ניחמתי אותם בעובדה, שבזכות שקיימו את מצוות ׳לבשומי בפוריא׳, לא שמעו על האבדה הגדולה, ולכן לא הצטערו כפליים.
ואני, באופן אישי, לכבוד קדושת השבת, לא נתתי ליגון לעטוף אותי.
בדרך לכותל נזכרתי בלוויה המרטיטה של מורי ורבי, הרב צבי יהודה זצ״ל, שהתקיימה לפני 40 שנה, אף היא בימי הפורים. צעדנו אז כהיום, כיתומים ממש, מביתו בגאולה להר הזיתים, במזג אוויר גשום וסגרירי. הדמעות נמהלו בטיפות הגשם. קולות הנהי החרישי עלו מתוך קהל האלפים, קרעו את העבים השחורים, שכיסו את עין השמים והגיעו, בוודאי, עד כיסא הכבוד.
02
זכיתי להתארח מספר פעמים בביתם הצנוע של הרב חיים והרבנית בת שבע קנייבסקי זצ״ל. הפעם הראשונה הייתה לפני 35 שנה – ארבעה דורות של משפחת לימן מבית וגן עשתה סיום מסכת ותרמה ספר תורה לבית כנסת לדרמן, שבו התפלל ר׳ חיים עשרות רבות בשנים. כבר אז חשתי התפעלות גדולה מהדמות המופלאה של ר׳ חיים שקיבל את כולנו בחום ובלבביות בלתי רגילים. כולנו התרגשנו להכיר מקרוב ולהתרשם מאד מהענווה, מהכנסת האורחים, מהפשטות, מהכרת הטוב, מהחכמה, מהגדלות והבקיאות העצומה בכל חלקי התורה, אהבת כל יהודי, חיוניות מיוחדת, עשיית חסד בגוף ובנפש, הכנסת אורחים והכל בהצנע לכת, בסבלנות רבה ובנועם מיוחד.
ניכר היה במידותיה האציליות ומקרינות החום והחסד, של הרבנית בת שבע, שהיא ביתו של הרב שלום אלישיב ונכדתו של ר׳ אריה לוין. שני הענקים הללו היו אות ומופת של גדלות בתורה יחד עם גדלות ב׳בין אדם לחברו׳ ובין יהודי לארצו. ר׳ אריה הטביע את חותמו בעולם בעשיית חסד, בצניעות ללא גבול ובמסירות נפש על כלל ישראל ובמיוחד על הצלת אסירי המחתרות ומשפחותיהם.
תכונות נאצלות של חסד וענווה אפיינו גם את הרבנית בת שבע, היא הייתה מותאמת ככפפה ליד, לר׳ חיים. יחד גידלו וחינכו לתפארת שמונה ילדים בדירת שני חדרים, צנועה ועמוסה בספרים ומבורכת באורחים רבים, שפקדו את הבית הפתוח והלבבי מבוקר עד ערב. הרב היה עונה לשאלות לרבבות אנשים והרבנית הייתה מתעניינת בשלומם ומאצילה מברכות שמים על כל מי שעבר שם בבית. זכיתי להתברך מפיה מספר פעמים. למרות ששוחחנו ממש בקצרה, חשתי שהרבנית ׳קוראת אותי׳, מכירה את מיזגי ומכוונת את הברכה לאישיותי, לעולם הערכים, המושגים, השאיפות והחלומות שלי.
03
זכיתי שוב לבקר בבית הרב, כשנכנסנו כדי שיברך את ידידי, רמי שביט, מנכ״ל ובעלים של ׳המשביר׳ לכבוד המאמץ שלו לסגור בשבתות את כל סניפי הרשת הגדולה והוותיקה בארץ. רשת ׳המשביר לצרכן׳ נוסדה לפני כמעט 80 שנה כרשת קמעונאית של ׳הסתדרות העובדים׳ ובמשך כ-60 שנה, גם לאחר שהופרטה, פתחה את עשרות סניפיה בשבתות ובחגי ישראל. אני זכיתי ללוות את רמי שביט בשנים בהן החליט לסגור את סניפי הרשת בשבתות ובחגים. רמי, בצניעותו הרבה, אינו מחשיב עצמו כאדם ׳דתי׳, הוא רואה כערך לאומי, ערכי וחברתי לתת לכל העובדים בארץ יום מנוחה בשבת. רמי פתח חזיתות של מאבק מול הקניונים, שהתעקשו ונלחמו משפטית וכלכלית כדי להשאיר את חנויות ׳העוגן׳ הענקיות של ׳המשביר החדש׳ פתוחות בשבת. זאת מחשש שהלקוחות שלהם יאבדו את ׳האטרקטיביות׳, רחמנא לצלן, של עריכת קניות בשבת, גם בחנויות הקטנות.
