הוא חלם להיות לוחם סיירת, אבל פציעה במהלך השירות הובילה אותו ליחידת 8200 הנחשקת, ומשם הכול היסטוריה • אלון ארבץ למד במיטב ישיבות המגזר, הקים בית ספר ללימודי סייבר ועמותה לחינוך כלכלי לבני נוער, ייסד חברת סייבר שנמכרה בכ-350 מיליון דולר, חיבר ספר על ישראל כמעצמת הייטק והיום עומד בראש חברת הייטק נוספת. אה, והוא רק בן 35
״משקיעים אמרו 'אם זה מישראל כנראה זה טוב', הייתה העדפה לטכנולוגיה ישראלית. הבנתי את העוצמה של התעשייה שלנו ואת המוניטין שלה בכל העולם״
אלון ארבץ, נשוי לסמדר ואב לארבעה המתגורר באור עקיבא, גדל ברעננה. את שנות הנערות עשה בישיבה התיכונית אמית טכנולוגית כפר בתיה, וכלל לא התעניין בהייטק ובמחשבים. ״המנהל לחץ עליי ללמוד במגמת מחשבים, ואמרתי ‘בשום פנים ואופן לא׳. באותו הזמן חשבתי שמחשבים זה אומר תכנות, ותכנות פחות עניין אותי״.
״רציתי להיות חייל קרבי״
עם תום הלימודים המשיך ארבץ לישיבת ההסדר בירוחם. ״שם למדתי ללמוד גמרא״, הוא מספר בחיוך. ״למדתי ללמוד תורה במובן הרחב של המילה, קניתי יראת שמיים״. כעבור שנתיים התגייס לסיירת אגוז, מה שהיה בשבילו בבחינת הגשמת חלום: ״רציתי להיות חייל קרבי, זנחתי את כל המיונים למודיעין, כולל מסלול שהתקבלתי אליו, ואמרתי שאני רוצה להיות קרבי״.
אלא שאז נפגעה שמיעתו, והוא נאלץ לעזוב. ״כשנפגעה לי השמיעה וירד לי הפרופיל, החלטתי לחזור למסלול של המודיעין, האמנתי ששם אתרום הרבה יותר. פתחתי במסע לשכנע את גולני, את מפקדת זרוע היבשה ואת צה״ל להעביר אותי לחיל המודיעין. חיברו אותי ליחידת 8200, שהסכימה לקבל אותי בהנחה שאצליח לצאת מגולני ומזרוע היבשה – וזה מה שקרה״, מפרט ארבץ.
לדבריו, הייתה זו התקופה שבה הסייבר התחיל לתפוס תאוצה: ״השתלבתי בפעילות סייבר של היחידה. לימדו אותי מאפס על מחשבים ועל איך הם עובדים, מה זה מתקפות סייבר ואיך מתגוננים מפניהן. נחשפתי לעולם מדהים של מחשבים שלא הייתי מודע אליו לפני כן, ומשלב מסוים התאהבתי בעולם הזה והחלטתי להמשיך איתו הלאה״.
ללמוד חומר צבאי של חצי שנה תוך חודשיים
ארבץ מתאר צבא שונה לגמרי מהצבא שהכיר. ״בתור חייל קרבי הייתי די בינוני מבחינת כושר, אז הראש והלב היו במקומות הנכונים, אבל מבחינת כושר לא הייתי מקום ראשון והרגשתי תמיד בינוני. דווקא כשהיו באגוז מבחנים על נשקים ועל סוגים, אני קולט שאני שתי רמות מעל כולם. זה יצר קצת תסכול באגוז, וכשהגעתי ל-8200 פתאום זה מה שנדרש ממני – יכולות קוגניטיביות גבוהות מאוד. בנוסף, הייתי צריך ללמוד הכול מאפס, כי פספסתי את הקורס. זרקו עליי את כל החומרים שלומדים בקורס במשך חצי שנה ואמרו לי ‘יש לך חודשיים׳. עשיתי את זה בהצלחה כי זה הדברים שאני טוב בהם, וככה התחלתי ב-8200. קיבלתי ידע ושותפים לדרך״.
ואכן, בחברה הראשונה שהקים אחד משותפיו היה חברו מימי 8200, ובחברה הנוכחית – שניים. ״ידע אפשר לרכוש גם ממסגרות אחרות, אבל אחד היתרונות של יחידת 8200 הוא שאתה נמצא צמוד מאוד לכל האנשים הכי חכמים, הכי מוכשרים והכי אוהבי טכנולוגיה. זה איזשהו כור היתוך של אנשים שבונים את תעשיית ההייטק. ביום האחרון של השירות תפסתי את חברי לשירות, גל בן דוד, ואמרתי לו ‘יום אחד עוד נעשה משהו יחד׳, ובאמת אחרי חמש שנים הקמנו את אינטסייטס״.
