רעידת האדמה בטורקיה שהביאה למותם של אלפים, והרעידה הקלה שהורגשה בשומרון ביום שלישי בלילה - עוררו בקרבנו את השאלה הנצחית: כמה מוכנה מדינת ישראל ליום בו האדמה תרעד? • ד"ר בני ברוש, מנהל אגף הבניין במכון התקנים הישראלי: "צריך לעשות יותר"
אזרחי דרום טורקיה התעוררו בשעה 04:17 בבוקר יום שני האחרון, מרעידת אדמה עוצמתית במיוחד של כ-7.8 בסולם ריכטר. כתוצאה מהרעידה נהרגו אלפי בני אדם בטורקיה ובסוריה, עשרות אלפים נפצעו ועוד עשרות אלפים עדיין נעדרים.
המוקד שלה היה מערבית לעיר גזיאנטפ שבדרום טורקיה, בקצהו הצפוני של הבקע הסורי-אפריקני, בעומק של 17.9 ק"מ. הרעידה הורגשה גם בלבנון, קפריסין, עיראק וגם כאן בישראל, דבר שעורר מחדש את השאלה כמה ערוכה מדינת ישראל לרעידת אדמה כי לעתים נדמה לנו שכאילו ממתינים לאסון שיקרה בשביל להתעורר.
״זה לא מדויק״, אומר לנו ד״ר בני ברוש. ״המצב הוא לא מושלם אבל המודעות לרעידות אדמה ב-10-20 השנים האחרונות עלתה מאוד בכל התחומים. המדינה לא שוקטת על שמריה, יש ועדה לאומית שמטפלת בזה והתקינה מתקדמת. ברעידת האדמה הצלת החיים היא חשובה כמובן אבל זה רק חלק קטן מהצלת החיים בפועל. זאת אומרת, הצלת החיים האמיתית היא ההיערכות, שהיא למשל אימונים, ושכל משרד ממשלתי ידע מה הוא עושה בחירום. אבל זה קודם כל הבנייה, וככל ששיעור המבנים שלא עמידים ברעידות אדמה יורד המדינה תוכל יותר ויותר להכיל ולטפל בנושא.
״זה לא רק השיעור יורד כי יש יותר דירות, אלא בגלל שהווקטור המרכזי בבינוי זה התחדשות עירונית שמביאה לביטול מבנים קיימים, גם אם בקצב מאוד נמוך. לכן, אי אפשר להגיד שהכול בסדר, אבל גם להגיד שלא עושים כלום ורק מחכים זה פשוט לא מדויק. בכל המִנהל הציבורי במדינת ישראל יש היום מודעות לעניין הזה. צריך לעשות יותר אבל המצב הוא איפשהו באמצע״.
בעקבות רעידות האדמה שפקדו את טורקיה וסוריה וכחלק מהערכות המדינה לרעידת אדמה, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף ומנכ"ל משרדו יהודה מורגנשטרן, קיימו ביום שני דיון בו הוצגו תחומי האחריות של המשרד והיערכותו לרעידות אדמה. מורגנשטרן הציג מגוון פעולות שעומדות על הפרק כחלק משגרת הערכות מנע, ביניהן: חיזוק מבנים שבבעלות המשרד. קידום פרויקטים של התחדשות עירונית, היערכות להקמת אתרי חירום שיספקו מענה בשעת צורך, הכשרות צוותי הנדסה למיון מבנים ועוד.
השר גולדקנופף אמר בדיון כי המשרד בראשותו מסייע כיום במגוון אפיקים למאות אלפי משפחות, ופועל כל העת לחיזוק מבנים ולקידום התחדשות עירונית ברחבי הארץ. "מעבר לפעולות המנע, הנחיתי את הצוותים המקצועיים להמשיך לפעול בכלל המישורים להיערכות מיטבית ככל האפשר למצב בו תפקוד אותנו רעידת אדמה חלילה".
בנוסף, יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר, צפוי לזמן בשבוע הבא את כלל משרדי הממשלה וגופי החירום לישיבת ועדה דחופה בעניין היערכות מדינת ישראל לרעידת אדמה, בחינת מצב המבנים במדינת ישראל ומוכנותם של גופי החירום לטיפול בזמן משבר.
