אחרי שנה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה, נראה שהמשק הישראלי מתחיל להתייצב. ארז צדוק, תושב אלקנה, כלכלן ומנהל קרנות הון, ידוע כאחד הפרשנים האופטימיים בתחום הכלכלי.
כמי שעוסק בניהול קרנות הון הוא צופה שהמשבר יוביל דווקא לצמיחה כלכלית. אך יחד עם זאת הוא מדגיש כי עוד מוקדם לסכם את משבר הקורונה.
מה הצפי הכלכלי לאחר הקורונה, השוק יתאושש מהר?
“השוק יתאושש, זה ברור. אם זה יהיה מהר, או רצוף תקלות, אנחנו עוד לא יודעים. אבל מדברים כבר עכשיו על התאוששות. מבחינת שוק המניות המצב מורכב: מצד אחד יש יש את הקשיים הכלכליים, אבל מצד שני את הזרמת הכספים האדירה לשוק ואת המחסור באפיקי השקעות אטרקטיביים. כל זה מוביל להשקעות גדולות בבורסה ולצמיחה של שוק ההון״.
עד כמה פגע סבב הלחימה בהתאוששות של השוק?
“בניגוד למה שאנשים חושבים, מלחמה לא פוגעת בשוק ההון. היא אפילו טובה לו. גם בארץ וגם בעולם מלחמות תמיד הביאו צמיחה. הן גורמות למחסור בציוד צבאי ורפואי ובכלל לחוסרים שמביאים להאצת הכלכלה וזה חיובי לשוק המניות״.
אז למה הרמטכ”ל חלוץ מכר את המניות שלו בפתח מלחמת לבנון השניה?
“הוא באמת עשה טעות. גם הפסיד את המניות שלו וגם את המוניטין. בדרך כלל ביומיים-שלושה הראשוניים השוק יורד, בגלל אנשים שלא מבינים את המצב ומוכרים מניות, אבל אחרי זה הוא עולה.
***
צדוק הוא כלכלן מחושב ולמרות הפיתוי, הוא מסרב להעניק לנו צפי כלכלי. “אנחנו בתקופה מורכבת שמאד קשה לתת תחזית לשנה או שנתיים קדימה. מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא יודעים איזו ממשלה תהיה, כזו שתתמוך בשוק חופשי ותעזור לעובדים לנייד את עצמם למקומות נכונים, או ממשלה חצי קומוניסטית, שתהרוס את הכלכלה. אם תהיה ממשלת שמאל זה יהיה רע מאד לכלכלה. את זה אני אומר כאיש מקצוע, לא כאיש ימין. אם יהיה ראש ממשלה פופוליסט כמו יאיר לפיד, זה יהיה רע מאד לכלכלה – וגם את זה אני אומר כאיש מקצוע.
ארז צדוק, הפרשן הכלכלי של ערוץ 20
בזמן האחרון פונים אלי יותר אנשים שאומרים שהם רוצים להשקיע, אבל לא בחברות שמזהמות את הסביבה למשל, או מתעמרות בעובדים, או דברים מהסוג הזה שקשורים לערכים
מעבר לזה אנחנו עדיין לא יודעים באמת מה יהיו ההשלכות של הקורונה והדפסות הכסף על הכלכלה האמריקאית, שמשפיעה עלינו. זה משבר שלא היה כמוהו״.
אז איך סימן השאלה הזה מסתדר עם הצפי האופטימי שלך והתייעלות החברות?
“בתחום של החברות יש התייעלות, אבל לא ברור עם איזה שיעור אבטלה נצטרך להתמודד. אני כן יודע להגיד שהכלכלה שלנו היא מהטובות בעולם ומהחזקות. בכל צפי מצבנו יהיה מהמדינות הטובות יותר. לכן בשורה התחתונה אני אופטימי, אבל זו תקופה מאד בעייתית לייצור תחזית שנתיים קדימה״.
כמי שעוסק בתחום המקצועי של ניהול קרנות הון והשקעות, מה היחודיות שלך בשוק הקרנות?