להיות יזם בלי לדעת איך
אחרי שלוש שנות שירות צבאי למד ארבץ בישיבת עתניאל. ״חיפשתי משהו אחר, ישיבה יחסית פתוחה לעולם, משהו רחב יותר מבחינה רוחנית. רציתי להיחשף לפנימיות התורה, ליותר חסידות, לגישות שונות״. אחרי פרק הזמן בישיבה החליט שהוא רוצה להיות יזם, ״אבל לא היה לי מושג איך, אז הלכתי ללמוד באוניברסיטה כמו כולם״. כבר בתחילת לימודי המשפטים חבר ארבץ לגיא ניצן והציע לו ליזום פרויקט יחד. ״הרצנו רעיונות ובסוף הקמנו את ‘סייבר סקול׳ – לימודי סייבר לנוער. גיא היה אז יועץ לארגונים ישראליים בנושא אבטחת מידע, והוא זיהה שיש פער בין המודיעין על מתקפות סייבר לבין היכולת להתגונן מפניהן. באינטרנט יש האקרים שמתכננים מתקפות, מדליפים מידע רגיש, סוחרים במסמכים סודיים ועוד, אבל להתכונן למתקפה היה לוקח זמן רב וההגנה הייתה מגיעה באיחור״.
ארבץ וניצן החליטו לבנות מערכת שתסרוק את כל האינטרנט אוטומטית ותתריע בפני הארגונים על הסיכונים, לפני התרחשותם בפועל. ״גיא היה זה שפנה אליי עם הרעיון, לא חשבתי פעמיים ואמרתי ‘אני בפנים׳, אם יש לי הזדמנות להקים סטארטאפ כמו שחלמתי אז אני הולך על זה, והחלטתי שאין לי יותר מידי מה להפסיד. לא היה לנו מושג מה אנחנו עושים, הוספנו את גל (חברו של ארבץ מ-8200, ה.ש) לצוות, התחלנו לפתח מוצר ולמכור אותו. לא ידענו שמגייסים כסף, איך בונים מוצר, בחיים לא היינו בהייטק לפני כן. זה היה ממש ‘קלולס׳, ניסינו להבין מה לעשות. התחלנו לגייס כסף ולצמוח״.
כאמור, אינטסייטס נמכרה לפני כשנתיים לחברת Rapid7, חברת סייבר אמריקאית, בסכום של 350 מיליון דולר.
מה מרגישים בנקודת שיא שכזאת?
״כנראה אנשים מדמיינים איזשהו היי, איזושהי אקסטזה. אבל אני לא חושב שזה היה שם. מכירה זה תהליך ארוך, מייגע ומורט עצבים, היינו אחרי תקופה מאתגרת מאוד. אני חושב שכן יש איזושהי גאווה שהגעת לנקודת הציון הזו. כילד קראתי על זה ואמרתי ‘וואי, יהיה מגניב להיות ככה יום אחד׳ – תחושת גאווה וסיפוק. יש גם רמה מסוימת של תחושה חמוצה, שאתה מוותר על ה׳בייבי׳ שלך שגידלת אותו במשך שבע שנים והשקעת בו ימים ולילות, ושהוא הכניס אותך לתקופות שפל ותקופות שיא, ואתה כביכול מוותר עליו״.
מן הסתם היו גם חוסר הצלחה ואיזה כישלון אחד או שניים. מה למדת מהם?
״היו המון כישלונות. אני זוכר רגעים שאני עומד בבית ואומר לגיא שנמצא בארצות הברית: ‘אני לא חושב שנצליח להרים את זה, לא בטוח שהמוצר יעמוד במה שרוצים שהוא יעשה׳ – רגעי שפל שכאלה. היו גם כישלונות עסקיים – ‘התאבדנו׳ על עסקה עם אחת מחברות האשראי הגדולות בעולם, נתקענו על זה במשך חודשיים שלושה ובסוף הם אמרו לנו ‘לא עמדתם במה שצריך ולכן לא מתקדמים איתכם׳. זה גם כישלון גדול וגם תחושה שאתה מאכזב את העובדים, שזה אולי קשה יותר. הלהבת את כולם, אמרת שזה רגע האמת ושזו עסקה שתשנה את פני החברה, כולם משקיעים בעבודה ונותנים את הנשמה ימים ולילות – ולא יוצא מזה כלום״.