בעיה טכנית-חוקית
שאפשר להתגבר עליה
ד״ר ברוש השתתף בעבר מספר פעמים בישיבות הוועדה ונגע בנושאים הללו. ״לא לטפל במבנה שלא עומד ברעידות אדמה בתמ״א 38 זה כמו להשאיר בור במדרכה בלי לכסות אותו או להשאיר כבל חשמל בלי לטפל בו. זה לקחת מפגע בטיחותי שיש לו סיכוי גבוה מאוד להיפגש עם רעידת אדמה ולא לטפל בו. אי אפשר להגיד על כל דבר ׳בעוד 20 שנה תהיה פה התחדשות עירונית׳ כי בינתיים אנחנו מפספסים הרבה בדרך. אם יש מנוף כלכלי לעשות את זה אז אסור לנו לחסום אותו״.
בעיה נוספת אותה מציין ד״ר ברוש קשור למרכז מול פריפריה. ״פעמים רבות אנחנו שומעים שהחיזוק של המבנים מתרחש במרכזי הערים בגוש דן ובחיפה למשל, אבל לא בפריפריה. וזה נכון. אין מוטיבציה כלכלית – תחזק מבנה שעולה המון כסף והערך על הדירה או הדירות שיתווספו לא מכסה את החיזוק, לא בצורה שמצדיקה. לכן אני חושב שצריך להעביר חובות מהמרכז לפריפריה״. ברוש מסביר: ״אם בנית עכשיו ארבע דירות ופנטהאוז ברמת גן, תחזק את המבנה אבל גם תחזק מבנים בפריפריה – ישירות או בעזרת קרן לאומית. הטענה היא שאי אפשר להעביר זכויות ממרחב תכנוני אחד למרחב תכנוני אחר, אבל הפער בין האזורים כל כך בולט שזו בעיה טכנית-חוקית שאפשר להתגבר עליה. כך הכדאיות תהיה כלל ארצית ולא מקומית״.
התרומה האמיתית של הממ"דים – רעידות אדמה
סא"ל (במיל') ד"ר בני ברוש הוא כאמור מנהל אגף הבניין במכון התקנים הישראלי. בעבר שימש כמהנדס הראשי בפיקוד העורף, "הובלתי מטעם פיקוד העורף את ניסויי הפיצוץ הבינלאומיים עם הבריטים והאמריקאים. מדובר בכל המחקר והפיתוח של הממ״דים. פוצצנו תצורות שונות של ממ״דים וראינו שהם בסדר ופסלנו את אלה שלא היו בסדר״. ברוש שימש בעבר גם כיו"ר ועדות מומחים לתקינה בתחום המיגון והבניין. הוא ד"ר להנדסת בניין ומומחה במיגון מבנים ובהשפעות כלי נשק ופיצוצים על מבנים. ברוש משמש גם כמרצה בכיר במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל בשומרון.
ממ״דים מהווים יתרון במקרה של רעידת אדמה?
״חד משמעית כן. עסקתי שנים רבות במרחבים מוגנים והיו לי אלפי שעות עבודה בהיבט של המיגון. למרות שתכליתם היא מיגון, התרומה האמיתית שלהם היא רעידות אדמה. הממ״דים מחזקים את המבנה בצורה פנטסטית, לפעמים גם הרבה מעבר למה שנדרש בתקן בעיקר במבנים הנמוכים יותר״.
לדבריו של ברוש, הממ״דים מחזקים את המבנה בשלושה היבטים: רעידות אדמה, חיזוק של המבנה כנגד התקפות טילים, וגם הגנה מהדף ורסיסים לשוהים בתוכם. ״התרומה שלהם ברעידות אדמה תהיה הרבה יותר גדולה, כי התופעה היא אזורית ועל מבנים רבים יחד, לעומת הפגיעה של טילים שהיא מקומית. כמה שזה מפחיד ועניין של חיים ומוות, צריך לזכור שלטיל קשה מאוד להוריד בניין״.