תיארתי לר׳ חיים את המהלך החלוצי האמיץ של רמי שביט, שלא היה לו אח ורע באותן שנים. למרות כל הקשיים, רמי הצליח במלחמתו הצודקת.
ר׳ חיים בירך בחום ובלבביות את רמי שביט ואת חברו, יעקב הלפרין, שבאותן שנים ניהל חנויות אופטיקה ייחודיות בתוך סניפי ׳המשביר׳. הרב הקדיש לנו דקות ארוכות של הקשבה, אהדה, חיבה ותשומת לב, כדי לתת גיבוי מלא ועידוד מיוחד למהלך יוצא הדופן של רמי שביט.
ר׳ חיים היה ידוע בדאגתו לכלל ישראל. שמירת השבת במרחב הציבורי והפרטי הייתה אצלו משימה ראשונה במעלה.
04
ביקור מרתק נוסף, בבית משפחת קנייבסקי, היה סביב המאמצים לבנות מסלול השקעות כשרות בבתי השקעות ובחברות פיננסיות ברחבי הארץ. גם זה היה מהלך פורץ דרך. לא פחות מהמהלך לחזק חברות ששומרות שבת.
באותן שנים, רוב המומחים התייחסו בסקפטיות לחלום לבסס מסלולי השקעה כשרים שבהם אין חשש ריבית ואין חשש של תמיכה בפרויקטים שנהנים מחילול שבת וממכירת טרפות וכו׳. כל מי שפניתי אליו, בענף ההשקעות, התייחס בספקנות ליוזמה, שנראתה על פניה כחסרת אפשרויות יישום.
חברת ׳אקסלנס׳ הוקמה ונוהלה במעוף ובחדשנות, על ידי ידידי הוותיק גיל דויטש. גיל הוא איש מיוחד, ירא שמים, מוקיר רבנן, חכם, יוזם, צנוע וחושב צעד אחד לפני כולם. מעל לכל – הוא תלמיד נאמן של הרב מיכה הלוי.
גיל הבין מיד את החשיבות בבניית ׳מסלולי השקעה כשרים׳ ונתן לצוות המנהלים שלו אור ירוק לפתח מסלולים כאלה. מאוחר יותר דחף גם להקים אצלו בחברה ׳קרנות נאמנות כשרות׳ בהכשר מיוחד של הרב יעקב אריאל, שהתגייס בשמחה למשימה החשובה, לצד רבני המחלקה הפיננסית של בד״ץ העדה החרדית, שהתגלו כגאונים גם בנבכי תחום זה. המסלולים והקרנות נבנו בדרגות סיכון משתנות על מנת לתת מענה למגוון גדול מאד של לקוחות.
נכנסתי לרב קנייבסקי, יחד עם צוות ההנהלה הבכיר של ׳אקסלנס׳, להתייעצות ולקבלת ברכה למסלול ההשקעות הכשר. התקבלנו אצל הרב והרבנית בחום ובלבביות. הרב הבין מיד את חשיבות וחיוניות המסלולים הכשרים ונתן לנו גיבוי הלכתי ורוחני מלא, שהיה עבורנו כאוויר לנשימה.
ואכן, הברכה שרתה במהלך – באותה תקופה, המסלולים הכשרים זכו לתשואה גבוהה יותר מהמסלולים הרגילים והפרסום נתן רוח גבית למכירות ולמשקיעים חדשים. הביקוש הרב ואווירת ההצלחה גרמו לבתי השקעות נוספים לבנות מסלולים כשרים. והשאר היסטוריה.
בזכות הגיבוי של הרב קנייבסקי, אין היום בית השקעות בארץ, שמכבד את עצמו, שאין לו מסלולי השקעה כשרים ונקיים מסיבוכים הלכתיים.
05
בהמשך נכנסנו לבית הרב כדי לקבל את ברכתו למבצע חשוב, של החתמת חברות גדולות, על ׳היתר עסקה׳ מעודכן ומשוכלל הלכתית. המטרה הייתה למנוע הכשלת לקוחות באיסורי ריבית. הרב הדגיש לנו, שכידוע, איסורי ריבית אינם קלים מאיסורי טריפות.
תוך כדי המבצע המורכב גילינו, שהמשימה אינה קלה. כדי ש׳היתר המכירה׳ יהיה בעל תוקף, צריכים כל בעלי זכות החתימה בחברה לצרף חתימתם על ההיתר. לעיתים שהו חלקם מעבר לים, אחרים היו טרודים במלאכתם. ואילו חבריהם תהו על הצורך בחוזה ׳היתר עסקה׳ שבו סעיפי שותפות ׳מוזרה׳ עם לקוחותיהם.
בזכות תמיכתו וברכתו הנחושה של הרב קניבסקי ויבדל״א הרב יעקב אריאל, יחד עם רבני המחלקה הפיננסית של ארגון הכשרות של ׳העדה החרדית׳, הצלחנו להחתים, ללא שום תמורה כספית, לא מעט חברות על ׳היתר עסקה׳ מעודכן הלכתית.