״אבל אני חושב שהכישלונות מאוד מלמדים אותך. כל כישלון מלמד אותך מה נכון לעשות, איך להתנהל בפעם הבאה. זה נותן לך פרספקטיבה על החיים בכלל ועל חיי הסטארט-אפ בפרט. דברים שנראו לך ‘סוף העולם׳ ו׳החברה קורסת אפשר לסגור את הכול׳ – אתה קולט בדיעבד שהסתדרנו בסוף, מצאנו פתרון. אם הצלחתי להתגבר על ‘האסון׳ הקודם, למה שלא אצליח להתגבר על האסון הזה? כישלון מפתח יכולת של הסתגלות ושל תחושת מסוגלות שכשיבוא האתגר הבא יש לי את היכולת לצלוח אותו״.
במהלך השנים היה ארבץ שותף בהקמת ‘סייבר סקול׳ – בית ספר ללימודי סייבר לנוער, שמטרתו לחשוף תלמידים בשלבים מוקדמים לעולמות הסייבר והטכנולוגיה, לתת להם כלים להשתלב בתחומים האלה, ולהפריח את תעשיית הסייבר כולה. בנוסף, הקים ארבץ את עמותת ‘כנפי כסף׳ העוסקת בחינוך פיננסי לצעירים ולנוער. העמותה מגיעה לבתי ספר, חטיבות ביניים, תיכונים וצעירים בתחילת חייהם, ומלמדת אותם כיצד להתנהל נכון מבחינה פיננסית.
מה הטיפ שלך לצעירים של היום?
״הטיפ העקרי – פשוט תעשו את זה״, אומר ארבץ, ומפרט: ״החינוך קרוב לליבי, מאז בני עקיבא, ‘משפחה אחת׳ וכו׳. גם היום, אחרי האקזיט, אני מתנדב בעולמות החינוך, למשל פרויקט שמטרתו ליצור את הכיתה של העתיד״.
״שני טיפים שעבדו בשבילי בתור ילד. הראשון: קחו על עצמכם אתגרים ואל תפחדו. תצברו הצלחות, תחושת מסוגלות ואמונה בעצמכם – זה מה שיעזור לכם לעמוד באתגרים גדולים הרבה יותר בעתיד. הטיפ השני הוא ללמוד: מי שעולמות הטכנולוגיה מעניינים אותו, שיתחיל ללמוד קורסים. באינטרנט יש אינסוף חומרים, השמיים הם הגבול. כשעשיתי את המחקר לספר גיליתי שאחוז גבוה ולא פרופורציונלי של אנשים מובילים בתחום התחילו לתכנת בגיל שבע. מי שאוהב את זה ומתחיל בגיל צעיר, קונה יסודות שישרתו אותו לכשיגדל״.
ארבץ גדל והתחנך בישיבות המגזר, ומתאר כי היכולת לשבת וללמוד לעומק שירתה אותו בהמשך: ״לא הרגשתי שבגלל שלמדתי גמרא אני בהכרח יזם טוב יותר, לדעתי צריך ללמוד כדי להיות מחובר למסורת, לערכים וכדי להמשיך את מסורת העם היהודי. אני כן יכול להגיד שהיכולת לשבת וללמוד עוזרת, ולא משנה מה עושים בחיים״.
יש קשיים
נתקלת בקשיים בשל היותך דתי?
״יש קשיים. ברוב חברות ההייטק אין מודעות גבוהה לדתיים, וזה מתבטא באוכל לא כשר, באירועים שלא בדיוק לרוחנו או לא תואמים את ערכינו – כמו מסיבת בריכה למשל. יש אתגרים, בסוף אנחנו מיעוט בתעשייה. אבל זו לא סיבה שלא להיכנס להייטק. עבודה בתחום יכולה לפתח לך עתיד, קריירה עם משמעות, והיא גם מתגמלת מאוד מבחינה כלכלית״.
״אם תהיה מאסה של דתיים אז חברות ההייטק יתחשבו בהם. החברה שאני מנהל כאדם דתי ידידותית מאוד לדתיים. הכול כשר, האירועים יהיו מותאמים לדתיים. יש בדיקת חמץ בפסח וכל חג יהודי יצוין ויכובד, מבינים דתי שלא עובד בשבת וכו׳. אני דוגמה מצוינת לכך שאם קופצים למים ותופסים עמדות משמעותיות, אז תעשיית ההייטק תהיה עם מודעות גדולה יותר לדתיים. זו ביצה ותרנגולת, אנחנו צריכים להיות כמו נחשון בן עמינדב – לקפוץ למים ולוודא שדברים נראים כמו שהיינו חולמים שהם ייראו״.