״הממ״דים מחזקים את כל המבנה. הם בעצם סוג של עמודים שנותנים קשיחות לכלל המבנה, בפרט כשהם מרוחקים הרבה פעמים ונמצאים בפאות שונות או בפינות שונות של המבנה. כמהנדס חילוץ פיקוד העורף היה פעם את הפיגוע במלון בטאבה, פינה שלמה בחלקו המערבי התמוטטה והמלון שרד – אבל זה לא המצב בממ״דים שיישארו ויחזיקו את כלל המבנה״. ד״ר ברוש מבהיר: ״אם רעידת האדמה תהיה עוצמתית, ברור שאם יהיה הרס כלשהו במבנה זה יהיה באזורים שבין המרחבים המוגנים״. נציין כי במבנים המודרניים יש פירים של מדרגות כפולים, פירי מעליות ואף פירי תשתיות שמחזקים את כלל המבנה.
אין לנו אפשרות לתזמן במדויק רעידות אדמה, יש משהו אחר שיכול לעזור לנו בנוגע לעתיד?
״אנחנו יודעים שהאזור שלנו מסוכן, אנחנו לא יודעים לחזות את הזמן אבל יש איזו סטטיסטיקה. לדוגמה אדם עורך תצפית וסופר כמה מכוניות עוברות בכביש לידו במשך שעה. הוא יכול להעריך שבעשר הדקות הבאות יעברו כך וכך מכוניות. כך עם רעידות אדמה שהאחרונה שבהן כאן בארץ ישראל התרחשה בשנת 1927. אבל אנשים שאומרים שכל 80 או 100 שנים יש רעידת אדמה ולכן התקרבנו לרעידה הבאה ובארבע השנים הבאות תהיה אחת כזו – זה די שטחי. רעידת האדמה הבאה יכולה להיות עוד חודש ויכולה להיות עוד עשר שנים. כל יום שלא קרתה רעידת אדמה וקצת התקדמנו במוכנות אנחנו צריכים להיות מאושרים״.
ברוש מסביר כי ברמה הסטטיסטית להתפלגות הזאת אין זיכרון, וחוזר להמחיש באמצעות מכוניות: ״אם עברה לידך מכונית לפני חמש דקות זה לא אומר שלא תעבור אחת נוספת בעוד עשר שניות, ולהיפך אותו דבר. אם הרבה זמן לא עברה מכונית אין זה אומר שעכשיו ממש תגיע אחת. אותו דבר עם רעידות אדמה״.
"גם לערי החוף בישראל
אין תעודת ביטוח"
חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התבטא באופן חריף יותר, בכל הקשור למוכנות הישראלית לרעידת אדמה, ואמר כי מה שהתרחש בטורקיה, ואלפי ההרוגים במדינה האסלאמית "הם קריאת השכמה מהדהדת בפני מדינת ישראל למגן את יישוביה מרעשים מסוג זה. פייגלין מעריך כי "בישראל ישנם עשרות אלפי בניינים שבסכנת התמוטטות במקרה של רעידת אדמה חזקה, ובהם מאות אלפי דירות. כל הבניינים שנבנו כאן לפני 1980 לא עומדים בתקני רעידות אדמה בישראל והם יקרסו במקרה של רעש אדמה חזק. לו היתה מתרחשת בישראל רעידת אדמה בסדר גודל כמו שבטורקיה יכולה היתה להחריב לגמרי ערים כמו קריית שמונה, טבריה, בית שאן, צפת, ערד, אילת". לדבריו, "גם חלקים מירושלים לא חסינים. למעשה כל האזורים בארץ שקרובים לצד המזרחי בסכנה. אני סבור שגם לערי החוף בישראל אין תעודת ביטוח בפני רעידת אדמה חזקה שכזו".
פייגלין קורא למדינת ישראל להאריך את תמ"א 38 בחמש שנים לפחות. "זאת תכנית מצילת חיים, שמסייעת לחיזוק בניינים בפני רעידות אדמה. יש לאמץ מיד את המלצות הוועדה הבין-משרדית להתחדשות עירונית והגנה בפני רעידות אדמה בפריפריה, שבהן יש קריאה לתמריצים כלכליים לקידום התחדשות עירונית בפריפריה, להקלות מס משמעותיות ליזמים שיחדשו את הפריפריה, ולהעמדת קרקע משלימה לפרויקטים כאלה. המדינה צריכה להתעורר ומהר, אחרת עלול להיות כאן אסון". ■