יהי רצון שזכותם של הרבנית בת שבע והרב חיים קניבסקי זצ״ל, תעמוד לעם ישראל בשעות המאתגרות של התמודדות עם אויבנו מבפנים ומבחוץ.
06
בדרכי חזרה מהכותל צעדתי בין הטיפות, יחד עם ידידי מהנדס הפטנטים, ר׳ אריה הולץ. אריה הזמין אותי להצטרף אליו ביום שישי למרוץ המרתון, סובב ירושלים, למסלול עשרת הקילומטרים, אותו הוא רצה לגמוע השנה בתוך פחות משעה, תוך שהוא דוחף את כיסא הגלגלים של ביתו היקרה, בעלת הצרכים המיוחדים. אריה המציא ובנה את הכיסא המיוחד הזה, כך שיהיה קל וחזק במיוחד ויתאים לריצות ארוכות ולמסעות אתגריים בשבילי ארצנו היפה.
אריה סיפר לי בשמחה, שהוא התקבל ממש לאחרונה, כחבר למשלחת האולימפית של ישראל, למסלול 400 מטר – שחייה. איחלתי לו, שבזכות התפילות והצעידה למניין הקבוע בכותל, ימשיך לקדש שם שמים ולעשות רק טוב לבת היקרה, למשפחתו המופלאה ולעמו.
שבת נפלאה, של שלום ובריאות בעולם. קליטה קלה לעולים מאוקראינה. וניצחון על אויבנו ועל כל מבקשי רעתנו.

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא גר עיר צפת עם אימו, עם אחיו הגדול ועם אחותו. המשפחה המיוחדת הזאת עלתה ארצה לפני קצת יותר משנתיים, האב נפטר לפני כשמונה שנים ולא זכה להגיע לישראל. לפני כשנה ושלושה חודשים התגייס שלמה והוא משרת בפיקוד צפון בצפת.
לכבוד חג השבועות שוחחנו עם שלמה, שעוד לומד את השפה העברית. חכמינו ז"ל זיהו את חג השבועות עם יום מתן תורה. היה זה עם ישראל שקיבל על עצמו את התורה מרצון במעמד הר סיני. בהקבלה לכך כמו שאנחנו מכירים, במגילת רות שאותה אנו קוראים בשבועות, רות המואבייה בחרה בלא נודע, נאחזה באמונה, ואמרה לנעמי חמותה: "עמך – עמי, וא-לוקייך – א-לוקיי". הסיפור של שלמה משלב בתוכו את קבלת התורה ואת ההליכה אל הלא ידוע.
הנס הגדול הגיע
סולומון נולד באדיס אבבה. "שם גדלתי, בשכונה בשם לאמלאם מאדה. מגיל שבע, בכל לילה לפני השינה התפללתי לעלות לארץ ישראל ולהצליח בלימודים. סיימתי 12 שנות לימוד באתיופיה, הרחבתי את מקצוע האסטרונומיה, והייתי בדרכי להגיע לאוניברסיטה. הלימודים היו חלק מאוד משמעותי מהחיים שלי וגזלו ממני הרבה מאוד זמן פנוי, כולל זמן של בית כנסת".
סבא וסבתא של שלמה מצד אימו נולדו בגונדר, אמהרה, החלק הצפון המערבי באתיופיה. ״הם גדלו במסורת יהודית אבל הכירו רק את התורה, ׳אורית׳, ולא הכירו את התורה שבעל פה. אימא, שלה חמישה אחים, נולדה בגונדאר, ובצעירותה הלכה הרבה לבית הכנסת, בתגראיי (צפון אתיופיה, א"ה). גם היא וגם אבי היו בעלי נחלה במקום שבו נולדו, אבל עזבו והגיעו לאדיס אבבה. חיכינו כמשפחה 24 שנים בבית שכור כדי שנוכל לעלות לארץ ישראל. באדיס אבבה הם נפגשו עם אבי ושם נולדנו אחי, אחותי ואני".
לפני קצת יותר משנתיים קרה הנס. "קיבלנו את הבשורה שאנחנו בדרך לעלות למדינת החלום שלנו, לארץ אבותינו, למדינת ישראל. התפילות והתקוות שלנו הצליחו. שמחנו מאוד". כאמור, מאז עלייתה ארצה, המשפחה מתגוררת בצפת, במרכז הקליטה ׳כנען-מירון׳, ״שם למדתי כתשעה חודשים על יהדות ושם החלה ההיכרות שלי איתה", מספר שלמה. "באתיופיה, לבית הכנסת הלכתי גם בחגים וגם בצומות, והתפילות ברובן נאמרו באמהרית. שם ידעתי קצת מאוד על היהדות, על התפילות. חיינו לפי המסורת היהודית, אבל אחרי העלייה שלנו עשיתי גיור אורתודוכסי על פי ההלכה דרך קורס נתיב בצבא״.