לאחרונה כתב ארבץ את ספרו הראשון, ‘ההגנה הטובה ביותר׳ (בהוצאת סלע מאיר), העוסק בגורמים שהפכו את מדינת ישראל למעצמת סייבר. לדבריו, הוא גילה את עוצמת מדינת ישראל רק כשהפך ליזם. ״כשהייתי ב-8200 היה לי ברור שאנחנו טובים בלהביא מודיעין, אבל רק כשהפכתי להיות יזם ודיברתי עם משקיעים אמריקאיים ולקוחות אמריקאיים, הבנתי את העוצמה של מדינת ישראל בפתרונות אבטחה. משקיעים אמרו ‘אם זה מישראל כנראה זה טוב׳, הייתה העדפה לטכנולוגיה ישראלית. הבנתי את העוצמה של התעשייה שלנו ואת המוניטין שלה בכל העולם״.
ארבץ פורט את הגורם למעמד ישראל בתחום: ״בסוף הסיבה העיקרית היא היחידות הטכנולוגיות בצבא. זה משהו ייחודי: לוקחים את כל השמיניסטים בארץ, בודקים מי המוכשר ביותר והמתאים ביותר לעסוק בסייבר, ושולחים אותו ל-8200 ודומותיה. ושם הוא מקבל השכלה ממוקדת, איכותית ומעמיקה על עולם הסייבר, ונמצא בכור היתוך עם האנשים הכי מוכשרים בתחום בארץ. הוא רוכש ניסיון מדהים בכל הנוגע למתקפות סייבר, איך הן נראות, ומתוך זה הוא מבין איך אפשר לייצר הגנה אפקטיבית. בסוף כל האנשים האלה נפלטים לתעשייה, עם כל הידע והכישרון והניסיון שלהם. זה תהליך מטורף שמייצר תעשייה מאוד חזקה״.
אי אפשר לסיים את הריאיון מבלי להתייחס למחאת ההייטקיסטים שמתנגדים לרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. הרפורמה תשפיע על הכלכלה הישראלית?
״חשוב להגיד שהיא כבר משפיעה, רואים משקיעים שמהססים יותר, ומשקיעים שממליצים להקים חברות בחו״ל. לפני חודשיים הקמתי חברה בשם PointFive, ולמרות שהמליצו לי להקים אותה בארצות הברית התעקשתי להקים אותה בישראל. זה היה מטעמים עסקיים נטו, אבל היום היה פחות קל להעביר החלטה כזאת, ולא בטוח שהייתי מצליח״.
בימים האחרונים עוסקים כלי התקשורת השונים בקריסת ענק הבנקאות האמריקאי SVB, שהוא אחד המממנים המרכזיים של ענף ההייטק הישראלי. מה יכולה מדינת ישראל לעשות עבור יזמים ישראלים שמושקעים בבנק והפסידו את כספם?
"זה אירוע מאוד רציני. זה בנק שמאות סטרטאפים ישראלים מחזיקים בו חשבון בנק. בשלב הזה אני חושב שלמדינת ישראל אין המון מה לעשות בנידון, גם צריך לזכור שהממשל בארצות הברית כבר הודיע שהוא הולך לגבות את הכספים שם ולהחזיר אותם ללקוחות הבנק שאיבדו את הכספים בקריסה. אז בהיבט הזה החברות הישראליות כבר די מסודרות. בנוסף, רובן הצליחו למשוך את רוב הכסף במהלך סוף השבוע אז הפגיעה פה היא באמת מינימאלית.
"צריך להבין שני דברים. קודם כל, יש עניין למדינת ישראל לתמוך בחברות גם אם הן החליטו להעביר את החברה מחוץ לישראל. בסוף הן מחזיקות פה מרכזי פיתוח שמעסיקים המון ישראלים ולכן נורא חשוב לשמור עליהם. האיתנות הפיננסית של החברות האלה זה מה שמאפשר להעסיק את העובדים בארץ. דבר נוסף חשוב – יש לא מעט חברות שמחזיקות שם חשבון והן בכלל לא חברות אמריקאיות אלא חברות ישראליות שפשוט מחזיקות חשבון בארצות הברית כדי לשלם שכר לעובדים האמריקאים שלהם. בעצם הן חברות ישראליות למהדרין ובטח ובטח שאין סיבה להתעלם מהן או לא לסייע להן".
לסיום הוא מוסיף: "זה שהקמתי חברה ישראלית די הציל אותי מהקריסה של בנק SVB. השתמשנו בו באינטסייטס בעבר, וסביר להניח שהייתי נעזר בו שוב. החברה החדשה שהקמנו דווקא לא עוסקת בסייבר, אלא בתשתיות ענן, בספר אני מדבר על כך שתעשיית הסייבר הישראלית תהיה המובילה בתחום עוד שנים קדימה, אבל כמות ההזדמנויות בסייבר הולכת וקטנה, מרחב החדשנות קטן. רציתי מאוד להמשיך בסייבר, אבל כשצצה הזדמנות אחרת – החלטתי ללכת על זה". ■
