יהדות עכשיו

ה'אקשן' החדש של יהודה ושומרון

בשנים האחרונות החלה לפעול בשטחי יהודה ושומרון תעשיית סרטים שלמה שתמכה כבר בלמעלה מ70 סרטים שונים, שישה מתוכם באורך מלא. מי שעומד מאחורי ההצלחה היא 'קרן קולנוע שומרון' שהוקמה על ידי דוברת השומרון אסתר אלוש, בהובלת ראש המועצה יוסי דגן. ביחד עם אנשי המקצוע מהשורה הראשונה, הם מביאים לקדמת הבמה יצירות איכות שנוצרות ומצולמות בלב ליבה של ההתיישבות ביהודה ושומרון

אם היו שואלים אתכם כיצד לתאר את השומרון, כנראה שמקום של תעשיית סרטים לא הייתה אף אחד מהתשובות, וזה בהחלט היה נכון עד לפני כמה שנים. אבל מאז הכל השתנה.
למה בעצם לא ראינו תעשיית סרטים ביהודה ושומרון עד היום, אולי זו השאלה הנכונה… עד לפני כ 3 שנים, חולקו מדי שנה עי מדינת ישראל, 80 מליון שקלים ל 6 קרנות קולנוע בלבד. כולן בתוך הקו הירוק ורובן ככולן יושבות בגוש דן.