“בשמונה השנים האחרונות אני מנהל את הקרן הראשונה בישראל שמשקיעה במניות של חברות הפועלות בהוגנות. אנחנו בודקים מספר מדדים: הוגנות כלפי עובדים, כלפי משקיעים, ספקים, לקוחות, ממשל, תאגידים ועוד. זה מקביל להשקעות אחראיות, או אחריות תאגידית, שמקובלות בעולם. לצערנו בארץ רק כעת זה נכנס למיינסטרים. אני קורא לזה הוגנות מסיבה פשוטה: בסוף אנחנו ישראלים ואוהבים לדבר תכלס. תהיה הוגן – אני אשקיע בך, אם לא – פשוט לא אשקיע. כולם יודעים שזה ענין כלכלי היום, ואם אתה הוגן אתה תרוויח לאורך זמן. הקרן מנוהלת כבר שמונה שנים עם תשואה שנתית ממוצעת של קרוב ל-20%. הוכחנו שגם בארץ ההוגנות משתלמת לאורך זמן״.
איך זה עובד?
“אנחנו בודקים את הדו”חות הכספיים של החברה, סכסוכים משפטיים, דו”חות ונושאים של אחריות תאגידית. מתנהל גם מחקר על בעלי השליטה, בעלי התפקידים המרכזיים, דירקטורים. רק אחרי שיש אישור להתנהלות תקינה של כל אלה אנחנו מתחילים את ההתקשרות עם החברה. הכל נבדק במקצועיות עם אנליסטים, וועדת השקעות וצוות מקצועי.
***
לפני שנתיים הקים צדוק את הקרנות הראשונות בעולם שמשקיעות לפי ההלכה. לדבריו בשוק ההון יש כיום קרנות כשרות, המציעות פנסיה, השתלמות וקופות גמל. גופים רבניים ממיינים את החברות הציבוריות בארץ לפי שני פרמטרים: שמירת שבת והיתר עסקה. חברה שעומדת בשני הקריטריונים האלה מקבלת הכשר. “מה עם חברה ששומרת שבת אבל גונבת ומשקרת?” שואל צדוק. “הגופים הרבניים ענו ובצדק, שהם לא יכולים לבדוק היבטים כמו “לא תונו איש את אחיו” או “לא תלין פעולת שכיר על כל החברות הציבוריות. אני עושה את זה על החברות שאני משקיע בהן. אנחנו מקפידים גם על בן אדם לחברו. בפועל בקרן ההלכתית יש לנו תשואה שנתית ממוצעת של 26%. זה נתון מדהים, למרות שאני מעריך שהמצב לא ימשיך כך, אבל הוא כן יישאר טוב מאד. זו פשוט תקופה שהשוק עלה יפה יחסית, אז הייתה גם תשואה מאד גבוהה”.
וכל זה למרות הקורונה?
“כדי להבין מה קורה היום צריכים ללכת לשנת 2008 למשבר הסאב-פריים בארצות הברית, שהיה משבר משכנתאות. הבורסות ירדו בכחמישים אחוז והבנק האמריקאי הדפיס 80 מיליארד דולר מדי חודש, קצב של כמעט טריליון בשנה, כדי לצאת מהמשבר. אם עד אז חשבנו שהדפסת כסף מביאה אינפלציה, התברר שהכסף הלך לשוק המניות במקום לצריכה פרטית. המניות לא הפכו ליקרות, כי במהלך המשבר החברות התייעלו. ב-2009 כשהמכירות עלו בעקבות ההתאוששות הכלכלית, הן הצדיקו את עליית ערך המניות כי גם החברות התייעלו״.
אז צפויה כעת צמיחה כלכלית כמו אחרי משבר שנת 2008?
“היום זה בעוצמות יותר גבוהות יותר, כי ארה”ב הדפיסה כבר 4 טריליון בעידן טראמפ וביידן מדפיס עוד. ב-2008 הדפיסו כרבע מהכמות שטראמפ הדפיס. בנוסף החברות התייעלו הרבה יותר. מלבד זאת ב-2008 הנד”לן היה מאד אטרקטיבי. היום גם אם מחירי הנדל”ן ימשיכו לעלות, וזה יקרה לפחות בטווח הקצר, עדיין הנדל”ן פחות אטרקטיבי. גם הריבית אפסית. כל אלו מובילים לכך שההשקעה המנייתית היא עדיין האלטרנטיבה האטרקטיבית ביותר בעיני רבים״.