את הגיור בצבא רצית לעשות או שהיית חייב?
״רציתי. גם אימי, אחי ואחותי עשו גיור פה במרכז קליטה״.
מה אתה יכול לספר על השירות הצבאי?
״אני משרת בתקשוב בפיקוד הצפון, בצפת. הייתי מצטיין פלוגתי של המחזור שלי בקורס נתיב בזיכרון יעקב. בית הדין שלי היה מעניין מאוד והדיינים היו נחמדים. לפני מספר חודשים כבר סיימתי את תהליך הגיור שלי".
ולמה היה חשוב לך לעשות גיור כהלכה?
״היה לי רצון לדעת יותר, לדעת הלכות, להתקרב ליהדות. למדתי את הסיפור שלנו – ׳ביתא ישראל׳, יהדות אתיופיה, חיינו בגלות מאז חורבן בית המקדש השני, בגלל זה לא הכרנו את התורה שבעל פה. אני ציוני ואני אוהב מאוד את ארץ ישראל".
אז היום אתה שומר מצוות?
״כן, מנסה להתחבר ליהדות, להתקרב לקב״ה. לא רק אני, גם המשפחה שלי שומרים מצוות, משפחה דתית״.
זה לא מובן מאליו, לשמור מצוות זה מחייב.
״אתה צודק, אבל זה היה הרצון שלי. כשהייתי ילד תמיד התפללתי. לפני השינה אומנם זה לא היה ׳קריאת שמע שעל המיטה׳, אבל תמיד עשיתי את התפילה שלי. גם בילדות ניסיתי להתקרב לקב״ה״.
איך החיים כאן בישראל?
״חיים מעולים ממש. אני יכול להשוות את החיים שלנו בין החיים שלנו באתיופיה לבין כאן בארץ ישראל, והחיים כאן הרבה יותר טובים. מדינה דמוקרטית, מערכת החוק באתיופיה לא כמו אצלנו, זה לא אותו הדבר. ישראל היא מדינת חוק. אבל, בעיקר ארץ קדושה, ארץ אבותינו, ובמיוחד ירושלים שהייתה החלום שלנו״.
שלמה מבקש לסיים עם כמה נקודות לחג השבועות. ״שם נוסף לחג הוא חג מתן תורה. בני ישראל אחרי יציאת מצרים הגיעו להר סיני וקיבלו מהקב״ה את התורה, את עשרת הדיברות. במעמד הר סיני התרחשו כמה ניסים, המעמד הזה מקודש לעם היהודי. כשמישהו מתגייר, כמו כל היהודים, הנפש שלו הייתה שם במעמד״. בעיני שלמה, ״באותו מעמד בעצם עם ישראל כאילו עשה גיור, הפך לעם קדוש״.
רות בגימטריה זה 606
יש דבר תורה שתרצה לסיים איתו?
"המדרש מספר כי בליל חג השבועות הראשון, הלילה שלפני המאורע החשוב של מתן תורה, בני ישראל הלכו לישון במקום לחכות לקב"ה. כשהתקרב הבוקר, הקב"ה כעס עליהם כדי שיתעוררו ומשה רבינו העיר אותם משנתם. כדי לתקן את מה שהיה הם היו ערים עוד לילה, ובנוסף קיבלו על עצמם שבשנים הבאות לא ישנו וילמדו תורה. את זה למדתי אצל הרב בבית הכנסת. במרכז הקליטה עושים כך גם, בחג השבועות לומדים כל הלילה בבית הכנסת".
שלמה הביא בפניי דרשה נוספת: "בחג שבועות יש מסורת לאכול מוצרי חלב. למדתי שבמעמד הר סיני, בעצם לאחר ה'גיור' שלהם, הם היו צריכים להיטהר. הם קיבלו את ההלכות איך לשחוט ולהכשיר את הבשר שלהם, שהפך מרגע קבלת התורה ללא כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה להשתמש ולאכול מאכלי חלב".
איך אתם עם גימטריה? נסיים עם עוד משהו קצר שהביא בפנינו שלמה, על כך שחז"ל לומדים, כי שמה של רות רומז לכך שהייתה גיורת: "רות בגימטריה זה 606. לפני מעמד התורה היו כבר שבע מצוות בני נוח שבהן מחויב העולם. אומרים שהיא קיבלה את שמה אחרי שהשלימה את ההצטרפות שלה לעם היהודי, כדי לקבל את כל תרי"ג המצוות". ■

דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
"פורום קהלת אוכלים נזלת"

"פורום קהלת אוכלים נזלת"

01מעולם לא כתבת על אופנה. מצד שני תמיד יש פעם…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…