צילום: אליחי מנחם, דוברות שומרון

תעשיית הסרטים הישראלית, הוציאה עד היום לא מעט סרטים אנטי ישראלים המציגים את חיילי צה"ל כרוצחים ומבצעים פשעי מלחמה. באופן אבסורדי, נוצר לחץ על היוצרים, לייצר סרטים אנטי ישראלים אם הם רוצים לזכות בתמיכת המדינה…
וועדה ציבורית שכינס משרד התרבות מצאה כי רוב מוחלט של כספי הציבור לא הגיע לפריפריה ובוודאי לא ליו"ש, ולכן הוקמו הקרנות האיזוריות עי שרת התרבות דאז מירי רגב. תוצאת השינוי הייתה גם הקמת "קרן קולנוע שומרון".
"בסופו של יום לא להיות נוכח בתרבות, זה אומר לא להיות נוכח בתודעה הישראלית" אומר יוסי דגן ראש מועצת שומרון, עוד אומר דגן:"קרן קולנוע שומרון גאה להביא את הקול שלא נשמע, ולהביא סיפור חדש לקולנוע הישראלי ולקולנוע בכלל, האמירה שלנו היא שאין פה אמירה, בצורה פשוטה השומרון הוא חלק ממדינת ישראל, מהתרבות שלנו, הקרן תמשיך לפעול להבאת קול מקורי אחר לקולנוע הישראלי. ראינו לנכון, עוד קודם להקמת הקרנות האיזוריות, להשקיע באפיק הזה של הקולנוע, כי אנחנו מאמינים שיו"ש הוא אחד המקומות הטובים והמתאימים לצילום סרטים, קרוב לגוש דן ואין ספק שמדובר במנוע כלכלי חזק לאיזור וחיזוק ליוצרי הקולנוע שלנו".
מאז הוקמה 'קרן קולנוע שומרון' הפך המקום לתעשיית סרטים של ממש. בשנה האחרונה יצא לאקרנים סרט הנוער שהופק בסיוע הקרן וצולם בבקעת הירדן, ובימים אלו ישנם עבודות על עוד הפקות רבות בסיוע הקרן לצד פרויקטים חדשים ומעניינים.
ניתן לחשוב שמדובר בסרטים קצרים, עם שחקנים מקומיים שרק סיימו בית ספר למשחק ועושים את הצעדים הראשונים שלהם בתעשייה, אך האמת היא רחוקה מזה. בסרט הקצר "קו הפרדה" לדוגמה, שיצא בקרוב אל האקרנים, ניתן למצוא שחקנים כמו אברהם ארנסון ששיחק בסדרות שונות, ואת השחקנית סול אריאל אור ששיחקה לאחרונה בהפקה של yes 'מלכת היופי של ירושלים', בסרט "אמצע החיים" שצולם בחוות גבעות עולם באיתמר, משחקים צחי הלוי שלום אסייג וחן אמסלם ועוד רבים וטובים. עצם העובדה שהסרטים הנתמכים מהקרן מצולמים ביהודה ושומרון, מחברת את השחקנים ואת הצופים לאזורים הללו, שזהו הישג נוסף של הקרן לצד היצירה המוגמרת. "לצלם בשומרון הייתה חוויה מדהימה, הרגשתי את העוצמה והמורכבות של המקום יחד עם המון המון יופי של שטחים מרהיבים ומהפנטים. הרגשתי מוגנת ומועצמת. אני בוודאות אחזור לשומרון, בתקווה לצילומים נוספים ואם לא אז לפחות לטיול אחד או שניים" סיפרה אריאל סול לאחר צילומי הסרט בכיכובה.
'קרן קולנוע שומרון' הוקמה לפני כשלש שנים והיא משמשת קרן הקולנוע של אזור יהודה, שומרון, בקעת הירדן וצפון ים המלח. הקרן הוקמה על ידי ראש מועצת שומרון יוסי דגן ודוברת השומרון אסתר אלוש המשמשת היום כמנהלת הקרן. לצד השניים פועלים בניהול ותפקוד הקרן גם המנהל האמנותי של הקרן הרב מרדכי ורדי ומנהלת ההפקות שירה איגל. עד היום תמכה הקרן בלמעלה מ-70 סרטים עלילתיים קצרים ותיעודיים שונים כאשר שישה מתוכם הם סרטים באורך מלא. הקרן פועלת יחד עם החברות הגדולות בתעשיית הסרטים שפועלות כיום בישראל ובהם הסינמה סיטי, תאגיד השידור הישראלי חברת יונייטד קינג של משה אדרי וליאון אדרי ז"ל וחברת טראנספקס של מאריק רוזנבאום. בחג הסוכות האחרון אף התמודד אחד הסרטים שיצא בזכות הקרן, "מרגלים מבית" על פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר במסגרת פסטיבל חיפה.
בשבועות האחרונים עלתה קרן קולנוע שומרון מדרגה נוספת עם חנוכת מבנה הקבע של הקרן בישוב ברקן שבתחומי המועצה. אורח הכבוד בחנוכת המתחם החדש היה שר התרבות והספורט, השר חילי טרופר, שברך על פעילות הקרן והיוזמות השונות אותן היא מקדמת. במהלך ביקורו בשומרון נפגש השר טרופר עם נציגים של יוצרי הקולנוע ביו"ש, בהם לבנת ורדי אור זך, מיוצרי הסרט "אמצע החיים" שבו מככבים שלום אסייג, צחי הלוי וחן אמסלם, שצולם בשומרון ומסתמן כלהיט של הקיץ הקרוב. בהמשך הביקור נפגש טרופר גם עם ארז חדד, יוצר הסרט "קלף מחוק" שיצולם לקראת פסח, ואיגור רייזברג יוצר הסרט הקצר "קו הפרדה" שכאמור עולה אף הוא לאקרנים בתקופה הקרובה.
זו זכות של כל אחד לצרוך תרבות ולייצר תרבות, המגוון הוא ברכה לכולנו וכולנו נרוויח מהמגוון. לתרבות יש כוח להיות גשר מעל פערים בחברה ואני רוצה להגיד לכם תודה רבה לכולם, לכל מי ששותף" אמר השר טרופר בעת גזירת הסרט של המרכז החדש. ולא רק השר טרופר התרגש. לאחרונה ביקר בשומרון גם הכוכב ההוליוודי ג'ון וויט שנפגש עם ראש מועצת שומרון יוסי דגן ומנכ"לית הקרן, אסתר אלוש והביע את התרשמותו מהפעילות המתפתחת של תעשיית הסרטים בשומרון.
סרט נוסף שנמצא בשלבים אחרונים של עריכה ונוצר אף הוא בזכות הקרן הוא הסרט 'המוהל'. במרכז עלילת הסרט החדש, שצולם בגוש עציון, עומד מוהל שנמצא בדילמה בעקבות הולדת נכדו שבנו הדתל"ש לא רוצה למול אותו. הסרט מתרחש במסיבה הנערכת לכבוד לידת התינוק ומלווה את ניסיונותיו הנואשים של האב לשכנע את בנו לקיים את המילה, ניסיונות שמגיעים עד הקצה. "זהו סיפור על מערכת יחסים בין אבא לבן מעולמות שונים אבל לא פחות מזה הסיפור הוא גם מסע פנימי שעובר המוהל עם עצמו" מספרת תסריטאית הסרט פנינה גפן. לדבריה "יש בסיפור גם את הציר ההורי של אבא מול בנו, וגם את הציר הדתי – שלו מול החובה היהודית לקיים ברית מילה". קרן קולנוע שומרון תמכה בהפקת הסרט הכוללת את השחקנים, הצילום, העריכה, המוסיקה וכל מה שקשור להוצאת הסרט לאור. "הקרן ליוותה אותנו לאורך הדרך והעניקה מצידה עצות טובות לצד חופש אמנותי. היא זו שאפשרה לזה לקרות" מוסיפה גפן.
בימים אלו מקדמת הקרן עוד מספר מיזמים על מנת לקדם עוד יותר את תעשיית הסרטים בשומרון. בקרן מתכוננים כבר חצי שנה קדימה, אל חודש אב ובימים הקרובים תפתח הקרן את אפשרות ההגשה לתמיכות, ותשיק בין השאר מסלול מיוחד לתמיכה בסרטים על העקירה מגוש קטיף וצפון השומרון. מיזם נוסף שמקדמת הקרן בתמיכה של סרטי חממה, שבהם יש אדם שמלווה את היוצרים כבר מתחילת הדרך ועד לתוצר המוגמר. הפרויקט החדש נקרא 'סיפורים מעבר לשער הצהוב' ומבקש להביא לקדמת הבמה סיפורים המתרחשים בתוך הישובים עצמם. הרעיון, מסבירים בקרן, הוא להציג את אותם סיפורים קטנים ואנושיים של התושבים ביהודה ושומרון שמתרחשים בתוך היישובים והגיע זמנם לצאת החוצה שעוד אנשים יזכו להכיר אותם.
"זו התרגשות גדולה", אומר יוסי דגן, "לראות את היצירה המקומית פורחת, את מיטב המפיקים והשחקנים בישראל מגיעים לצלם סרטים כאן בשומרון, כחלק מהמהפכה שהובילה שרת התרבות דאז מירי רגב ושר התרבות היום חילי טרופר ממשיך אותו של חיזוק הקולנוע הישראלי בפריפריה".
"ההחלטה להקים את הקרן" אומרת אסתר אלוש מנהלת הקרן "היא בראש ובראשונה בכדי להביא את הסיפור התרבותי שלנו לקדמת הבמה. בסופו של יום כל ציבור רוצה לראות גם את עצמו על המסך. להבחין שהקול שלו נשמע, הדבר הזה יכול לקרות אך ורק מתוך יצירה תרבותית, אנחנו עומדים על זכותנו לא רק לצרוך תרבות אלא גם לייצר אותה ולהביא את הקול התרבותי של יהודה ושומרון למסך הגדול"

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

ספטמבר 14, 2023

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מרץ 15, 2023

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■